|
לספק עשבי בר לציפורים
עשבי בר הם מאוד רצויים לציפורים ומשלימים את האוכל שלהם לפוריות טובה
אם אתה נותן לציפורים עשב חדש שאתה לא רגיל לתת להם אתה צריך להיות זהיר מישום שהעשב יכול לגרום בהתחלה לשילשולים או רעיל כאשר נותנים עשב לציפור צריכים להבטיח שהעשב הוא טרי ככל שאפשר ועדיף להסיר את השאריות שנשארים עשב בר במיוחד טוב כאשר הציפור גדלה בווליר העשב שומר על בריאות הציפור כוכבית   זרעי קנרית בוריה
   Mädesüß oder Wiesengeißbart         שינן   פרג הפרג גם משמש כתרופה נגד שילשול    ערב צהבהב    צפורני החתול קנבוס    לחך    אמנון ותמר   @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
לֶחֶךְ גָּדוֹל - Plantago major L
                          צמח קִינוֹאָה (צמח הדומה לדגן}
קינואה הוא גרגיר שלם טבעי עם מקורות ישנים, הקינואה בונה חוזק וסבלנות ויש לו מקור גבוה של חלבון,ויטמינים, גהץ, סיב, סידן וזרחן. הקינואה גדל במקומות הגבוהים של דרום אמריקה, הגרגיר של הקינואה מכיל חלבון גבוה יותר מכל גרגיר אחר, האקדמיה הלאומית למדעים מקשרת אותו "אחד של הטוב ביותר מקורות של חלבון במלכות של ירק". קינואה הוא חלבון שלם, והקינואה מספק חומצה אמינית מאוזנת האידאלית ביותר כך קבע ארגון מזון & חקלאי בארה"ב, הקינואה הוא קל לעיכול הוא גבוה בחלבון ונמוך בשומן ומכיל סידן וגהץ. מתכון:שטוף יסודי רבע ספל קינואה במסננת, אחרי השטיפה השלך אותו לתוך סיר קטן הוסף שלושת רבעי ספל מים תן לזה לרתוח כסה והנמך את החום ובשל את זה בן14- 15 דקות וכאן המתכון שאני משמש:אני לוקח רבע ספל זרע קנרית,אונס, פשתן וניז'ר להשרות במקרר כדי שיתרכך וכאשר זה יהיה רך לערבב את זה טוב עם הקינואה אחרי שזה יהיה בלילה הוסף ספל 1 nestling food  או מזון יבש אחר והוסף חצי ספל דגן 2 כפות גדולות של סובין {סולת} 2 כפות תפוחים /פטל גראנולא2 כפות ירק חלבון ו-1 רקק רטש חיטה ולערבב את כל המרכיבים היטב תמונה של קינואה  הקינואה שייך למשפחת הסלקיים.                 
          צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים, שגובהו 5-20 ס"מ. הוא גדל בבתות עשבוניות בהרי יהודה, בשומרון ובגליל. הצמח מאכלס גם צדי דרכים, שולי תעלות ובורות, בעיקר בקרקעות גירניות. שורשו עבה, גלילי ושחור, עליו ערוכים בשושנת בבסיס הצמח, והם שרועים ומהודקים לקרקע. העלה אפור, אזמלני ומאורך, הוא מחולק לאונות קטנות דמויות שיניים, ומכאן נגזר שמו. הפריחה בחודשים דצמבר-מרס. הפרחים לשוניים צהובים, ערוכים בקרקפת הנישאת על עמוד פריחה חלול. הפרי הוא זרעון מגובשש, בעל ציצית. מועד האיסוף: דצמבר-אפריל.    הנזירות, אשר שירתו בקודש במנזרי הארץ, גילו את הצמח כבר במאה שעברה, והשתמשו בעליו ובשורשיו כירק לסלט, משום כך הוא נקרא בפי הערבים בשם "סלט הנזירות".  כל חלקי הצמח משמשים ברפואה העממית - כתרופה למחלות כבד, כליות, כיס המרה, עיכול, ריאות ומין. כמו כן הוא יעיל לטיפול בסוכרת, במחלות נשים, באנמיה, בפצעונים, ביבלות ובמחלות עור.   