|
1. תסמינים של ציפור חולה 2. טבלת מחלות נפוצה 3. שק אוויר [ סקאטת] 4.גידול בקנרים
5. פטריית ה-אספרגילוס6.עין אדומה לצפור-דלקת הלחמית
7.וירוס נערב הנילוס
1. תסמינים של ציפור חולה
2. טבלת מחלות נפוצה
הנה עוד טבלה מלינק אחר,
רשימה קצרה של כמה וכמה בעיות משותפות בציפורי שיר ופינקים, צריך תמיד לזכור שנהול
וסביבה לקויה מחלישים את הצפורים ומכינים אותם לקבל מחלה,
התנאים של ,יבש, תחלופה של אוויר,וכלוב טוב, ביחד עם תזונה יעשה הרבה טוב ופחות
שכיחות של מחלות.
טיפול עצמי:
............
במקרה של שילשול הכי טוב שבאפשרותך לעזור ע"י שימור הצפור בחום ,
ובכל אופן חייבת להיות אפשרות לציפור לפרוש לפינה יותר קרה אם הוא ירגיש צורך בכך,
במקרה של עצירות אפשר לטפטף לציפור כמה טיפות שמן זית,
מצבים של חירום:
................
ככלל אתה רשאי לשחרר את הציפור שלך בחלל החדר כדי לעזור לו לקבל יותר תנועה,
מה שמביא את הציפור לסיכונים: להכנס בשמשה,תנור חם,וכ"ו לפני שאתה משחרר את הציפור
אתה צריך לצפות מראש למצבי חרום שיכולים להתעורר לכן תבדוק היכן הסכנות יכולות לארוב ,
ובכדי לתפוס את הצפור שוב ברוב דממה רק שים לו צלחת של אוכל מועדף עליו בכלוב
ובד"כ הצפור חוזרת לבד לכלוב,
אם נקלעתה למצב של חרום שים את הציפור בזהירות בכלוב כסה אותו עם אריג ולך לוטרינר,
הציפור חייב להיות מוחזק חם ותחת שליטה.
עצם החזה בולט
3. שק אוויר [ סקאטת]
המאמר נכתב ע"י ד"ר קולין
השק אוויר גורם למצוקת נשימה ומוות
הקרדית חי ומתרבה על משטח הנשימה
ומחזור החיים שלו הינו בין 14/21 יום
העברה של החיידק מתרחשת דרך קשר ישיר דרך הפה כאשר מבוגר
מאכיל את הצעירים,
שיטה נוספת של העברה מתרחשת במשך תקופת החיזור
התנהגות הזכרים כאשר מאכילים את הנקבות,
העברה יכולה גם להתרחש דרך מים נגועים,
המאפיינים למחלה :
הצפור נושמת עם פה פתוח ומשמיע קול
והזנב עולה ויורד.
הטיפול: הוא עם סקאטת ע"י תיפטוף על הגב של הצפור ,
שק אוויר הטיפול:
החל בציפור יחידה תפטף טיפה 1-2 תלוי בגודל הצפור
[לכל 30 גרם משקל טיפה אחת]
לתפטף לחלק הערום בעור שבין הכתפיים
לתוצאות הכי טובות ודא שהטיפול מבוצע 4-3 פעמים בשנה  
4.גידול בקנרים
