מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנצ'סטר יונייטד (אנגלית: Manchester United) היא קבוצת כדורגל אנגלית מהעיר מנצ'סטר שבצפון-מערב אנגליה. היא הוקמה בשם ניוטון-הית' ב-1878. בשנת 1901 נערך משאל בהנהלה לבחירת שם חדש למועדון. השם שנבחר היה מנצ'סטר יונייטד. משכן הקבוצה הוא באצטדיון אולד טראפורד, על שם השכונה בעיר בה ממוקם. כינויו הוא תיאטרון החלומות (Theater of dreams). מנצ'סטר יונייטד זכתה ב-17 אליפויות אנגליה, 3 אליפויות אירופה, 11 גביעי אנגליה, ופעם אחת בגביע למחזיקות גביע באירופה.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] 1878-1909
מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד נוסד בשנת 1878 בשם ניוטון הית' ל.י.ר. העובדים בתחנת הרכבת החליטו לפתוח קבוצה, שתשחק נגד קבוצות אחרות מתחנות רכבת שונות. כאשר נוסדה הליגה האנגלית, בשנת 1888, הקבוצה עוד לא רצתה להיכנס אליה מפני חששותיה שהיא אינה טובה מספיק בשבילה, ורק בשנת 1892 היא הצטרפה לליגה. את הקבוצה ליוו קשיים כלכליים קשים מאוד, ואף הייתה על סף פירוק, בסופו של דבר הקבוצה ניצלה על ידי איש עסקים בשם ג'ון הנרי דיוויס.
בספטמבר 1903, התמנה למאמן הרנסט מנגל. הוא החתים את השוער הארי מוג'ר והחלוץ צ'ארלי סיגר. בעונות 1903-1904 ו-1904-1905 הקבוצה סיימה את הליגה השנייה במקום השלישי. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר הגביע האנגלי, אך מה שהיה יותר חשוב מבחינתה הייתה העלייה לליגה הראשונה. השחקנים שהובילו את הקבוצה היו דיק דאקוורט, אלכס בל והקפטן צ'ארלי רוברטס. בסוף אותה עונה הוחתם החלוץ בילי מרדית' מהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי. ביל מרדית' היה הגורם המשמעותי שסחף את היונייטד לאליפות הראשונה שלה, בשנת 1907-1908, במגן הצדקה, היונייטד הביסה 0-4 את קווינס פארק ריינג'רס. בשנת 1909, הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר הגביע על בריסטול סיטי, משער של סנדי תורנבול.
[עריכה] 1910-1919
במהלך עונת 1909-1910, נבנה אצטדיון אולד טראפורד. האדמה, שעליה הוקם האצטדיון נקנתה על ידי ג'ון דיוויס והושכרה עבור המועדון, שישמש כמגרשה הביתי. המשחק הראשון ששוחק שם, היה דווקא נגד ליברפול, חודש לאחר פתיחתו הרשמית. באותו משחק היונייטד ניצחה, וזו הייתה העונה הראשונה שהיונייטד שיחקה עונה מלאה באולד טראפורד. בנוסף, היא זכתה באליפות השנייה שלה עונה לאחר מכן, בעונת 1910-1911, כאשר התואר הנחשק הושג רק במחזור האחרון לאחר ניצחון על סאנדרלנד 1-5, במשחק בו כבש הרולד הולס צמד. היונייטד גם ניצחה במגן הצדקה את סווינדון 8-4, בו הולמס כבש 6 שערים. עונה אחר-כך, הקבוצה הדרדרה למקום ה-13, והמנג'ר הרנסט מנגל פוטר, ועבר ליריבה העירונית, הסיטי. במקומו מונה למאמן ג'ון בנטלי, שהוביל את היונייטד למקום הרביעי בעונת 1912-1913.
בעונת 1913-1914, הקפטן צ'ארלי רוברטס ואלכס בל נמכרו לאולדהם והיונייטד סיימה את העונה במקום ה14. עונה לאחר מכן, מונה ג'ון רובסון כמנג'ר הקבוצה, אבל הקבוצה עדיין לא הצליחה לשחזר את היכולות מהעונה הקודמת. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, הושבתה הליגה האנגלית והקבוצה שיחקה בליגה המקומית, לנקשייר. באותו זמן, שני שחקנים בכירים במועדון הורשעו במכירת משחקים. אנוק ווסט הורחק לצמיתות מכדורגל ואילו סנדי תורנבול הורחק לשנתיים. סנדי תורנבול התגייס לצבא האנגלי ונהרג בצרפת בשנת 1917. בעונת 1919-1920, כאשר הליגה חזרה לפעילות, היוניטד סיימה במקום ה-12 והנחמה היחידה מעונה זו הייתה שג'ו ספנס סיים כמלך השערים של אנגליה.
