1877-1893: היווסדה של ניוטון היט' ניוטון היט', קבוצה מקומית ממנצ'סטר, התחילה לשחק בשנת 1878, קבוצה של עובדי מסילות הרכבת של לאנקשר ויורקשייר מרכיבים את הקבוצה הראשונה. הם שיחקו במגרש קטן בנורט' רואד ב"מונסל רואד ניוטון היט". הייתה להם הצלחה מהדהדת בעונה הראשונה ועד מהרה הם כונו "דה היט'נס". ב-1885 הם הפכו מקצועיים וב-1888 הצטרפו ל"פוטבול אליינס" (ליגת ברית הכדורגל) אחרי שניסיונותיהם להצטרף לליגת הכדורגל הבכירה נכשלו. מנצ'סטר שיחקו בברית במשך 3 שנים כשבעונה השניה הם מסיימים במקום השמיני, בשניה במקום התשיעי ובעונה השלישית במקום השני כשצוברים רק שני הפסדים ב22 משחקים והבקיעו 69 שערים. לבסוף הם הצטרפו לליגה ב1892 כשהליגה הבכירה הורחבה מ-14 ל-16 קבוצות והליגה השניה צורפה. המועדון צירף את המזכיר (מנג'ר) הראשון שקיבל שכר באותה שנה, שמו היה א.ה אלבוט. משחק הבכורה בליגה של ניוטון היט' נערך ב-3 בספטמבר, 1892 נגד בלקבורן רוברס הגדולה. במשחק חזו 8,000 צופים תחת גשם שוטף כשבסיום ההיט'נס הפסידו 4-3. סקוטי בשם רוברט דונלדסון היה לשחקן הראשון שמבקיע גול לקבוצה שלימים הפכה להיות למנצ'סטר יונייטד (הוא עצמו הועבר לאחר מכן ללוטון טאון). העונה הראשונה של ניוטון היט' הייתה קרובה לאסון כשרק ניצחון בפלייאוף נגד הירידה מנע מהם לרדת לליגה נמוכה יותר. משחק הבית הראשון שלהם היה נגד בארנלי ונגמר בתיקו 1-1, תבוסות קשות היו במשחקים מול אברטון (6-0),בארנלי (4-0) ווסט ברומיץ' (4-0). לאחר מהכן הגיע ניצחון מדהים על וולבס בתוצאה 10-1 במגרש הביתי, אך עוד הפסדים נערמו והם סיימו את עונתם הראשונה במקום ה-16 והאחרון עם 18 נקודות ו85 גולים שספגו. הם ניצחו 5-2 במשחק הפלייאוף מול סטוק סיטי לאחר שהמשחק הראשון נגמר בתיקו 1-1, המשחק שוחק בנורט' רואד לעיני 4,000 צופים במגרש בוצי. המתקנים באותו הזמן לא היו טובים במיוחד והשחקנים החליפו בגדים בפאב בהמשך הרחוב שנקרא "שלושת הכתרים".
1878-88
1889-90
1891-92
1892
1893-1894: היט'נס יורדת לליגה השניה העונה השניה של ניוטון היט' הייתה גרועה יותר מהשניה כששוב הם סיימו בתחתית הליגה, הפעם רק עם 6 ניצחונות ב30 משחקים. שוב הם הוגלו למשחק של להיות או לחדול בפלייאוף כדי להכריע את גורלם, הפעם היריבה הייתה ליברפול שניווסדה רק שנתיים קודם לכן וזכתבה בראשון הליגה השניה מבלי להפסיד משחק. הפעם לא הייתה נחת להיט'נס, הם הפסידו 2-0 וירדו לליגה השניה. קבוצות אורחות התלוננו רבות על התנאים המזעזעים בנורט' רואד כך שהמועדון עבר לפני תחילת העונה למגרש ברחוב בנק, קלייטון. הבית החדש לא היווה שיפור של ממש בעקבות העבודות הכימיקליות שהיו ליד המגרש ופיזרו אדים רעילים שנסחפו לאורך המגרש. 1894 הייתה השנה הראשונה לדרבי של מנצ'סטר, הוא נערך ב-3 בנובמבר במגרש של מנצ'סטר סיטי דאז, ארדוויק. הקבוצות נפגשו קודם לכן בגביע של מנצ'סטר, בליגת ברית הכדורגל ואפילו בגביע האנגלי, אך היה זה מפגרש הליגה הראשון בין שתי היריבות הגדולות. במשחק צפו 15,000 צופים במזג אוויר מאיים. ההיט'נס הקיזו דם לשכניהם עם ניצחון 5-2 (כשגם ניצחו בגומלין 4-1). המשחק זכור בגלל הופעתו הראשונה של שחקן מנצ'סטר סיטי, בילי מרדית' שהפך במשך השנים לכוכב הגדול הראשון של היונייטד.
1894-95
1894-95
1894-1895: עונת שבירת שיאים לניוטון היט' ההיט'נס שיחקו ברחוב בנק מאז שעזבו את הבוץ של נורט' רואד ב-1893, אך המגרש ברחוב בנק הפך לגרוע בדיוק כמו בקודם והקבוצות האורחות המשיכו להתלונן. ב-9 למרץ 1895 וולסול טאון התארחו, אחרי שהגיעו הם בדקו את כר הדשא ומייד הגישו תביעו להנהלת הליגה, הם התלוננו על כך שהוא לא מתאים אפילו לתלמידים לשחק עליו. ניוטון הגיבו בשפיכת שכבה נוספת של חול והמשחק נערך כמתוכנן. זה היה משחק ליגה שניה טיפוסי, כשההיט'נס תקפו מן הפתיחה, וכבר בהפסקה היה להם יתרון מבטיח 3-0. למרות זאת, ניוטון באמת עלו למגרש במחצית השניה, כאשר בשרית הסיום התוצאה הייתה 14-0. עם זאת, הנהלת הליגה לא התרשמה מניצחון ההיט'נס ואחרי תלונות חוזרות ונשנות של שחקי וולסון שגובו על ידי השופט, מר ג'פריס, הם ביטלו את התוצאה ודרשו מהקבוצות לשחק שוב. ואחרי שניוטון עבדו על הכנת כר הדשא במשך שבוע הקבוצות שיחקו, והתוצאה? היט'נס 9 וולסול 0. ניוטון כבשו בשני המשחקים יחד 23 שערים. העונה ההיא הייתה קצת יותר מוצלחת מקודמתה, אך למרות שבילו ברוב העונה במקום השני הם לא הרוויחו עליה בגלל שבסוף העונה הם דורגו במקום השלישי.
1895-1896: שינוי התלבושת עונת 1895-96 לא הייתה טובה בהרבה מעונתם הראשונה בליגה השניה. ההיט'נס לא יכלו לאמץ את צורת משחקם בליגה השניה. עד סוף העונה הם היו רחוקים ממקומות העליה, הם סיימו במקום השישי עם 15 נצחונות ו-12 הפסדים מתוך 30 משחקים. בגביע האנגלי הם הגיעו לסיבוב השני, אחד יותר מעונה קודמת. 1895 הייתה העונה שניוטון היט' שינתה את צבעי המועדון. עד אז צבעי המועדון היו ירוק וזהב, אך הם שונו לחולצות לבנות ומכנסיים כחולים.
1896-1897: יסורי העליה לאחר עונתה הטובה ביותר זה שנים, ניוטון היט' סיימה במקום השני בליגה השניה ועלתה לפלייאוף עם בארנלי וסנדרלנד שסיימו בתחתית הליגה הראשונה ונוטס קאונטי שזכתה בראשות הליגה השניה.אחרי שניצחו את בארנלי 2-0 בבית הם הפסידו באותה תוצאה בגומלין ואז התמודדו מול סנדרלנד ברחוב בנק. בשנים הקודמות סנדרלנד נחלה הצלחה כשזכתה באליפויות הליגה הראשונה בשנים 92,93 ו95 אך נפלו לזמנים קשים באותה שנה (למרות שזה לא נמשך זמן רב)יותר מ-18,000 אוהדים הגיעו למשחק שנגמר בתיקו 1-1 ששלח את ההיט'נס לרוקר פארק מול נוטס קאונטי כשהם צריכים רק לתיקו כדי להבטיח את עלייתם לליגה הראשונה, לרוע המזל זה לא קרה, הם הפסידו את שני המשחקים ונשארו עוד שנה בליגה השניה.
1897-1898: קשיים בליגה השניה כשעונת 1898 התקרבה לסיום ניוטון היט' והיריבים מעבר לכביש, מנצ'סטר סיטי היו שתי הקבוצות הבכירות בליגה השניה כשקבוצה בשם "ניו בייטון טאוור" במקום השלישי. בבוקסינג דיי שתי ה קבוצות התמודדו אחת מול השני, ההיט'נס הגיעו לאחר 9-0 מוחץ על דרוון כאשר סיטי גם אחרי ניצחון גדול 4-2 על בלקפול. הביטחון היה בשמיים אך דווקא סיטי הייתה זו שניצחה בקלות 4-0 את השכנים. ניוטון לא התאוששה מהפסד וסיימה את העונה במקום השלישי, 3 נקודות אחרי גלוסופ נורט' אנד ו-6 נקודות אחרי הסיטי שזכתה בתואר ועלתה לליגה הראשונה שוב הם התחרו על עליה כשנפלו רק בשולי הדרך. ב-5 שנים בליגה השניה הם לא סיימו אף פעם מתחת למקום השישי.
1898-1899: שערורית שחקנים בניוטון היט' שנת 1899 זכורה בגלל המהומות המזעזעות בין סלטיק וריינג'רס. לאחרמשחק הגומלין של גמר הגביע הסקוטי האוהדים ניסו לשרוף את המגרש והצרות המשיכו כמה שעות ברחובות גלזגו כש-81 שוטרים נאלצו לקבל טיפול בבית חולים. היו גם צרות במשחק ביתי של אברטון כשהשופט עזב באמצע את המשחק. לניוטון היט' היו הבעיות שלהם עם שערוריה מאחורי הקלעים כששני שחקנים (בויד וקניגהאם) הושעו על ידי המועדון עקב פעילותם מחוץ לשערי המועדון. נאמר ששני השחקנים היו שותים אלכוהול, ה"אתלטיק ניוז" דיווח: "אם אנשים שמקבלים שכר טוב לא חושבים שהוא שווה בשביל לשמור על עצמם ולהתנהג בהתאם, עדיף שיהיו מחוץ לקבוצה". באותו שבוע של ההשעיות היה זה תורם של האוהדים לעשות מעשה. לאחר הפסד של ההיט'נס 2-1 לניו ברייטון טאוור, קבוצה של אוהדים הקיפו את השופט כשיצא מהמגרש, לעגו לו וצעקו לו קריאות נאצה. המצב יכל להיות גרוע יותר אם לא היו במקום כמה עובדי המועדון ושוטרים שליוו את השופט מסכן לחדר ההלבשה בבטחה. לפי כל העיתונאים השופט היה גרוע מאוד והצעירים הוסתו נגדו בעקבות החלטותיו המפוקפקות. תוצאת המשחק קברה את תקוותיה של ניוטון היט' להאבק על העליה באותה שנה.
1899-1990: מאה חדשה, אותו סיפור תחילת המאה ה-20 הייתה מאין הקלה להיט'נס שהשיגו מעט בשנים שקדמו לכך וחיו בצל יריביהם מנצ'סטר סיטי שעלתה לאחרונה לליגה הראשונה. הקבוצה בזמן הזה הרהאתה כמה שינויים עם פרנק בארט בשער, הנרי סטפורד ופרד הרנץ כמגנים, מורגן גריפית'ס וקארוורייט כאופציה ראשונה לבלמים, כאשר בראיינט, ג'קסון וקאסידי היו האופציה הראשונה בחוד. למועדון הייתה זיקה חזקה לוויילס בזמן הזה והוא התגאה ב-7 שחקני נבחרת וולשים בהרכב, רובם הגיעו למנצ'סטר כדי לעבוד במסילות הרכבת. למרות שהייתה משופעת בטאלנטים של נבחרת וויילס לא היה למועדון אף שחקן נבחרת אנגלי (בילי בראיינט נבחרת לייצג את ליגת הכדורגל). אך למרות קבוצה סולידית והרבה שחקני נבחרת וויילס, ניוטון היט' לא הצליחה להגיע למבחנים לעליה שבהם כל כך חשקו. בפעם השלישית ברציפות הם סיימו במקום הרביעי בליגה השניה.
1900-1901: העונה הגרועה ביותר מזה שבע שנים עונת 1990-01 הייתה הגרוע ביותר של ניוטון היט' בשבע השנים בליגה השניה. הם התחילו את העונה בשאיפות לעליה אך סיימו הרבה יותר רחוק מהיעד. הם סיימו את העונה במקום העשירים, עם 16 הפסדים מ-34 משחקים. כשרק הפרש השערים שלהם היה חיובי 6+ (38-32). זה היה הסימן להנהלה לפטר את המזכיר מר א.ה אלבוט ולבחור באחד חדש. המזכיר החדש היה מר ג'יימס ווסט.
