פרק שני - יום ב'

שיר היום , הלילה  וצבאות השמים

 

 

יום אומר . יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת : ( תהלים , יט , ג )  

 

יום אומר . מידי יום ביומו ידבר הרקיע על פלאי ה' ומידי לילה בלילה מגיד בשבח דעת  ה' .

 

שייכות הנברא לשירה : היום לווה מן הלילה (מניסן עד תמוז) ומחזיר לו באמונה (מתמוז עד תשרי) והלילה לווה מהיום (מתשרי עד טבת) ומחזיר לו באמונה (מטבת עד ניסן) ואינם מתקוטטים זה עם זה כבני אדם . וכשרואים כיצד היום והלילה מחוזקים באמונה , מלמד אותנו מוסר איך ראוי שינהגו בני האדם זה עם זה .

 

לילה אומר . לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: ( תהלים , צב , ג )

 

                                                            

 

לילה אומר . לספר בבקר את גודל חסדך , ואת האמונה בך בלילות .

 

שייכות הנברא לשירה : האדם מפקיד נשמתו בכל לילה כשהיא עייפה ובבקר אינה רוצה לחזור והקב"ה שהוא נאמן בפיקדונו , מחזירה לאדם בעל כורחו כשהיא רעננה וכברִיה חדשה . זו השירה של הלילה שאפשר ללמוד ממנה על אמונה בקב"ה .

 

 

שמש אומר . שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: ( חבקוק , ג , יא )

 

                                                            

 

שמש אומר . השמש והירח עמדו במדורם בעת מלחמת יהושע , והעם הלכו לאור חיצי הקב"ה , לאור הברק של החנית אחרי ליטושה .

 

שייכות הנברא לשירה : אדמימות השמש הנראה בבקר היא מחמת שלא רוצה לצאת ולהאיר לבני אדם היות והם משתחווים לה . והקב"ה מטיל עליה חיצים בכל יום ויוצאת בעל כורחה . האדמימות שנראה בשקיעתה הוא היות והיא עוברת על פתח גיהנם וכשרואים את אדמימות השמש מבינים את הנ"ל .

 

 

ירח אומר . עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: ( תהלים , קד , יט )

 

                                                            

                                                         

ירח אומר . ברא הקב"ה את הירח למנות על ידו מועדים ואת השמש שקבוע במסלולו

 

שייכות הנברא לשירה : על ידי שרואים איך שמתמעט אורו של הירח וחוזר וגדל , מוכח שנברא בשביל לקבוע את המועדות , שידעו תחילת החודש וסופו ושאר זמנים . וזה נעשה גם על ידי השמש שעל ידה מאיר הירח

 

 

כוכבים אומרים . אַתָּה-הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם- שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים:( נחמיה , ט , ו )

        

                                             

                             

כוכבים אומרים . אתה הוא ה' לבדך , אתה בראת את השמים ואת השמים העליונים ואת הכוכבים והמזלות , בראת את הארץ והצמחים ובעלי החיים , את הימים והדגים , ואתה נותן חיוּת ומזון לכולם  והכוכבים והמזלות לך משתחווים 

 

שייכות הנברא לשירה : הרואה את הכוכבים איך שהולכים בכל יום ממזרח למערב כדי ליתן שלום לבוראם , רואה שהקב"ה ברא אותם והם משתחווים לו

  

 

עָבִים אומרים . יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת-מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:( תהלים , יח , יב )

                                                             

                                                          

                                                            

ענני גשם אומרים . יעטוף שכינתו במסך ערפל ואת החושך ישים מסביב לשכינתו . החשיכה נוצרה על ידי ענני מים שירדו עימו ממרום .

 

שייכות הנברא לשירה :  הרואה את העננים , מבין שנעשו כדי שעל ידם ידעו הבריות שעומד לרדת גשם ויתכוננו לכך . העבים משבחים את הקב"ה על כך שבעת ירידת הגשמים , טיפות הגשם אינן מתערבבות זו בזו כמלוא הנימה וכל טיפה וטיפה היא לעצמה .

 

 

ענני כבוד אומרים . אַף-בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ: ( איוב , לז , יא )

 

                                                           

 

ענני כבוד אומרים . גם בזמן שיהיה האוויר ברור , בכל זאת יטריח את הענן להתמלאות במים , והענן יפזר את המטר על האדמה .

 

שייכות הנברא לשירה : בזמן שהיו ענני כבוד מלווים את עם ישראל בעת היותם במדבר , לא היו צריכים לאור השמש וראו אפילו מה שבתוך חבית ונמצא  שעל ידם  זכו וראו את אורו של הקב"ה .

 

 

רוח אומר . אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ:(  ישעיה , מג , ו )

 

                                            

                                           

רוח אומר . אומַר לאומות שבצפון , תנו את ישראל הפזורים שם , ולאומות שבדרום אל תמנעו מלִתֵן  את  ישראל  , הביאו את בני מרחוק  , ואת בנותי מסוף הארץ .

 

שייכות הנברא לשירה : אי אפשר לשתי רוחות לנשב כאחת . ומכל מקום , נבראו ארבע מיני רוחות ולא נבראה רוח אחת שתהא נושבת בכל פעם לצד אחר . מזה נלמד שנעשה כן כדי שלעתיד לבוא , ינשבו כולם כאחת כדי להביא ביחד את ישראל מפזורת העולם .

 

 

ברקים אומרים . בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו: ( תהלים , קלה , ז )

 

                                                           

 

ברקים אומרים . שולח ברקים לעת בוא המטר – ואין המטר מכבה אותם  ומוציא את הרוח ממקום  אוצרו .

 

שייכות הנברא לשירה : הברקים הם סימן מוקדם לירידת הגשם  מיד . ועל ידם , מאפשר לאדם להתכונן וזוהי שירתם .

 

 

טַל אומר. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: ( הושע , יד , ו )

 

                                             

 

טל אומר . כמו הטל שאינו נעצר לעולם , כך טובו של הקב"ה לישראל לעולם . ממידת חסד זו , יפרח העם כמו שושנה ששורשיה חזקים כמו עץ . 

 

שייכות הנברא לשירה : הטל אינו נפסק לעולם ויורד אף על פי שאין ישראל ראויים וזהו כדי להראות שחסד ה' לעולם אינו פוסק  

 

 

גשמים אומרים . גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: ( תהלים , סח , י )

 

                                                          

 

גשמים אומרים . גשמי נדבה על עמך ישראל תזיל , וכשהייתה נחלת ארצך עייפה למטר , אתה השקית אותה .

 

שייכות הנברא לשירה : לעיתים קורה שהגשם נעצר ויש חשש לבצורת . הוא יורד בזכות תפילת ישראל ובזה רואים את נדבת ה' וזוהי שירתם .