[עריכה] 1920-1929
עם פתיחת העשור החדש, ג'ו ספנס סיים כמלך השערים בפעם השנייה ברציפות, אבל היונייטד סיימה את הליגה במקום ה-13, ובשל כך גרם לפיטוריו של ג'ון רובסון, ולמינויו של ג'ון צ'אפמן כמנג'ר החדש. בעונת 1921-1922 היונייטד ניצחה רק 8 משחקים מתוך 42 אפשריים, ובעקבות כך ירדה לליגה השנייה. הקבוצה נכשלה בניסיונות העלייה בעונות 1922-1923 ו-1923-1924, אך הצליחה לשוב לליגה הראשונה בעונת 1924-1925. בעונת 1925-1926, היונייטד סיימו את העונה במקום התשיעי בלבד. בעונת 1926-1927 התאחדות הכדורגל האנגלית השעתה את המנג'ר צ'אפמן ועד היום הסיבה עדיין לא ידועה. מחליפו היה קלארנס הידיטיך, שמילא גם את תפקיד המנג'ר וגם את תפקיד השחקן. עונה לאחר מכן, מונה למאמן הרברט באלמט, שלפני שנהפך למאמן היה שופט כדורגל מנוסה. תחת הדרכתו של באלמט, הקבוצה החלה להדרדר, כאשר בעונת 1926-1927 הקבוצה סיימה במקום ה-15 ובעונת 1927-1928 במקום ה-18, בעונת 1928-1929 במקום ה-12, ועונה לאחר מכן - עונת 1929-1930 במקום ה-17.
[עריכה] 1930-1939
את תחילת העשור החדש, בעונת 1930-1931, היונייטד פתחה את הליגה עם 12 משחקים רצופים בהם הפסידו, ביניהם היו שתי תבוסות מביכות ומשפילות מאוד, כאשר בבית הפסידה 6-0 להאדרספילד ו8-3 לניוקאסל יונייטד. בסיום אותה עונה, הקבוצה הפסידה 27 מתוך 42 משחקי ליגה וספגה 115 שערים, מה שגרם לפיטוריו של באלמט ולמינויו של וולטר קיקמר למנג'ר הקבוצה, שהחל את דרכו בקבוצה בליגה השנייה. לאוהדים נמאס ובתחילת אותה עונה במשחק הפתיחה הגיעו רק 3,507 צופים. חוסר אמונתם של האוהדים גרמו לכך שקופת המועדון התרוקנה, והקבוצה הייתה על סף פירוק. העזרה הגיע מצידו של ג'יימס גיבסון, תעשיין שיצר בגדי צבא, אך כל זה לא עזר, והקבוצה כמעט ירדה לליגה השלישית, כאשר ניצלה מירידה במחזור האחרון לאחר ניצחון 0-3 על מילוול, שירדה במקומה. בעונת 1934-1935, הקבוצה סיימה במקום החמישי, אך לאחר שנה, בעונת 1935-1936, סיימה במקום הראשון, לקחה את אליפות הליגה השנייה ועלתה לליגה הראשונה. העונות הבאות, המשיכו להיות מאכזבות, גם על רקע העובדה שהיריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי הצליחה בזכות שחקן בשם מאט באזבי.
[עריכה] 1940-1949
הליגה האנגלית הושבתה שנית לאחר מלחמת העולם השנייה, שנמשכה משנת 1939, עד 1945, אך בזמן המלחמה, אולד טראפורד היה בכותרות, כאשר ב-11 במרץ 1941, האצטדיון הופצץ בידי הנאצים ונהרס כולו. עם חזרתם של משחקי הליגה, מנצ'סטר יונייטד שיחקה במגרשה הביתי של היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי, מאין רואד. בשנת 1945 מאט באזבי נבחר למנג'ר מנצ'סטר יונייטד. באזבי לא בזבז זמן יקר והביא לקבוצה שחקנים התקפיים: ג'ימי דילייני, סטן פירסון, ג'ק רולי, צ'ארלי מיטן וג'וני מוריס, אך הרכש הטוב ביותר שעשה היה ג'ימי מרפי, שהיה עוזרו ויד ימינו למשך 25 השנים. החתמת אלו הוכיחו את עצמם כאשר כבר בעונת 1946-1947, כאשר היונייטד סיימה את הליגה במקום השני, שנה לאחר מכן, הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר 2-0 על בלקפול.