1901-1902: מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד נולד ניוטון היט' בתחילת המאה בהחלט היו בשפל המדרגה. אחרי עשות בליגת הכדורגל כל מה שהראו היו שנתיים בליגה הראשונה (שבשנתיים ההן סיימה אחרונה) ו-8 שנים בליגה השניה. על ידי ההנהלה הוחלט שצריך לקנות שחקנים אך לא היה כסף לכך ולכן אורגן יריד על ידי הקבוצה כדי להשיג כסף. האירוע התחיל ברביעי ה-27 לפברואר ונמשך 4 ימים, "מנצ'סטר איבנינג ניוז" דיווח ש הלהקות "נורת'הן מיליטרי ו"בס-הוטבראן בראס" יופיעו. היריד נגמר בשבת בערב אבל לאחר התשלום על שכירות המקום הובן שהאירוע לא היה הצלחה ועדיין לא היה מספיק כסף. המזל של המועדון קיבל תפנית מפתיעה כאשר לקפטן של ניוטון היט', הארי סטפורד, היה כלב מסוג סאן ברנרד, הוא לח את הכלב ליריד וקשר אותו ברצועה אך הכלב ברח ונמצא משוטט בעיר על ידי בעלים של מסבאה, הוא הראה את הכלב למר הנרי דייוויס שהיה אז המנהל יקבי מנצ'סטר. דיוויס דאג לכלב ומיד קנה אותו מבעל הפאב. עקב רגשות אשמה דיוויס החליט לאתר את בעליו של הכלב ומהר גילה שהוא שייך לקפטן של ניוט ון היט', אחרי שנפגש עם סטפורד איש העסקים החליט לעזור ועשה הסכם פיננסי עם המועדון, הוא הבטיח לעזור בעתיד. סטפורד לא שכח את ההבטחה! מר ג'ון הנרי דיוויס יהפוך ליושב הראש והנשיא של המועדון בעתיד. ניוטון היט' סיימו את העונה גרוע יותר מקודמתה בסוף העונה מוקמו במקום ה-15 בליגה עם 17 הפסדים מ-34 משחקים והפרש שערים שלילי (38-53) באותה עונה ניוטון היט' שינו שוב את צבעי המועדון, הפעם החולצה הלבנה והמכנס הכחול הוחלפו בחולצות אדומות ומכנסיים לבנים. השם ניוטון ניט' לא היה אהוב בכלל, הם עזבו את ביתם בניוטון היט' 9 שנים קודם לכן ועקב הארגון מחדש של המועדון רבים קראו להחלפת שמו. השם שהוצע היה "מנצ'סטר סנטרל", אך הוחלט שזה נשמע יותר מדי כמו שם של תחנת רכבת, הוצע ונדחה גם השם "מנצ'סטר סלטיק", אז הציע מר לואיס רוקה את השם מנצ'סטר יונייטד. השם הוצע עוד קודם אך לא זכה לתמיכה רחבה, אך הפעם זה הלך. בשבת ה-26 לאפריל 1902 ניוטון היט' הפכה למנצ'סטר יונייטד. זה בוודאי ריצה רבות מהקבוצות האורחות והאוהדים ששנים הגיעו למגרש הישן בניוטון היט' ר כדי למצוא אותו רעוע ונטוש, ואז היו צריכים לסוע בכל העיר כדי להגיע דקות מעטות לפני שריקת הפתיחה.
1901-02
1902-1903: הדרך האיטית להתאוששות בעונה הזו מנצ'סטר יונייטד הצליחה להתאושש מעט מהשנים הרעות בליגה השניה. עם מר ג'יימס ווסט כמנג'ר הם התחילו את העונה טוב, אך בגלל כמה משחקים לא טובים בסוף העונה הם סיימו אותה במקום החמישי. בגביע האנגלי הם לא הצליחו להגיע רחוק יותר מהסיבוב השני.
1903-1904: ארנסט מנגנל משתלט על היונייטד המנג'ר של מנצ'סטר יונייטד ב-1903 היה ג'יימס ווסט, תחתיו הם התחילו את העונה גרוע מאוד עם שני הפסדים ותיקו, ביום שני ה-28 בספטמבר הוא התפטר מתפקידו וארנסט מנגנל הפך למנג'ר החדש של היונייטד. מנגנל הצטרף למועדון מבארנלי שם שירת כמזכיר. המנג'ר החדש נולד בבולטון ונודע בקרב חוגי הספורט בצפון מערב המדינה. הוא היה ידוע ביחוד בזכות אהבתו לרכיבה על אופניים ובמהלך נעוריו הוא רכב לאורך בריטניה מג'ון אוגרוטס (בסקוטלנד) עד לקצה הארץ, אפשר היה לראות אותו פעמים רבות רוכב על אופניו. כשמצבה הכלכלי של היונייטד לבסוף הובטח מנגנל הוכיח את עצמו כקניין ממולח בשוק ההעברות. הוא קנה את השוער הארי מוג'ר ליונייטד, יחד עם אלכס בל, דיק דקוורט' ושחקן מרכז השדה הנפלא צ'רלי רוברטס. למרות זאת פעולתו הטובה ביותר הייתה הבאתו של בילי מרדית' הגדול ממנצ'סטר סיטי, מורדים אחרים במנצ'סטר סיטי הלכו בעקבותיו של מרדית' ויונייטד גנבה את הרברט בורגס, סנדי טרנבול וג'ימי בניסטר מיריבתה. מרדי'ת ורוברטס נחשבו בזמנו לשחקנים הכי מוכשרים בממלכה. עם המנג'ר החדש והשחקנים החדשים, יונייטד סיימו במקום השלישי בליגה השניה ופיספסו את הפלייאוף לליגה הראשונה.
1904-1905: בונים קבוצה חזקה המנג'ר של מנצ'סטר יונייטד מנגנל בנה קבוצה שנראתה טוב יותר מכל מה שהאוהדים ראו עד אז. צ'רלי רוברטס בן ה-20 הוכח כקנייה מעולה, הגיע מגרימסבי בעסקה כולל בשווי 450 פאונד. הוא היה בנוי לתלפיות ומהיר בצורה מדהימה, דווח שהוא יכל לרוץ 100 מטר ב-11 שניות, וזה היה כשהשיא העולמי עמד על 9.6 שניות! מאמן נבחרת איטליה, ויטוריו פוצו, הוכר כאוהד נלהב של רורטס וחזר לאיטליה עם זכרונות מצויינים על השחקן אחרי שביקר בקלייטון וראה אותו משחק. פוצו המשיך ובנה את אחת הקבוצות הטובות ביותר ששיחקו את המשחק לפני המלחמה, הוא אמר קבל עם ועדה שרוברטס היה ההשראה שלו. למרבה התדהמה, הנבחרת האנגלית לא חשבו כך והוא שיחק עבור אנגליה רק 3 פעמים, הדעה הרווחת הייתה שהיותו שדמותו כמורד גרמה לכך. רוברטס לבש את מכנסיו קצרים מאוד, זה היה בזמן שבו היה חוק של הFA שכל המכנסיים צריכים לכסות את הברך, כמו כן הוא היה פורץ דרך בארגון השחקנים כשהפך ליושב הראש ולאחר מכן למנהיג ב"אווטקסטס" (הסבר יבוא בהמשך). בבוקסינג דיי ב-1904 יונייטד אירחו את ליברפול בקלייטון, 40,000 אוהדים הגיעו כשיונייטד ניצחה את המרסיסיידרס 3-1. זה היה רגע השיא בעונה למרות שליברפול הצליחו לנקום כשהלמו ביונייטד באנפילד 4-0 וסיימו במקום הראשון בטבלה ושוב דחו את עליית הליגה שבה חשקו ביונייטד. יונייטד סיימו שוב במקום השלישי עם 5 הפסדים בלבד מ-34 משחקים כשכבשו 81 שערים.
1904-05
1905-1906: סוף סוף עליה! אחרי 12 עונות עצובות בליגה השניה, 1906 הייתה השנה בה יונייטד סוף סוף הצליחה לתפוס את מקומם בליגה הראשונה שוב. אחת התוצאות הגדולות בעונה ובהיסטוריה הקצרה של המועדון היה ניצחון בגביע על אסטון וילה האדירה. וילה זכתה באליפות הליגה בשנים 1894,1896,1897,1899 ו-1900 וגם זכו בגביע האנגלי ב-1887,1895,1897 ו-1905. כולם חשו כי וילה פייבוריטית להלום במועדון מהליגה השנייה אך לפני קהל שיא של יותר מ-40,000 (עם רווחים של 1,460 פאונד) יונייטד הציחו להלום בווילה 5-1 באמבטיית הבוץ של מגרש קלייטון. השמחה של יונייטד הייתה קצרה כשוולווית' ארסנל ניצח אותם 3-2 בסיבוב הבא. העלייה הובטחה עם ניצחון 3-1 על לידס סיטי (כן, הם נקראו אז סיטי) והיונייטד סיימו את העונה בסטייל כשהיכו בבארטון יונייטד 6-0 בקלייטון. כשנשרקה שריקת הסיום הקהל פרץ למגרש ונשא את שחקני הקבוצה על הכתפיים. ארנסט מנגנל פנה אל האוהדים והבטיח להם שזאת הייתה רק ההתחלה, הוא צדק! למרות שהיונייטד הבטיחו עליה, הם לא זכו בליגה השניה. הם סיימו במקום השני עם 4 הפסדים בלבד מ-38 משחקים והבקיעו מספר מדהים של שערים (90).
1905-06
1905-06
1906-1907: מצוקת הסיטי, ההזדמנות של יונייטד 1907 הייתה השנה שמנצ'סטר יונייטד סוף סוף היוותה כוח משמעותי בעולם הכדורגל. מתגאה בהרכב מרשים ומשחקת כדורגל שהיה האיכותי בתולדות המועדון. השלד של הקבבוצה הגיע מהיריבה הראשית מנצ'סטר סיטי לאחת שערוריה מרעישה שהתפרצה במועדון מארוויק. כל השחקנים היו אמורים לקבל שכר של 4 פאונד למשחק, התגלה שהסיטי שילמו 6 או 7 פאונד לשבוע לשחקן. הנהלת הליגה רתחה מזעם מתגלית זו ושחררה 5 מהמנהלים של הסיטי כשגם 17 משחקניה חויבו לא להופיע יותר במדי הקבוצה. מגנגל פעל בזריזות והצליח להחתים בראש ובראשונה את בילי מרדית' (1906) לאחר מכן צירף לשורות הקבוצה 4 שחקנים אחרים של הסיטי. מרדית' עצמו גם היה קשור לשערורית השוחד ונאמר שהוא יצא במזל שלא נאסר עליו לחזור לשחק כדורגל לכל החיים. מעניין לדעת שהשחקנים חתמו בשנת 1906 אך ריצו את עונשם מהנהלת הליגה וערכו את הופעתם הראשונה בחולצה האדומה רק ב-1907. בילי מרדית' היה ידוע גם כקוסם הוולשי כשסיפק את הניצוץ לגרום לשחקנים בעלי שיעור קומה ללכת אחריו. הוא היה הג'ורג' בסט של העידן האדוארדי (זמן מלוכתו של המלך אדוארד ה-8)- מרדן, מוכשר ופופולארי. שאלות רבות על משך השעייתם של השחקנים נענו במשחק הראשון של 1907 נגד אסטון וילה כשבילי מרדית' הנמרץ הביך את הגנת הוילה, לבסוף העביר מסירת רוחב שטרנבול הטיח לתוך הרשת. עד סוף העונה היונייטד טיפסו עד למקום ה-8 והכדורגל המיוחד שלהם היה לשיחת העיר, וחשוב יותר הם היו יציבים מספיק כדי לתקוף את הפרס הגדול, האליפות!
מנצ'סטר יונייטד משחקת בבית נגד פורטסמות' בינואר 1907
1907-1908: אלופים! עונת 1908 נפתחה מצויין לשחקנים מקלייטון, הלמו 4-1 בוילה, ניצחו 4-0 את ליברפול ו2-1 את מידלסבורו. אחרי 14 משחקים, היונייטד שמטו רק 2 נקודות ועמדו (בפעם הראשונה) גאים במקום הראשון בליגה הראשונה. אלו לא היו ניצחונות דחוקים, שישיה בחוץ מול ניוקאסל, חמישיה בבלקבורן, ארבעה מול אברטון, ארסנל ובירמינגהאם. הכדורגל של היונייטד הייתה השיחה בקרב עיתונות הספורט! אך למרות השאגות בתחילת העונה הם סיימו אותה בקול ענות חלשה עם 7 הפסדים רצופים. אך הם היו אלופים בפעם הראשונה וקבעו שיא ליגה חדש של 82 שערים. בעקבות העונה, הנהלת היונייטד החליטה לתגמל את השחקנים בטיול לאימפריה האוסטו-הונגרית. הם שיחקו לראשונה מול קבוצה משולבת של קבוצות וינה ספורט ווינה FC וניצחו בקלות 4-0 לפני שטיילו ברכבת לבודפשט לשני משחקים מול פרנצווארוש.. יונייטד ניצחו במשחק הראשון 6-2, אך בשני הייתה תקרית דיפלומטית קטנה. יונייטד התחילו את המשחק בסגנון המשחק המיוחד והאוהדים ההונגרים הריעו להם בהערכה לאלופים מאנגליה, אך יונייטד המשיכה לשחק חזק והסצנה הפכה חמוצה כשהשופט מרחיק 3 משחקני היונייטד בהתפתחות חמורה. לבסוף המשטרה התערבה ולקחה אחריות והיונייטד סיימו את המשחק עם 8 שחקנים, וניצחון 7-0. זה לא נגמר שם, כשהשופט שרק לסיום אבנים הושלכו מהטריבונות, ירקו על שחקנים ולבסוף המשטרה הייתה צריכה להשתלט על הקהל עם חרבות שלופות כדי לדכא את ההמון. יונייטד הובלו באוטובוס פתוח למלונם, הם נתקלו בהמון משולהב שזרק מטח של אבנים עליהם, כמה שחקנים סבלו מפגיעות ראש לפני שהמשטרה הצליחה להשתלט על הקהל. השלטונות בהונגריה התנצלו רבות ויונייטד בפלומטיות משכו בכתפם והבטיחו לחזור שוב בשנה הבאה. כשהגיעו חזרה למנצ'סטר, נשבע מנגנל שבחיים לא יחזור להונגריה.
