קונפליקט בחיי זוג בצל הקורונה שהפך למשבר והגיע לבית משפט ולגישור

מאת: ישראל אסא*

המאמר בעברית המופיע בספר עמ' 63,פורסם בארה"ב-2022   בספר סיפורים אישיים, יצירות אמנות, שירה וייעוץ מקצועי מאת 106 כותבים, מ-28 מדינות ברחבי העולם ובהם: יועצים, מגשרים, אמנים, משוררים, ואנשי מקצוע המסייעים למשפחות במשבר בשנים האחרונות בתקופת הקורונה. 

Grief and Fatigue: Families and the Pandemic Stories of Struggle and Hopשם הספר: Michael Lang , Peter Nicholson (Author)עורכים: 

קונפליקט בחיי זוג שהפך למשבר והגיע לבית משפט ולגישור

מה הביא זוג לאחר תשע שנות זוגיות, לבית המשפט ומשם היישר לגישור בתקופת הקורונה, ועד כמה אם בכלל, הקורונה תרמה לכך ?  האירוע המתואר מביא את סיפורם של זוג שהקורונה תפסה אותם בתקופה שבה הזוגיות הייתה כבר במתח, ובכך רק העמיסה עוד על הזוגיות החלשה.

בהליך הגישור אליו פנו בני הזוג, עת התקיימו השיחות בנפרד, פתחו הצדדים את "סגור ליבם" והתייחסו בנוסף לשאלות הגישור המקובלות הנוגעות לטענות, לאינטרסים, אפשרויות פתרון הסכסוך ועוד..  גם לשאלות כמו : האם הקורונה השפיעה על פירוק הזוגיות ? האם הסגר, העבודה בבית, בילוי זמן רב יחד,  ו/או חוסר במגעים חברתיים, גרמו לשינויים בחיי הזוג ? עד כמה לחצים אישיים או רגשיים של מי מהם בתקופת הקורונה דחפו להחלטה על סיום הקשר הזוגי?  

ומה עלה בשיחות הגישור עם בני הזוג ? 

האישה בשיחה נפרדת כאמור, סיפרה בגילוי לב על חיכוכים ביניהם גם קודם לתקופת הקורונה וכי ימים רבים בתקופת הקורונה חיה בחרדה מתמדת, לא יצאה מהבית, לא  פגשה אנשים מחשש להידבק בעוד הגבר חי את חייו ללא פחד.  עוד הוסיפה כי לאחר שנים של חיים יחד גילתה בבן זוגה תכונות שלא הכירה. כך למשל שבן זוגה מסתיר את רגשותיו ואינו עומד בלחצים,  ונמנע מלהשתתף אתה בביצוע מטלות. עוד ציינה כי ההבדלים בדעות וברגשות גרמו להם לכעס, לריב, ולמתח. וסיכמה דבריה ששניהם היו מתוחים, וחסרי סבלנות זה כלפי זה.

הגבר בשיחה נפרדת עמו, סיפר כי היו מריבות ביניהם גם קודם לתקופת הקורונה כמו גם מחשבות על סיום הקשר שעלו לא אחת בשיח ביניהם. אך תקופת הקורונה הביא לכך שהזמן הרב שהם היו יחד, שלא כהרגלם, גרם לא אחת  לכעס, למתחים, לחיכוכים, ואת התסכולים הוציאו במריבות ביניהם. כל אי הסכמה הפכה למחלוקת קשה, שהרחיקה ביניהם, והותירה אותם מותשים. והוא אישית החל להרגיש כמו ב"סיר לחץ". לדבריו הגיע להחלטה לאור המריבות והנתק התקשורתי שלא ניתן לחזק את הזוגיות ולא למנוע פרידה, ופירוק הזוגיות הוא בלתי נמנע. 

התרשמות המגשר פרי השיחות. 

בהסתמך על דברי בני הזוג בשיחות הנפרדות שנערכו בהליך הגישור מתקבל הרושם שהקורונה חשפה והחריפה פערים שהיו קיימים גם לפניה. עד שהפכו את חייהם לבלתי נסבלים, שחיזקו את תחושת הניכור ביניהם. ב. כמו כן בני הזוג לא גילו יכולת הסתגלות וגמישות זוגית למציאות החיים שכפתה הקורונה. עבורם תקופה זו רק העצימה תחושות שליליות וקשיים שונים בקשר. ג. בני הזוג לא הצליחו לדבר על רגשותיהם ודאגותיהם דבר שהשפיע שלילית על הקשר ביניהם. בנוסף לא הגדירו מראש את ההתמודדות כמשותפת ולחשוב ביחד על דרכים להתמודד איתה.  ד. בני הזוג לא גילו אחדות זוגית כדי להתמודד עם המצב בלכידות כדי לצאת מחוזקים יותר. כל אחד מבני הזוג חווה את השני כמי שלא נמצא/ת שם עבורו/ה, ולא מגלה אכפתיות כלפיו/ה. 

