פיתוח איכות בניהול ובחינוך מוסד חינוך לגיל הרך

ישראל אסא- הוצג בכנס בינ"ל האגוד הישראלי לאיכות ספר כרך 2 נובמבר 2010

 

מבוא .לכאורה לא היה צורך בשום שינוי, המעון היה מלא, ההורים היו מרוצים ובכל זאת למה? את התשובה נתן הצוות בעצמו..ללכת קדימה אל משהוא יותר איכותי. תוכלו לראות את התוצרים הסופיים אך לא את התהליך. ומה אומר התהליך היה כסוכרייה טעימה בפה שלא רוצים שתיגמר" {מנהלת המעון } המאמר מתאר את פרי עבודתם של צוותים במוסד חינוכי לגיל הרך ויצו בית הכרם בירושלים על פיתוח איכות התהליכים והתוצרים החינוכיים במוסד. פעילות זו מדגימה את התמודדות המוסד עם מגמות החינוך בגיל הרך בשנות אלפיים.

החינוך בגיל הרך נתפש ע"י אנשי המעון כשלב קריטי בסיכויי התפתחות הילד וכמכינה לחינוך יסודי ולהתמודדות עם ציפיות הסביבה. תפישה זאת הובילה את צוות המעון לטפח גישה אינטגרטיבית לפיה יש לקדם את הילד בהתאם לאפשרויות ולצרכים המאפיינים כל שלב בהתפתחות הילד.

תאור התהליך

התהליך החל ביצירת מודעות לצורכי המוסד להתפתח, המשיך באבחון כלל מוסדי בעקבותיו הוצבו משימות והוקמו צוותים אשר עבדו על משימות פיתוח בכל מערכות המוסד.

התהליך הקיף חמש מערכות במוסד : מערכת הקשרים בין המוסד לבין הורי הילדים במעון. מערכת מבנית פורמלית של הקשרים בין התפקידים. מערכת טיפולית חינוכית לילדי המעון מערכת הנורמטיבית והמערכת הניהולית במוסד.

תוצרי התהליך

"השיפור המקצועי של עבודתכם ניכר בכל. ייתכן שעדים לא רואים את המהפכה אך המביט מהצד מבחין בשינוי, בשפה, בסגנון, בהתייחסות ואלה דברים חשובים ביותר" אומרת מנהלת המרכז " מעתה יש לנו שפה משותפת, כולנו מכוונים אל אותן מטרות ויעדים. תהליך היישום יארך זמן, בחלק מהכיתות ניתן לראות ניצנים,  מתכננים את העבודה מתייחסים ליעדים ועושים בקרה על התהליך והתוצאה"

שביעות רצון גבוהה של ההורים מכלל שירותי המעון,  גידול בשעורי ההרשמה והקליטה כמו גם דחיית פונים רבים בתשס"א, מצביעים גם הם על תוצאות גם אם עקיפות של תהליכי פיתוח. עם זאת , אל חלק מהתוצאות עוד רבה הדרך. ההישגים חינוכיים ארגוניים יבחנו במהלך השנה.

הקדמה

צוותים משותפים  לגננות , מטפלות שירותי עזר והנהלה במוסד חינוכי לגיל הרך ויצו ירושלים פעלו במהלך תשס"א במטרה לפתח את איכות תהליכי העבודה במוסד. ניסיון עבודתם של הצוותים מלמד על מורכבות התהליך הטמעת האיכות . מורכבות הבאה לביטוי בהיקף הקשרים בכל אחת ממערכות.

הפרויקט בוצע בשנת לימודים תש"ס 2000 . במוסד 10 כיתות ב 5 שכבות גיל : תינוקות פעוטים גנון גן וילדי בית התלמיד במוסד 32- ילדים ו 50 עובדים בהם גננות מטפלות עובדי מטבח שרותי עזר מינהל והנהלה.