1907-08
1908
1908-1909: קדחת הגביע אוחזת ביונייטד בעקבות זכייתם באליפות הראשונה שלהם היונייטד שיחקו נגד ק.פ.ר במשחק על מגן הצדקה, המשחק שוחק באצטדיונה של צ'לסי, סטמפורד ברידג', ונגמר בתוצאת תיקו 1-1. נערך משחק חוזר שאליו הגיעו יותר מ-40,000 שזכו לראות את יונייטד בתצוגה מרשימה כשטרנבול מבקיע שלישיה בניצחון 4-0. בהסטוריה של היונייטד הם לא הגיעו בגביע האנגלי רחוק יותר מהסיבוב השמיני, עם תואר האליפות שהובטח שנה קודם הם לטשו מבטים לתואר הבריטי הגדול היחיד שהיה חסר להם בארון הגביעים. הם התחילו את הקמפיין בניצחון על ברייטון מהליגה הדרומית 1-0. בסביבוב השניה הם הוגרלו למשחק בית נגד אברטון. הטופיז הודחו בעקבות שער של האלס והאדומים המשיכו לצעוד קדימה. הרוברס מבלקבורן היו לקורבן הבא של היונייטד כשהפסידו בתוצאה המוחצת 6-1 בקלייטון. בפעם הראשונה באותה שנה הם הוגרלו למשחק חוץ בסיבוב הבא נגד בארנלי מהליגה השניה שהובילה בשער אחד והיה נראה שהיונייטד הולכים הביתה שוב בסביבוב השמיני כשאמא טבע התערבה. שלג החל לרדת בדקה ה-18 של המשחק והפך לקרח ולכן לשופט לא הייתה אפשרות אחרת אלה לשרוק לסיום.המשחק החוזר נגמר בניצחון האדומים 3-2. היונייטד הגיעו לחצי הגמר בפעם הראשונה בהסטוריה כשהם משחקים נגד מחזקי הגביע ניוקאסל. הג'ורדיז נפלו קורבן לגול נוסף של האלס והיונייטד המשיכו לגמר (ניוקאסל המשיכו וזכו באליפות). הגמר נערך בקריסטל פאלאס והיריבים היו בריסטול סיטי. בעיר מנצ'סטר אחזה קדחת גביע ונסיעה ברכבת ללונדון הוצעה לאוהדים ב-11 שילינגים לאחד. יונייטד הוכרחה לשנות את צבעי התלבושת שלה ובמקום הצבע האדום השחקנים לבשו לבן עם V אדום. העיר מנצ'סטר נהרה לבירה ולמרות הגשם 70,000 אוהדים הגיעו למגרש לראות את טרנבול כובש את השער היחיד במשחק ואת היונייטד זוכים בגביע. בילי מרדית' נחשב במשחק לשוני בין שתי הקבוצות, למרות שלפי הדעה רווחת זהו היה משחק גרוע. אחרי הזכיה בגביע הקבוצה נלקחה לתיאטרון אלהמברה שם צפו השחקנים בקומיקאי האהוב באותו הזמן, ג'ורג' רוביי. למקום הגיעו כולם עם חליפות מחויטות ועניבות. בבוקר שלמחרת הייתה קצת פאניקה כאשר המכסה של הגביע לא נמצא, אך בסוך התגלה בכיס חליפתו של סנדי טרנבול במעשה שנועד להצחיק. שחקני היונייטד הגיעו לתחנה המרכזית במנצ'סטר בשעה 3:30 בצהריים והופתעו לגלות כ-300,000 אוהדים שבאו לברכם בשובם לעיר. על רקע נגינתם של להקת כלי נשיפה לשיר "ראו, הגיבור הכובש מגיע" מנגנל פתח את דלת קרונו והרים את הפרס הנושן גבוה לקול תרועתו של ההמון. בעקבות מנגנל, עטופים בגלימות, הגיעו צ'רלי רוברטס ושער שחקני הקבוצה, רבים מהם חובשים לראשם כובעים בצבעים אדום ולבן. נהג מרכבה הסיע אותם בכל העיר כשעוברי אורח ודיירי העיר נועצים מבטיהם בגיבוריהם. אלברט סקוור לא ראה מימיו מחזות כאלה. התהלוכה המשיכה עד למגרש קלייטון שם יותר מ-30,000 חיכו להם יותר מ-3 שעות. זו הייתה שעתו היפה של המגרש הישן בגלייטון, ליונייטד כבר ניתנה ההודעה שבקרוב הם יעזבו את השדה הבוצי לאצטדיון חדש שיבנה באולד טראפורד. ליונייטד היה עוד משחק לשחק ובלי שום הפתעה הפסידו לארסנל, אחרי המשחק יושב הראש של היונייטד לקח את הגביע ומילא אותו בשמפניה, אחר כך הלך לחדרי ההלבשה של ארסנל והזמין אותם לבוא ולשתות לחיי היונייטד. באוגוסט 1909, 4 חודשים לאחר הזכיה בגביע האנגלי כל קבוצת מנצ'סטר יונייטד הושעתה על ידי הFA בעקבות סירובם לותר על שותפותם בארגון השחקנים שנוסד. בהתחלה כל שחקן מקצוען במדינה הצטרף לארגון, אך אחרי לחץ מהFA הם הוציאו ממנו אחד אחד עד שרק קבוצת מנצ'סטר יונייטד נשארה. שחקני היונייטד התעקשו על שלהם וקנו לעצמם את הכיונוי "המתחילים". זה היה נראה כמו סיום העונה עוד לפני שהתחילה למועדון שרק התחיל לטעום הצלחה, אך כשהכל נראה אבוד טים קולמן מאברטון יצא נגד חבריו לקבוצה ותמך בשחקני היונייטד. ניוקאסל יונייטד, מידלסבורו וסנדרלנד כולן שינו גישתן וגם בעקבותן שאר שחקני אברטון וקבוצת ליברפול. הFA התקפל! נחתם הסכם מבולבל והמשבר עבר, אל תודות ליונייטד ארגון השחקנים שרד וקיים עד עצם היום הזה. בליגה מנצ'סטר לא המשיכה את ההצלחה שלה וסיימה במקום ה-13 המאכזב.
1908-09
סנדי טורנבול מבקיע בגמר הגביע 1909
1909-1910: הופעתו של אולד טראפורד! המעבר לאצטדיון חדש הוסכם ב-1908, קלייטון היה בושה של מגרש. במשך חודשי החורף זו הייתה ביצה ולא התאים לקבוצה שזכתה באליפות וגביע. האצטדיון הישן נמכר לתאגיד מנצ'סטר עבור 5,000 פאונד והאתר החדש בפארק טראפורד נרגש בעזרת מלגה עבור 60,000 פאונד. האתר לאצטדיון החדש נבחר ושולם על ידיד ג'ון הנרי דיוויס, הוא שילם על הכל מכיסו הפרטי. האצטדיון החדש תוכנן להיות הגדול והיפה ביותר במדינה. הוא במקור תוכנן להכיל 100,000 אוהדים, אך לאחר הערכת בנאי לחריגה של 30,000 פאונד מהתקציב, התוכניות נגוזו והאצטדיון הכיל בסביבות ה-60,000 מקומות. היונייטד שיחקו את משחקם האחרון בקלייטון ב-10 בינואר 1910, מביסים את הספרס 5-0. זמן קצר לאחר שהיונייטד עזבו רשמית את המגרש הישן, סופה השתוללה ברחבי מנצ'סטר וגרמה לנזקים רבים ברחוב בנק ובבתים שהקיפו את המגרש. המגרש החדש נפתח ב-19 בפברואר ונקרא "אולד טראפורד". ליברפול היו היריבים באותו יום וקילקלו את החגיגה כשניצחו 4-3 אחרי שהיונייטד כבר הובילו 2-0. עד מהרה הם התחילו להכיר את המגרש החדש ורק ב-21 באוקטובור, שנה לאחר מכן, הם ספגו הפסד בביתם. מחירי הכניסה למשחקים באולד טראפורד למקומות הטובים ביותר באותו זמן עלו 5 שילינג בעוד שלעמוד בטריבונות עלה 6 פני (סיקספנס). עם האצטדיון החדש, ליונייטד הייתה עונה טובה יותר מקודמתה כשהם מסיימים במקום החמישי בליגה.
1909
1909
1910-1911: שוב אלופים! אחרי שנתיים מאכזבות עונת 1910-11 הייתה עונה מצויינת למנצ'סטר יונייטד, זו הייתה גם העונה האחרונה לאחד המנג'רים הגדולים של היונייטד, ארנסט מנגנל. בפעם הראשונה באצטדיון החדש הם היו לאלופי הליגה הראשונה בפעם השניה. הפעם התואר הובטח ליונייטד בהפרש נקודה אחת בשבל מאסטון וילה. היונייטד הפסידו 8 פעמים מתוך 38 משחקים ויצאו תיקו 8 פעמים נוספות, הם הבקיעו 72 שעררים. בגביע האנגלי יונייטד הצליחו להגיע רק לסיבוב השלישי.
1911-1912: מנגנל עוזב...לסיטי! כאלופי הליגה היונייטד הוזמנו שוב לשחק במגן הצדקה. הפעם יריבתם הייתה סווינדון טאון, אלופי הליגה הדרומית. המשחק שוחק בסטמפורד ברידג' אך משך רק 8,000 צופים וזה חבל כי הקבוצות הבקיעו יחד 12 שערים בניצחון 8-4 של היונייטד. 1911 התחילה בתקופה קרה לאדומים. ארנס מנגנל בנה קבוצה מצויינת אך באוגוסט 1912 הוא עזב במפתיע והצטרף למנצ'סטר סיטי כמנג'ר החדש שלה. התחילת אותו שבוע בדיוק הוא דחה הצעה של 1,500 פאונד מהסיטי על הקפטן של היונייט צ'רלי רוברטס. לאחר פגישה בהולה של הנהלת היונייטד באולד טראפורד הוחלט שהם אינם יכולים לשנות את החלטתו של מנגנל והוא קיבל את ברכתם לעזוב. 18 חודשים לאחר מכן סיטי היו בראשון הליגה הראשונה והיונייטד נאבקו בתחתית. ההישגים של מנגנל ביונייטד לא יסולו בפז, לא רק שהוא זכה בשתי אליפויות וגביע, הוא קנה שחקנים מוכשרים ואמיצים שנתנו ליונייטד שמץ של קלאסה ומוניטין של משחק התקפי וזורם. הוא גם בנה את האצטדיון הטוב ביותר במדינה באולד טראפורד כדי לאכסן את כל הכישרון הזה. יקח ליונייטד 40 שנה כדי להתגבר על אובדנו. ללא מנגנל האלופים סיימו את העונה במקום ה-13 המאוד מאכזב עם יותר הפסדים מאשר ניצחונות (14 הפסדים, 13 נצחונות).
1911-12
1912-1913: החלקה לבינוניות זו הייתה ההתעוררות האחרונה של היונייטד לפני תקופה רעה מאוד בשבילם. באותה תקופה הם סיימו 5 פעמים בתחתית הליגה הראשונה ולבסוף ירדו לליגה השניה. בליגה השניה הם נזקקו ל-3 שנים כדי לחזור לבמה הגדולה. אחרי ששוב היו בתחתית הליגה במשך 6 שנים רצופות הם ירדו ליגה שוב ועלו שוב, אך כמה שנים לאחר מכן הוא ירדו לליגה השניה בפעם השלישית. בעונת 1937-38 הם הצליחו לחזור לליגה הראשונה. אך מעונת 1912-13 עד למלחמת העולם השניה, מנצ'סטר יונייטד המשיכו להיות לכודים בין הליגה הראשונה לשניה ולא זכו בכלום עד לשנת 1948 מלבד אליפות הליגה השניה ב-1935. זו הייתה העונה הטובה האחרונה שלהם בליגה הראשונה עד 1945-46. יונייטד סיימה במקום הרביעי בליגה, מבקיעה 69 שערים, הם גם הגיעו לסיבוב השלישי בגביע האנגלי. אך שנים קשות היו לפניה של מנצ'סטר יונייטד.
1913-1914: יונייטד הגדולה של מנגנל שבורה היונייטד חזרו למצוקה כלכלית נוראה ב-1913 בעקבות בניית אולד טראפורד. זה היה חוב ענק למועדון ועם המלחמה המתקרבת אלו היו ימים חשוכים למועדון. המעבר של המנג'ר לסיטי גרם לסנסציה לנאמנות באולד טראפורד, אך זה נהיה גרוע יותר. עקב דאגתם לחוב, הנהלת המועדון הסכימה לקבל 1,500 פאונד מאולדהאם אתלטיק עבור הקפטן והמנהיג הרוחני, צ'רלי רוברטס. זה גרם שוק ברחבי העיר. מעברו של מנגנל ציין את תחילת הסוף של היונייטד ועסקת רוברטס היוותה לא יותר מעוד מסמר בארון המתים. שחקנים נמכרו והקבוצה הנהדרת של מנצ'סטר יונייטד הייתה שבורה לגמרי. מלחמה הוכרזה ברביעי באוגוסט 1914, האמונה דאז הייתה שזו תהיה תופעה קצרה ושהחיים הציבוריים לא יושפעו ולכן הנהלת הליגה החליטה להמשיך במשחקים. בתחילה לא הייתה השפעה על המשחק, אך כששחקנים התגייסו לשירות הצבא של הלורד קיצ'נרס מספרם ירד ולא הרבה אחר כך הקהל הפסיק להגיע כאשר הציבור איבד את תאבונו לכיף כאשר ניצבו מול האמת של מלחמת העולם הראשונה. היונייטד סיימו את העונה כשהם נחלצים מירידה בעור שינייהם.
1913-14
1914-1915: מלחמה! ביום שישי הטוב ב-1915 היונייטד התמודדו מול ליברפול באולד טראפורד. היונייטד נאבקו על ההשרדות בליגה כשליברפול הייתה בטוחה במרכז הטבלה, ללא אפשרות של אליפות או ירידה. המשחק נגמר עם ניצחון מפתיע של היונייטד 2-0, אך זה לא נגמר שם. השופט זיהה את המשחק כמוזר בלשון המעטה, העיתונות הגיבה על הופעתם העצלה של שחקני ליברפול. הם החמיצו פנדל ולא נראו כמו ליברפול האמיתי. כעבור כמה שבועות נמשכו הספקולציות ונוצרה השמועה בסביבת ליברפול ומנצ'סטר שהיו מעורבים במשחק מהמרים שהימרו בגדול על ניצחון 2-0 של היונייטד. למרות זה היה שכיח להמר על כדורגל באותם ימים זה לא היה שכיח להמר על תוצאה מסוימת. סוכני ההימורים נתנו יחס של 1:7 נגד ניצחון של 2-0 ליונייטד. לאחר מכן הנהלת הליגה ביצעה חקירה רשמית על המשחק וגילו ממצאים שהמשחק אכן נמכר על ידי שחקנים משתי הקבוצות. 3 שחקני יונייטד (טרנבול, ווסט ו-ווהאלי) ו-4 שחקני ליברפול (שלדון, מילר, פיירפוול ופוסל) נמצאו אשמים במכירה. נמסר שראש החבורה היה שלדון שהיה בעברו שחקן מנצ'סטר יונייטד שעבר לליברפול. השחקנים הושעו מהמשחק לכל החיים כשרק ווסט ממנצ'סטר יונייטד מחא רשמית על האשמתו ותבע את ה-FA על הוצאת דיבה, הוא הפסיד במשפט. הליגה החליטה להסיר את החרם בסוף המלחמה על כל השחקנים מלבד ווסט שהמשיך לטעון לחפותו, אך לעולם לא סלחו לו והחרם לא הוסר ממנו עד לשנת 1945 כשעד אז הוא נהיה אדם מריר ובלתי מפוכח ואיבד כל קשר עם הכדורגל.מעניין לדעת שהתיקון לא נעשה כדי להציל את היונייטד מירידה אלה כדי לשלשל כסף לכיסם של השחקנים. היונייטד שרדו בליגה על חודן של שתי נקודות בלבד. הכדורגל הושעה בסוף עונת 1914-1915 עקב המלחמה באירופה. במקומה של ליגת הכדורגל הוקמו מגוון של ליגות איזוריות. היונייטד איחדו כוחות עם אברטון, ליברפול, מנצ'סטר סיטי וסטוקפורט קאונטי להקמת הליגה בלאנקשייר, אך בזמן שהמדינה התחלקה למחוזות צפון ודרום מערכת אורחת הפריעה כאשר יותר ויותר שחקנים נקראו לשירות חובה. זו הייתה תתקופה רעה ליונייטד, המגרש המצויין באולד טראפורד עמד דומם וריק וכשרוב הקבוצה נלחמה במלחמה באירופה התוצאות היו גרועות יותר ויותר. סטוקפורט, אולדהאם ורושדל ניצחו אותם על בסיס קבוע ובמרץ 1916 הם הצליחו למשוך רק 500 צופים שצפו בהם מפסידים בהפרש של שער אחד לאולדהאם וצונחים אפילו לתחתית הליגה הקטנה שלהם.
{youtubejw}l-kAjhlrtSE{/youtubejw}
1919-1920: הכדורגל חוזר ב-1919 ליגת הכדורגל חודשה סוף סוף אחרי 4 שנים של הפרעה. היונייטד התחילו את העונה כשהם לא מזכירים במאום את תחנת הכוח שהם היו לפני המלחמה. שחקנים עברו לקבוצות אחרות, בילי מרדית' התווכח עם המועדון על העברה, ווסט כמובן היה עדיין מורחק בזמן שסנדי טרנבול נהרג בפעולה במהלך המלחמה. ג'ון רובסון היה המנג'ר החדש והביא עימו כמה שחקנים צעירים שאותם טיפח, יחד עם כמה החתמות צנועות כמו קלרנס הילדיטיץ' מאלטרינגהאם וצ'רלי מור מהדנספורד טאון. הקבוצה לא התחרתה על האליפות או הגביע אך סיימה במקום ה-12 המכובד. הקהל שב למגרש כשהממוצע בכל הליגה יחד ב-1920 היה של 22,000 צופים כשהיונייטד מביאה למשחקה 30,000. ב-27 בדצמבר 1920 הגיעו 70,504 צופים לראות את היונייטד משחקת נגד אסטון וילה, רק לפרוטוקול וילה ניצחה את האדומים 3-1 באותו יום. האצטדיון שהיה מרוקן כל כך הרבה שנים התחיל סוף סוף להראות רווחיות, כמו שעשה שנים אחרי.
1920-1921: בילי מרדית' נמכר חזרה למנצ'סטר סיטי עונת 1920-21 הייתה גרועה אפילו יותר מקודמתה. לאחר ויכוחים עם המועדון, בילי מרדית' הועבר בהעברה חופשית בגיל 48 והצטרף למנצ'סטר סיטי. בילי מרדית' שיחק עבור היונייטד בין השנים 1906 ו-1921 בהן ערך 332 הופעות. מספר הופעות זה מציב אותו במקום ה-30 מבין שיאני ההופעות ביונייטד. עזיבתו הייתה תחילתו של הסוף. בעונה הזאת היונייטד סיימו במקום ה-13, עם שני הפסדים יותר מניצחונות (15-17). בגביע האנגלי הם הפסידו בסיבוב הראשון.
1921-1922: יורדים ליגה! מאז סוף המלחמה היונייטד סיימו במקומות ה-12 וה-13 בליגה ולא נחלו הצלחה בגביע האנגלי. עונת 1921 התחילה בצורה נוראית עם 5 נקודות בלבד מ-7 משחקים. מנג'ר הקבוצה ג'ון רובסון נעשה חולה והוסכם שהוא יורד לתפקיד עוזר המנג'ר ויפנה מקומו לג'ון צ'אפמן, סקוטי שיונייטד הביאה מהקבוצה הסקוטית, איירדריוניאס. ההדרדרות המשיכה תחת צ'אפמן שראה את מנצ'סטר סיטי מביסים את קבוצתו 4-1. היונייטד שקעו לתחתית הטבלה ונשארו שם לכל אורך העונה. הם ירדו לליגה השניה שוב לאחר שסיימו עם 28 נקודות בלבד. ג'ו ספנס היה לנקודת האור היחידה בקבוצה. הוא הצטרף ליונייטד ב-1919 מסקוטווד ונשאר באולד טראפורד עד 1933, עת עבר לברדפורד סיטי. הוא ערך 510 הופעות במדי הקבוצה, שיא שנשמר 40 שנה עד שנבר על ידי בילי פוקס.
1922-1923: תקועים בליגה השניה ב-1923 החיים בליגה השניה היו קשים יתר על המצופה ליונייטד, הם היו פייבוריטים לחזור לליגה הראשונה אך סיימו במקום הרביעי כשנוטס קאונטי סיימו ראשונים ועלו ליגה. קאונטי היו ראשונים לכל אורך העונה מה שהפתיע מאוד היה שכשאירחו את היונייטד בסיטי גראונד, היונייטד מחצו אותם כהוגן, 6-1. לקאונטי היה שוער שנחשב לאחד הטובים בעולם, אלברט אירמונגר שהיה 1.98 מטרים גובה, אך באותו יום בילה את כל אחר הצהרים בניסיון להרחיק את התוקפים האדומים. איש המשחק היה פרנק ברסון, שחקן מרכז המגרש של היונייטד. הוא חגיע ליונייטד מאסטון וילה תמורת 5,000 פאונד והבטחה לפאב משלו אם היונייטד יעלו ליגה תוך 3 שנים. הם הצליחו והסיפור המשיך כשפרנק פתח את דלתות הפאב החדש שלו הוא הוצף בהמון והחליט שלנהל פאב אלו לא החיים אליהם איחל. הסיפור של היונייטד באותה עונה היה על קבוצה שהיה לה את כל הכישרון, אך כנראה לא את הרצון לנצח.
1923-1924: העונה השלישית הכי גרועה בהסטוריה! אם 1923 לא הייתה מספיק קשה ליונייטד, אז העונה הזאת הייתה גרועה יותר. הייתה להם העונה השלישית הכי גרועה בהסטורית הקבוצה. הם הפסידו בסיבוב השני של הגביע האנגלי אך בליגה הם סיימו במקום ה-14, עם 13 נצחונות, 14 תוצאות תיקו ו-15 הפסדים. המועדון שהיה אלוף אנגליה לפני 12 שנים, נאלץ לדאוג שלא לרדת לליגה השלישית.
1924-1925: נלחמים לחזור לליגה הראשונה אך הם לא ירדו עוד ליגה. בעונה שלאחר מכן היונייטד התחברו וסיימו את הליגה במקום השני המכובד. זה אמר שהיונייטד עלו לליגה הראשונה. בעונה הזאת היונייטד הפסידו 8 מ-42 המשחקים שלהם, אך ניצחו 23 מהם כשהם מבקיעים רק 53 שערים בכל המשחקים. בגביע האנגלי הם הפסידו פעם נוספת בסיבוב הראשון. קבוצה משולבת של היונייטד והסיטי התמודדה מול שילוב של ליברפול ואברטון במשחק הוקרה לארנסט מנגנל שהוביל את היונייטד לזכיה בשתי אליפויות וגביע.
1925-1926: משתכנים שוב בליגה הראשונה העונה הראשונה חזרה בליגה הראשונה לאחר 4 שנים הייתה לא רעה עבור יונייטד. הם סיימו במרחק רב מאליפות, אך לא היו בסכנת ירידה לאורך כל העונה. בסיום אותה עונה יונייטד סיימו במקום ה-9, עם שני נצחונות יותר מהפסדים (19-17). ממוצע השערים שלהם לא היה טוב כשספגו 66 שערים והבקיעו 73. בגביע האנגלי הם הצליחו לא רע, הם הגיעו לחצי הגמר אך לא הצליחו להגיע לגמר. זו הייתה עונתו האחרונה של מנג'ר היונייטד ג'ון צ'אפמן שהיה המנג'ר בין השנים 1921 ו-1926. עימו היונייטד ירדו ליגה פעם אחת ועלו בחזרה 3 שנים מאוחר יותר, הוא לא זכה בשום תואר עם היונייטד בזמנו הקשה במועדון.
האיצטדיון ב-1926
1926-1927: המנג'ר ג'ון צ'אפמן מושעה ב-20 בספטמבר 1926 ועדת חקירה של הFA התכנסה בגראנד הוטל במנצ'סטר כדי להתחיל בחקירת עסקיה של מנצ'סטר יונייטד. הועידה התכנסה שוב בשפילד בשבוע שלאחר מכן ושוב בשבוע הראשון של אוקטובר במנצ'סטר. עד היום איננו יודעים מה הם חקרו אך ב-7 באוקטובר הם הודיעו לציבור הכדורגל ההמום שמנג'ר היונייטד ג'ון צ'אפמן מושעה מכדורגל בגלל התנהגות קלוקלת בתפקידו כמזכיר-מנג'ר במועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד. שוב דבר מלבד זאת לא נאמר ולא ניתן שום הסבר עד עצם היום הזה. במקומו של צ'אפמן יונייטד החתימו את קלרנס הילדיץ' כמנג'ר, קלרנס היה הקשר הימני הפותח ביונייטד. עד היום הוא נשאר השחקן-מנג'ר היחיד בהסטורית המועדון. הילדיץ' עשה עבודה טובה והצליח להשאיר את האדומים בליגה הראשונה באותה השנה, אך רק בעור שינייהם. יונייטד סיימו במקום ה-15 בליגה. הילדיץ' הוחלף 7 חודשים לאחר מכן בידי חבר מוכר ביונייטד!
1927-1928: נחלצים מירידה בעקבות שער אחד בלבד! הקבוצה מאולד טראפורד התחילה את עונת 1927-28 עם מנג'ר חדש, הרברט במלט.הצלחתו הייתה בכך שהצליח להעלות את מידלסברו מהליגה השניה לראשונה עונה קודם לכן. אך אוהדי היונייטד זכרו אותו בגלל משהו אחר. במלט היה שופט מצוין ואפילו שפט בגמר הגביע האנגלי ב-1915, הוא גם היה השופט שהפסיק ב-1909 את משחק הגביע של היונייטד עם בארנלי בגלל סופת שלגים (יונייטד ניצחו את המשחק החוזר והמשיכו עד להנפת הגביע). אולי היונייטד היו חייבים לו טובה על ההחלטה הזו? המנג'ר החדש לא החזיר את אולד טראפורד לימיו היפים, הקבוצה ריחפה מעל הקו האדום כל העונה וב-22 באפריל מצאו עצמם היונייטד בתחתית הטבלה. זה היה המשחק האחרון באותה עונה והמאבק בתחתית היה כל כך צמוד כך שרק 7 נקודות הפקידו בין המועדון במקום האחרון למקום הרביעי בליגה. יונייטד היו במקום הלפני אחרון אך כל 3 קבוצות התחתית היו בשוויון נקודות ומשחקים. האורחים באותו יום היו ליברפול ולא להרבה מאוהדיה הנאמנים של היונייטד הייתה הרבה תקווה כשגם לספרס וגם למידלסברו היו הפרשי שערים טובים יותר. בדקה ה-11 כוכב היונייטד ג'ו ספנס הוביל את הקבוצה ליתרון, רולינגס כבש עוד שניים לפני שליברפול הגיבה ולבסוף כבש ספנס עוד אחד והתוצא במחצית עמדה על 4-1. כשהקבוצות יצאו למגרש במחצית השניה באולד טראפורד הייתה אווירה מחשמלת, 30,000 אוהדים עודדו חזק את הקבוצה, זה עבד, ספנס הבקיע עוד שניים, השלים רביעיה ושלח את ליברפול מובסים הביתה 6-1. בסיום המשחק השחקנים נשארו על כר הדשא כשהם מחכים במתח לתוצאות של הספרס ומידלסברו, האם הם עשו מספיק כדי להשאר? הם עשו!! הספרס ומידלסברו ירדו והיונייטד התחמקו מירידה, הם נשארו בליגה בעקבות הפרש שערים. הגול השישי הוכח כמכריע.
1928-1929: יונייטד ממשיכה להיאבק היונייטד הפסידו 15 משחקים לפני שמרץ 1929 נגמר ושוב היו נראו כמועמדים להדחה. למרות זאת, תודות להתעוררות בסוף העונה הם שוב הצליחו לשרוד, מסיימים את ששת המשחקים האחרונים עם חמישה נצחונות ותיקו. רוב ההסברים לתפנית הזאת נמצאים בהחתמתו של טום ריד מליברפול. ריד הסקוטי הבקיע 14 שערים ב-17 הופעות באותה עונה, המשיך וכבש 67 שערים ב-101 משחקים בלבד לפני שהצטרף לאולדהאם 5 שנים מאוחר יותר. אך היונייטד עדיין לא קיבעו מקומם בליגה, זה היה נראה שהם נשארים בקרב שלא נגמר כדי לברוח מאיזור הירידה. וזה רק הלך והחמיר!
1929-1930: קרב צמוד נוסף בתחתית וזה החמיר בעונה שלאחר מכן, כשליונייטד היו קשיים רבים להשאר בליגה הראשונה. הם סיימו את הליגה במקום ה-17, מספיק בשביל להשאר בליגה. אך מתוך 42 משחקים הם הפסידו 19 וניצחו רק 16, עם הפרש שערים שלילי של 21- (67-88). אך למרות שהיונייטד לא היוו שום תחרות על האליפות בבשנים האחרונות, הם היו טובים יותר בגביע האנגלי. ב-1925-26 הם הגיעו לחצי הגמר. ב-1926-27 הם הגיעו לסיבוב השלישי, ב-1927-28 הם הגיעו לשלב השישי, בזמן שב-1928-29 הם הפסידו בשלב הרביעי וב-1929-80 היונייטד הודחו בסיבוב השלישי.