עיקרי עמדות בני הזוג בכתבי התביעה וההגנה

סיום הקשר קיבל ביטוי רשמי עם הגשת תביעה בבית המשפט על ידי הגבר כנגד האישה בת זוגו. הגבר תבע החזר כספי {מאות אלפי ש"ח} של חלקו בחשבון בנק משותף שהחזיק עם האישה. תביעתו הסתמכה על הסכם כתוב חתום ביניהם, לפיו לכל אחד מהם, זכות למשוך את חלקו בחשבון המשותף. בבואו למשוך את חלקו, הגבר גילה כי החשבון נסגר לאחר שהאישה משכה את כל הכספים מהחשבון. האישה בכתב ההגנה התנגדה לתביעת בן זוגה לקבל את חלקו הכספי בחשבון המשותף, כשעיקר טענתה הייתה כי בחייהם כזוג היו מוכרים כידועים בציבור וכי בן זוגה ,שגר אצלה כל השנים, כלל לא השתתף בכלכלת הבית. 

בוחן מציאות גישורי משפטי בהליך הגישור

התביעה הועברה כאמור מביהמ"ש לגישור במהלכו התקיימו שיחות בנפרד עם כל צד לצורך בוחן מציאות גישורי משפטי.  עיקרו של הבוחן נועד לסייע לצדדים לבחון את טענותיהם מחדש, לזהות אינטרסים ולגבש אופציות לפתרון הסכסוך במסגרת זו נשאלו בני הזוג שאלות כמו למשל: האם לדעתך הצד השני יקבל את דרישתך ? את/ה היית מקבל/ת ? מה האינטרס שלו ? מה ידוע לך על פסיקה בנושא?  סיכוייך אם תחזרו לבית המשפט ? ועוד 

במהלך שיחות בוחן המציאות, הגבר תפש את הוויתור כהפסד כספי של חלקו בחשבון. פסיכולוגית זה סוג של הטיה קוגניטיבית ידועה בשם "שנאת ההפסד" בעוד האישה הפגינה בטחון רב מאד בצדקת טענתה שחיו כ"ידועים בציבור" ולכן התובע אינו זכאי לקבל חלקו. גם כאן זוהתה הטיה קוגניטיבית מסוג "שיפוט בביטחון מופרז" .

בוחן המציאות הביא להסכם ?   

א. הגבר נעשה מודע להטיה בחשיבתו והפנים את תפישת הוויתור כרווח לא רק הפסד. גם האישה הפנימה והפכה מודעת לאפשרות אחרת לפירוש משפטי של ההסכם בשונה מפרשנותה ושלא בטובתה.                                                                                                   
ב. סיפוק האינטרס של הגבר כמו החשש מביקורת בית המשפט אם תביעתו תידחה וההשלכות על עיסוקו {עפ"י רישיון ממשלתי}. ומצד שני גם סיפוק אינטרס האישה לסיום מהיר של הסכסוך ומניעת אובדן ימי עבודה אם יתנהל משפט וקניית סיכון במחיר תשלום מלא או חלקי של התביעה.                       ג. הרצון של בני הזוג, כל צד משיקוליו ,היווה תנאי הכרחי, אך כאמור לא די בו, כדי לסיים את הסכסוך בהסכם מרצון. 

ד. סיומו של המאבק התקשורתי בין הצדדים בגישור, היה בהסכם מתוך רצון, שעיקרו כספי עם ויתורים הדדיים ותחושת סיפוק מעצם ההגעה להסכם והימנעות מחזרה לבית המשפט. 

סיכום
 התמודדות נכונה בחיי זוג עם משבר כמו הקורונה חייבה יכולת הסתגלות וגמישות הדדית למציאות החיים שכפתה הקורונה, כמו גם תקשורת זוגית פתוחה על רגשותיהם ותפיסת ההתמודדות כמשותפת. אך כאשר ההתמודדות עם המשבר כשלה והקונפליקט החריף עד לתביעה בבית משפט והגעה לגישור, כי אז, התמודדות נכונה בגישור מחייבת את הצדדים להיות מודעים להטיות קוגניטיביות כמו אלו שנחשפו בגישור, ולשאוף לפתרון המספק את האינטרס משותף של בני הזוג הצדדים לסכסוך.                                                           _____

* ישראל אסא- M.A חינוך,M.A  משפטים, מוסמך מכון בינ"ל ליעוץ ADIZES ארה"ב, מגשר בימ"ש השלום, ביה"ד לעבודה ופרטי. פרסם מאמרים ראה באתר גישור: