מוסד הרב קוק - ירושלים

סוגיות ההלכה, בענייני ברכות, מבוארות לשורשיהן וענפיהן.

מוסד הרב קוק - ירושלים

בעלי הנפש לרבינו אברהם בן דוד.

מהדורה חדשה היוצאת על פי כתב יד יחיד בעולם, בצירוף “סלע המחלוקת” על ידי הרב יוסף קאפח.


מוסד הרב קוק - ירושלים

סידור לימות החול, לשבתות ומועדים עם פירושי הראשונים על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, עם הערות ומקורות.

מוסד הרב קוק - ירושלים

יוצא לאור במהדורה תורנית מדעית בפעם הראשונה עם תרגום מדוייק ללשון הקודש.

בצירוף מבוא, שינויי נוסחאות, הערות וביאורים

מוסד הרב קוק - ירושלים

הספר "בסתר רעם" מנסה להקיף את הנושאים הדתיים שהייתה לשואה השפעה עליהם.

חלקם נושאים עקרוניים שיש בהם שאלות של מדיניות רבנית בנוגע להצלת יהודים או הנהגת היהודים שניצלו וחיו במחנות העקורים. חלקם עוסקים בהתמודדות עם ההפרעות לחיי הדת מבחינה מעשית ואמונית, כשהקשת הרחבה של התגובות שונה מאיש לאיש וממקום למקום. שאלות כמו: כיצד הגיבו רבנים של קהילות שפגשו פליטים או כשנגזרו גזירות על קהילותיהם וכן מה היו סדרי התפילה או הנישואין בגיטאות ובמחנות.

חלק נכבד מהספר מוקדש לפולמוסים עם חוקרים שתקפו הנהגות של  רבנים כמו הפולמוס על דרשת האדמו"ר מבעלז ולאחר מכן בריחתו, וכן בריחת רבנים נוספים לעומת רבנים שהעדיפו להישאר עם קהילותיהם. וכן פולמוס ביחס לפסיקות של רבנים לאסור בריחה של יהודים ממקומות שיכלו לברוח.עניין  נוסף שנדון בהרחבה הוא: פעילות ועד הרבנים של ארה"ב שעסק בהצלת בחורי ישיבות ורבנים בלבד ועוד.

הספר אמנם נכתב בסגנון מחקרי אך ניכרת בכתיבתו ההערכה הגדולה של המחברת לגדולי תורה ולמנהיגים התורניים של עם ישראל וכן לכל אותם יהודים מיוחדים שמסרו נפשם לשמור מצוות, עד כמה שניתן היה  במחנות ובשאר המקומות. 

הספר כתוב בפירוט רב כשהמחברת לא חוסכת בהסברים ומבססת את דבריה על המקורות הנצרכים לה בצורה ברורה.

הספר בסתר רעם כולל שבעה שערים הכוללים: סקירה היסטורית על השואה,   וקשת רחבה של נושאים: הלכה ומוסר בחיי היום יום בגיא הצלמות, מקומם של רבנים ואדמו"רים בחיי היחיד והציבור, דילמות של הצלה ומסירה, נישואין ועגינות, התאוששות שארית הפליטה ועוד.

 

המחברת, אסתר פברשטיין  היסטוריונית חרדית, ראש המחלקה להוראת השואה במכללת ירושלים לבנות נחשבת חלוצה בתחומי מחקרה: השואה מנקודת מבט דתית-חרדית.

הקדישה למחקר השואה שנים רבות והתמקדה במיוחד בחלקם של יהודים דתיים ורבנים בתקופת השואה

 

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ'ל (1903-1993) לא היה רק ​​אחד התלמודיסטים המצטיינים של המאה העשרים, אלא גם אחד מהוגי הדעות היהודים היצירתיים והסמלים ביותר. על ידי מאגר עצום של ידע יהודי וכללי, 'הרב', כידוע, הביא מחשבה ומשפט יהודיים לפרשנות ולהערכה של החוויה המודרנית. הרב אבישי דוד, ישיבת ראש ישיבת "תורת שרגא" בירושלים, למד בשיעורים היומיים של הרב בישיבה במשך מספר שנים בראשית אמצע שנות השבעים והיה משתתף נלהב בשיעורים בקהילה מוריה במנהטן במשך למעלה מעשור. במשך חמש שנים, בין 1977 ל -1982, הוא השתתף בשיעורי החומש של הרב במוצאי שבת בבוסטון, כמו גם רבים משיעורי הקיץ שהציג הרב בנושאים שונים. שיעורי חומש שפורסמו בספר זה הם אמרגם של כל המקומות שצוינו לעיל, אך נמשכים בעיקר מהשיעורים בבוסטון במוצאי שבת.