בחמש השנים הראשונות שלאחר המלחמה, היונייטד סיימה ארבע פעמים במקום השני ופעם אחת במקום הרביעי, תוך כדי שהיא מציגה כדורגל התקפי ונאה לעין, ואף הכי יפה באי הבריטי אף שלא זכו באליפות. באותן שנים, מאט באזבי העלה שחקנים רבים מהנוער, והעיתונות כינתה אותם כ"באזבי בייביז" (תינוקות באזבי).
[עריכה] 1950-1959
הקבוצה הגיע על שכרה בעונת 1951-1952 כאשר היא זכתה באליפות. שנה לאחר מכן, באזבי המשיך את התקופה שהוא מעלה שחקנים מהנוער, אך הוא גם ידע להוציא כסף על רכשים אחרים כמו טומי טיילור, חלוץ שהגיע מברנסלי והארי גרג, שוער שהגיע מדונקסטר רוברס. אחד המשחקים, שנחרט בהיכל התהילה של מנצ'סטר היה ב-1 בפברואר 1958, בהייבורי כאשר היונייטד נצחה אז 5-4 משערים של אדוארדס, טיילור, בובי צ'רלטון ודניס ויולט. למזלם הרע, המשחק הזה היה האחרון שלהם בליגה האנגלית. מלונדון הקבוצה נסעה לשחק בבלגרד נגד הכוכב האדום בלגרד המקומית. היונייטד נצחה אז 5-4. ב-6 בפברואר 1958, בדרכם חזרה מאותו משחק, התרסק מטוס הקבוצה, מה שהביא למותם של 22 בני אדם, מתוכם 8 שחקנים: בירן, קולמן, ג'ונס, פג, טיילור, בנט, וליאם ווילן. דנקן אדוארדס היה השחקן השמיני שנהרג לאחר שמת כתוצאה מפצעיו בבית החולים 15 יום לאחר ההתרסקות במינכן. הקבוצה, העיר מנצ'סטר וכל אנגליה נכנסה לתקופה ארוכה של אבל וזה היה נראה בלתי אפשרי בזמנו למועדון להתאושש מטרגדיה נוראה שכזאת. בעוד באזבי החלים מפצעיו, היה זה ג'ימי מרפי אשר הדריך את הקבוצה. מרפי הוביל את הקבוצה לגמר הגביע בו הפסידה לבולטון וונדררס. מאט באזבי נאלץ להתחיל לבנות מחדש את המועדון. בעונת 1959-1960, היונייטד סיימה את הליגה במקום השמיני תחת הנהגתו של דניס ויולט שכבש 32 שערים.
[עריכה] 1960-1969
בעונת 1962-1963 הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-1 על לסטר בגמר, ואת הליגה סיימה במקום השני. עונה זו הייתה הראשונה של ג'ורג' בסט שהפך להיות הסופרסטר הראשון בכדורגל האנגלי. בעונת 1964-1965 השילוש המיוחד שכלל את בסט, לאו וצ'רלטון לקח את היונייטד לשיאים חדשים: הם זכו באליפות בהפרש של שער אחד על לידס יונייטד והגיעו לחצי גמר הגביע האנגלי וגביע אירופה לאלופות. עונה לאחר-מכן היונייטד ירדה טיפה ביכולת ונתנה את האליפות במתנה לליברפול. עונה לאחר מכן, עונת 1966-1967 הקבוצה זכתה שוב באליפות ושנה לאחר מכן שיחקה בגביע אירופה לאלופות. מנצ'סטר יונייטד הגיעה עד לגמר מול בנפיקה ליסבון של אוסביו בוומבלי. בגמר, צ'רלטון כבש ראשון ליונייטד בנגיחה אך חיימה גראסה השווה והמשחק נכנס להארכה. בהארכה זה היה סיפור שונה לגמרי: בראיין קיד, צ'רלטון ובסט כבשו שלושער בדרך ל-4-1 ענק ולגביע אירופה לאלופות ראשון ליונייטד. חלומו הגדול של באזבי הוגשם וכמה זמן לאחר מכן קיבל את תואר האבירות ממלכת אנגליה.