תאור התהליך

תהליך התפתח בשלבים שלב ראשון החל ביצירת מודעות של העובדים לצרכי המוסד וצורך העובדים להתפתח. בשלב שני נעשה אבחון בצוות  סינרגטי כללי בהשתתפות עובדי המוסד וכן אבחון קונבנציונאלי . ממצאי האבחון הצביעו על אקלים טעון שיפור , מתחים ביחסי עבודה, שיתוף פעולה חלקי, מבנה תפקידים לקוי , עמימות תחומי אחריות, העדר תהליכי מידע ובקרה של פעילויות חינוכיות , תקשורת עם הורי הילדים. בשלב שלישי הוצבו משימות פיתוח וברביעי הוקמו צוותים אשר עבדו על משימות הפיתוח . מובילי הפרויקט ראו את האיכות כמערכת מורכבת המחייבת התייחסות למרכיביו המרכזיים על מנת להשיג תועלות משמעותיות עבור המוסד.

כלל המערכות הללו מתחברים לרשת איכות המחייבת תחזוקה ופיתוח מתמיד. פיתוח האיכות במקביל ב5 המערכות יצר אפקט סינרגטי מעבר לאפקט כל תת מערכת, אף שקשה לאמוד את שעור האפקט הסינרגטי.  זה בא לביטוי באווירה הכללית במוסד.

מערכת הקשרים בין המוסד לבין הורי הילדים במעון

פיתוח מערכת האיכות התמקד בתהליכי המשוב להורים.איכות הקשר בתהליך מתן המשוב הועמד על מספר סטנדרטים בהם מידע תיאורי, התנהגותי ספציפי { "יום הרכבנו פאזל", "הילד שיחק ב"..} ,  מבוסס על דיאלוג הקשבה פעילה מתחיל בהתנהגות חיובית {"הילד שיבץ"} ניתן בכנות ומביא בחשבון את צרכיו של ההורה מבטא אהבה לילד מביע התרשמות סובייקטיבית "הילד אוהב להיות בחדר". מתוך גישה של פתרון ולא של חילופי האשמות

הבהרת מדיניות המוסד כמענה לציפיות ההורים הייתה ביטוי נוסף לפיתוח איכות הקשר בין המוסד לבין ההורים לדוגמא מתן מידע להורה במועד על בעיות התפתחות הילד על ידי מטפלת ובמקרים של בעיות מיוחדות בתאום עם המנהלת.

מערכת מבנית פורמאלית

העבודה התמקדה בפיתוח מערך תפקידים וקשרים אנכיים ואופקיים בין התפקידים כפי שבוטאו באיכות הגדרות התפקיד ובתקשורת הארגונית. איכות הגדרות התפקיד הוערך על פי סטנדרטים בהם : בהירות אחריות והסמכות יוזמה ,מינוח עקבי, ערך מוסף תפקידי ומעורבות תהליכי החלטות במעון .

המערכת החינוכית טיפולית

מערכת זו היוותה אתגר מרכזי בתהליך הכולל . אשר הניב מספר תוכניות חינוכיות לכל כיתה תוצרת מעשה ידי חברות הצוות החינוכי טיפולי.הצוות גיבש אני מאמין  שעיקרה אמונה ביכולתו וייחודו של הילד כעצמאי סקרן, שמח המקבל הזדמנות להתנסויות למידה . הוצבו מטרות כלליות ומוסכמות כבסיס לתוכניות עבודה אפקטיביות. בין המטרות שהוצבו : פיתוח שפת הילד ויכולת הביטוי של רגשותיו פיתוח יכולת לתת ולקבל ביטויי אהבה כישורים חברתיים כישורים שכליים וסקרנות טבעית.

המטרות הכלליות של המעון סייעו להגדיר באופן יותר ספציפי את התוצאות החינוכיות ששואפים להשיג בהתאמה לכל גיל. תוצאות אלו הוגדרו כיעדים עם זאת הודגש שאין ביעדים ובתכנון תוכניות כדי למנוע כל למידה ספונטנית מזדמנת הנענית לרצון הילד ולצרכיו. {דוגמא ליעד חינוכי טיפולי לכתה "הילד ירכוש בטחון ואמון בסיסי בעצמו וכלפי המבוגרים. יצור יחסי התקשרות תקינים עם המטפלתיפתח יכולת מוטורית וחושית ועוד}תוכנית העבודה החינוכית שיקפה את "האני מאמין הערכים המטרות הכלליות והיעדים שהוצבו.