סדרת מנהגי ישראל מאת הרב פרופ' דניאל שפבר מנסה להתחקות אחרי התהוות המנהגים, התפשטותם לחילוקי מנהגים בין העדות השונות, ומקורותיהם של המנהגים.

פרופ' שפרבר בדק האם יש גורמים חיצוניים, חברתיים או אחרים שהביאו לידי התפתחות המנהגים הללו.

ספרי "מנהגי ישראל"  עוסקים גם במעמדם ההלכתי של המנהגים, ההבדל בין מנהג לבין דין, מהו מנהג טעות ומנהג שטות והאם מנהג טעות הוא תקף. הספרים עוסקים בעיקר במנהגים שלא נחקרו כל צרכם על ידי חוקרים אחרים. מנהגים רבים נלקחו מהתרבות החיצונית ולכן יש בספרים הרבה חומר השוואתי מתרבויות שונות, מארצות שונות.

קינות לתשעה באב כמנהג פולין מוגה ומבואר, עם שנויי נוסחאות, בידי דניאל גולדשמידט.

בתוספת מבוא על הקינות ומחבריהם.

כרך נוסף בסדרת תורת חיים: מגילת אסתר מוגהת על פי המסורה ועפ"י כתר ארם צובה  ע"י הרב מרדכי ברויאר ועם תרגום ראשון ושני מוגהים ומבוארים עם פירושי הראשונים ע"י כתבי יד ודפוסים ראשונים בתוספת מבוא, ציוני מקורות  הערות וביאורים מאת הרב מרדכי קצנלנבוגן. 

פירושי הראשונים שמובאים: רס"ג, רש"י, אבן עזרא נוסח א' ווסח ב', רי"ד , רלב"ג, חכמי צרפת- רבי יוסף קרא ורשב"ם, רבינו בחיי, ר"א כהן צדק, ר"י נחמיאס, ר"מ חלאיו. 

364 עמ’ | פורמט גדול

פירושי הגאון מוילנא על דרך הפשט, הרמז והסוד וליקוטי הגר"א עם הוספות והשלמות על פי כתבי יד ודפוס ראשון בתוספת הערות וביאורים, הערות, מקבילות וציוני מקורות, עם ליקוטי הגר”א מחיבוריו ומספרי תלמידיו ואחרים המביאים בשמו.

210 עמ’ | כריכה קשה

אסופת העדויות שבספר "אני מאמין" באה לתעד גילויים של גבורה רוחנית עילאית, מעשים בתנאים נוראים ובדידות איומה, כאשר אפסה כל תקווה להצלה ולהשרדות. העדויות מספרות על התנהגותם ומעשיהם של יחידים ורבים –רבנים, מנהיגים ופשוטי עם כאחד אשר השתדלו בכל מאודם לשמור על צלם אנוש ועל חפץ הקיום, על אורח חייו של היהודי המאמין ועל השאיפה ולבלות את האויב השטני. דברי הניצולים מעידים על גבורת הרוח הנפש שאינה נופלת מן התקוממות ומרי.

מתוך אמונה בנצח ישראל לא ישקר, בתעוזה ובמסירות אין קץ, חרפו נפשם ואזרו כוחות נסתרים שאין לשער דוגמתם בחייהם כתיקנם, כדי לקדש את חייהם ולהפר את מזימות אשמאדי.

הספר "הלכה ממקורה" ליל הסדר מאת הרב יוסף צבי רימון משמש כספר השלמה להגדה של פסח - הגדה ממקורה שירת הים.

בספר נלמד בעיון את כל הלכות הסדר. נראה את יסודות הדין החל מן הגמרא והראשונים עד להלכה למעשה, כולל סברות ישיבתיות בשפה בהירה וסגנון ברור המאפשרים לכולם להגיע לרבדים העמוקים בצורה נעימה וידידותית. הסברים אלו מלווים בתרשימים מרשימים, בביוגרפיות על גדולי ישראל המוזכרים בספר ובעריכה גרפית מרשימה.

בנוסף בספר הלכה ממקורה מהרב רימון נידונים גם נושאים מחשבתיים עקרוניים.

הספר עומד גם בפני עצמו ומהווה גם כאמור הרחבה לספר "הגדה ממקורה -שירת מרים", לעיון מקדים ומשלים.

