התרגשתי. סוף סוף  יצא מחשבון  יחסים חדש. נותר רק להניח ידי על מכשיר והוא ימצא לי את החצי השני.יחסים מושלמים, נטולי מאמצים, אין צורך לעבוד , פשוט ליהנות  שהרי נועדנו זו לזו. כולם מדברים על הקסם החדש. כל העולם הופך לתיבת נח זוגית. מזל שהמכשיר הזה לא רק  לעשירים.

בחרדת קודש אני נכנסת לחדר. חיי עומדים להשתנות וסוף סוף אני אחיה על מי מנוחות.

האישה בחדר קצת  מפחידה, מזכירה קצת מכשפה . אמרתי שלום עם חיוך אבל היא שמרה על רשמיות. "את צריכה לשטוף את יד ימין ולנגב במטלית הזו. את היד את צריכה לשים במדויק ולא להזיז לפחות חמישים דקות." היא ירתה את ההוראות בסמכותיות. תהיתי ביני לביני אם היא עצמה שמה את היד על המכשיר. היא הושיטה לעברי את המכשיר ואני הושטתי את ידי.

דמיינתי אותו גבוה,חטוב, שיער שחור. הוא כמובן יהיה חכם בעל יכולת הקשבה אוהב לטייל  יצחק מהבדיחות שלי וכמובן יבין אותי בלי מילים. 
והכי חשוב החיוך- חיוך זה מאוד חשוב ,חיוך גדול ורחב ששמח לפגוש את העולם.
הפגישה הראשונה עם מוטי עולה באוב. אני נבהלת לרגע. יש לי נטייה לחזור שוב ושוב לאחור ממש כמו אשת לוט.
זה בסדר, אני מרגיעה את עצמי, חייך עומדים להשתנות. את יכולה להתמודד אט אט עם זיכרונות.
אני בוחנת את החיילת ההיא קצת בחשדנות כאילו אין לנו בכלל גנים משותפים.  
אני מקנאה בה בתמימות באמונה למרות שאני יודעת שהיא סה"כ ילדה עצובה.
פקידה מתוסכלת  שמקפצת בבהלה כשהמ"פ קורא בשמה.  החיילים מסביב גורמים לה בעיקר לשמור על זכות השתיקה.
מוטי נכנס למשרד בסערה עם תיק גדול . קצין עם חיוך רחב שמדבר איתה כאילו הוא מכיר אותה שנים והשיחה זורמת בקלילות.בשביל בחורה שבאה מהשתיקה  מתרחש ברגעים אלו נס שלעיתים מאוד מאוד רחוקות מתרחש.
בלילה בדרך מהמגורים למקלחת , אני עוקבת אחריה פוסעת לאט. מחפשת בשמיים את הכוכב הנוצץ ומבקשת שלוש פעמים ( כדי שבטוח זה יעבוד)  שיאהב אותה ושהם יתחתנו.
למחרת  שנכנס למשרד היא מסמיקה ואז נופל לו האסימון. הוא הולך אחריה לכל מקום.
אני דווקא זוכרת מה היא מרגישה. כולם רואים עליה שמשהו בה השתנה. אפילו המפקד מצליח לשמוע מה היא אמרה. היא מרגישה שמצאה את המקום בפאזל החיים .

 הזיק כשנפגשות העיניים מעורר בי חיוך.
כשאני נזכרת בכמיהה מפגישה לפגישה אפילו הלב שלי נמס ומשתף פעולה.
אבל אז הפה שלי מתחיל להתיישר  בקצוות וטיפות של כאב עולות  בזיכרון.
הקושי של התעמלות הלב הגיע כל כך מהר. כל כך קשה היה להתאים אותו לאיש האחר.
החיוך יורד לי מהפרצוף. רכבת ההרים ההיא מפחידה אותי. אני לא בטוחה שיש לי כוחות.
לפני שבאתי לכאן ברטה צחקה עלי.
למה את צריכה מחשבון יחסים חדש את מפסידה את טעם החיים.
תזרמי מפגישה לפגישה כל קשר מכניס חיים חדשים ציפורים חיוכים
ואחר כך זורמים. יש כל כך הרבה אנשים בעולם ממש לא נכון להתרכז רק באחד.
אנחנו שתינו מזן אחר עניתי לה בעקשנות. לי  כל כך כל כך קשה לזוז .

אני רוצה רק שקט ושלוה והתאמה מלאה.
חמישים הדקות נגמרו.
רק רגע ביקשתי פתאום בבהלה.
אני צריכה עוד דקה לפני שאני מקבלת את הבשורה.