[עריכה] 1970-1979
בעונה הזאת, סר מאט באזבי החליט לפרוש מעיסקי הכדורגל ותלה את נעליו. המחליף שלו היה וויף מקגניוס שהחל בשורה של זריקת שחקנים, בנוסף לכך, העובדה שהכוכב הגדול ג'ורג' בסט לא הסתדר איתו הוסיף רק לבעיות של היונייטד, ופוטר מהקבוצה, וכמחליפו הזמני מונה מאט באזבי אך ורק עד לסוף העונה. ביוני 1971 מונה למנג'ר החדש פרנק אופרל שהגיע מלסטר ולמרות עונה מצליחה בעונת 1971-1972 הוא פוטר מהקבוצה בדצמבר 1972. לאחר מכן מונה המאמן טומי דוקרטי. ביולי 1973 החליט דוקרטי לזרוק מהקבוצה את דניס לאו. אירוע הזה עלה לו ביוקר כאשר דניס לאו כבש נגד היונייטד במדי הסיטינזס באפריל 1974, וחרץ את גורל המועדון, ובישר על ירידה לליגה השנייה. לזכותו נכתב כי הוא החזיר את היונייטד במהרה ליגה הבכירה כאשר זכה באליפות הליגה השנייה בעונת 1974-1975. בעונות הבאות הגיע דוכרטי עם הקבוצה פעמיים לגמר הגביע האנגלי, כאשר פעם אחת הוא הפסיד אותה לסאות'המפטון ואת הפעם השנייה הוא זכה בגביע לאחר שנצח את ליברפול 1-2 ומנע ממנה טרבל. לאחר חודשיים פוטר דוקרטי לאחר שנמצא שוכב עם אישתו של פיזיותראפיסט הקבוצה. במקומו מונע למאמן דייב סקסטון, שלקח את היונייטד פעמיים למקום העשירי אך גם לגמר הגביע האנגלי בשנת 1979, באותו משחק שהיונייטד הפסידו 3-2 לארסנל, במשחק בלתי נשכח הנחשב לדרמטי ביותר בתולדות המפעל: היונייטד הישוו לאחר שחזרו מפיגור 2-0 בשלוש הדקות האחרונות של המשחק רק כדי לספוג שער ניצחון בדקה האחרונה.
[עריכה] 1980-1989
הקבוצה לא נכנסה טוב לשנות ה-80. בעונת 1980-1981 הקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני ובסוף אותה עונה סקסטון פוטר. במקומו מונה לרון אטקינסון כמנג'ר. הדבר הראשון שעשה אטקינסון היה להחתים את בריאן רובסון מוסט ברומיץ' אלביון. תחת הדרכתו, הקבוצה סיימה במקום השלישי ולאחר מכן במקום הרביעי. ב-1983 היונייטד זכו בתואר הגביע האנגלי, כאשר ניצחו בגומלין 4-0. ב-1985 עוד פעם הקבוצה זכתבה בגביע האנגלי לאחר ניצחון על אברטון 1-0 משער של נורמן וויטסייד. בכל אופן, אטקינסון פוטר מאימון הקבוצה עקב אי הצלחתו בליגה הבכירה, ובמקומו מונה למאמן אלכס פרגוסון בנובמבר 1986. פרגוסון הוכיח את עצמו עם אברדין הקטנה כשזכה איתה בכל תואר אפשרי: אליפות סקוטלנד, וגם בגביע אירופה. בכל זאת, פרגוסון נאלץ לעשות שינויים רבים. בעונת 1986-1987 הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-11.
[עריכה] 1990-1999
העשור הזה בישר על סופו של עידן ליברפול ותחילת עידן מנצ'סטר יונייטד. היונייטד זכו בגביע האנגלי לאחר ניצחון על קריסטל פאלאס, וזה בעצם מה שהציל את פרגסון מפיטורים אחרי עונה כושלת בליגה. עונה לאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר גביע המחזיקות וניצחה את ברצלונה 2-1 משני שערים מרהיבים של מארק יוז. עונה לאחר מכן היונייטד סיימה את הליגה במקום השני מתחת ללידס יונייטד. בעונה הבאה,עשתה לידס טעות נוראית ומכרה את אריק קנטונה למנצ'סטר יונייטד. השפעתו של קנטונה הייתה מידית והוא לקח את הקבוצה לעונה מצוינת ולזכייה באליפות בעונת 1992-1993, 26 שנה לאחר האליפות האחרונה של היונייטד. שנה לאחר מכן, קנטונה הוביל את הקבוצה לדאבל היסטורי. בעקבות השעייתו של קאנטונה היונייטד סיימו את הליגה במקום השני במרחק של נקודה אחת מבלקבורן רוברס ואף הפסידה בגמר הגביע האנגלי לאברטון 1-0. בעונת 1995-1996 ביצע פרגוסון מהפכה חדשנית כאשר העלה הרבה מאוד צעירים לקבוצה הבוגרת (דייוויד בקהאם, פול סקולס, האחים נוויל, ניקי באט וגילספי) והקבוצה זכתה שוב בדאבל. בסוף אותה עונה קנטונה החליט לפרוש מעיסקי הכדורגל, אירוע שהשפיע קשות על היונייטד. עונת 1998-1999 נחשבת לעונה הטובה ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות לאחר מאבק אדיר עם ארסנל; זכתה בגביע האנגלי לאחר משחק חוזר עם ארסנל בחצי הגמר;וזכתה בליגת האלופות לאחר מהפך שנחשב לאחד מהמהפכים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, בניצחון 1:2 בגמר על באיירן מינכן באצטדיון קאמפ נואו בברצלונה, לאחר שני שערים בתוספת הזמן של טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשיאר.