הגדה של פסח "הגדה ממקורה" מאת הרב יוסף צבי רימון שליט"א, כתובה בעומק ובבהירות בעריכה גרפית מרהיבה, בליוי מאות תמונות ואיורים המשלבים את חווית ליל הסדר במהלך הדורות, בכתיבה נעימה וידידותית המתאימה לרמות השונות - הבסיסיות והגבוהות.

מחשבה, חידות, נושאים לדיון, תרשימים מאירים, עריכה גרפית מרהיבה, טבלאות מבארות, מקור ההגדה..

הרב יוסף צבי רימון משמש כרב קהילת אלון שבות דרום, כר"מ בישיבת הר עציון וכראש מרכז הלכה והוראה. הרב רימון כותב רבות בענייני גמרא והלכה בשיטה מיחודת, המשלבת עומק מיוחד בבהירות רבה.

להגדה זו ישנו כרך נוסף המשמש כהרחבה ליסודות המובאים בהגדה בצורה מקוצרת - "ליל הסדר הלכה ומקורה". 

עורך: הרב ישראל מאיר פרסר

הגדה של פסח "זבח פסח" עם פירוש לרבינו דון יצחק אברבנאל “מאה שערים”, “פירוש ההגדה”, קונטרס “ליל שימורים”, “חתימת המאמר”.

יוצאים לאור על פי דפוס ראשון בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים.

298 עמ’

מוסד הרב קוק - ירושלים

עם פירושי הראשונים

הגדת "תורת חיים" עם פירושי 12 ראשונים היוצאים לאור ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים, הערות וביאורים מאת הרב מ. ל. קצנלנבוגן, הגדה לכל תלמיד חכם ואוהב ספר.

חידושים וביאורי דינים על סדר שולחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת מאת הרב איתם הנקין הי”ד שנרצח בפיגוע יחד עם אשתו נעמה ז"ל.

השם "אש תמיד" נבחר ע"י הרב איתם, לפי ראשי תיבות של שמו, הרב איתם שמעון. הרב איתם תאר ספר זה – "חלקי מכל עמלי".

ההסכמות לספר נמסרו למחבר ע"י הרב אביגדר נבנצל, הרב אשר וייס, הרב דב ליאור, הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב שריה דבליצקי שליט"א. ימים ספורים לפני הרצח, זכה המחבר לראות את גיליונות הספר. לאחר הירצחו נוספו תוכן עניינים, קינת אב ותולדות המחבר.

ספר המרכז חמישה מספריו החשובים של הראי"ה בכרך אחד:

אורות התורה - י"ג פרקים על ערך התורה, למודה והדרכתה.

אורות התשובה - י"ז פרקים על ערך התשובה והדרכתה בחיי הפרט ובחיי הכלל.

אורות הראיה - פרקים אישיים - כלל ישראליים (שירים)

מוסר אביך ומידות הראיה - פרקי הדרכה ביראה, בעבודת ה', במידות, בחשבון הנפש.

ראש מילין - רשמי מחשבה למדרש האותיות, התגין, הנקודות והטעמים.

סט ספרי הראי”ה קוק זצ”ל הכולל 21 ספרים שיצאו לאור ע"י מוסד הרב קוק:

הספרים הכלולים בסט: אורות, אדר היקר, חמישיה (אורות התורה, אורות התשובה, מוסר אביך, מידות הראי"ה, אורות הראי"ה בכרך אחד), אורות הקודש 4 כר', אגרות הראי"ה 3 כר', עולת ראיה על הסידור 2 כר', הגדה של פסח, שבת הארץ, שו"ת משפט כהן, שו"ת עזרת כהן, שו"ת דעת כהן, אורח משפט, באר אליהו. 

מרבית ספרי הרב קוק ראו אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, והם נכרכו בכריכות לבנות בשל צבע הכריכות מכונים ספרים אלו לעתים בכינוי "הש"ס הלבן".

ישנם ספרים נוספים של הרב קוק שנדפסו בהוצאות אחרות ולא כלולות בסט כגון עין איה 4 כר', שמועות ראיה, פנקסי הראיה, ועוד.

 

ספר אגרות הראי"ה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק. ככלל חולקו מכתביו של הרב קוק למכתבים בעלי תוכן הלכתי, שנתפרסמו בספרי השו"ת שלו (משפט כהן, דעת כהן, עזרת כהן ואורח משפט), לבין המכתבים העוסקים בעניינים ציבוריים, הגותיים ועוד, שנתפרסמו בספרי אגרות הראי"ה. לעתים, אותו מכתב עצמו, נתפרסם חלקו באגרות הראי"ה, וחלקו באחד מספרי השו"ת.

