ספר לבן ראשון- צ'רצ'יל (1922)

בעקבות פרעות תר"פ- תרפ"א, מינו הבריטים ועדת חקירה, שתפקידה היה לבדוק מה היו הגורמים למאורעות וכדי ללמוד כיצד למנוע פרעות בעתיד.

צ'רציל הקים את ועדת החקירה בראשות השופט הייקראפט. הועדה בדקה את המצב בארץ והגיעה למסקנות הבאות:

א. הגורם העיקרי לפרעות הוא הפחד של הערבים מהעלייה היהודית.

ב. המדיניות הבריטית בעד היהודים היא בעייתית כי היא עלולה לגרום לקרע בין בריטניה ובין העולם הערבי.

ספר לבן הוא מסמך של ממשלת בריטניה שבו היא מפרסמת את המדיניות שלה בנושא מסוים. את הספר הלבן מאשר הפרלמנט הבריטי.

הגורמים שהשפיעו על פרסום הספר הלבן הם:

א. אחרי המאורעות, הבריטים רצו לקבוע מדניות ברורה בארץ.

ב. המלצות ועדת הייקראפט השפיעו על המדיניות הבריטית.

ג. ביקורו של צ'רצ'יל בארץ והתרשמותו מהמצב השפיעו עליו לפרסום ספר לבן.

בקיץ 1922, פרסם צ'רצ'יל את הספר הלבן הראשון. בספר הגדיר צ'רצ'יל את המחויבות של בריטניה בארץ ישראל, ופרט מה בריטניה צריכה לעשות ע"מ לממש את התחייבויותיה. צ'רצ'יל הדגיש את כוונת הממשלה הבריטית להמשיך לעזור ליהודים, והתחייב לא לפגוע בתושבי ארץ ישראל הלא יהודים.

סעיפי הספר הלבן -

1. הבית הלאומי יקום בארץ ישראל, לפי הנוסח של הצהרת בלפור.
2. עבר הירדן המזרחי אינו חלק מהבית הלאומי היהודי.
3. העלייה היהודית תמשיך, אבל תוגבל לפי יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ.
4. תוקם מועצה מחוקקת, שרוב החברים בה יהיו נציגים של תושבי הארץ, ויבחרו מתוכם.

היהודים - היה ויכוח האם להסכים לספר הלבן, מכיוון שמשמעות הדבר היא ויתור על עבר הירדן המזרחי. בסופו של דבר החליטו שהספר אינו פוגע ברעיון הבית הלאומי, וקבלו אותו.

הערבים - לא הסכימו לקבל את הספר הלבן, והפסיקו את הדיונים שלהם עם בריטניה.