1930-1931: משבר באולד טראפורד אם העונה הקודמת הייתה לא רעה כל כך ליונייטד אז עונת 1930-31 הפך לאחד הנוראים בתודות היונייטד. הם פתחו את העונה בהפסד 4-0 לוילה ולאחר מכן 3-0 למידלסברו, כשהדברים ממשיכים להדרדר. לאחר הפסדים לצ'לסי 6-2, הדרספילד 6-0 וניוקאסל 7-4 והקהל הנאמן של היונייטד החל לנטוש. עד שניוקאסל הגיעו לאולד טראפורד מספר הצופים עמד על פחות מ-11,000. היה כל כך הרבה אי שביעות רצון בטריבונות כך שהקהל השקט יחסית התחיל לעשות גלים. עלונים חולקו ביציאים שקראו לקבוצה לפעול לפי תוכנית חמשת השלבים ששטחו בפניהם. האוהדים רצו מנג'ר חדש, מערכת סקאוטינג משופרת, כמה החתמות חדשות, בחירת חמישה בעלי מניות להנהלה, ואיסוף כסף בתוכנית שיתוף מסוימת. המועדון התעלם מהדרישות ואפילו לא הסכימו להפגש עימם בטענה שארגון האוהדים לא היה ארגון רשמי כלשהו,לא הוכרו על ידי המועדון ולא היוו אינדיקציה לרוב האוהדים. התוצאות המשיכו להיות גרועות ועד סוף ספטמבר הם הפסידו את כל שמונת משחקי הפתיחה של הליגה ומוקמו במקום האחרון. ב-4 לאוקטובר הקבוצה יצאה לדרבי מול מנצ'סטר סיטי תחת איום האוהדים שאם לא יגיבו להם, הם יחרימו את משחק הבית מול ארסנל שנקבע ל-18 באוקטובר. המועדון לא הגיב. מנצ'סטר סיטי הביסה אותם 4-1, ובשבוע לאחר מכן ווסטהאם חבטה בהם 5-1. מועדון האוהדים הכריז על פגישה בהולה שהייתה בהלם טאון האל שהגיעו אליה כ-3,000 אוהדים. מר גרינהאוו, מזכיר מועדון האוהדים סבר כי החרם מוול ארסנל צריך להתקיים. צ'רלי רוברטס, קפטן הקבוצה לשעבר מחא נגד החרם וטען שהאוהדים צריכים ללכת מאחורי המועדון ולא להחרימו. רוברטס הושתק ולאחר הצבעה הוחלט להחרים את המשחק שתוכנן ליום למחרת. ביקורה של מחזיקת הגביע נחשב למשחק גדול, העיתונים דיברו על כ-50,000 צופים. רק 23,000 הגיעו. היונייטד הפסידו 2-1 ומשחק לאחר מכן עוד הפסד, 4-1 לפורטסמות'. אחרי המשחקים האלה מספר הצופים המשיך לרדת ולמעשה המשחק היחיד בו היו מעל 10,000 צופים היה משחק הדרבי מול מנצ'סטר סיטי.במשחקם האחרון צפו בהם 3,900 צופים שראו אותם מסיימים בתיקו 4-4 עם מידלסבורו. הם הפסידו 27 משחקים וניצחו רק 7 בעוד הם סופגים 115 שערים. בסוף העונה ההנהלה סוף סוף פעלה ופיטרה את הרברט במלט, לא היה מחליף מיידי והמזכיר וולטר קריקמר ולואיס רוקה לקחו את המושכות. אך אפילו לא המזכיר הותיק, והאיש שהמציא את השם מנצ'סטר יונייטד לא הצליחו לעזור לקבוצה שירדה ליגה וסיימה את שנת 1931 כמעט בפשיטת רגל. אז שוב הגיעה פיה טובה כדי להציל, הפעם זה היה ג'יימס גיבסון שהפקיד 2,000 פאונד בחשבון הקבוצה והעריך שיהיה מוכן להכניס עוד כסף אם ההנהלה תשקם את עצמה. ג'יימס גיבסון הפך לנשיא ועוד משבר כלכלי עבר, גיבסון הכניס כסף לחשבון הקבוצה והבטיח את משכורות השחקנים.
1931-1932: נאבקים בליגה השניה במאי 1931 הרברט במלט פוטר מתפקיד המנג'ר לאחר שהיונייטד ירדו ליגה כשסיימו במקום האחרון וספגו 115 שערים. וולטר קריקמר, מי שהיה מזכיר המועדון לקח לידיו את המושכות יחס עם לואיס רוקה עד אוגוסט 1932 אז מונה למנג'ר סקוט דאנקן, שחקן עבר ששיחק במועדון במהלך מלחמת העולם הראשונה. דאנקן שיחק גם בניוקאסל ודאמברטון והיה גם אחד מהמעטים ששיחקו גם בסלטיק וגם בריינג'רס הסקוטיות. דאנקן השתכר ב800 פאונד לשנה ואחרי שלקח את ההגה הוא הבטיח להזרים דם חדש בקבוצה ולהחיות את מחלקת הנוער. אך דאנקן לא מימש הבטחותיו, ביזבז הרבה כסף על שחקנים חדשים, רובם ממולדו סקוטלנד. החתמותיו כללו את ניל דוור מטרד לנרק, צ'למרס מקוודנביט', בירן משאמרוק רוברס (אירלנד) ובאמפורד מוורקסהאם. הייתה לו המשימה החשובה להחזיר את היונייטד לליגה הראשונה, אך הוא לא הצליח לעשות את זה בשנתו הראשונה במועדון. בעונתו הראשונה היונייטד סיימו במקום ה-12 בליגה השניה והגיעו לסיבוב השלישי בגביע, אך השנים הקשות היו עוד לפניו.
1932-1933: העליה עדיין רחוקה העונה השניה של סקוט דאנקן כמנג'ר היונייטד הייתה מעט טובה יותר. אחרי שסיים בעונתו הראשונה במקום ה-12 הוא הצליח לסיים במקום ה-6 בליגה, אך לא הצליח לקרב את היונייטד לעליה. בגביע האנגלי הוא הגיע, בדיוק כמו בשנה לפני כן, לסיבוב השלישי, אך שוב היונייטד הפסידו 4-1 למידלסברו בביתם. בעונה זו בדיווק כמו קודמתה היונייטד הבקיעו 71 שערין מה שהיה מספר רב של שערים לקבוצת מרכז טבלה בליגה השניה.
1933
1933-1934: ירידה לליגה השלישית נמנעת במחזור האחרון ב-26 בדצמבר 1933, גרימסבי טאון הביסו את היונייטד 7-3, המצב פשוט סירב להשתפר באולד טראפורד. במהלך העונה חיפשו ביונייטד את ההרכב הנכון, עד סוף העונה הם שיתפו 38 שחקנים. ב-4 למאי 1934 מנצ'סטר יונייטד נסעה למילוול בידיעה שרק ניצחון יציל אותה מירידה משפילה לליגה השלישית. 'מנצ'סטר איבנינג ניוז' כבר היה נואש וקרא לה "העונה הכי עצובה בתולדות מנצ'סטר יונייטד". הם היו צמודים לתחתית עם 32 נקודות, מילוול הייתה בדיוק מעליהם עם 33 נקודות. אם היונייטד מנצחים, מילוול יורדים. מילוול התחילו את המשחק כשהם תוקעים את האדומים בהגנה למשך זמן רב. אז בניגוד למהלך המשחק היונייטד כבשו גול כדי להוביל במחצית 1-0. שתי דקות בתוך המחצית השניה ועוד שער הובקע והקבוצה התחילה לשחק עם ביטחון וניצחה את המשחק 2-0. 3,000 אוהים של היונייטד נסעו למשחק הזה וכשהשחקנים חזרו למרכז העיר מנצ'סטר בערב הם מצאו עוד אלפים מחכים לברך את גיבוריהם. היונייטד שרדו שוב פעם בנשימתם האחרונה.
1934-1935: לאט לאט העניינים מתחילים להשתפר היונייטד יכלו רק להשתפר אחרי העונה ה-47 בתולדותיהם. באותה עונה הם סיימו במקום ה-5 בליגה כשהם מציגים כדורגל טוב, מקשים על כל הקבוצות בליגה לנצח אותם. אך הם הבקיעו רק 55 שערים. בגביע הם התקדמו יפה גם, והגיעו לסיבוב הרביעי. עד לסוף העונה היונייטד נראו כמועמדים לעליה בעונה הבאה. סוף סוף הדברים החלו להתחבר.
1935-1936: עולים חזרה לליגה הראשונה שנות ה-30 לא היו עד עכשיו שנים טובות באולד טראפורד ועונת 1935-36 התחילה רע בדיוק כמו העונות הקודמות. ב-4 בינואר הם הפסידו לברדפורד סיטי, אך בתפנית מדהימה זה היה הפסדם האחרון באותה עונה. עד פברואר הם החלו לטפס חזרה במעלה הטבלה. המנג'ר סקוט דאנקן טען שזו הייתה תוכנית חדשה אותה הוא החדיר למוחות השחקנים והיא הייתה הסיבה לעליה המהירה, הוא אמר שהם מתרכזים בלקחת נקודה בחוץ ו-2 בבית. לא משנה מה הייתה הסיבה, זה עבד ועד אמצע מרץ הם קפצו למקום הרביעי רק 3 נקודות מתחת למובילים. באפריל הם היו במקום השני ובאולד טראפורד חשו בעליה. המשחק המכריע היה ביום רביעי ה-29 באפריל כשנסעו לבארי הקרובה, היונייטד ניצחו אותם שבוע קודם באולד טראפורד ונדרש ניצחון כדי להשאר במירוץ לעליה. 20,000 אוהדים עשו את הדרך הקצרה כדי לראות את היונייטד מנצחים ומשאירים את תיקוותם בחיים ונכנסים לשבוע האחרון באותה עונה. היונייטד לא איכזבו את האוהדים וניצחו את בארי 3-2. אחרי המשחק האוהדים פרצו למגרש ונשאו את השחקנים על הכתפיים עד לחדר ההלבשה. בשבת שלאחר מכן נדרשה רק נקודה ליונייטד כדי לזכות באליפות הליגה השניה, התוצאה הושגה בדיוק עם תיקו 1-1. מה שהכריע היה הרקורד הביתי של היונייטד שהיה המרכיב המרכזי בעליה. הם הפסידו רק שני משחקים בבית וסיימו בתיקו רק שלושה, והבקיעו 55 שערים.
1936-1938: תקופה קצרה בליגה הראשונה חזרת היונייטד לליגה הראשונה הייתה קצרה. הם חזרו בעונה שלאחר מכן לליגה השניה. 1937 לעומת זאת הביאה עימה שני שחקנים לקבוצה ששינו את עתיד המועדון. ג'וני קארי הצטרף למועדון מדאבלין סנט' ג'יימס גייט בעבור 250 פאונד, הוא התחיל בקבוצה כחלוץ, אך הפך עם הזמן לאחד המגנים הטובים שראה העולם אי פעם. חודש אחרי הופעתו הראשונה של קארי החתים דאנקן צעיר אחד, הפעם שילם 3,000 פאונד לבורנמות' עבור ג'קי רוולי. לאחר 15 המשחקים הראשונים ב1937-38 דאנקן התפטר ועבר לאיפסוויץ' טאון למרות שנשארו לו 4 שנים בחוזה ל-5 שנים. קריקמר שוב השתלט על התפקיד בנובמבר 1937. באותו זמן היונייטד היו לא יותר מאשר מועדון טוב בליגה השניה, למרות זאת במשחקו הראשון היוינייטד חבטו בצ'סטרפילד 7-1 ושוב פתחו בריצה שהקנתה להם לבסוף עליה מהמקום השני בזמן שהאלופה המכהנת מנצ'סטר סיטי ירדה ליגה. המנג'ר הבא של היונייטד היה ג'ימי פורטר. הוא נשאר המנג'ר של היונייטד עד 1944. קריקמר המשיך באותה נקודה בשילוב התפקידים שלו עד פברואר 1945, אז קיבל מאט באזבי הצעה לחוזה ל-5 שנים מההנהלה לאחר שישלים את שירותו הצבאי. פורטר הצליחה להרוויח עליה ליונייטד ועשה מה שאחרים לפניו לא הצליחו, השאיר את היונייטד בליגה הראשונה.
1938-1939: עונתו הראשונה והיחידה של פורטר ביונייטד זו הייתה עונתו הראשונה והיחידה של פורטר עם היונייטד בליגה הראשונה. הוא נאבק קשות כדי להמנע מירידה, והצליח להשאיר את הקבוצה בליגה. הם סיימו במקום ה-14 בליגה עם 11 נצחונות, 16 תוצאות תיקו ו-15 הפדים. היונייטד לא הקיעו יותר מ-65 שערים, אך עדיין היה להם הפרש שערים גבוה של 27+. שיא צופים באולד טראפורד של 76,962 צפו בחצי גמר הגביע האנגלי בין וולברהמפטון וונדררס וגרימסבי טאון במרץ. עד אז היונייטד כבר הודחו מהגביע כשהפסידו בסיבוב השלישי.
1939-1945: מלחמת העולם השניה היה חשש רב בטריבונות בשבת שלפני שפרצה המלחמה. כולם ידעו שלדדליין שניתן לגרמניה על ידי ממשלת בריטניה לעזוב את פולין נשארו רק שעות מעטות וכולם הבינו שהיטלר לא יסוג. היונייטד שיחקו בצ'רלטון במה שהיה המשחק השלישי באותה עונה. הם התחילו את העונה בניצחון 4-0 בגרימסבי ואחריו תיקו מול צ'לסי, אך צ'רלטון ניצחו אותם באותו יום 2-0. בוקר לאחר מכן ב-11:00 מלחמה הוכרזה על גרמניה. הנהלת הליגה התכנסה יומיים לאחר מכן והחליטה לבטל את עונת הכדורגל. לקחו 7 שנים לפני שהליגה חזרה, למרות זאת כדורגל שוחק בצורה מסוימת למרות המצב הכואב. במקום ליגת תהכדורגל הוקמו כמה ליגות איזוריות בדיוק כמו שקרה במלחמת העולם הראשונה. זה גרם למצב מוזר בו כוכבים גדולים הגיעו למועדוני ליגה שלישית בזמן שמועדונים גדולים חיפשו שחקנים. ביוני 1940 ביונייטד הורכב הרכב פותח יוצא דופן במקרה אחד בו כוכב מנצ'סטר סיטי, פיטר דוהארטי וסטנלי מתיוס הופיעו באותו קו התקפה בקבוצת הפאב המקומי. במהלך 6שנות העוינות היו כמה פרסים לזכות בהם, ואפילו פחות אוהדים שהגיעו לראות. היונייטד משכו בקושי יותר מ-4,000 צופים. רק לפרוטוקול, היונייטד זכו בגביע לאנשייר ב-1941, כשניצחו את בארנלי וזכו בליגה המחוזית שלהם ב-1941-42, לא היה כל כך הרבה במה להתרברב מלבד כמה תוצאות טובות. ניו ברייטון הוכו 13-1 ב-1941 ו-וורקסהאם הובסו 10-3 באותה השנה, בזמן שבארנלי הובסו 9-0 ב-1944. בליל יום שלישי ה-11 במרץ 1941, הייתה שאגה בסביבת אולד טראפורד, אך היא לא באה מהיציעים אלה מזמזום המטוסים הגרמנים שמעל. האצטדיון המפואר ספג נזק הפצצות קשה, וסבל ממצב רעוע, צל של עצמו. היציעים כוסו בדשא וטחבומתוך המגרש המפורסם שיח בגובה 1.80 מטר צמח. תודות לטוב ליבם את מנצ'סטר סיטי, היונייטד השתמשו במיין רואד למרות שהיונייטד לא החזירה שום טובות והלמה בסיטי 7-1 חודש מאוחר יותר.