עוד בחייו של הרב קוק יצא לאור ספר שכלל כ-140 אגרות, אולם לאחר פטירתו יצא הספר לאור במתכונת רחבה הרבה יותר (ובהשמטת כמה קטעים שיצאו בספרים אחרים). הספר יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשלושה כרכים, בעריכתו של בנו, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל

מוסד הרב קוק - ירושלים

עולת ראיה הינו סידור תפילה המפורש בידי הרב אברהם ימחק הכהן קוק הראי"ה זצ"ל. הסידור נערך על ידי בנו וממשיך דרכו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ויוצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בשני כרכים, כחלק מכתבי הראי"ה. הפירוש על הגדה של פסח שבסידור יצא לאור גם בנפרד.

בפתח הסידור ישנן הקדמות בנושא חשיבות התפילה ופעולתה, המורכבות מפסקאות שונות שלוקטו מכתביו השונים של הרב קוק.

הספר מכיל בחלקו כתבים שהוקדשו על ידי הרב קוק במיוחד לצורך כך, ובחלקו ליקוטים מכתביו השונים - בעיקר מספרו עין איה - הנוגעים לענייני התפילה.

נוסח הסידור הינו נוסח אשכנז, כנוסח סידורו של הרב קוק בחייו. לפירוש נוספו הלכות בנושא תפילה אשר תומצתו

על ידי הרב צבי יהודה קוק מהספר משנה ברורה.

מוסד הרב קוק - ירושלים

"אורות הקודש" הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.

מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ו-שמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (מוסר אביך, עין אי"ה ועוד).

גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק. שם הספר הוא ראשי תבות של (הרב) אליהו דוד רבינוביץ' אשר היה חותנו של הרב קוק. מקור הביטוי "אדר היקר" הוא מספר זכריה פרק י"א, פסוק י"ג. פרק זה הוא משל העוסק בגאולת ה' את עמו. כמו כן, לפני המאמר הראשון בספר מצוטט פסוק מאותו פרק (פסוק ז') ודרשת חז"ל עליו.

בספר אדר היקר משרטט הרב קוק בהרחבה קווים לדמותו של חותנו, האדר"ת, תוך שהוא משלב קטעים אוטוביוגרפיים מכתבי האדר"ת, אולם רובו של הספר מוקדש לרעיונות מחשבתיים של מחברו. הספר נדפס לראשונה ביפו, בשנת ה'תרס"ו (1906).

בקיץ תשכ"ז (1967), לאחר שהמהדורה הראשונה הפכה בלתי ניתנת להשגה, הדפיס מחדש בנו של הראי"ה  ועורך כתביו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, את אדר היקר כשהוא מצרף אליו כנספח עשרים איגרות פרי עטו של האדר"ת.

במהדורה זו של אדר היקר צירף הרב צבי יהודה ספר נוסף שכתב הרב קוק באותה תקופה - עקבי הצאן. הספר הכולל מאמרים בכמה תחומים, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור בין המאמרים הנוספים המופיעים בספר - "הפחד" ו"השמחה". (עפ"י וויקפדיה)

הספר "הבית השני בתפארתו" , פרי מחקר של יותר מ 60 שנה, מרכז כל נושא אפשרי הקשור  לבית המקדש השני:  תכנית הבית, מידותיו וצורתו הארכיטקטונית, הכתלים והעליות, העזרות והחיל מסביב להם בצירוף תרשימים וצילומים.

558 עמ'

מאמרים, מסות, רשימות והערכות על גדולי ישראל. מאת הקדוש רבי הלל צייטלין הי”ד. המאמרים כתובים חלקם בסגנון עיוני-שירי וחלקם בסגנון פובליציסטי.

בפתח הספר מבוא על דמותו הרוחנית ועולמו המחשבתי של ר' הלל צייטלין מאת ד"ר ישעיהו וולסברג. 

הספר 'בירורי אמונות ברמב"ם' עוסק בשלוש הסוגיות היותר מרכזיות ב'מורה נבוכים' לרמב"ם: בריאת העולם, נבואה והשגחה. הפירוש בספר נכתב, הן תוך בירור אמוני מתוך בית המדרש, והן מתוך התבוננות עמוקה בעולם המחקר בניסיון לשלב ולהכריע במתח הקיים בין השניים בפירוש ל'מורה' בפרט ובמשנת הרמב"ם בכלל. תוך כדי העיסוק בסוגיות אלו, מחבר הספר מתייחס לסוגיות שונות וחשובות כגון: תחיית המתים, תורת הנס היוצא מגדר הטבע, תכלית המציאות, פעולתה של התפילה, ועוד. נוספו כמה נספחים מרחיבים את הדעת, בין היתר, על הבנת הפיזיקה והמטה-פיזיקה במשנתו של הרמב"ם ועל מסקנותיו של מרן הראי"ה קוק במורה נבוכים.