5. פטריית ה-אספרגילוספטרייה השייכת לסדרה המכונה עובשים, הנמנית על תת-מערכת פטריות הנאדית - Ascomicotina. כשאר הפטריות, גופה עשוי רשת מסועפת של קורים בעלי מחיצות. האספרגילוס מתרבה בעיקר ע"י יצירת נבגים (ספורות) ברבייה אלמינית, אך גם על ידי יצירת גופי פרי סגורים המכילים נאדיות ובהן נבגים בעלי יכולת השרדות גבוהה. הנבגים האלמיניים (המכונים קונידיות ) נישאים על קונידיופור דמוי מברשת או מכחול. פטריית האספרגילוס נפוצה בעולם כולו וגדלה על רקבובית או על תוצרת חקלאית ומזון (פירות, ירקות, לחם), או כטפילה על רקמות חיות. יש מיני אספרגילוס טפיליים הפוגעים בעופות, ברווזים, תרנגולי הודו וגם בני אדם. המינים הטפילים פוגעים בעיקר בדרכי הנשימה של בעלי-חיים. צורת ההדבקה היא על ידי שאיפת הנבגים הרבים שמייצרת הפטרייה, המצויים כמעט תמיד באוויר.  במגזר החקלאי - מיני אספרגילוס פוגעים ביבול עוד בהיותו בשדה או לאחר אחסונו וגורמים לריקבון של ירקות וזרעים. הנבגים בגווני ירוק אפרפר מכסים את הפרי או הירק הנגוע. חלק ממיני האספרגילוס גם מפרישים רעלנים היכולים לפגוע בבעלי חיים או בני אדם האוכלים את הפרי הנגוע.  המין Aspergillus flavus הוא עובש הגדל על קש ועל זרעים. חלק ממיני האספרגילוס מנוצלים בתעשיית המזון: אחד ממיני האספרגילוס גורם להתססת אורז להכנת המשקה הכוהלי "סקי" המקובל במזרח הרחוק. אספרגילוס שחור - Aspergillus niger מפרק חומרים לחומצות אורגניות שונות (כגון חומצה ציטרית) שמפיקים אותן בתעשייה.
אספארגילוסיס לעיתים קרובות יכול לקרות זהום פטרייתי בצפורים,זה מתפתח בוות אחת בצורה כרונית וקריטית,
הצורה הקריטית מתרחשת בעיקר בצעירים ובציפורים מיבוא
ותוצאה של חשיפה למ"ס גדול של נבגי פטריה,
הצורה הכרונית ביותר צפויה להיות בציפור ותיקה יותר בשבי,
אספארגילוסיס נבגים נפוצים הרבה בסביבה, והרבה צפרים נושאים אותם בריאות שלהם
ומבליט את הכיס אוויר עד דיכוי המערכת החיסונית או גורם לחץ קליני,
אספארגילוסיס אובחן ברבגוניות של ציפורים בשבי והמחלה הזאת מאפיינת מחלה של שבי ומאסר,
באופן מיוחד כאשר צפרים שמורים בסביבה לא נקיה ,
הפטריה נמצאת בכל מקום בהסביבה ונרקב בצמחיה ומתנוון אורגני,
המחלה נגרמת כתוצאה משאיפה של נבגי הפטריה,וזה יכול להגרם ע"י הכנסת מזון לציפורים,
במיוחד עם הציפורים אוכלים זרעים מעופשים,
הפטריה מסוגלת לעבור את קליפת הביצה ולהתפתח בעובר,
האספארגילוסיס רגיש ומתרבה מאוד אם היתה קיימת מחלה ליפני כן והשתמשו הרבה זמן באנטיביוטיקה
וסטרואידים ובהמשך הצפור פיתחה רגישות,
מזון נגוע,מים,וחומרי קינון, הם מקורות חשיפה לנבגים,
בציפורים אספארגילוסיס הוא בעיקר מחלה שמורידה את המרחב הנשימתי,
אע"פ שהריאות והכיס אוויר בד"כ מעורבים,הגרגרת, אבובית, וסימפונות יכולות להשפיע גם כן,
הזהום יכול להתפרס מהנשימה לחלל הזפק וכל איבר יכול להעשות מזוהם ע"י הפטריה.