1945-1946: מאט באזבי לוקח אחרויות למרות שאף אחד לא יכל לדעת זאת, החתמתו של מאט באזבי הייתה אירוע רב חשיבות בהסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. ההחתמה הייתה בסדר הגודל של מינוי ארנסט מנגנל, החתמתו של בילי מרדית' והתערבותו של ג'.ה דיוויס שהציל את המועדון מפשיטת רגל. בזמן ההוא באזבי עדיין היה ספרי ההסטוריה של ליברפול ועדיין בצבא כמרצה באקדמיה הצבאית סנדהרסט כשקיבל מכתב מלואיס רוקה, סקאוט היונייטד, שידע אותו על משרת המנג'ר הפנויה באולד טראאפורד. באזבי הסכים להגיע לאולד טראפורד ועד מהרה ארגן פגישה עם קריקמר מזכיר היונייטד. השאר הסטוריה. קריירת המשחק של באזבי למרבה האירוניה התחילה במנצ'סטר סיטי שם התחיל בגיל 17 ושיחק יותר מ-200 משחקים לפני שעבר לליברפול. באזבי, בנו של כורה פחם סקוטטי, היה קשר יצירתי במנצ'סטר סיטי וליברפול לפני מלחמת העולם השניה ולמרות שזכה רק בגביע אחד עבור סקוטלנד, הוא היה קפטן נבחרתו בכמה משחקים בזמן המלחמה. הוא היה רק בן 34 כשלקח את המשרה באולד טראפורד, אך גם אז היו לו דרישות גבוהות כשדחה הצעות מהספרס, ליברפול, רדינג ואייר יונייטד כדי להצטרף לאדומים. לא היה שספק שליבו של באזבי שכן במנצ'סטר. הגעתו היוותה שילוב של שני כוחות אדירים.
1946
1946-1947: קבוצה האדירה של באזבי נוצרת השנה הייתה 1946 והמלחמה נגמרה, ליגת הכדורגל חזרה לפעול. האוהדים נהרו למשחקים רעבים לכדורגל לאחר הפסקה ארוכה. במומעדונים הגדולים הממוצע היה 50,000 כשהיונייטד קיבלו תמיכה מ-40,000 למרות ששיחקו במיין רואד מכיוון שאולד טראפורד לא נבנה מחדש עדייןץ הקבוצה של היונייטד שהתחילה את העונה הייתה מרשימה מאוד, עם ג'ק קרומפטון בשער, ג'וני רראקי וג'ון אסטון לפניו, בעוד ששילטון (שנפצע במלחמה), וורנר וקוקבארן איישו את קו מרכז השדה. למעלה היה ג'ימי דלייני שנקנה ב-4,000 פאונד מסלטיק וסטן פירסון שחקן אנרגטי שחבר לג'ק רוולי.צ'רלי מיטן שיחק באגף השמאלי. זו הייתה קבוצה מצוינת עם מאט באזבי וג'ימי מרפי בראש שהפכו את היונייטד מקבוצה סימפטית לפני המלחמה לענקים בכדורגל שאחרי המלחמה. יונייטד התחילו את עונת 1946-47 בצורה מצוינת עם 5 נצחונות כולל 5-0 על האלופים שבדרך, ליברפול. יונייטד היו מועמדים לאליפות כל השנה יחד עם ליברפול,סטוק סיטי ו-וולבס אך ליברפול עברו אותם וזכו בתואר כשיונייטד מסיימים בסגנות. זה היה קמפיין אמיץ של הקבוצה החדשה של באזבי שהבקיעו 85 שערים וספגו הכי פחות הפסדים בליגה. ג'ק רוולי היה מלך השערים עם 26 כשאחריו סטן פירסון עם 19. ברט ווהאלי היה שחקן קישור הגנתי קבוע אך למרות זאת ב-1947 הור החליטט לתלות את הנעלים ובחר בקריירת אימון תחת באזבי. זה נשחב כבעל משמעות רבה בעתיד. ברט ווהאלי היה להצלחה מיידית כמאמן, מדריך, מפתח וממריץ קבוצה של צעירים במועדון שקיבלו הכרה משלהם בעתיד הקרוב, חבורת הצעירים הזו מאוחר יותר נודעה בעולם הכדורגל כ" באזבי בייבס".
1947-1948: התואר הראשון של באזבי עיתון ה"ניוז אוף דה וורלד" קרא לגמר הגביע 1948 "הטוב ביותר של וומבלי". הייתה בזה קצת הגזמה אולי, אך למרות זאת לא היה ספק שזה היה אחד המשחקים הטובים ששוחקו בשטח של וומבלי. יונייטד הגיעו לוומבלי כשעברו דרך קשה. בסיבוב השלישי הם ניצחו את אסטון וילה 6-4 לאחר שפיגרו בשער 13 שניות מהפתיחה למחצית הם ירדו ביתרון 5-1 אך וילה נאבקה והצליחה לצמק ל-5-4 לפני שפירסון כבר את השישי לאדומים. אז הם הוגרלו נגד אלופי הליגה, ליברפול בבית, אך בגלל שאולד טראפורד לא היה מוכן עדיין ומיין רואד לא היה זמין בגלל שגם הסיטי הוגרלו לשחק בבית, היונייטד נאלצו לחפש מגרש אחד כדי לארח את משחק הגביע. הם בחרו במגרש של יריבת ליברפול, אברטון מה שהוכח כמקום עם מזל לאדומים שניצחו 3-0 בגודיסון פארק אל מול 74,000 צופים. הבאים בתור היו צ'רלטון, אך סיטי שוב הוגרלו לשחק בבית והפעם היונייטד בחרו לשח בלידס רואד הדרספילד. גם הפעם ניצחו האדומים את 'משחק הבית' שלהם כשניצחו את המועדון הלונדוני 2-0. ברבע הגמר נקבע משחק מול פרסטון נורת' אנד, לסיטי היה משחק ליגה ביתי באותו יום ושוב האדומים היו צריכים לחפש מקום לארח, הפעם זה היה הוילה פארק ושוב ניצחון, הפעם 4-2 ליונייטד מול קהל נוסף של 74,000 צופים. דרבי קאונטי היו היריבים בחצי הגמר והמשחק נקבע בהילסבורו שפילד. סטן פירסון כבש שלישיה שהתווספה לארבעת השערים שכבש כבר במהלך טורניר הגביר, היונייטד ניצחו 3-1. היונייטד התמודדו בכל סיבוב מול קבוצות הליגה הראשונה כשצפה בהם קהל מצטבר בכל המשחקים של 300,000 צופים ויחד עם הגמר בוומבלי זה היה 400,000 צופים, מה שעד היום הזה הוא שיא הקהל. בגמר יונייטד פגשו עוד קבוצה מלאנקשייר, בלקפול שהתגאתה בשירותיו של סטנלי מתיוס הגדול שהוכר בגל העולם כשחקן הטוב ביותר באותו זמן. בלקפול הובילה ראשונה כששימוול הבקיע מהנקודה הלבנה לאחר 12 דקות, אך היונייטד התפרצו חזרה ובדקה ה-27 השוו את התוצאה כשג'ק רוולי רץ לעבר שוער בלקפול ובעט חזק לרשת. בלקפול הוכחה כיותר מיריבה ראויה למעמד והם היכו שוב כשסטן מוריסון הבקיע לאחר בעיטה חופשית של סטנלי מתיוס. לקפטן ג'וני קארי היה משחק סוחף והתעוררותו השתלמה כשרוולי נגח בעיטה חופשית כדי לאזן את התוצאה בין שני הצדדים. 10 דות לאחר מכן הגביע הובטח ליונייטד כשסטן פירסון כבש את שער הניצחון. פירסון כבש 8 שערים ב-6 משחקים לאדומים, והוא לעד יזכר כאיש שהניח את היונייטד לעבר זכיה בגביע נוסף. הדאבל כמעט והושג. יונייטד ניצחו בוומבלי והרימו גביע בפעם השניה, אך הובסו במירוץ לאליפות על ידי ארסנל.
1948
1947-48
הכרזה למשחק הגמר
זוכים בגביע
1948-1949: ללא תארים השנה. הפעם ניסו שוב ביונייטד להשיג את הדאבל הנחשק, אך שוב נכשלו. בגביע האנגלי הם שיחקו את הכדורגל הטוב ביותר באנגליה עד לחצי הגמר. כולם היו בטוחים שהיונייטד ינצחו גם את חצי הגמר וימשיכו לזכיה שניה ברציפות בגביע. אך בחצי הגמר יונייטד הפסידו. ובאליפות הם לא הצליחו לזכות גם. בפעם השלישית ברציפות, יונייטד סיימו במקום השני בליגה. אך הימים הקשים שלפני המלחמה נשכחו ועם באזבי כמנג'ר ימים יפים היו לפניהם.
1949-1950: היונייטד חוזרים לאולד טראפורד לאחר העדרות של 8 שנים מביתה, מנצ'סטר יונייטד חזרה לאולד טראפורד ב-1949, נזקי הפצצות תוקנו ברובם והייתה עדיין עבודה לעשות, אך השערים נפתחו ל-42,000 אוהדים שצפו באדומים מתמודדים מול בולטון וונדררס ביום קיצי באוגוסט. זה היה אירוע מרגש עם פקקי תנועה למרחק גדול שגרמו לרבים לאחר לשרית הפתיחה, אך כשהאצטדיון התמלא לבסוף, הרעש היה מחריש אזניים וסטרטפורד אנד שאג כשצ'רלי מיטן היה לשחקן הראשון שגובש שער באולד טראפורד מזה 8 שנים. יונייטד ניצחו 3-0. הם לא סיימו טוב את הליגה כמו ב-3 השנים האחרונות כשהם מדורגים במקום הרביעי. בגביע האנגלי הם לא היו טובים והגיעו רק לסיבוב השישי. באזבי קנה שוער חדש, הוא החתים את ריי ווד בעבור 6,000 פאונד מדארלינגטון.
1950-1952: הבאזבי בייבס נולדים אוהדי היונייטד היו המומים לקרוא את עיתוני הבוקר בקיץ 1950. צ'רלי מיטן נטש את אולד טראפורד והצטרף לקבוצוה קולומביאנית לא מוכרת בשם סנטה פה, לאחר 113 הופעות רצופות בחולצה האדומה מיטן עזב לדרום אמריקה. מיטן וחבריו לקבוצה הרוויחו לכל היותר 12 פאונד לשבוע, סנטה פה הבטיחו לו מענק חתימה על סך 2,500 פאונד ושכר שנתי של זהה. מלבד זאת היה לו מענק ניצחון על סך 35 פאונד לשבוע, הוא היה בן 29. החיים בבוגוטה לא התאימו לו ועד מהרה הוא עשה דרכו חזרה לאנגליה, רשמית הוא עוד היה שחקן מנצ'סטר יונייטד, אך בעקבות חזרתו הם הודיעו שהם לא ישתמשו בשירותיו. הוא חתם לבסוף בפולהאם, אחר כך הפך למנג'ר של מנספילד לפני שהצטרף לניוקאסל כמנג'ר. בשבת ה-24 בנובמבר 1951, ביונייטד ערכו את הופעת הבכורה שלהם שני צעירים שבשנים הקרובות יהיו חלק בלתי נפרד מגורל המועדון. אחד השחקנים נקרא ג'קי בלנצ'פלאוור, השנים היה רוג'ר בירן, הם נבחרו לשחק מול ליברפול באנפיל. טום ג'קסון ממנצ'סטר איבנינג ניוז כתב: "התינוקות של יונייטד היו טובים ובטוחים בעצמם". זו הייתה הפעם הראשונה בה המילה "תינוק" שומשה בצירוץ ליונייטד. ההצגה של ברין ובלנצ'פלאוור חתמה על התחלת שינויים בקבוצה, יונייטד המשיכה וזכתה באליפות ב-1952 עם הסגל הישן כשלד הקבוצה, למרות זאת בקבוצות המילואים והנוער טענו שחקנים למקומם של המבוגרים יותר בכל שבוע. מאז המלחמה היונייטד לא היו מחוץ ל-4 הגדולות, כך שהאליפות הזאת הייתה כבר צריכה לקרות כשהגיעה ב-1952. הם עלו למקום הראשון בפברואר ונשארו שם עד לסוף העונה, למרות שבסוף הם היו צריכים לנצח את המשחק הלפני אחרון כדי להבטיח את התואר. ארסנל היו צריכים להביס את היונייטד ב-7 שערים כדי לחטוף את התואר, זה לא קרה כשהאדומים סיימו את העונה בהתלהבות והלמו בתותחנים 6-1.