הרב יצחק שילת: "תועלתו של הספר גדולה לכל לומדי ה'מורה', בין בעולם הישיבות ובין באקדמיה, ולכל מי שרוצה להתבסם מתורתו העמוקה של מורה הדורות" 

כהמשך לספרו "ערוך השולחן" בו כתובות ההלכות הנוגעות לימינו, חיבר הרב יחיאל עפשטיין ספרי הלכה העוסקים בהלכות לעתיד לבא ומכאן שמו של הסט " ערוך השולחן העתיד".

כתבי הרמב”ם ב ארבעה כרכים, העוסקים בעניני רפואה והנהגת הבריאות, יוצאים לאור בשלמותם על פי כתבי יד, עם מבוא ביאורים והוספות על ידי ד”ר זיסמן מונטנר. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

ספר חובה לכל מי שבריאותו חשובה לו. הספר " השומר גופי אנוכי ?" מבוסס על מקורות היהדות ומחקרים מדעיים המעודכנים ביותר וצמלמד כיצד יש לנהל אורח חיים בריא עפ"י כללים פשוטים והגיוניים. הספר תצציתי וחד עם זאת מקיף.

הספר זכה להמלצות מרבנים ורופאים כאחד:  הרב זלמן נחמחה גוחדברג, פרופ' הרב אברהם שטיינברג, הרב זאב לף פרופ' פתחיה רייזמן, ד"ר יעקב קליין ועוד. 

314 עמ’ | כריכה קשה

מוסד הרב קוק - ירושלים

ספרי הרמב"ם - היד החזקה במהדורת "רמב"ם לעם" - טקסט הספר מנוקד ומפוסק ונלווה פירוש קצר המלוקט ממפרשי הרמב"ם השונים, וציון המקורות.

בסדרה נוספים גם כרכים  הכוללים את פירוש הרמב"ם למסכת אבות, הקדמות הרמב"ם למשנה ואגרות הרמב"ם.

מוסד הרב קוק - ירושלים 

הספר מנהגי קריאת התורה בעדות ישראל מתעד את מנהגי קריאת התורה בקרב עדות ישראל.

הספר מתחקה אחר שרשי ההלכות ומנהגי הקריאה בתורה, ומתאר את התפתחות המנהגים במשך הדורות.

הספר דן במנהגיהן של קהילות רבות" אשכנז, ספרד , איטליה, מרוקו, תחמן, קוצ'ין ועוד. בחינת מקורות חז"ל, המשנה והתלמוד והמדרש, תשובות הגאונים, ראשונים ואחרונים, ספרי הפוסקים וספרות המנהגים בשילוב דרכי המחקר ההיסטורי הספרותי והחברתי, מאירה את המתרחש בימינו במנהגי העדות. 

הספר עוסק במנהגי הקריאה בתורה ובהם: מכירת העליות, אמירת תפילת בריך שמיה, הגבהת ספר התורה וגלילתו, הזמנת העולים, סדר העולים, עליית קטן, הוספת קרואים, מעמדו של המפטיר ועוד. 

המחבר הרב ד"ר חיים טלבי, מרצה ליהדות באוניברסיטת בר אילן, פרסם מאמרים רבים בספרות ההלכה והמנהג ומכהן כרב בקהילה ברחובות. 

ספר יצירה עם ביאור ופירוש הגר"א מוילנא וביאור לדבריו מאת הרב מרדכי אברהם גולדבלט.

"ספרא דצניעותא" עם ביאור הגר”א, הגאון מוילנא, בהוצאה חדשה באותיות מאירות עיניים, יוצא לאור על פי כתב יד ודפוסים ראשונים עם הערות והארות בעריכת הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ.

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה. העוסק בעקרי הקבלה בלשון מרומזת ותמציתית. הרחבה של ספרא דצניעותא הם האדרא רבא והאדרא זוטא. מילולית, פירוש המילים בעברית הוא "ספר ההעלמה" (כלומר ספר הנסתרות). הספר מחולק לחמשה פרקים, שלפי האר"י והגר"א מקבילים לחמשת חומשי התורה.

פירושים רבים נכתבו לספר. המפורסמים שבהם הם של האר"י והגר"א.

שני ספרי קבלה בכרך אחד נערכו ע"י הרב ראובן מרגליות בתוספת ביאורים וההערות. 

