הצהרת בלפור

הצהרת בלפור הביעה את הכרת הבריטים בזכות היהודים להקמת בית לאומי בא"י, ואת הנכונות של בריטניה לעזור לציונים בהקמתו. ממשלת בריטניה פרסמה את ההצהרה בנובמבר 1917. שר החוץ הבריטי, הלורד בלפור, מסר את ההצהרה ללורד ליונל רוטשילד, ע"מ שיעביר אותה להסתדרות הציונית.

הרקע להצהרה

מדיניות בריטניה במזרח התיכון במהלך המלחמה -

מכתבי מק מהון (1915) - הבריטים נלחמו נגד התורכים ששלטו במזרח התיכון. השליט הבריטי במצרים- מק מהון, שלח מכתבים לחוסיין- מנהיג הערבים. הוא הבטיח לו שאם הערבים ימרדו בתורכים, אחרי המלחמה המדינות הערביות יקבלו עצמאות. לפי מכתבים אילו, אזור גדול מהמזה"ת יהפוך למדינה ערבית.

הסכם סייקס - פיקו (1916) - הסכם סודי בין אנגליה וצרפת, על חלוקת האימפריה העותומנית (התורכית) ביניהן, כשינצחו במלחמה. לפי ההסכם, אנגליה תשלוט ברוב עיראק, עבר הירדן המזרחי והנגב. צרפת תשלוט בסוריה ולבנון. ארץ ישראל תחולק לארבע חלקים, בפיקוח אנגלי, צרפתי ובינלאומי.

חיים וייצמן העלה את רעיון ההצהרה. הוא נולד ברוסיה, למד כימיה במערב אירופה והיה פעיל בתנועה הציונית. בתקופת המלחמה חיי באנגליה.

וייצמן חשב שאסור לתנועה הציונית להיות ניטראלית בעניין המלחמה. לדעתו, בריטניה תנצח ותורכיה תפסיד, וזו הזדמנות לקבל הכרה בעם היהודי מצד המעצמות. וייצמן העריך את השלטון הבריטי ואת עוצמתו הצבאית, הוא חשב שהצהרה מטעם ממשלת בריטניה תקדם את הבית הלאומי היהודי.

במשך שנות המלחמה נפגש וייצמן פעמים רבות עם מנהיגים שונים בבריטניה, במטרה להשיג הצהרת תמיכה בתנועה הציונית. הממשלה בבריטניה התחלפה בשנת 1916 והממשלה החדשה שקמה תמכה בציונות. וייצמן המשיך בשיחות עם מנהיגים בבריטניה. במקביל מנהיגים ציוניים נוספים ניהלו שיחות עם מנהיגים צרפתים ואיטלקים, כדי שיתמכו במתן ההצהרה. וייצמן ע"מ להפעיל לחץ נוסף על הבריטים, רמז להם, שגרמניה, האויבת שלהם במלחמה תיתן הצהרת תמיכה ליהודים והיהודים יהיו לצידה.

עיכובים במתן ההצהרה היו בגלל שיהודים מתבוללים פחדו כי ההצהרה תפגע בזכויותיהם בבריטניה וארה"ב.

הסיבות שבגללן הבריטים רצו לתת את ההצהרה

א. רצונם של הבריטים לקבל את עזרת ארה"ב במלחמה - בריטניה רצתה שארה"ב תצטרף לצידה במלחמה, במיוחד לאחר שרוסיה פרשה וחתמה הסכם עם גרמניה. הבריטים ידעו שליהודים בארה"ב יש השפעה רבה, וחשבו שאם יתנו הצהרה שתומכת בציונות, יהודי ארה"ב יהיו בעד בריטניה. הבריטים קיוו כי היהודים ישפיעו על שלטונות ארה"ב להצטרף למלחמה לצדם.

ב. הערכת הבריטים לתנ"ך ולציונות - הבריטים ובעיקר רה"מ, לויד ג'רג', ושר החוץ, בלפור, העריצו את היהדות, שממנה יצאה הנצרות. הם רצו לעזור ליהודים לחזור לארצם. הבריטים הרגישו שהם מעצמה מרכזית, ולכן עליהם לעזור בבעיית היהודים והאנטישמיות באירופה.

ג. הרצון למנוע מיהודים לתמוך בגרמניה - גרמניה הייתה אויבת של הבריטים במלחמה. הבריטים חששו שהיהודים יפנו לגרמניה כדי לקבל את תמיכתם בהקמת בית לאומי יהודי, ובמידה ויקבלו תמיכה זו, מעמדה הבינלאומי של גרמניה יתחזק. הבריטים קיוו שהצהרת תמיכתם ביהודים תצרף את היהודים לצידה.

ד. ניסיון להתחמק מהתחייבויות קודמות במזרח התיכון - בריטניה רצתה שליטה בארץ ישראל. לפי הסכם סייקס- פיקו, בריטניה התחייבה לחלוק את ארץ ישראל עם צרפת. ע"מ להתחמק מהתחייבות זו חשבו הבריטים כי פרסום הצהרת בלפור יאפשר להם להישאר שליטים בא"י במסגרת ההבטחה לעזור ליהודים להקים מדינה.

ה. הערכת הבריטים לפועלו של חיים וייצמן - וייצמן היה מדען, ובזמן המלחמה ייצר אצטון, שהבריטים השתמשו בו להכנת חומר נפץ. וייצמן פיתח קשרים עם מנהיגים בריטים רבים, והצליח לשכנע אותם כי היהודים צריכים מדינה משלהם בא"י.

ו. העזרה שנתנו היהודים לבריטים - בזמן המלחמה עזרו היהודים לצבא הבריטי, במסגרת הגדודים העבריים ובמסגרת ארגון ניל"י. עזרה זו השפיע על הבריטים לנסות לעזור ליהודים.

ז. הצבא הבריטי עמד לכבוש את א"י והבריטים רצו את תמיכת היהודים במהלך זה.

ההתנגדות להצהרה

היו בבריטניה גם אנשים שהתנגדו להצהרת בלפור. הסיבות להתנגדות הן -

א. היו בריטים שלא העריכו את הציונות וגם לא את עזרת היהודים לבריטניה במלחמה.

ב. משרד החוץ הבריטי פחד מתגובות הערבים. הם פחדו שהערבים יעשו מהומות אם הבריטים יפרסמו את ההצהרה בעד היהודים.

ג. לפי אגרת מק- מהון, אם הערבים יתמכו בבריטים במלחמה, בריטניה תעזור להם להשיג עצמאות במזרח התיכון. הצהרת בלפור הייתה בסתירה להתייחסות של מק- מהון לערבים.

ד. יהודים בריטים אנטי- ציוניים חששו שהמעמד שלהם בבריטניה ירד בעקבות ההצהרה (כי היהודים יקבלו זכויות ותמיכה במקום אחר).

בשני בנובמבר 1917 שר החוץ הבריטי, בלפור, העביר ללורד רוטשילד את ההצהרה.

"לורד רוטשילד היקר,

אני שמח מאוד למסור לך בשם ממשלת הוד מלכותו את הכרזת האהדה הבאה, לשאיפות היהדות- הציונית, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו.

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה את מיטב מאמציה כדי להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה שום דבר שעלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות שקיימות בארץ ישראל, או בזכויות ובמעמד הפוליטי שמהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת. אכיר לך תודה אם תביא את הכרזה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית"