|
מאמרים :
1.תקלות בבקיעה - 2.עקרונות של ממשק נכון לציפורי נוי -3.שיגרה שנתית של הגולדין פינק - 4.הערכת גללי הציפור
5.כמה בעיות שמצויים בד"כ בגולדינים 6.הקמת מוטציה חדשה 7. ביצה לכודה 8.רטיבות בחלק האחורי בציפרים קטנות
9. הסתגלות ציפור חדשה 10.בעיות רבייה שקשורים לזהומים 11.תקלות בבקיעה 12 ראיית הגולדין
13. הגולדנים בררנים בבחירת בין זוג [מחקר] 14. אישיות הציפור מחקר
הגולדנים בררנים בבחירת בין זוג [מחקר]
אפשרות הבחירה של הגולדן אם איזה נקבה הוא ילך זה דבר חשוב
מכיוון שהוא משפיע על כמות הזרע וכמות החיזורים והיא גם משפיעה על הגנטיקה בעזרת מנגנון מיוחד שבו הזכר צריך לבחור בין נקבות שונות מצאנו שבין הזכרים ובין הנקבות מאוד בררנים את מי להעדיף כזוג ונמצא שבד"כ הם מעדיפים בין זוג אם אותו צבע ראש כמו שלהם הנקבות גם מעדיפות להתרבות עם זכרים שיש להם טבעת כחולה הזכרים כאשר הם מציגים את עצמם ביפני הנקבה במהלך תקופת החיזור הם מגביעים את הנוצות מסביב למסכה
ראית הגולדין שונה משלנו
הגולדין היא ציפור מאוד רבגונית בעלת צבעים רבים ושונים - סגול, כחול, ירוק, צהוב,
כתום, אדום, שחור ולבן.
עם זאת מה שאנחנו רואים זה לא מה שהגולדין רואה לציפורים יש אפשרות לראות את המימד הרביעי במקרה של אולטרא סגול שאנו הבני אדם עיוורים לחלוטין במימד הרביעי ולמרות שאנחנו לא יכולים לראות באופן מלא את מה שהציפור רואה רכיב גדול של צבעים סביר להניח שהציפור רואה מואר יותר ויותר תוסס לכן למרות שהם נראים לנו יפים ורבגוניים להם זה נראה הרבה יותר טוב זה לזה  בעיות רבייה שקשורים לזהומים
תקופת ההטלות היא תקופה חשובה למגדלים להבטיח שכל ההכנות מתאימות
שההורים והגוזלים יהיו בריאים ולבחון שאין להם שום מחלה, בעיות של רבייה בתקופת ההטלות יכולות לתסכל אפילו מגדל מקצועי, על אף שהרבה מהבעיות הם בגלל חוסר תזונתי או חוסר התאמנות והשמנה, חלק מהבעיות קשורים לזיהומים ,סיבוכים של זיהומים בגוזלים או בהורים, ולכן חשוב לבחון הדבקה וצריך לשקול לתת מניעה , אם ציפור בווליר במצב ליפני הטלה המערכת החיסונית מסוגלת להחזיק רמה מאוד נמוכה של פתגונים {http://www.hs.ph.biu.ac.il/dic/html_files/62.html} הלחץ של ההטלות מחליש את המערכת החיסונית ויכולים להזהם אברים שונים כולל האברים של הרביה,ביצה לכודה, ודלקת הצפק וכ"ו הינם כמה מהסיבוכים של זיהומים.חלמון נגוע עם חידקים גורם בד"כ לדלקת בבטן ודביקות לאברים שבבטן,
ומזיק לאברים של הרביה ומונע מהציפור להטיל בעתיד,
זיהומים בקטריאני או פטרייתי של oviduct ,ברחם או השחלה גורמים למוות בקליפה או חולשה ומוות של הגוזלים אחרי הבקיעה, ישנם שלושה תקופות של העברה של אורגניזם מידבק מהנקבה לגוזלים שהכי קרוב לודאי לקרות: במשך ההפרייה, במשך התפתחות הביצה, ומיד אחרי ההטלה, וזה יכול גם לעבור דרך קליפת הביצה עם מגע עם חומר נגוע {,צואה ,מצע.}
Chlamydophila psittaci הוא אחד המנגנונים שמעביר את הזיהום מהנקבה לעובר דרך הביצה, אם הגוזל מת במשך הדגירה או בבקיעה צריך מיד לבדוק נוכחותו של צ'לאמידופהילא כדי להתחיל טיפול ב דוקסיכיכלין כדי להציל את שאר הבצים,
סלמונלה הוא אחד מאותם בקטריאני מנגנונים שחודרים דרך הקליפה וגורם מוות לעובר בתוך הביצה או מחליש את הגוזל וממית אותו לאחר בקיעה, שאר בקטריאני פתוגנים משויכים לבעיות רבייה שצריך לשקול ולבחון הינם נקד האשכל הזהב, . כולי, ומיקופלסמה ספפ.  הסתגלות ציפור חדשה
איך להביא לבית צפור חדשה: רטיבות בחלק האחורי בציפרים קטנות
בס"ד.
רטיבות בחלק האחורי יכול להגרם ע"י מ"ס דברים כולל לחץ, שנוי בדיאטה,נגיפי,בקטריאני או זהום פטרייתי, רטיבות בחלק האחורי הוא דומה לבן אנוש וזה תסמין, לא מחלה. וזה יכול לרוקן את האלקטרוליטים {יונים}וסיבה להוספת רטיבות, כי הפינקים שלנו בעלי חילוף חומרים מהיר, והם יכולים להחלש בקלות מהירה,
בד"כ צריך לתפוס את הצפור כדי להבחין ברטיבות, ובאפשרותך לראות נוצות מלולכות בחלק האחורי ע"י להסתכל על הצפור מתי שהוא יושב במקום מורם,
אתה יכול גם לבדוק את הגללים בתחתיתו של הכלוב,
למעשה אתה צריך לעשות לך הרגל חלק מהשגרה שלך לבחון את הגללים כאשר אתה מחליף נייר,
צואה מימית,או ירוקה סימן של בעיה, דע שהגללים של כל זן יכול להיות שונה לכן חשוב ללמוד מה הצואה הרגילה עבור הזן שלך שאתה מגדל,
אם הצפור שלך מראה סימני רטיבות בלי שאר התסמינים {לדוגמא הותפח הנוצות,אדיש,תנוחה,עיניים] הדבר הראשון לביצוע להוסיף חום ע"י מנורה [רצוי שחור או אדום] לשים את הכלוב במקום מורם, זה נותן לציפורים לקבל חום נוסף, ניתן לעטוף את הכלוב במגבת כדי לשמור אותו חם,
וצריך להחליף גם את המים עם אלקטרוליט,אני משתמש המרץ [עייןhttp://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771055] כי זה בה באבקה יש לזה יותר ארוך זמן אחסנה אני שומר את זה במערכת עזרה ראשונה
ומשתמש מתי שאני צריך חשוב מאוד לבדוק מה גרם לבעיה להתחיל,
& אם הצפורים היו תחת לחץ? גרוי מעורר בהסביבה יכול כל גרום לחץ,א"כ ככל הניתן, הסר או הקטן הסיבה של לחץ
& האם הוספתה משהוא חדש לדיאטה? להוסיף דברים חדשים הוא לא רע. למעשה הרבה פעמים אנחנו משנים את הדיאטה למושלם יותר לצרכים של הצפור, בכל אופן חשוב להוסיף בהדרגא ולאט ,
התחל אם כמות קטנה ולהרבות כאשר אתה רואה שזה טוב לצפור,
לוקח זמן עבור הצפורים שלנו לפתח האנזימים הצטרך לעכל מזון חדש .
אם אתה לא מצליח לזהות גורם לבעיה בדיאטה, אתה צריך לשקול מחלה בד"כ אבל לא תמיד מחלה יוצרת עוד תסמינים חוץ מהרטיבות מאחור, צריך לקבוע ספציפי מה הגורם לבעיה ומה התרופה שהכי טובה לזה, לרוב מאתרים את הבעיה בצורה הכי טובה לקחת את הצפור לוטרינר שהבדוק תרביות
זה יכול לקחת 24-28 לבדוק תרביות לכן עדיף לתת את התרופה הכי יעילה,
הפינקים החילוף חומרים שלהם מהיר,ולחכות 3-4 ימים זה יכול להיות לפעמים קטלני
לכן זה לעיתים קרובות זהיר להתחיל טיפול עם רחב ספקטרום אנטיביוטי כמו אמטיל או עם אנטיפרוטאזואל
כמו רוניווט מיד,
אלו שני המוצרים שיכולים להשתמש באותו זמן בשלום וחשוב לעקוב אחרי הטיפול האנטביוטי
ביצה לכודה ?