[עריכה] 2000-2008
מנצ'סטר יונייטד החלה את העשור החדש באופנה חלוצית וטיפוסית. הם נכנסו לתחרות חדשה בשם אליפות העולם לקבוצות בברזיל. לאחר שחזרו לאנגליה הקבוצה לא התקשה לזכות באליפות פעמיים ברציפות בעונות 1999-2000 ו-2000-2001. יונייטד זכתה בשלוש אליפויות ברציפות, מה שהפך את פרגוסון למאמן היחידי באנגליה שזכה בשלוש אליפויות רצופות.
בעונת 2001-2002 הודיע פרגוסון כי הוא פורש מאימון הקבוצה ובמקומו מונה למנג'ר בריאן רובסון, שהיה מנג'ר מידלסברו. פרגוסון התחרט וחזר מהר לאימון הקבוצה, וזכה איתה פעם נוספת באליפות, לאחר פתיחה צולעת.
בעונת 2003-2004, זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-0 בגמר על מילוול. בעונת 2005-2006, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה האנגלית וזכתה בגביע הליגה אחרי ניצחון 4-0 על ויגאן.
בעונת 2006/2007 זכתה מנצ'סטר באליפות פעם נוספת. כמו כן, הגיעה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות עם ניצחון גדול נגד רומא ברבע גמר ליגת האלופות בתוצאה 7-1 (לאחר שבמשחק הראשון ברומא הפסידה 2-1). בחצי הגמר הודחה מנצ'סטר יונייטד מליגת האלופות על ידי מילאן.
בעונת 2007/08 זכתה מנצ'סטר באליפות אנגליה בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון במחזור האחרון על ויגאן אתלטיק 2-0. היה זה לאחר שצ'לסי תחת הדרכת אברם גרנט הייתה צמודה אליה ערב מחזור הסיום עם 84 נקודות לשתי הקבוצות, אך תיקו שהשיגה צ'לסי חתם את האליפות לטובת יונייטד. בגמר ליגת האלופות 2008 נפגשו מנ'צסטר וצ'לסי בשנית במשחק שנערך ב-21 במאי במוסקבה. במשחק, ניצחה לבסוף גם בפעם זו מנצ'סטר יונייטד בהכרעה בבעיטות עונשין, בתוצאה 6-5. עבור אלכס פרגוסון היה זה מעמד מרגש ביותר שכן הניצחון בא בדיוק 50 שנה לאחר אסון מינכן של הקבוצה ובמגרש נכחו גם כמה ניצולים מאותו אסון. עוד בתחילת אותה עונה הצהיר פרגוסון שזהו מבוקשו, לנצח בליגת האלופות בשנת היובל לאסון.
[עריכה] סגל שחקנים לעונת 2008/09
נכון ל-20 באוגוסט 2008:
[עריכה] שחקנים מפורסמים
|
השנים הראשונות
שנות ה-50 וה-60
|
|
שנות ה-70 וה-80
|
|
שנות ה-90
|
|
שנות ה-2000
|
- אליפות הפרמייר ליג/ליגת כדורגל: 17
- 1908, 1911, 1952, 1956, 1957, 1965, 1967, 1993, 1994, 1996, 1997, 1999, 2000, 2001, 2003 ,2007 ,2008
- ליגת הכדורגל השנייה/ליגת הכדורגל הראשונה: 2
- הגביע האנגלי: 11
- 1909, 1948, 1963, 1977, 1983, 1985, 1990, 1994, 1996, 1999, 2004
- גביע הליגה: 2
- ליגת האלופות: 3
- גביע המחזיקות: 1
- הגביע הבין יבשתי: 1
- הסופר קאפ האירופי: 1
- מגן הקהילה: 17
- 1908, 1911, 1952, 1956, 1957, 1965*, 1967*, 1977*, 1983, 1990*, 1993, 1994, 1996, 1997, 2003 (*מחזיקה במשותף),2007, 2008
- קבוצת השנה: 2
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] אתרים רשמיים
[עריכה] אתרים מיוחדים