הדרך הפשוטה ביותר היא לאכול את עלי הצמח כשהם ירוקים או מתובלים, בסלט. שימוש זה יעיל מאוד נגד מחלות דרכי העיכול וגם מעורר תיאבון. מרתח שורשים: מבשלים 100 גר' שורשים בליטר מים במשך שעה. מסננים את המרתח ושותים ממנו כוס אחת ביום. תרופה זו יעילה מאוד לטיפול במחלות כבד, צהבת ושחמת, בדלקת ריאות, במחלות מין, במחלות נשים ובאנמיה. מרתח עלים: מבשלים שני חופני עלים בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים את המרתח, ושותים ממנו 3-4 כוסות ביום. תרופה זו הוכיחה את עצמה כיעילה מאוד נגד מחלות דרכי השתן, אבנים בכליות וסוכרת. משרת שינן: חולטים 50 גר' עלים בליטר מים רותחים. משהים כרבע שעה, טובלים צמר-גפן במשרה, ומנגבים בו עור הנגוע בפצעונים וביבלות יבשות וקשות. דרך נוספת היא להשרות חופן פרחים בליטר מים במשך שבוע, ולהשתמש במשרה באותו אופן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" ילקוט הרועים
     
הצמח גדל באזורים רבים באירופה, אפריקה ואסיה ועלוותו, כולל הפרי שהוא מעין תרמיל קטן המכיל זרעים, משמשים למטרות רפואיות. חומרים בעלי מבנה פוליפפטידי הנמצאים בצמח הראו פעילות מכווצת על הרחם
In-Vitro, בדומה לזו של Oxytocin (Kuroda, K. & Tagaki, K. 1968). ניסויים נוספים של צוות זה משנת 1969 הראו שתמציות של הצמח גרמו לירידה זמנית בלחץ הדם, ולעצירת הדימום בחיות. הם הראו גם פעילות נוגדת דלקת, משתנת ונוגדת כיב.
פעילות רפואית: עוצר דימום מחטא לדרכי השתן ציפורים אוהבות במיוחד את זרעי ילקוט הרועים,
תרנגולות,שהאכילו בצמח הירוק יטילו בצים בעלות חלמון כהה וטעים יותר,        עשב חד-שנתי ממשפחת המצליבים, גובהו 25-50 ס"מ. הוא גדל בצדי דרכים, בשדות פתוחים, בשדות מרעה ובשדות בור, בגינות ובבתי-גידול לחים, בגדות נחלים וסמוך למבנים - כמעט בכל אזורי הארץ. גבעולו צר וזקוף, ויוצא ממרכזה של שושנת-עלים. הוא מחוספס ושעיר בחלקו התחתון, וחלק בחלקו העליון. העלים מסורגים, דמויי אזמל הפוך, חלקם משוננים וחלקם תמימים. הפריחה בחודשים דצמבר-אפריל, הפרחים נישאים בראשי הגבעולים וצבעם לבן. הפרי הוא תרמיל משולש, הדומה בצורתו ללב. מועד האיסוף: דצמבר-מאי. צמח זה אינו מופיע במקורותינו, ואפילו לא ברמז. כמה מחוקרי צמחי המשנה נוטים לזהותו עם ה"צנונות", שמזרעיהם הפיקו שמן: "וחכמים מתירים... בשמן צנונות" (שבת ב', ב'). שמותיו הרבים והדומים של הצמח בכל העולם ניתנו לו על-פי צורת הפרי, המזכירה ילקוט או לב. שימושים רבים לצמח ברפואה העממית, אולם דומה כי השפעתו העיקרית היא על מחזור הדם. הוא משמש כתרופה נגד דימומים פנימיים, עוצר דימום בקיבה ובכליות, בריאות ובאף. הצמח טוב נגד כאבי וסת, מכיוון שהוא משפיע על ההתכווצויות הפנימיות של הרחם וכן גם מקטין את שטף הדם. הוא ידוע כמעורר השתנה, מונע צריבות בדרכי השתן, מרפא פצעים בשלפוחית השתן. כמו כן הוא פועל נגד כאבי מעיים, מסייע לריפוי טחורים, דיזנטריה, שלשול כרוני וצהבת. יש להשתמש