והנה מאמר שנכתב ע"י שיר עליז האאסאן שמגדלת בעיקר פינקים כבר 7 שנים
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2556419&forum_id=20466
ביצה לכודה בציפורים ...................................................... כשאנו מתחילים את עונת ההטלות,יש הרבה דיון על הבעיה של ביצה לכודה, למה הביצה נלכדת? ביצה נלכדת מאי יכולת של הצפור להעביר ביצה מפותחת או חלקית, ביצה מפותחת באופן חלקי יכולה להיות בעלת קליפה רכה או בלי קליפה בכלל, הרבה מקרים של ביצה לכודה מתרחש כאשר הצפור מנסה להעביר את הביצה מהמצב הלא מפותח לביצה רגילה, האי יכולת להעביר את הביצה במהירות מביא לתוצאת מוות של הצפור. ישנם המון תורות מה הגורם לביצה להלכד. הרבה חושבים שהגורם הוא התקררות הטמפרטורה, אני מוצא שהתורה הזאת מאוד מוטלת בספק, צפרים בפראי בד"כ מגדל בזמן שהטמפרטורות מאוד קרות ועדיין לא סובלים מביצה לכודה, אני אישית מגדלת את הגולדינים שלי בחוץ והם מטילים בהצלחה כאשר הטמפרטורות נמוכות, תורה משותפת נוספת שהציפור צעירה, בתוכיים, איפה שהצפור נעשת בוגרת לאחר שנתיים זה יכול לקרה בד"כ,קצת מהצפורים שלא בשלו מספיק הם מטילים בצים לא מפותחים,
אבל פינקים וציפורי שיר בכל אופן גדלים ומתבגרים במהירות רובם לאחר 4 חודשים כבר מבוגרים,בפראי הגולדינים מביאים בד"כ גוזלים עוד ליפני שהשלימו את הצבע של הבגרות, ואני צופה ומזהה תופעה זו גם אצלי בווליר שאני קצת איטית בהפרדה אני רואה צעירים בשלים, אני רוצה לציין שאני לא תומכת בלתת לצעירים להטיל מאוד צעירים,והצאצאים של הטלות מצעירים לא איכותיות מהטלות אחרות,אני מאמין שהכי טוב לתת לציפורים שלנו להיות יותר בוגרים לפני שמטילים,
הנקודה שרציתי לומר שהטלות מצעירים לא גורמים לביצה להלכד, תורה נוספת משותפת- שהביצה נלכדת מחוסר סידן בדיאטה, רובנו נותנים רבגוניות של סידן קליפת ביצה,צדפה ,ודיונון ועדיין ציפורים מתות מביצה לכודה, אני מאמינה שתזונה הוא שורש הבעיה,רוב מגדלי הציפורים הינם זעירים להציע רבגוניות של סידן ממקורות שונים, אבל הבעיה היא היכולת של הציפור לפרק את הסידן וזה אינו זמין בדיאטה,והגורם האחר הוא דלות התנאים של ריר הקרום באוורור השטח,
הסידן הוא משומש ע"י הגוף לא רק לקליפה ולהתפתחות הביצה, הוא גם מכריע בתפקוד מתאים של השרירים,בזמן ההטלות הבצים והקליפה לוקחים כמות גדולה של סידן והצפור צריכה את הסידן לפעולת השריר להוציא את הביצה,
וטמין-D3 הוא מכריע בספיגת הסידן,בלי D3 כל הסידן שאנו נותנים לציפורים לא נספג בגוף, הציפורים שלנו מסוגלים לייצר D3 דרך תגובה כימית לאור שמש, ו
שהם בכלוב הם לא מסוגלים לייצר את זה ואור שמש דרך חלון לא מספיק,
האור אולטרה סגול שהם צריכים לא עובר דרך החלון זכוכית, אורות ספקטרום יכול לעזור אבל כמה מחקרים הראו שהרמות האולטרה סגול מספיק רק ממרחק קצר מהאולטה סגול אבל ל-D3
הוא כמעט תמיד עוזר, יתר של זרחן יכול גם להפריע לספיגת הסידן,ובזרעים של הציפורים שלנו יש שפע של זרחן וכן במזון בצים וע"י שאנו מספקים להם את שניהם בדיאטה מאוזנת אנחנו מסוגלים להחזיק הסידן /זרחן ביחס במאזן.
