הפעילות הציונית בצפון אפריקה (מגרב) הייתה מוגבלת והתמקדה באיסוף תרומות והפצת הרעיון הציוני. העלייה משם לא הייתה עלייה המונית.

קשיים -

1. חוסר מנהיגים - המנהיגים החזקים העדיפו להנהיג את הקהילות ולא לעסוק בציונות.

2. קשיי עלייה - המדינות לא תמיד אפשרו ליהודים לצאת, ובארץ הבריטים הגבילו את העלייה.

3. משבר כלכלי - בשנות ה- 20 פרץ משבר כלכלי ופגע בתרומות למפעל הציוני.

4. חוסר בשליחים - לא הגיעו הרבה שליחים וחלק מאלו שהגיע לא הצליחו להשפיע.

תחומי פעילות -

א. הקמת ארגונים ציוניים - הארגונים אספו תרומות, לימדו עברית, הוציאו עיתונים ועסקו

בחינוך. בנוסף לכך, התפתחו תנועות נוער יהודיות, חלקן ציוניות.

ב. עיתונות - היה קשה לפרסם עיתונים היהודים בגלל יחס הסביבה. עיתונים יצאו בעיקר

במצריים ותוניס.

אחרי מלה"ע הראשונה היו בתוניס תנועות ציוניות עם מאות חברים- "משמח ציון", עטרת ציון" ועוד.

פעילות ציונית -

- עידוד חינוך יהודי ציוני - לימוד עברית, קשרים עם שליחים מא"י, פעילות בתנועות נוער

- ומאבק בהתבוללות (התנגדות לארגון "אליאנס", שעודד להשתלב בחברה ולהתבולל).

- הרחבת העיתונות - העיתונות שמשה להפצת רעיון הציונות, דווחה על מה שקורה בקהילה היהודית ודברה על מניעת התבוללות וקבלת אזרחות צרפתית.

- פעילות פוליטית - בתוניס הייתה הרבה פעילות פוליטית. ב- 1920 הוקמה הפדרציה הציונית. שלטונות צרפת הסכימו שהיהודים יבחרו ועד מנהל מכל יהודי תוניס. הם פעלו למען הציונות. בתוניס היו גם בחירות לנציגים בקונגרס הציוני.

- תנועת נוער - יהדות תוניס עודדה פעולות בתנועות נוער.