מערכת נורמטיבית ביחסי העבודה במוסד.

פיתוח מערכת נורמות איכות התמקדות בשיחות כתה בחילופי מידע בין הכיתות וביחסים בין בעלי תפקידים במוסד. בניהול השיחות הוצבו סטנדרטים כמו : הבנה והסכמה על מטרת השיחה, הרגשת המשתתפות בשיחות הכתה נושאי השיחה בירור הבעיה הגדרה וחקר הסיבות גיבוש פתרונות הימנעות מביקורת אישית עידוד להבעת דעות. מדד להערכת איכות ההתנהגות בפועל לפי הנורמות היה רמת שיתוף העובדים ע"י הנהלת המעון והערכה שמקבלת מטפלת בעבודתה.

מערכת  הניהולית כיוצרת אינטגרציה

מערכת  ניהול כיוצרת אינטגרציה התייחסה לתהליכי תאום ובקרה בין תת המערכות במעון ולתפקודן כשלמות אחת . איכות התהליכים טעונה עדיין השלמה ופיתוח דרך נהלים וכלים לתאום ובקרה עליהם ההנהלה לעבוד. מערכת רמת האיכות תיעשה על ידי הערכת רמת הבהירות הארגונית" היינו תחושת העובד שהמעון מאורגן מטרותיו  ומדיניותו ברורות  ופעולתן כיחידה משומנת אחת.

תוצרי הפעילות

"צוות עובדי המעון ובית התלמיד כולל המנהלת והמפקחת חשים בבירור את השינוי. הצלחנו לסגל דפוסי עבודה חדשים להשפיע על האווירה הכללית בצורה חיובית ובונה" אומרת מנהלת המרכז.  שביעות הרצון ותחושת הסיפוק של כלל המעורבים בפרויקט מהתהליכים ומהתוצאות אליהם הגיעו הצוותים, הינו אחד מתוצרי התהליך.  "... יש לכם במה להתגאות השיפור המקצועי של עבודתכם ניכר בכל. יתכן שאתם עדיין לא רואים את המהפכה אך המביט מהצד מבחין בשינוי, בשפה, בסגנון, בהתייחסות ואלה דברים חשובים ביותר.. עתה לפנינו הפנמת הנורמות ששינינו והשרשת נהלי עבודה וחשיבה חדשים. מאחר וכולנו עברנו את התהליך יחד נצליח גם בתהליך הזה." מצטרפת לדברי מנהלת המרכז גם מנהלת המעון "..מעתה יש לנו שפה משותפת כולנו מכוונים אל אותן מטרות ויעדים.  תהליך היישום יארך זמן, בחלק מהכיתות ניתן לראות ניצנים, מתכננים את העבודה מתייחסים ליעדים ועושים בקרה על התהליך והתוצאה.."

שביעות רצון ההורים נבדקה במהלך שנה"ל באמצעות שאלון אשר כלל 13 פריטים. כל פריט הוערך עפ"י סולם של 6 דרגות {1 נמוכה מאד עד 6 גבוהה מאד}. לשאלון השיבו 101 הורים מתוך 320. ניתוח הממצאים נדון בכל כתה. ממצאי שאלון הערכה ברמת המוסד מלמדים על שביעות רצון רבה במרבית פריטי ההתנהגות , כמפורט: 

 

שעור ההרשמה למעון כגורם הערכה נוסף של התוצאות מלמד על גידול בהרשמה ובקליטת ילדים ודחיית פונים רבים בשל חוסר מקום. בשנה"ל שאחרי נמשך תהליך הפיתוח כאשר הוא ממוקד בשיפור האינטגרציה בניהול.