גם כמה מהירקות שאנו נותנים יכול להפריע לספיגת הסידן, Oxalic [אוקסאליכ] חומצה שנמצאת בתרד,סלק, ומגיבים עם הסידן עד שזה לא יכול להקלט, בזמןשאלה הירקות עשירים במ"ס של מזונים,חשוב להזין אותם בכמות קטנה ולספק בנוסף סידן,
בכדי שהביצה תתפתח הריר קרומים מסביב הפתח אוורור חייב להיות רך וגמיש, והשומן הזה מבוסס בעיקר על וטמינים ורובו מויטמין A ללא המזונות המהותים האלו חֲצוֹצְרַת הָרֶחֶם
נהית קשה,רוב הוטמינים שקשורים לצפור לא כוללים את השומן. לכן חשוב לספק בנפרד מקורות למזון חיוני,אלה שומני הוטמינים יכול להיות נמצא בהרבה מהשמנוני זרעים
כגון:זרע חמנית,זרע חריע,ניגר,ומצאתי שהזרע ניגר הוא הכי קל לפינקים לקבל את השומנים, אם יש לך צפור עם ביצה לכודה יש כמה דברים שבאפשרותך לעשות: *בראש ובראשונה חום,ושקט סביבתי, *להרבות בסידן כדי לשפר את פעולת השריר ולתת Vetafarm שמספק לא רק סידן אלא גם D3 וניתן לספק במי השתיה או נבטים אם הצפור אוכל, אם הצפור לא אוכלת ולא שותה אפשר לספק ישירות לזפק *לעסות בכמות קטנה של שמן צמחי מסביב הפתח אוורור יעזור להתרכך הריר קרומים מסביב הפתח אוורור ועזרה לצפור להוציא את הביצה
*לאחר שהביצה יוצאת הצפור תתחיל להתאושש חזרה, וזה הזמן עכשיו להעריך את הבעיות בתזונה, ומסוכן לתת לציפור להטיל שוב עד שתשלים את החוסר התזונתי.    הסיבות שהביצה נלכדת- חוסר התעמלות,חוסר שמש, דיאטה לא נכונה,בד"כ נגרם ע"י חוסר משהוא שלא ביצענו,
חוסר חלבון שלעיתים קרובות גורם לצפור לאכול עוד זרעים לפצות,וגורם לציפור להכניס יותר פחמימות,
או שהמזון לא מספיק לציפור,או צפור חולה וישנונית, ביצה לכודה בצפורים הוא באופן מוחלט נגרם לזן שגדל בכלובים,
אני לעיתים רחוקות ראה את הבעיה בכלובים שלי שבאורך 80 ס"מ או יותר ואני מוצא את הבעיה ע"פ רוב בכלובים של 30 ס"מ,
ואני מטפל בשמן בקלה, אבל תמיד אני מגיע למסקנא שזה עשה עוד נזק מטוב,נכון שזה בד"כ מרפא את הבעיה מידי
אבל לעיתים קרובות מוביל לכישלון של הכליות,ועושה את הקליפה של הבצים רך מדי,
אז גיליתי שהשמן בקלה מכיל משהוא שמועיל ללכידת ביצה ועשיר בויטמין-D3 ו-A ,
זריחת השמש יכולה לספק ויטמין D3 ורוב המזון הירוק מספק וטמין-A וזה באמת עזר מאוד אבל זה לא השמיד את הבעיה לגמרי,
אני שם 3 טיפות Fishaphos" לליטר מים [עייןhttp://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1770343]
וגם שמן בקלה מדוע רק 3 טיפות?מצאתי שכאשר אני נותן יותר משלושה טיפות הצפור מפחיתה בכמות מים שהיא שותה,
ואני חושב שלא צריך לוותר על כל דבר כדי למנוע ביצה לכודה,
וגם אני נותן חסה ומזון ירוק שעוזר בלמנוע ביצה לכודה במיוחד בתקופת ההטלות,
חסה משתלבת בדם ומקטינה חומצת שתן ויכולה לעזור יותר מאשר לביצה לכודה,
ראשית החסה צריכה להיות אורגנית ולתת לצפור לאכול כאשר זה עדיין טרי
ולתת כמות שהצפור תספיק לסיים תוך 5 דקות ואז לא תשאר חסה ישנה ולא טריה וצריך לתת גם ירקות נוספים.