1952-1953: טומי טיילור חותם זה היה ביום שסטאלין נפטר, אך חשוב יותר לאוהדי מנצ'סטר יונייטד זה היה היום בו היונייטד החתימו חלוץ מרכזי צעיר בשם טומי טיילור. נאמר ש-17 מועדונים שונים נתנו לבארנסלי הצעות על הגולר שלהם, אך מאט באזבי היה למנג'ר שהצליח והביא את מי שלימים נחשב אולי להחתמתו הגדולה ביותר. הם הוציעו עליו את השכר הגבוה היותר שהקבוצה שילמה, 29,999 פאונד. כששאלו את למה לא 30,000 פאונד באזבי ענה שהוא לא רצה להעמיס על כתפיו של הצעיר את השכר הגבוה הזה. טיילור היה לחתיכה האחרונה בפאזל של באזבי והמועדון התחזק. ב-1953 נערכה גם הופעתו הראשונה של עוד שחקן גדול ביונייטד כשדאנקן אדוארדס בן ה-16 קיבל הוראה מבאזבי 'לך תביא את הנעליים שלך בני, אתה משחק בקבוצה הראשונה נגד קארדיף סיטי,. ב-4 באפריל 1953 אדוארדס שיחק נגד קארדיף סיטי, הוא היה לנערהחמישי באותה שנה שלבש את המדים האדומים של מנצ'סטר יונייטד. 1953 סימנה גם את פרישתו של שחקן גדול במועדון, ג'וני קארי. קארי הופיע ביונייטד ביותר מ-9 עמדות שונות על המגרש, ו-7 עמדות שונות בנבחרת אירלנד. הוא שיחק 344 משחקים במדי האדומים והיה לקפטן כשזכו בגביע האנגלי ואליפות. מחליפו היה שחקן צעיר בשם רוג'ר בירן. קארי המשיך ונהיה למנג'ר בלקבורן רוברס, לאחר מכן אברטון, לייטון, אויינת ונורת' פורסט. באותה עונה קבוצת הנוער זכתה בגביע האנגלי לנוער. בשני מפגשים עם וולבס הם ניצחו 9-3 במצטבר. הקבוצה הורכבה מ: קלייטון, פאלטון, קנדי, סולמן, אדוארדס, מקפארליין, ווילן, לואיס, פג וסקנלון. כל שחקני הנוער שעשו שערכו את הופעת הבכורה באותם שנים היו תודות לעבודת הסקאוטינג של ג'ו ארמסטרונג שירש את לואיס רוקה לאחר המלחמה. האלופים סיימו את העונה רק במקום ה-8, בגביע האנגלי הם הגיעו לסיבוב החמישי ואז הפסידו.
1953
1953-1954: התינוקות מקבלים טעימה ראשונה מאורות הזרקורים 1954 הייתה השנה בה קבוצת הנוער של היונייטד חזרה על נצחונותיה מהשנים הקודמות וזכתה בגביע לאחר שניצחה את וולבס בסיכום שני משחקים 4-4 בבית ו-1-0 במולינקס. שני המשחקים נצפו על ידי יותר מ-40,000 צופים, היונייטד המשיכו להחזיק בגביע עוד 5 פעמים ברציפות. רבים משחקני הנוער הפכו לשחקנים בוגרים, דאנקן אדוארדס היה לשחקן קבוצה ראשונה רגיל, בעוד ששחקנים כמו ג'קי בלנצ'פלאוור, דני ויולט, קולין וובסטר, אלברט סקנלון, מארק ג'ונס, דיוויד פג, בילי ווילן וביל פוקס כולם קיבלו טעימה ראשונה מליגת הכדורגל. רוג'ר בירן רק בן 25 היה לקפטן המכהן של הקבוצה הראשונה. מהקבוצה שהביסה את וולבס, שמונה הפעו לשחקני הרכב אצל האדומים, ושלושה מהם קיפחו את חייהם באסון ההתרסקות במינכן. אך עדיין יונייטד לא היו לאלופי אנגלי וסיימו במקום הרביעי בליגה ולמרבה האכזבה הודחו בסיבוב השלישי של הגביע האנגלי.
1954-1955: השקט שלפני הסערה תינוקות באזבי כמעט והיו מוכנים להשתלט על הכדורגל האנגלי, אך באותה עונה הם לא הצליחו להחזיר את האליפות הביתה. הקבוצה הצעירה סיימה חמישית בליגה והבקיעה 84 שערים ב-42 משחקים. היונייטד הגיעו לסיבוב הרביעי בגביע האנגלי בעוד שקבוצת הנוער זכתה בעוד גביע האנגלי ובגמר ניצחו במצטבר את ווסט ברומיץ' אלביון 7-1.
1955-1956: תינוקות באזבי מוכתרים כאלופים הקבוצה הצעירה החדשה של היונייטד עשתה קולות כמוכנה להתמודד על הכבוד הגדול ביותר באנגליה, אליפות הליגה. כתבי כדורגל צפו עתיד מבטיח לקבוצה החדשה והמלהיבה, אך ריבם מהם פקפקו בטענה שיש יותר מדי צעירים, ופחות מדי שחקנים מנוסים לרמות האלה. בתחילת העונה היה נראה כאילו התקשורת צדקה, רק 3 ניצחונות מ-8 משחקים, אך מאז הצעירים הפסידו רק עוד 4 משחקים עד לסוף העונה. עד לחג המולד כבר הכל נגמר! היונייטד ישבו במרומי הליגה ולא הסתכלו עוד לאחור, בסיום העונה הם סיימו 11 נקודות יותר מבלקפול, הצעירים הוכיחו את עצמם וציבור הכדורגל האנגלי הריע בכבוד לאלופים הצעירים. דניס ויולט הצעיר הבקיע 20 שערים באותה עונה שהייתה הראשונה שלו עם בסגל הבוגר ( הוא ערך הופעת בכורה ב-1953 אך נאלץ לחכות עד 1955 כדי להבטיח את מקומו בקבוצה). ויולט נולד במנצ'סטר והמשיך לכבוש 20 שערים לפחות לעונה במשך 6 השנים הבאות. כשעזב את המועדון ב-1962 והצטרף לסטוק סיטי הוא נעצר על 178 שערים ב-291 הופעות בקבוצה (הוא כבש עוד 59 שערים בסטוק לפני שעבר לארה"ב). הליפות הובטחה ב-7 באפריל כש-62,277 צופים צפו בשדים האדומים מנצחים את בלקפול 2-1 באולד טראפורד. בעשור האחרון היונייטד נפלו מהטופ 4 רק פעמיים, וזכו באליפות האחרונה עם סגל שממוצע הגילאים בו היה רק 22. האליפות הרביעית של היונייטד היה לבסיס של ההלם מההדחה מהגביע האנגלי על ידי בריסטול רוברס. הם עדיין לא הצליחו לזכות בדאבל.
מנצ'סטר יונייטד נגד טוטנהאם הוטספור 1955
טוטנהאם הוטספור נגד מנצ'סטר יונייטד 1955
1956-1957: הצעד הראשון של היונייטד באירופה האליפות ב-1955 זיכתה את היונייטד בהשתתפות בטורניר חדש שנקרא "גביע אירופה". האליפות נוסדה על ידי העיתון הצרפתי "לאקיפ". צ'לסי הוזמנה בעונה שלפני כן אך במחאת הליגה האנגלית הם דחו את ההצעה. גם היונייטד התווכחו עם כוחות הליגה, אך המנג'ר מאט באזבי הסתכן בסנקציות וקיבל את ההצעה שסללה את הדרך לאירופה עבור האנגלים. באזבי תמיד היה בטוח בעצמו הוא האמין שהקבוצה הצעירה שלו שווה לכל הגדולות באירופה, והיה נחוש להוכיח זאת. הליגה האנגלית לבסוף וויתרה והיונייטד היו באירופה! באולד טראפורד לא היו זרקורים, ואלו היו שוב חברינו מעבר לכביש שהגיעו לעזור. כל משחקי הבית של היונייטד בגביע האירופי שוחקו במיין רואד, הבית של מנצ'סטר סיטי. במשחק הראשון הם הוגרלו נגד אלופת בלגיה, אנדרלכט, אותה הם פירקו 10-0. במשחק הבא הם הוגרלו נגד הגרמנים, בורוסיה דורטמונד, גם אותם הם ניצחו והמשיכו למשחק נגד האלופה הספרדית בילבאו. במשחק בספרד הקבוצה הפסידה לראשונה באירופה בתוצאה 5-2, בגומלין יותר מ-70,000 נדחסו במיין רואד וראו אותם חוזרים בגדול עם ניצחון 3-0 על בילבאו מצמד של ויולט ועוד אחד של טיילור. עד אז כבר המחמאות זרמו וג'ף מרמנס קפטן אנדרלכט קרא להם 'מנצחי העולם', וכתב הדיילי הרלד, ג'ורג' פלווס תיאר את המשחק מול בילבאו כ"משחק הכדורגל הטוב ביותר שראיתי, קהל הכדורגל הטוב ביותר ששמעתי, והחלוץ המרכזי הכי טוב שראיתי". כולם הסכימו, זה היה הלילה של טומי טיילור! הקבוצה גם זכתה לבונוס גדול על ניצחון המפגש, 3 פאונד אדירים! היונייטד הגיעו לחצי הגמר שם פגשו את ריאל מדריד האימתנית. לקבוצה הספרדית היו כוכבי על עמו אלפרדו די סטפנו, ריימונד קופה, פושקאש, חנטו והשוער הרוסי יאשין. במשחק הראשון המדרידאים קרעו אותם מול 125,000 צופים בברנבאו 3-1. הזרקורים באולד טראפורד הותקנו בזמן למשחק השני שנערך מול 65,000 צופים, אך זה לא היה היום של היונייטד וזה נגמר בתיקו 2-2 והדחה מהמפעל. למרבה העניין, השוויון המאוחר של היונייטד הגיע מרגלי חלוץ צעיר בשם בובי צ'רלטון. בנוסף לריצה הטובה באירופה, הדברים הלכו טוב גם בזירה המקומית כשהיונייטד הגיעו לוומבלי למשחק מול אסטון וילה לאחר שהבטיחו את האליפות כשסיימו 8 נקודות מעל הספרס. הקבבוצה הייתה הפייבוריטית להשיג את הדאבל בניצחון על וילה, אך לאחר 6 דקות במשחק הקיצוני המעופף פיטר מקפארלנד פצע קשה את שוער היונייטד ריי ווד, שכבר השתלט על הכדור והתכוון לבעוט אותו קדימה. זה היה פאול מגעיל במיוחד, ועדיין לא ברור למה השופט הרשה למקפארלנד להשאר על המגרש. הלסת של ווד נשברה, והיונייטד היו עם 10 שחקנים בלבד על המגרש, (לא היו אז חילופים) וג'קי בלנצ'פלאוור לבש את אפודת השוער למשך שאר המחצית שנגמרה 0-0. ווד עשה נסיון אמיץ לחזור לשער במחצית השניה, אך היונייטד שנחלשו נכנעו לצמד של מקפארלנד וחלומם לדאבל נגוז. מבנה הקבוצה שנקרא 'תינוקות באזבי' הושלם בסביבות 1956, אך למעשה התחיל בקבוצות הנוער מ-1952 והלאה. קבוצת הנוער של היונייטד זכתה בגביע בין השנים 1952-1957.
1957
דאנקן אדוארדס נגד ווסט ברומיץ' 1957
1957
1958 ת.נ.צ.ב.ה
2 התמונות צולמו בשנת 1958. הראשונה ב-15 לינואר והשנייה ב-19 לפברואר. יחי ההבדל הקטן
1958-1959: בונים מהאפר של מינכן טרגדית מינכן הייתה הלם גדול עבור היונייטד, למשחקים האחרונים בעונה הייתה צריכה להבנות קבוצה חדשה. ג'ימי מרפי החתים במהרה את אמי טיילור מבלקפול וסטן קרוטר מאסטון וילה. שניהם, יחד עם ביל פולקס, הארי גרג ותערובת של שחקני מילואים ונוער השלימו את משחקי הקבוצה באותה עונה. באותה עונה הקבוצה עדיין נבנתה עם ווילף מקגינס, וורן בראדלי ואלברט קוויקסל, שיא של 45,000 פאונד הלכו לשפילד וודנסדיי על השחקנים הללו. היונייטד הצליחו בליגה וסיימו במקום השני, הבקיעו 103 שערים. בובי צ'רלטון כבש 29 שערים. בגביע האנגלי הם הגיעו לסיבוב השלישי אך הפסידו שם.
המיין סטאנד (או הסאות' סטאנד כפי שהוא נקרא היום) ב-1959
1959-1960: תהליך הבניה האיטי ממשיך לאחר אסון ההתרסקות במינכן היונייטד נאבקו על מנת לחבר קבוצה חזקה. אלברט קוויקסל נקנה ב-1958, אך לא הצליח להמשיך בכושר הכיבוש שלו משפילד וודנסדיי. מוריס סטרס הגיע מווסט ברום כדי לחבר הגנה נזילה שספגה 54 שערים ב-25 משחקים. השחקנים החדשים השתלבו עם השחקנים הנוכחיים בקבוצה, צ'רלטון, גרג, פולקס, דוסון, ברנן, גילס, מקגינס ודניס ויולט. ויולט המשיך בכושר ההבקעה שלו וכבש שיא של 32 שערים ב-36 משחקים. מספר הצופים למשחק עלה ל-65,000 במשחקי היונייטד למרות שההצלחה לא האירה להם פנים. היונייטד סיימו במקום ה-7 בליגה והודחו בגביע האנגלי על ידי שפילד וודנסדיי בסיבוב החמישי.
1959/60
1960-1961: בינוניות של מרכז טבלה באזבי חיזק את הקבוצה עם קנטוול מווסטהאם, דאן מהליגה האירית, סטילס שחקן הביתה וגאסקל, שבשנים הבאות חלק את אפודת השוער עם גרג. ליוניטד הייתה עוד שנה לא מוצלחת כשסיימו שוב במקום ה-7 והגיעו רק לסיבוב השלישי בגביע האנגלי. למרות זאת, 61,000 צופים חזו במשחק הדרבי מול מנצ'סטר סיטי ו-65,000 במשחק מול הספרס, מספר הצופים התחיל לרדת. שיאי העונה כללו 6-0 מול צ'לסי ובארנלי, מול שפל של 0-6 מול לסטר ו-2-7 מול שפילד יונייטד בגביע. בפעם הראשונה בתולדותיה מנצ'סטר יונייד שיחה בגביע הליגה, אך הם לא הצליחו כל כך והפסידו בסיבוב השני.
1961-1962: מספר הצופים מתחיל להצטמצם באותה עונה גויס הרד מארסנל, לאחר ששיחק קודם לכן בסטוקספורט קאונטי עם אביו. ההגנה גם חוזקה עם צ'יסנל שערך הופעת בכורה. היונייטד סיימו במקום ה-15 הגבוע בליגה והודחו מהגביע האנגלי בחצי הגמר בהפסד 1-3 לספרס. בעקבות הפורמה הרעה של היונייטד מספר הצופים התמעט 57,000 צפו במשחק מול הספרס ו-56,000 בדרבי מול מנצ'סטר סיטי. דיוויד הרד היה לכובש המצטיין של היונייטד והבקיע 14 שערים בעונתו הראשונה.