בכף גדושה עלים יבשים, או טריים, לכוס מים, ולהרתיח במשך רבע שעה. לעצירת שטף דם באף, יש להספיג צמר-גפן במרתח ולהכניסו לאף. מרתח זה יעיל גם לכאבי וסת ונגד דימום בדרכי השתן. הכמות: 1-2 כפיות מרתח ביום. לבעיות בעיכול ולכאבים בדרכי השתן: יש להכניס 2 כפיות גדושות בחומר יבש לכוס מים, ולהרתיח במשך רבע שעה. שותים 4-5 כפיות ביום, עד להרגעת הכאבים. יעיל מאוד נגד כאבים בדרכי השתן, פצעים בשלפוחית, כאבי מעיים, דיזנטריה, שלשול כרוני וצהבת. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"                                        
כוכבית:
 יש שני סוגים אחד עם עלים רחבים והשני עם צרים ולפי דעתי הכי טוב הוא הצר וההבדל שבצריש עוד זרע בכותרת אע"פ שהציפורים אוכלים את שניהם ושנותנים את זה בזמן שיש גוזלים הגוזלים יהיו יותר חזקים ויותר בריאים וגדלים בקצה מהירות יותר מהיר ארנק הרועים:  פופולרי לרוב הפינקים והציפורים מאוד אוהבים את זה פארכיכאריה:  פלאנטאין:  יש כמה סוגים הכי טוב הוא הגדול הידוע בשם "זנבות חולדה" והוא מאוד טוב להטלות והוא מכיל שמן, והכי טוב לאסוף אותם שהם באמצע הבשלות שלהם כאשר הם סגולים, שינן:  השינן הוא עשב וכולו נאכל יש מגדלים שקונים אותו בחנויות טבע ומוסיפים אותו למים ליפני ההטלות והם משוכנעים שזה יכול לזרז את זמן ההטלות מרור:  אלוורה
 לענה
 קורנית
 כוכבית
 שומר פראי
 עגן צהוב
 חוח
 הדרדר
    מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל צילם: ד"ר דוד דרום ארכובית הכתמים
      כף האווז
חומעה חומעה ורודה היא צמח מדברי חד-שנתי מסועף וסבוך, גובהו 20 ס"מ. הוא בולט בפירותיו הורודים, הנראים כאילו היו פרחים. החומעה ידועה בטעמה החמצמץ–מרענן, אך מסוכן להרבות באכילתה. הטעם מקורו בחומצה חומעתית, ומכאן שם הצמח בעברית. טעם דומה יש גם בצמחים אחרים, כמו חמציץ. החומצה החומעתית התפתחה בצמח כנראה כהגנה בפני אכילה בפי יונקים, ויש לה השפעה מזיקה על גוף היונק. המרבה לאכול מעלי החומעה מסתכן בדם בשתן ובנזק לכליות. העלים גדולים (אורכם עד 8 ס"מ), נישאים על פטוטרת ארוכה. חלקם מרוכזים בשושנת בבסיס הצמח, חלקם נישאים לאורך הגבעולים, וכל העלים דומים. הטרף בשרני, מבריק ועסיסי, צורתו כמעויין או כראש חנית. פרקי הגבעול עטופים בנדן קרומי דמוי שופר. טעם המנטה המנטה מרכיבה : שמן נדיף, מנתול, חומצה פולית ,חלבון,פיברוסיז,ועוד המנטה 1. מסירה התכווצויות של הקיבה והמעי 2.נגד תולעים 3.הזעה מוגברת 4.מרחיק גזים מהגוף 5.מועיל בכאבי בפרקים 6.מסיר כאבי ראש 7.מטהר את החזה ממחלות 8.מהיעילים בניקוז רעלים מהגוף 9.מחזק את הלב ומרגיעה את העצבים 10.אנטי דלקטיים 11.מעורר תאבון 12.אנטיספטי ואנטי נגד טפילים וחיידקים.....ועוד ועוד איך להגיש לציפורים כמות קטנה של עלי מנטה קצוצים לשים בכוס קטנה של מים 250 מ"ל במשך 10 דקות עד שהמים יספגו את המנטה ולהגיש לציפור במבחנת מים לציפור חולה להסיר לה את המים שתהיה צמאה ואז להגיש עם המיי מנטה | |||||