טיפול בביצה לכודה:
רוב המקרים של ביצה לכודה הטפול הביתי מועיל, והכלוב בית החולים המסופק ע"י רוב החברות הוא אידאלי למטרה זאת, ולדעתי המנורת חשמל לא צריכה להיות יותר מ- 25 וואט,
הסר המקלות עמידה ואפשר לצפור לשבת על הריצפה, וספק לצפור צלחת קטנה עם מים ולהוסיף גפרית {8 טיפות ל-40 מ"ל של מים} ועם מזלף עם פתח קטן לתת את התערובת הזו
כל חצי שעה, בצע זאת בלי להחזיק את הציפור ביד כך זה מצמצם את הלחץ על הצפור, השיטה היא להחזיק את המזלף מעל הראש להרים את הראש לאחור ועדינות להזליף טיפה לצפור למקור
לפעמים הוא מטה את הראש למעלה באופן אינסטינקטיבי ,
בד"כ לאחר כעשר שעות לצפור יש רצון לבד לשחרר את הביצה באופן טבעי, ואם הביצה לא יצא תצטרך לקחת את הציפור למגדל מנוסה ולהחזיק את הצפור ביד עד כמה שאפשר בעדינות ולצמצם את הלחץ ולהזליף טיפה לאחור של הציפור ובעדינות להזליף שוב טיפה למקור,
    צילום רנטגן של ביצה לכודה
 הקמת מוטציה חדשה אם אתה בר מזל ובקע אצלך גוזל מוטציה איך תשמר אותו ותצור המשכיות? כמה בעיות שמצויים בד"כ בגולדינים דלקת מעיים:
טפל בלהקה שלך עם צ'לורטאטראכיכלין אאראומיכין טריכון 3 פעמים ביום למשך ארבע ימים, ולנקות את הכלובים טוב עם קוטל חיידקים כמו נתרן היפוצ'לוריד (הלבן ) ופולווואפ והטפול עם ויטמין B מסובך,
ראשים קירחים: יכולה להיות יותר מסיבה אחת לזה אבל אחד הדברים שגורמים בד"כ זה זכר חזק , לא הרבה מגדלים ראו את הגולדינים שלהם מזדווגים כמעט תמיד
הם מזדווגים באור הראשון של היום על רצפת הכלוב,
לזכר יש רצון בד"כ להחזיק בגב של הנקבה כמו שעושים הפארוט פינק וכמה זכרים אוחזים יותר מידי חזק במיוחד שהנקבה מסרבת, לנקבה יש תמיד רצון להשיר נוצות וזה דבר רגיל גם בטבע חסום מינרלים:{מלח} אל תתן לגולדנים שלך בשום אופן לאכול מלח הרים, הם אוהבים מלח והם מכורים לזה וזה הורס להם את הכבד והכליות שלהם, אם המלח זמין להם יש להם רצון תמידי לנקר בזה והצואה יוצאת לבנה ודביקה ולבסוף הם מתים
ERNIE NINNESS הערכת גללי הצפור: רוב האנשים לא מסתכלים על הצואה שנמצאת על רצפת הכלוב אבל הרבה אפשר ללמוד על ידי לקחת מבט יותר קרוב, באופן כללי מומלץ לכסות את רצפת הכלוב עם עתון,זה לא רעיל,ולא יקר, ונותן לך תמונה ברורה מה קורה עם הצואה,
וזה יכול להגיד לך הרבה דברים,שבאפשרותך לראות בצואה האם הצפור אכל או לא או מה הוא אכל,
בכל אופן אנחנו נלמד עכשיו במאמר את הפספס של גללי הצואה צואה רגילה- מורכבת משלושה חלקים, הצואה היא נכרכת או נכרכת חלקית והגיוון בצבע עשיר בירוק שחום תלוי בדיאטה של הציפור,ציפורים שהדיאטה שלהם בנויה על זרעונים זה יהיה ירוק שקף לעצמך את הצבע של הכדורית,
ולפירות ולירקות יש גם אפקט צבע אחר למשל סלק, אוכמניות, ואחרים כל אחד נותן את הצבע שלו,
חומצת שתן-הינם על ידי יצור של הכליות ובד"כ בצבע לבן יבש והגיוון שלהם בסדר גודל קטנטן ומזונות שונים יכולים להפוך את הצבע לשמנת,
השתן-הנוזל שלו בד"כ ברור, הכמות של השתן תלוי במה שהציפור אוכל, אתה תראה הרבה שתן אחרי אכילה של פירות וירקות ופחות אחרי זרעונים,
מימי הגללים-.גידול בכמות של שתן לעיתים קרובות מבולבל עם שלשול. הצבע של הצואה יהיה זהה, אבל יהיו שם באופן ניכר עוד נוזל מסביב הצואה.