במצב קריטי יכול להיות בעיות אכילה [אנורקסיה],
או מוות פתאומי מפליטת ריר לבן, מבחינים בצפיפות של הריאות ומבליט את הכיס אוויר,
ויכול להמצא גולות קטנות של דלקת ריאות,
ובמצב כרוני שאינו חולף קשים בנשימה או קוצר נשימה,
משתנה הקול,רדמת, דכאון, כחישות, בלמוס השתיה,ויכול לנבוע שתנת יתר,
מעורבות של הנשימה יכול להמצא לפני מצב קליני, חוסר שליטה בשרירים עקב הפרעות במערכות העצבים,
נכתב על ידי לינדא פאסאק
מאמר בנושא הנ"ל באתר התוכים
http://www.parrots.co.il/modules.php?name=News&*article&sid=122
אם לציפור שלך יש עין נפוחה או התאדמה העין ונהיתה גסה
כנראה שיש לך דלקת לחמית העין בלהקה,
זו מחלה שנמצא הרוב בציפורי פרא, אבל זה הולך ונהיה יותר בגדול ביתי במהלך השנים,
אם אתה מגלה את התסמינים למחלה מספיק מוקדם זה ניתן לטפול,
מה זה הלחמית?
דלקת הלחמית איבר כללי שגורם לנפיחות או דלקת של הלחמית,
הלחמית הוא החלק הדק פנימי שבתוך העפעף שמכסה על פני גלגל העין לכל הצפורים יש את הלחמית
וקרוב לודאי שאתה מעולם לא ראיתה ולא הייתה רואה את זה אם לא היתה בעיה עם העין,
מה גורם לזה?
יש כמה אפשרויות למה נגרמת דלקת הלחמית,
*פשוט פגיעה בעין בארגז הלחמית זה יכול לקרות מאבק מצפור אחרת או קבל מכה על העין במשך הלילה מפחד פתאומי.
*זהום בקטריאני של מיקופלסמה {או קלמידיה}.
*וירוס{נגיף}
* פטריות
*חד תאיים
הרוב השכיח נגרם ע"י זהום בקטריאני ולכן תמיד צריך לתת אותו בתור טיפול ראשוני.
האם זה מדבק?
אתה והידידים שלך עם פרווה לא נמצאים בסיכון,
אבל זה עובר מציפור לציפור בקלות מירבית,
הרוב עובר דרך מגע ישיר, בכל אופן הזהום יכול לימרח על אחד המקלות עמידה ולהדביק את שאר הלהקה או ע"י אבק,
כאשר הכלוב נקי יש הזדמנות קטנה להדבק בזהום,
המחלה לא חיה במשטחים לזמן ארוך.
מה קורה אם לא מטפלים?
אם אתה תשאיר את דלקת לחמית העין ללא טפול לזמן ארוך העיניים התנפחו לבסוף ויחסום את הראיה,
וזה הגרום לציפור לא להצליח למצא את האוכל והשתיה,
בנוסף לעיוורון לזהום יש רצון בד"כ ליתפרס לשטח הנשימה וגורם לציפור להיות מנוזל,
העיוורון יכול להיות תמידי אם הזהום יחמיר או לא טופל מוקדם מספיק.
איך מטפלים?
השתמש באנטיביוטיקה עם זאת מחלה מיוחדת אין טעם לנסות לחפש פתרונות טבעיים ,
והסיכוי גדול שהצפור יהיה מת ליפני שהאנטיביוטיקה תכנס לתוקף, אם התרופה לא עשתה את העבודה שלה
אתה תצטרך להתייעץ עם הוטרינר לסם יותר חזק כמו דוקסיכיכלין
{או אריטהרומיכין},
בד"כ טאטראטאקס מנקה את הזהום טוב,אחרי שהשתמשתה בכל האנטיביוטיקה תמיד חכם להשתמש אחרי עם פרוביוטיכס..
עוד תמונות של דלקת הלחמית
דלקת הלחמית
דלקת הלחמית איבר כללי שגורם לדלקת ונפיחות של הלחמית,
הקרומית עדינה והעפעפים שקוים ומכסים החשוף על פני הגלגל העין.
בפינקים הזהום מיוחס למיקופלסמה גאליסאפטיכאם
{Mycoplasma gallisepticum},
בקטריה שבדרך אופיינית גורם מחלות נשימה למשפחת העופות. המחלה לא מדבקת לבני אנוש, כלבים, או חתולים.