1. תיקוני זהר מהתנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי, עם מסורת הזהר, ציונים לכל חלקי הזהר, השואות לש”ס ומדרשים, ציונים לדברי רבותינו הפוסקים, באורים והארות להרבה מאמרים סתומים. 

2. ספר הבהיר הנקרא מדרשו של ר' נחוניא הקנה עם ביאורי אור הגנוז לתלמיד הרשב"א, אבן יקרה לרבי מרדכי יפה, הגהות מהגר"א ונלוה עליהם ביאור "אור הבהיר" הכולל בירור נוסחאות עפ"י ארבעה כתבי יד, השוואות עם מאמרי חז"ל, ציונים לספרי הראשונים המביאים את "ספר הבהיר", הערות והארות. 

הספר "מורה נבוכים" הוא ספר פילוסופיה חיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12. 'מורה נבוכים' הוא החיבור הפילוסופי החשוב והבולט ביותר בהגות היהודית בימי הביניים

התרגום החשוב ביותר לעברית מאז תרגומו של אבן תיבון נעשה על ידי הרב יוסף קאפח ונדפס לראשונה בשנת תשל"ב (1972) בהוצאת מוסד הרב קוק. במרוצת חייו תרגם וההדיר הרב קאפח עשרות ספרים, רובם של חכמי ימי הביניים ובראשם כתבי הרמב"ם. מהדורתו התבססה בעיקר על כתבי יד תימניים. מהדורה זו נחשבת למדויקת יותר מקודמותיה, אך נאמנותה ללשון הרמב"ם מקשה במקומות רבים על הקורא המודרני.

הרמב"ם החל לכתוב את מורה נבוכים בשנת ד'תתקמ"ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ"א (1191). ספרו זה, הכתוב בערבית יהודית, נכתב במקורו עבור תלמידו - ר' יוסף בן יהודה. בספר מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת.

ב"מורה נבוכים" פורש הרמב"ם את שיטתו בנושאים רבים ובהם: שלילת הגשמות מהאל, נבואה, השגחה, טעמי המצוות, תורת המדינה ובריאת העולם ומוסריות כלל אנושית. בכל הנושאים מטפל הרמב"ם באורח רציונלי, היינו, מציג הוכחות הגיוניות התומכות בטענותיו. הרציונליזציה של תוכני הדת היא אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של מורה נבוכים.

הרב הגדול החכם רבי דוד ניטו (תי”ד-תפ”ח) אב”ד ליוורנו ולונדון מוכיח בטענות שכליות וראיות חזקות, אמיתות תורה שבעל פה בדרך שאלות ותשובות כסגנון רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי.

שלוש עשרה דרשות הר”ן בהוצאה חדשה מנוקדת.
יו”ל עפ”י כתבי יד ודפוסים ראשונים עם הוספות מרובות וחדשות וציוני מקורות על פי מהדורת הרב אריה ליב פלדמן והרב מרדכי ליב קצנלנבוגן.

235 עמ’ | כריכה קשה

אטלס דעת מקרא הינו ספר עזר ללימוד המקרא, המצמיד לכל אירוע במקרא מפה המבהירה את רקעו הגיאוגרפי והסבר קצר המבאר את נסיבותיו. פורמט אלבומי על נייר כרומו והדפסה צבעונית.

אטלס דעת מקרא מאתר את מקומות המאורעות שהמקרא מספר ואת רקעם ההיסטורי. ואכן הוא מעביר לעיני הקורא-הלומד את אירועי תקופת המקרא ומצמיד לכל אירוע מפה המבהירה את רקעו הגיאוגרפי והסבר קצר המבאר את מסיבותיו.

מקווים אנו שיסייע בידי הלומדים - המעיינים בפרושי "דעת למקרא". מאידך מפנה האטלס את הקורא במקומות רבים שבהם מתבקש פרוט והרחבה - אל באורי דעת מקרא.

נביאים וכתובים עם פירוש אור החיים לרבינו חיים בן עטר מתוך ספרו ראשון לציון וליקוט מכל ספריו וחיבוריו בתוספת הערות, ביאורים ומראי מקומות.

342 עמ' |כריכה קשה 

הוצאה מחודשת של כתבי הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל.

13 כרכים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, תחוקה לישראל על פי התורה, תורת האוהל.