שינוי בהצבע של השתן הוא גם אזהרה,
מתי נבחין בין צואה רופפת לשלשול- הצפור יכולה להוציא צואה רופפת בגלל מזון שאכלה פעם או פעמיים אבל עם זה ממשיך באופן קבוע כל היום צריך להתייחס לזה,
והפתח של הצואה מאבד מהצורה שלו ונהיה רגשני,
שינויים בצבע-צואה ירוקה מבריקה או שחור ומרקם שונה מסמן שיש בעיה, צהוב או כתם ירוק על חומצת השתן הוא גם אזהרה של בעיה,
והחלק של החומצה תמיד צריך להיות לבן ויבש,
זרע לא מעוכל או אוכל שלם בגללים-גללים חיוורים או מוקצפים וזה עקבי ומנופח צריך גם להתיחס ולהתקשר לוטרינר
לדון בכל הדברים החריגים שאתה רואה בצואה זה יכול לומר הרבה על הבריאות של הציפור שלך,
urates= חומצת שתן
feces=צוֹאָה urine =שֶׁתֶן   שיגרה שנתית של הגולדין פינק
על ידי ארני ניננאס מגדל 40 שנה גולדינים
כאשרה הצפרים כמעט בסוף הנשירה אני מסיר מתערובת הזרעים את זרע הקנרית ומשאיר אותם על הונגרי וג'אפ דחן וכמה ירקות אני מאכיל כגון:כרוב, תרד, סלרי ואספסת, ינואר: כבר בסוף דצמבר אני מתחיל להזין אותם כמה גרגירי דשא אחרי השבוע הראשון של ינואר אני שם להם תיבות קינון ,ובזמן הזה אני מזין אותם הרבה בגרעיני דשא וירקות, פברואר: צריך שכבר יהיו בצים בסביבות סוף פברואר, וכאשר מופיעים גוזלים אני מתחיל להזין בזרע קנרית בכלי נפרד מכל הזרעונים ושיספיק לזמן קצר, ומכאן הם יתחילו לגדול לאט ותשאיר אותם בקן, ואני מזין אותם בנמלים לבנות לגולדינים יש רצון לאכול רק 12 נמלים ואם תשים יותר הם ישאירו אותם, אם יש להם כלוב סביר ודי גדול אני משאיר את הצעירים עם ההורים שלהם עד סוף ההטלה הבאה, וכאשר אתה מעביר את הצעירים מההורים תעביר אותם לכלוב סמוך להורים שיוכלו לראות אותם מרץ: צריך לפקוח עין על הצעירים בגלל שהם יכולים לקבל בגיל הזה צורה של אנטרו-דלקת הכבד כל הנסיונות שלי להפריד את הגורם לא היו מוצלחות
לפי שעה, אבל התסמינים תמיד אותו הדבר ובד"כ זה בגולדינים צעירים ו-75% מהצעירים שמתים זה בגלל הגורם הזה, ע"י הרטבת הצפור המת בצלחת של נתרן תת כלורי ושביל הנוצות דרך עצם החזה תוכל לראות שבשר החזה בצבע חרדל לאורך הקו,
אתה תראה שהבשר הוא למדי בצבע צהוב וכל השומן שמסביב הפתח והבטן בצבע צהוב, והגרגירים יוצאים שלמים בגללים ואם תפתח את הקורקבן תמצא
שהבטנה של הקורקבן צהובה מאי: זה סוף הגדילה של הצעירים ואתה צריך לחשוב על לסים את ההטלות ולהתרכז על הצעירים והוותיקים להכין אותם להטלה הבאה ולחסן את כולם נגד קרדית שק האוויר ותולעים יוני עד אוקטובר: צריך לתת תוכנית הזנה זהה לכל התקופה הנ"ל נובמבר:
אני מתחיל לצמצמם את הזרע קנרית לאט מאוד וקרוב לדצמבר אני מפסיק לגמרי, אין אני מאכיל דוחן לבן בכלל כי אני מרגיש שהוא רק פיטום, וקנרית הוא די מספיק לפיטום , ואם הדיאטה של הציפורים לא מספקת יכול להגרם ביצה כלואה ושלא נותנים מספיק ירקות ומפטמים בזרע קנרית ליפני ההטלות הם הגורמים הכי גדולים לביצה לכודה, התחשבויות כלליות בגולדינים
