|
-
פרק שירה שצריך אדם לומר בכל יום ומה ענינו
-
-
דע , כי כל הנבראים שבעולם יש עליהם שר בשמים , והוא סוד : אין לך עשב מלמטה שאין מזל מכה עליו מלמעלה ואומר לו גדל ( בראשית רבה , י , ו ) , והנה על ידי אותו שר , נמשך אליו שפע וחיות , והנה אותו השר אינו יכול להשפיע בתחתונים , עד שאומר תחילה שירה ועל ידי אותה שירה , מקבל חיותו ומזונו להשפיע בתחתונים . נמצא כי כל אלו השירות הם של השרים ומזלות כל אחד לפי מינו ......
-
-
ואמנם מה שאמרו בפרק שירה , כי כל האומרו בכל יום זוכה לכל כך מעלות , הטעם , לפי שכבר ידעת , "כי בצלם אלהים עשה את האדם" ( בראשית , ט , ו ) וכמו שכל העליונים הם תלויים בשיעור קומתו יתברך , כך כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשיעור קומת אדם התחתון , ועל ידו מתברכים כולם , ולכן האומר פרק שירה , ויודע לכוין כל הנבראים היכן רמוזים בו , ואומר אותן השירות , הוא גורם שפע לכל הנבראים התלויים בו , ושכרו מרובה . (מכתבי האר"י ז"ל - טעמי המצוות, פר' ואתחנן )
-
-
ועל הכוונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכוונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'), והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מידה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה, כמו שאמרו שם שמים מה הם אומרים ,השמים מספרים כבוד אל וגו' (תהלים י"ט ב'), ואומרים ואומר הנזכר שם בכל פרק שירה, לרמוז על ההוראה, כאומרם ז"ל זאת אומרת, ורוצה לומר כי מתנועת השמים יש לקחת ראיה על המצא מניע אותם בלתי מתנועע, והוא בתכלית היכולת והעצמה, שהוא מניע גופים נוראים כאלו הוא האלוה יתברך, וזהו דבר חכמת בינה כמו שנתבאר במקומו .
-
-
וכן אמרו שם כלבים מה הם אומרים, בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צ"ה ו'), ורוצה לומר כי ממה שהכלב מכיר את קונו ואת המטיב לו והוא נכנע תמיד לפניו ומחזיק לו טובה בכל יכולתו מאשר בידו לעשות, יש לקחת מזה מוסר השכל להודות לאל על כל הטובה שהוא מטיב לנו וזן ומפרנס אותנו, ולהשתחוות לפניו ולעבוד עבודתו מאשר תשיג ידנו כעל כל אשר הוא גומל לחייבים טובות, ושלא נהיה כפויי טובה .
-
-
וכן אמרו נמלה מה היא אומרת, נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו (תהלים קל"ו כ"ה) , ורוצה לומר כי כשיסתכל האדם בנמלה שהיא ברייה קטנה ותכין בקיץ לחמה ואגרה בקציר מאכלה, ילמד מדת החריצות ויבין כי ה' נותן לחם לכל בשר ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא, בשנתן בהם טבע לבקש טרפם בעת הראוי ומדבר הראוי, ולכן האדם אחר שנתן בו מדע והשכל, צריך שישתדל בהשגתו ולא יתרשל בזה, כי ברכת השם היא תעשיר למכינים עצמם לקבל אותה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, למען יברכך ה' אלהיך, יכול יושב ובטל, תלמוד לומר : בכל מעשה ידך אשר תעשה (דברים י"ד כ"ט) .
-
-
וכדי שלא יאמר אדם אחר שהדבר תלוי בהשתדלותי אגנוב או אגזול או אעשוק כאשר תשיג ידי, אמרו למדנו גזל מנמלה, כי לעולם לא תגנוב ולא תגזול ולא תיקח דבר ממה שזכתה בו חברתה, על דרך שניסו המנסים פעמים הרבה לקחת גרגיר חיטה מאחת מהם ולהניחו בפני האחרות, ובעברם עליו יריחו אותו שהוא מאחרת ממינם ויניחוהו, כי לא יקחו דבר שאינו ראוי, ועל זה אמר שלמה: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל (משלי ו' ו'), רוצה לומר שאין לה קצין שוטר ומושל שיכריחנה על הגזל, ואף על פי כן תזהר ממנו ותשתדל להכין בקיץ לחמה מזולת גזל .
-
-
-
וכן מה שאמרו יונה מה היא אומרת, יונתי בחגוי הסלע וגו' (שיר השירים ב' י"ד), רוצה לומר כי לכך נמשלו ישראל ליונה כדי ללמוד מדרכיה, כמו שאמרו במדרש חזית, מה יונה זו צנועה אף ישראל צנועין, מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה אינה ממירתו באחר אף ישראל משעה שהכירוהו להקדוש ברוך הוא לא המירוהו באחר, וזה כעניין מה שאמרו למדנו עריות מיונה, ושם במדרש חזית דמיונים הרבה שמדמים את ישראל ליונה .
-
-
וכן מה שאמרו שם בפרק שירה, תפוח מה הוא אומר, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי (שיר השירים ב' ג'), על זה הדרך יתפרש, כי לכך נמשל הקדוש ברוך הוא בתפוח כמו שאמרו במדרש חזית, לומר לך אף על פי שאילן התפוח אין אדם נהנה בצלו לפי שאין לו צל גדול כשאר אילנות, מכל מקום לתקוות טובת הפרי וריחו ומתיקותו וערבותו אל החיך ישתוקק האדם לישב בצל המועט ההוא, כך אף על פי שיסורין באין על האדם העובד את השם ואינו מצליח בעולם הזה בהיותו יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן, ראוי לו שלא יעזוב תומו בהיותו מקווה השכר העתיד לבא ומתיקותו וערבותו למכירים בו, וכן אמר במדרש חזית, מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב לפי שאין לו צל, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הפרק ההוא
-
( ספר העיקרים מאמר שלישי פרק א - הרב יוסף אלבו זיע"א )
|
|
|