הרב הרצוג ( ה'תרמ"ט 1888 - תשי"ט, 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

שישים פרקים, ובהם מאמרים חדשים וישנים סביב ענייני חג ומועד ותאריכים חשובים בחיי הפרט והכלל, קיבץ הרב פרופ' נריה גוטל, נשיא מכללת 'אורות', לאכסניה אחת, לכבוד הוריו הרב שלמה והרבנית שמחה.

הנושאים מגוונים: מדיון בסימני ראש השנה, דרך תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים, אמירת הושענות בשבת, המהות הרעיונית של חודשי אדר, דרכו של הרב קוק בענייני מצות מכונה, הבנים החכם והרשע במשך הדורות, גדרי תורה נביאים וכתובים (לחג השבועות), תארוך הצומות שנקבעו זכר לחורבן, תשובה ובחירה חופשית, ועד מחקרים בענייני יום הולדת באגדה ובהלכה.

הרב פרופ' נריה משה גוטל הוא נשיא מכללת אורות ישראל המפוצלת לשני קמפוסים, באלקנה וברחובות.

הרב נריה גוטל רכש את השכלתו התורנית בישיבת קול תורה, בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב.  כיהן כר"מ בישיבת ירושלים לצעירים ובמקומות נוספים. משמש כרב בית הכנסת "רדליך" בשכונת גבעת שאול בירושלים.

נושא הדוקטורט שלו במסגרת החוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' ישראל מ' תא-שמע, הוא "שיקולים הלכתיים ומטא-הלכתיים בפסיקתו של הרב קוק". פרסם שלשה ספרים שזכו לפרסים ומאות מאמרים תורניים ואקדמיים.

חידושי הריטב”א יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם הערות והארות, השואות וציוני מקורות.  

יוצא לאור על-פי כתבי-יד ודפוסים ראשונים בצירוף מבוא, ציוני מקורות, מקבילות הערות וביאורים.

16 כרכים: ברכות, שבת, יומא-ביצה, ראש השנה - סוכה, מגילה-חגיגה, מועד קטן -תענית-עבודה זרה,

כתובות, יבמות, נדרים -נזיר, סוטה-הוריות, גיטין, קידושין, בבא מציעא, שבועות, חולין, נידה. 

מוסד הרב קוק - ירושלים

 

חומש "תורת חיים" בהוצאת מוסד הרב קוק מהוים מקראות גדולות בפורמט חדשני בשבעה כרכים.

 

המקרא מוגה על פי המסורה של כתר ארם צובה ועל פי הנוסח והמסורה של כתבי יד הקרובים לו. ע"י הרב מרדכי ברויאר 

עם תרגום אונקלוס מוגה על פי התאג', ע"י הרב יוסף קאפח

עם פירושי הראשונים:  

רס"ג , רבינו חננאל, רש"י, רשב"ם, אבן עזרא, רד"ק, רמב"ן, מהר"ם ב"ר ברוך, חזקוני, ספורנו  וכן ספר החינוך.

סידרה בת ששה כרכים ובה סקירה רחבה וסיפורים מרתקים על גדולי ישראל מתקופת "הגאון מוילנא" ו"הבעל שם-טוב" עד הדורות האחרונים.

מהדורה מחודשת בתוספת מפתח מורחב.

פירוש המשניות לרמב”ם מתורגם מערבית על פי כתב היד המקורי בשלושה כרכים בתוספת מקורות והערות בידי הרב יוסף קאפח בתוספת שינויי נוסחי המשנה מכתבי יד שונים.

הרב יוסף קאפח זצ"ל (תרע"ח-תש"ס) היה מגדולי מפרשי משנתו של הרמב"ם בדורנו. עיסוקו במשנת הרמב"ם היה טבעי בשל השתייכותו לקהילה התימנית שנודעה במסירותה לרמב"ם וראתה בו "מרא דאתרא".

במהדורה חדשה מתוקנת בסדר חדש באותיות מאירות עיניים

986 עמ’

מסכת אבות עם פירוש רבי שמשון רפאל הירש בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל. 

הספר תורה שבעל פה מאת הרב יהושע ענבל, הינו חיבור מקיף עוסק בתורתם של חכמינן התנאים והאמוראים, ומטרתו לברר מבחינה היסטורית את קדמותה של התורה שבעל פה ואת הדרכים בהן נמסרה ונתחברה.

החיבור נוגע בנושאים רחבים ועמוקים, פונה לכל הקהלים, אינו נצמד להשקפה אחת, ונקודת מוצא אחת, אלא מציע את הדרכים השונות, ונוהג בהן באובייקטיביות ככל האפשר.

מוסד הרב קוק - ירושלים

פירושי הרב הופמן לחומש ויקרא, במהדורה מתוקנת בתוספת הרחבות והערות.