אתה יכול לשמוע מאנשים שגולדינים קשה להחזיק בסביבה ביתית אבל זה לא אמיתי אלה הם צפרים מאוד חסינות ומאריכות ימים אם נותנים סביבה טובה ורבגוניות של סוגי אוכל וחדר התעמלות, חלק מהצפורים שלי הם מעל 8 שנים בגיל ועדיין בתנאים טובים,אומנם הם לא פעילים כמו פעם אבל עדיין הנוצה בתנאים טובים והזכרים עדיין מזווגים כל היום אני לא מאפשר להם להטיל הם שמורים בווליר גדול שמאפשר להם לעוף הרבה בחדר דבר ראשון שצריך לשקול הוא המקור לצפרים שלך בזמן שאני מגדל לא נשמעו הרבה הצלחות בצפרים שנרכשו מחנויות, אני ממליץ לקנות ממגדלים, בחנות של בע"ח הצפור נפגשה עם הרבה בע"ח , ונחשפה לצפרים ממקורות שונים של יבאו יביא לתוצאה של העברת מחלות, סוגים של פרושיים מושפעים ע"י קרדית שק האוויר והם יכולים להיות קטלניים לגולדינים גולדין עם שק אוויר לא גדל טוב ויכול להסתיים בהדבקה של כל הבית גידול, הטיפול הוא יקר ולעיתים קרובות לא מצליח אותו הדבר ביבוא אישי, בזמן שאני בטוח שכל אחד מקווה שכל הצפרים שהביא משם בריאות יש סכנה של מריחת מחלה במצבים האלה, לעומת זה מגדלים מסלקים את המחלות מהגידול שלהם והסכוי גדול שאתה לוקח מהם צפורים בראיות, אתה גם בונה מערכת יחסים ממשית עם המגדל של הצפרים שלך ושבד"כ שמח להשיב על שאלות ספציפיות על הצפרים שלך, והוא מכיר את ההתנהגות של הצפרים שלך ויכול לומר לך האם ההתנהגות רגילה או האם זה מצביע על מחלה, והמגדל יכול לתת לך עצה מה לעשות. מגדלים גם בד"כ יש להם רשימות מקיפות על כל צפור כמו מה הגיל הממשי של הצפור,צבעים של ההורים וסבים וסבתות, והוא מכיר את הגנטיקה של הציפור ויכול ליעץ לך עם מי לזווג כדי שיצאו ווריאציות של צבע ספציפי, ובנוסף יש לי רשימות מאיפו הציפורים שלי לקוחים על מנת שאני יוכל לזווג עם צפורים אחרות שהצטרפו ללהקה על מנת למנוע זווג של קרובים או איזה צבעים אני יקבל בטוח מזווג כזה, הדבר השני שצריך לשקול הוא, להסגיר את הצפרים שאתה קונה לפני שאתה מצרף אותם לצפורים שלך, ולהסגיר אותם לפחות שבועיים עד 4 שבועות והיה צפוי לכל מחלה, ואתה צריך לעשות ברור במשך התקופה של ההסגר ,וכמובן הצפורים שלך צריכים להיות בחדר אחר מהצפורים שבבידוד, תמיד תטפל קודם בצפורים שלך הוותיקות ואחרי זה בצפרים המבודדות בהסגר כדי שאתה לא תטפל בחדשים ותשא את המחלה לוותיקים, ההסגר מאוד חשוב במיוחד כאשר קונים ציפור מחנות שיש שם רבגוניות של בע"ח וצפרים שיכולים לשאת מחלות, אני מסגיר תמיד אפילו אם אני קונה ממגדל אחר "יותר טוב להיות בטוח ממצטער"  עקרונות של ממשק נכון לציפורי נוי
תקלות בבקיעה
קורה ואחרי 14-18 ימי דגירה אין עדיין בקיעת גוזלים,
לכך סבות רבות הנה כמה מהשכיחות שבהן, 1.רעש- רעש פתאומי עלול לגרום למות הצעירים בעודם בביצה, לכן יש להמנע מסגירת דלתות בטריקה,הכאה בפטיש וכדומה, 2.ישיבה לא רצופה של הנקבה על הביצים- עלולה לגרום להתפתחות לא נורמלית של הגוזל הוא יהיה חלש ולא יהיה בו כח לבקוע את קליפת הביצה ההופכת לרקה יותר סמוך ליום הבקיעה, יש נקבות העוזרות לרכוך הקליפה ע"י שהן מתרחצות ובעזרת המים שנוצותיהן ספגו מרככות את הקליפה, יש נקבות שעוזרות לגוזל לבקוע ע"י שהן מנקרות את קליפת הביצה, 3.דגרנציה-יש להזהר בבחירת הזוגות לפני ההטלה קורה שבוחרים זוג שהם אב ובת, ואם ובן, לתוצאות תופעות אלה קוראים דגרנציה בדור הראשון לדגרנציה גורם הדבר להחלשת הצעירים שאינם מסוגלים לבקע את קליפת הביצה, תנאי חשוב להצלחת הצעירים מצב בריאותם של ההורים ובחירתם המוצלחת,  גורמים רבים ושונים משפיעים על תוצאות הבקיעה,