דיווחים על צפרים שהמחלה השפיע עליהם היה מוגבל כמעט לגמרי למש"פ הפינקים, אף על פי כן היה קצת דוחות בזן אחר , רוב באופן ניכר חוחיות,
דלקת הלחמית תועדה לראשונה בפברואר 1994 בוושינגטון, d.c. מאז,זה זז מערבה, דרך מזרח ארצות הברית, הצטלבות המיסיסיפי נהר ולהדביק משפחת פרושים הרחיק עד מערב כטקסס.
החוקרים המשיכו לבדוק את המחלה הזאת ,בזמן שאם העין נפוחה לפינק זה יכול להיות מזוהם עם מיקופלסמה גאליסאפטיכאם, יש כמה סיבות אחרות סיבות של דלקת הלחמית בצפרים, כגון פגיעות, חיידקים, פטריות, נימניות, וחד תאיים
התסמינים של דלקת הלחמית נגרם על ידי מיליגרם, הינם בדרך אופיינית עוד חמור מאלו נגרם על ידי גורמים אחרים.
פינקים באופן מיוחד מושפעים בקלות לזהום הזה,
 
בטבע בפראי הוטרינר מטפל במחלה ע"י ראהאביליטאטורס למעול את האוכל והמים שבתחנות האכלה,
התרופה מועילה לצפור שנתפסת אבל על ציפור בטבע אין ערבות שאכלה את המנות המספקות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בבית כדי לצמצם את המחלה שמור את המגשים נקיים ומפעם לפעם לשטוף עם תכשיר את המגשים,ואם נתגלתה המחלה לעצור מיד את ההזנה וכמובן לפנות לוטרינר
והנה אחד הצילומים הראשונים בשנת-94 שזהו את דלקת הלחמית באחת התחנות
  
מחלה דומה היא העגבת
העגבת מתפשטת גם לרגליים על העין ובבסיס המקור
  
תראו איזה פצע יש לציפור בראש
7.וירוס נערב הנילוסוירוס מערב נילוס {יתושים}
 מצורף קובץ
חברי להזהר מיתושים!!!
וירוס מערב נילוס
מערב נילוס דלקת המוח הוא זהום של המוח הנגרם על ידי וירוס מערב נילוס (וונו), פלאויויראס בדרך כלל נמצא
באפריקה, מערב אסיה, והמזרח תיכון
הוירוס הזה מתיחס במיוחד לציפורים של חובבים ולא רק שהוירוס משפיע עליהם אלא הם גם מארחים אותם
וכך הם שותפים בהתפשטות המחלה,
מערב נילוס דלקת המוח מתרחש בעיקר בסוף קיץ
העברת מחזור
וירוס מערב נילוס הועבר לארה"ב בעיקר ע"י יתושים
היתושים נושאים חלקיקים של הנגיף בבלוטות הריר שלהם
וכשהצפור ניזון מזה הוא מושפע בקלות ונדבק מהוירוס
והוירוס מכפיל את כחו ויכול לגרום למחלה,
ציפור נושאת את המחלה ומדבקת ומזוהמת עד 4 ימים ,
ולאחר מכן היא מפתחת חסינות ארוכה,
יונקים גם נדבקים במחלה אבל לא נעשים מארחים,
כאשר היתושים מזהמים את האוכל של הציפורים לאחר 10-14 ימי דגירה
היתושים יכולים לשדר את הוירוס לבני אנוש ובעלי חיים אחרים דרך הכשה,
תסמינים
הוירוס יכול לגרום לספקטרום רחב של מחלות והוא קטלני לדלקת מוח....
המנעות
לצמצם את הקשר עם היתושים כולל סילוק של זחלי מעונים טבעיים
או ריסוס של מדבירי חרקים להרוג זחלים צעירים ויתושים מבוגרים,
להרחיק מקורות של מים עומדים מסביב הבית,עשבים, דשא גבוה,
כמובן לשים רשת דקה בפתחים של הבית גדול למניעת כניסת יתושים, ע"כ בקצרה 
נשיכת יתוש יכולה להיות קטלנית
הנה ליפנכם בתמונה ציפור שנעקצה ע"י יתוש ברגליים
|
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