לרבי אברהם אבן עזרא, ענייני דקדוק בלשון הקודש ופירוש פסוקים קשים לפי פשוטם ודקדוקם.

יוצא לאור על פי דפוסים עתיקים וכתבי יד עם ביאורים והערות.

210 עמ'

מוסד הרב קוק - ירושלים

פירוש ה"חזקוני" על התורה - עם מבוא, ציוני מקורות, ביאורים והערות.

מוסד הרב קוק - ירושלים

ביאורי הגאון רבינו אליהו מוילנא על חמישה חומשי תורה.

עיון שיטתי במדרש וב’שפת אמת’ על המדרש לאורך פרשיות השבוע ועליהם נוספו הערות מה’פרי צדיק’ וה’שם משמואל’. בתחילת כל מאמר בספר מובר הפסוק עם הקושי שבו ותירוצי הראשונים והאחרונים על הקושי, ולאחר מכן מובא המדרש וניתוח ראשוני של הקושי שאותו בא לתרץ המדרש. ולאחר מכן מןבא ה"שפת אמת" בהסברו לממדרש ובנוסף הערותיהם של הפרי צדיק והשם משמואל במקומות שהם מתייחסים לנושא הנדון. 

הספר יוצא מנקודת הנחה שאדמורי החסידות עיינו במדרשים לעומק ופירשו אותם לאור תורת החסידות, וניתן לראות בהם את גדולי פרשני המדרש בדורות האחרונים, ולא כפי שיש הנוטים לחשוב שהם עסקו ברעיונות חסידיים שאינם קשורים בהכרח לפרשה והתאימו אותם למדרש.

פירושו של הגאון הרב פרופ’ דוד צבי הופמן זצ”ל על ספר שמות, נערך מתוך רשימות שיעוריו אותן הותיר בכתב ידו בשפה הגרמנית, תורגם ונערך ע”י ר’ אשר וסרטיל ז”ל.

378 עמ', כריכה קשה

שאילתות דרב אחאי גאון עם ביאור הנצי”ב – העמק שאלה.

עם הוספות רבות, השלמות ותיקונים מתוך כתב-יד על חמישה חומשי תורה.

שאילתות דרב אחאי גאון' הוא ספר מאת רב אחא משבחא, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד. הספר, הכתוב בארמית בבלית, הוא אוסף של דרשות מסוג השאילתא, על סדר פרשות השבוע. לכל פרשה יש שאילתות אחדות,

ולעתים נותן המחבר כמה חלופות עבור הדרשן בתוך אותה דרשה עצמה.

פירושי וחיבורי תלמידי הרשב”א על קבלת הרמב”ן בפירושיו על התורה. עפ"י כתבי יד ודפוסים ראשונים עם הערות ומראי מקומות.

 

פירושי התורה לרבינו אברהם אבן עזרא.

יוצא לאור ע”פ כתבי יד ודפוסים ראשונים, עם מבוא, ביאורים, ציוני מקורות ומקבילות מאת אשר וייזר.

הוצאה חדשה ומהודרת של ביאור  "הכתב והקבלה" על חמשה חומשי תורה להגאון ר' יעקב צבי מקלנבורג אב"ד קניגסברג. המפרש את המקראות על דרך הפשט לאחדם עם התורה שבעל פה.

ערוך ומתוקן ע"פ דפוס ראשון עם מבוא, השלמות, ומפתחות.

30 כרכים. (לא כולל את אטלס דעת מקרא שנמכר בנפרד)

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות לתנ"ך.בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא שילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני התואמים לה, והגשתם לקורא בבהירות רבה.פרויקט דעת מקרא   ארך כשלשים שנה.

סדרת דעת מקרא  כוללת 30 כרכים (9 כר' תורה ,נביאים 12 כר' נביאים ראשונים ואחרונים, 9 כתובים)

בנוסף הופיע אטלס דעת מקרא – אוצר ערכים גיאוגרפיים בצירוף מפות צבעוניות.

בכתיבת ספרי דעת מקרא נטלו חלק בין היתר: הרב מרדכי ברויאר - האחראי על קביעת הנוסח, פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פייבל מלצר, עמוס חכם , הרב שאול ישראלי, פרופ' מרדכי זר כבוד ואחרים.

ביאור מקיף לתורה על פי מפרשי התורה המסורתיים, ערוך בשפה ברורה בליווי תרשימים מפות ותמונות, מבואות, נספחים בענייני מסורה ועוד.

עם פירוש רש"י באותיות מרובעות מנוקד.