החשובים בינהם הם מחלות תורשתיות{מקור גנטי}, חוסר תזונתי יכול לגרום לתמותת עוברים ולבקיעה של גוזלים חלשים, בדרך כלל מוסיפים ויטמינים שונים מעבר לדרוש כדי להבטיח את טיב הבקיעה ואת איכות הגוזלים, גורמי מחלה המועברים באמצעות הביצה או חיידקים החודרים לפנים הביצה דרך הקליפה מזיקים להתפתחות העובר ולבקיעה תקינה, טיב קליפת ביצה משפיע על חדירת חיידקים ועל התיבשות הביצה, ביצים שקליפותיהן גרועות אינן מצטיינות בבקיעה טובה, גם לעובי הקליפה נודעת חשיבות בהצלחת הבקיעה, במשך הדגירה הביצה מפסידה ממשקלה בגלל איבוד נוזלים ההפסד הוא 11%-12%ב-18 ימי דגירה , איבוד הנוזלים תלוי בגורמים הבאים 1. חום 2.לחות 3.גודל הביצה 4.מבנה הקליפה, 4. גיל הציפורים -רמת הבקיעה יורדת בד בבד עם עליית גיל הציפורים, 5. מצב הבריאות- גורמי מחלה מועברים באמצעות הביצה ומשפיעים על הבקיעה ועל הגוזלים הבוקעים, 6.הזנת הציפורים- כל מחסור או ליקוי במזון של הלהקה עלול לגרום לתקלות בבקיעה ולהשפיע על חיותו של הגוזל הבוקע  http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1804744&whichpage=1&forum_id=16318!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חיידקים / אנטיביוטיקה / פרוביוטיקה
יש הרבה מגדלים חובבים איך שרואים סימן ראשון של מחלה ישר נותנים לציפור אנטיביוטיקה אני לא מייעץ לנהוג כך בד"כ הגורם הוא טפילים ובמקרה כזה האנטיביוטיקה לא יסייע ואפילו יכול לגרום לזיהומים כך שאתה יכול לגרום לבעיה להיות מורכבת יותר עם זיהומים וכאשר מתחילים לטפל באנטיביוטיקה אתה חייב לסיים את כל הטיפול באנטיביוטיקה אם אתה מפסיק ליפני הזמן את הטיפול החיידקים עלולים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה עם זאת אם הציפור נחלשת במהירות אתה צריך לעשות מה שניתן אפילו הפסקת האנטיביוטיקה באמצע הטיפול ואם אתה בוחר לטפל באנטיביוטיקה אתה צריך לטפל גם בפרוביוטיים מהול בתוך המים כמובן אין להשתמש במים גם לאנטיביוטיקה וגם לפרוביוטיים ביחד עם זאת אם נותנים את הפרוביוטיים במזון או את האנטיביוטיקה דרך המקור אז ניתן לתת בו זמנית גם אנטיביוטיקה וגם פרוביוטיים יש כאלה שטוענים שאין טעם לתת פרוביוטיים בזמן שנותנים אנטיביוטיקה אולם הווטרינר שלי ממליץ לתת פרוביוטיים להזיק הוא לא יזיק מקסימום יועיל פרוביוטיים משמש למנוע זיהומים לאחר השימוש באנטיביוטיקה פרוביוטיים יסייע לשקם את הצמיחה הטבעית במעיים ויוצרת תחרות על השמרים במעיים [מהצד השני אנטיביוטיקה מחסלת את הצמיחה הטבעית במעיים המאפשר לשמרים להתרבות במהירות ללא תחרות ] פרוביוטיים גם מגדילה את החומציות { HP יותר נמוך } של המעיים ההחלטה להשתמש באנטיביוטיקה ללא יעוץ של וטרינר מוסמך היא בעיתית סביר להניח שאתה לא יכול לאשר האם הציפור צריכה אנטיביוטיקה או לא ואפילו אם אתה יודע אתה לא יודע איזה אנטיביוטיקה לתת ישנם אנטיביוטיקות שונות לבעיות שונות והתוצאות עלולות לגרום לך לאבד את הציפור אם יש לציפור זיהום חיידקים חשוד ההימור הטוב ביותר הוא להתייעץ עם וטרינר אם בחרתה לנהל את זה לבד אתה יכול לנקוט בצעדים מסוימים כדי לשפר את הסיכויים שלך :
תורגם מלינק מחו"ל אישיות הציפור
| |||||