בובי צ'רלטון מבקיע נגד שפילנד וונסדיי באולד טראפורד 1962
1962-1963: לאו וקררנד מגיעים 1962 הייתה שנה שהגיעו בה שני שחקנים חדשים והשפיעו רבות על היונייטד. דניס לאו הגיע מטורינו בעבור 116,000 פאונד בתחילת העונה, אריק קאנטונה יכול להיות 'המתחזה הצעיר' אך דניס הוא עדיין המלך. דניס היה לחתיכה הלפני אחרונה בפאזל הקבוצתי של מאט באזבי. ההגעה של דניס הביאה לא רק כדורגל מצוין אלא גם בדרןף הוא סחף אחריו קהל מכל המדינה. הוא היה מדהים בכל צורה. פאט קררנד עבר מגלאזגו סלטיק בפברואר אותה עונה, היה לו מגע של משי. מיד לאחר שפדי הגיע, לאו הפך מחכם מאוד לגאון וזה היה בגלל פדי. היונייטד סיימו עונה לא טובה סיימו 19 והתחמקו בשיניים מירידה. התוצא הטובה ביותר באותה שנה בליגה הייתה 5-1 על נוטס פורסט. בגביע זה הלך יותר טוב בוהיונייטד הגיעו לגמר. תוצאה בלתי נשכחת עבור האנדרדוג, היונייטד ניצחו את לסטר סיטי העשירה 3-1. ממוצע הקהל המשיך לפחות למרות שהיונייטד משכו קהל מחוץ לאולד טראפורד. 69,000 נדחסו בגודיסון פאר למשחק מול אברטון רק 49,000 צפו בדרבי מול מנצ'סטר סיטי.
1963
1963-1964: ההמון חוזר לאולד טראפורד ההצלחה בגביע משכה את הקהל בחזרה לאולד טראפורד. 63,000 אוהדים חזו ביונייטד מוחצים את אברטון 5-1, איפסוויץ' קיבלה 7-2 מוחץ. תבוסה 1-6 בבארנלי קיבלה מענה של 5-1 יומיים לאחר מכן. השחקנים החדשים של היונייטד כללו את סאדלר, אנדרסון, מור הלא יעיל מצ'סלי וג'ורג' בסט הקסום. ג'ון קונלי גם הצטרף ליונייטד מבארנלי. הטריו של צ'רלטון, לאו ובסט ('השילוש הקדוש') הפכו לשמות השגורים בפי כל וזרו פחד ותמיהה בליבם של קבוצות יריבות בכל מקום. קבוצת הנוער זכתה בגביע האנגלי שוב כשהסיבה של סווינדון טאון 5-2 בסיכום שני המשחקים.
1963
1964
1964-1965: האליפות חוזרת לאולד טראפורד היונייטד חיזקו את הקבוצה עם פיצפטריק, אשטון ודאן. ההצלחה הגיעה לאולד טראפורד בזכיה הראשונה של היונייטד באליפות מאז 1957. סיום העונה לא היה יכול להיות צמוד יותר כשהיונייטד עבור את לידס יונייטד רק על ידי הפרש שערים. ריצה בגביע לחצי הגמר הושגה בזמן שהפסד בפלייאוף לפרצ'ווארוש מנע מהיונייטד מקום בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע. ההצלחה של היונייטד העלה את ממוצע הקהל בין 55,000 ל-63,000 למשחק בית באולד טראפורד.
1964
1965-1966: חוזרים לגביע האירופי ראיין ונובל שלהם חזו עתיד מבטיח היו לשחקנים החדשים ביונייטד באותה שנה. הקהל חזר ונהר לאולד טראפורד לצפות ביונייטד. היונייטד הגיעו למקום האביעי הריאלי בליגה והפסידו בחוץ לאברטון בחצי גמר הגביע האנגלי. מגן הצדקה התחלק עם ליברפול לאחר תיקו 2-2. היונייטד חזרו לגביע האירופי הבכיר וסיימו אותו עם הפסד מצטבר של 2-1 לפרטיזן בלגרד מיוגוסלביה.
1966-1967: אלופים שוב
צ'לסי עזרו ליונייטד לאחות עמדה שהייתה בעייתית ליונייטד במשך כמה שנים. אפודת השוער התחלקה בין גרג גאסקיל ודאן לאחרונה. סטפני עכשיו השתלט על עמדת השוער. נצחונות השיא בעונה כללו 5-0 על סנדרלנד, 6-1 מול ווסטהאם, תוצאות שעזרו ליונייטד לזכות באליפות הליגה שוב. זו הייתה האליפות השביעית של היונייטד לאחר שסיימו 4 נקודות יתרון מעל נוטינגהאם פורסט. הפסד מזעזע לקוטלת הענקים, נוריץ' סיים את הריצה לגביע של היונייטד בסיבוב השלישי. בגביע הליגה הם סיימו למרבה האכזבה בסיבוב השני. יותר מ-60,000 אוהדים צפו ביונייטד בלא פחות מ-8 פעמים שונות באותה עונה.
1967-1968: אלופי אירופה! סגל היונייטד התחזק עם קידומם של בארנס, גוולינג, רימר ולימים עוזר המאמן בראיין גיד. מספר הצופים עבר את ה-60,000 בליגה בלבד ב-12 משחקים. ב-29 במאי 1968 100,000 בעיקר אוהדי היונייטד חזו בשעתו הגדולה של המועדון, הפסדה של בנפיקה 4-1 בגמר גביע אירופה. היונייטד היו לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה גביע האירופי עם ניצחון מלהיב על אלופת פורטוגל בוומבלי. בובי צ'רלטון נתן ליונייטד את היתרון כשגרקה השווה ושלח את המשחק להארכה. ג'ורג' בסט החזיר את היתרון ליונייטד עם שער במבצע אישי יפה ואז בנפיקה קרסה, שערים של צ'רלטוןן ונגיחה של בראין קיד, שחגג את יום הולדתו ה-19, הבטיחו ניצחון גדול. זו הייתה שעתם הגדולה של היונייטד והתגשמות חלומו של מאט באזבי. באזבי קיבל תואר אבירות מהמלכה בהכרה לפועלו ושירותיו בכדורגל. מגן הקהילה התחלק שוב לאחר תיקו 3-3 עם טוטנהאם הוטספר. המקום השני בליגה אחרי מנצ'סטר סיטי היה לשום דבר כשהיונייטד ניצחו בוומבלי. יונייטד הפסידו 10 מתוך 42 משחקינם בליגה והבקיעו 89 שערים, שנתנו להם הפרש שערים של 34+.
1967/68
זוכים בגביע האירופי 1968
1968-1969: מאט באזבי זז הצידה מורגן, סרטורי וג'יימס היו ההחתמות החדשות של היונייטד באותה עונה ולמרות שהיונייטד שיחקו כדורגל נהדר ואטרקטיבי ומשכו את הקהל למגרש היה נראה כאילו הם נחים על זרי הדפנה לאחר הניצחון על בנפיקה. הם סיימו את העונה בליגה במקום ה-11 הגרוע והפסידו בסיבוב השישי של הגביע לאברטון. כל תקווה להחזיר את הכתר האירופי נהרסה על ידי AC מילאן שניצחו את היונייטד 2-1 בסיכום שני המפגשים של חצי הגמר. היונייטד הפסידו גם בטורניר אליפות העולם לאחר שני משחקים בלבד. אסטודיאנטס מארגנטיה ניצחו את היונייטד 2-1 במצטבר. סר מאט באזבי החליט לותר על השליטה בקבוצה והפך לג'נרל מנג'ר. ווילף מגגינס לקח אחריות על הקבוצה.
1969-1970: ווילף מקגינס משתלט על אולד טראפורד ב-1969 ווילף מקגינס קודם להיות מנג'ר על פרישתו של מאט באזבי. יאן אור הצטרף לקבוצה כדי לחזק את ההגנה. שנה כאוטית חיסלה כל סיכוי להצלחה של היונייטד. בסט, למרות שהוביל את מלכות השערים התנהג רע מאוד. צ'רלטון ושחקנים בוגרים אחרים לא קיבלו את הסמכות של מקגינס. היונייטד סיימו במקום ה-8 המאכזב בליגה. הייתה עוד אכזבת חצי גבמר גביע כשהיונייטד הפסידו ללידס 1-0 לאחר שני משחקים חוזרים, הם גם הפסידו במצטבר 4-3 למנצ'סטר סיטי בגביע בחצי גמר גביע הליגה. מקגינס לבסוף השתחרר מתפקידו בדצמבר 1970 כשמאט באזבי שוב לקח את המושכות באולד טראפורד.
1970-1971: סר מאט חוזר מאט באזבי החליף את ווילף מקגינס כמנג'ר. המנג'ר הגדול ביותר של מנצ'סטר (עד אז) לקח את המושכות שוב וכל האוהדים קיוו שהוא ירכיב שוב קבוצה גדולה ויחזיר להם את התארים שוב. אך מאט באזבי לא הצליח להחזיר את היונייטד לימי התהילה וסיים במקום ה-8 בליגה עם 16 נצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-15 הפסדים מתוך 42 משחקים. ב-42 משחקים היונייטד הצליחו להבקיע רק 66 שערים. בגביע האנגלי היונייטד הפסידו בסיבוב השלישי ובגביע הליגה הם הגיעו לחצי הגמר לפני שהודחו.
צ'רלטון מבקיע בדרבי בשנות השבעים
1970/71
1971-1972: אופארל נכנס לנעליו של סר מאט מאט באזבי התפטר מתפקיד המנג'ר והצטרף לחב ההנהלה. המנג'ר הבא היה פרנק אופארל. אך תחת אופארל היונייטד חוו עוד עונה רעה. הם סיימו שוב במקום ה-8 בליגה עם 19 נצחונות מתוך 42 משחקים, כבשו כמעט את אותו מספר שערים כמו בעונה שקדמה לה, רק 69 שערים ב-42 משחקים. בגביע האנגלי הם הגיעו לסיבוב השישי, אך הודחו על ידי סטוק סיטי. בגביע הליגה, היונייטד הגיעו לסיבוב הרביעי אך שוב סטוק סיטי היו חזקים יותר. אופארל החתים את מרטין בצ/אן מאברדין ואת יאן סטורי-מור מנוטינגהאם פורסט בעבור 200,000 פאונד.
1972-1973: טומי דוקהארטי לוקח את המושכות זו הייתה עוד עונה עגומה ליונייטד, הם התחילו את העונה לא טוב ובדצמבר פרנק אופארל שוחרר והגיע טומי דוקהארטי. דוקהארטי היה חביב התקשורת ודיבר בדיוק כמו האוהדים ביציע. הוא השאיר את הקבוצה הלא טובה בליגה על ידי כך שקנה הרבה שחקנים חדשים. המגיעים החדשים כללו את טד מקדאגל מבורנמות', ווין דייוויס ממנצ'סטר סיטי, אלכס פורסית' מפטריק ת'יסטל, ג'ים הולטון מסרווסברי טאון, ג'ורג' גרהאם מארסנל ולו מקארי מסלטיק. מקדאגל למרות זאת, עבר לווסטהאם יונייטד לאחר שישה חודשים בלבד במועדון. בתחילת העונה גם ג'ורג' בסט וגם בובי צ'רלטון הודיעו על פרישתם בזמן שדניס לאו הצטרף למנצ'סטר סיטי. היונייטד סיימו עונה מאכזבת במקום ה-18 בליגה עם 12 נצחונות בלבד ו-48 שערים ב-42 משחקים. בגביע האנגלי כמו גם בגביע הליגה הם הגיעו לסיבוב השלישי.
הסאות' סטאנד מדרך וורוויק (כיום זה סר מאט באזבי וואי) ב-1973
1973-1974: ירידה! מה שאיים לקרות עונה קודם לכן, קרה לבסוף בעונה הזאת, היונייטד ירדו ליגה. בפעם הראשונה במשך כמעט 40 שנה היונייטד חזרו לליגה השניה. אך הירידה הוכחה כיעילה בטווח הרחק, כשהיא נתנה את הזמן לבנות קבוצה חדשה. דוקהארטי קנה את פדי רושה משלבורן, סטיוארט יוסטון מברנטפורד וג'ים מקלינג מוולבס. הדבר הרע ביותר עבור אוהדי היונייטד קרה כשזה היה דניס לאו במדי מנצ'סטר סיטי הוריד את היונייטד לליגה השניה. 10,000 אוהדים פלשו למגרש כשנשארו 7 דקות על השעות וקיוו שהמשחק יעצר, אך זה לא עזר. היונייטד ירדו ובמקום לפגוש קבוצות כמו ליברפול, לידס, ארסנל, ספרס וצ'לסי לצד אחרות, הם היו צריכים עכשיו לבקר באולדהאם, יורק, מילוול, בריסטול ובלקפול. היונייד סיימו במקום ה-21 כשניצחו רק 10 משחקים והבקיעו 38 שערים. בגביע הליגה היונייטד הגיעו רק לסיבוב השני וקמפיין הגביע האנגלי הסתיים בסיבוב הרביעי.
1974
1974-1975: שואגים חזרה לליגה הראשונה היונייטד הסתערו חזרה בסנון לאחר עונה אחת בלבד בליגה השניה. הם היו האלופים עם 61 נקודות ורק 7 הפסדים, אך גם רק 66 שערים שהבקיעו ב-42 משחקים. דוקהארטי המשיך את הבניה מחדש כשקנה את סטיוארט פירסון מהאל סיטי וסטיב קופל מטרנמיר רוברס. בגביע הליגה היונייטד הפסידו בחצי הגמר, אך לא שינה הרבה כי בסיבוב הרביעי הם ניצחו את מנצ'סטר סיטי, תמיד בונוס באותם ימים. בגביע האנגלי הם לא הצליחו לעבור את הסיבוב השלישי.
1975
1975-1976: היונייטד חוזרים לאן שהם שייכים בעונתם הראשונה חזרה בליגה הראשונה היונייטד סיימו במקום השלישי אחרי ליברפול הדומיננטית. הם הפסידו 9 פעמים, הבקיעו 68 שערים וחזרו לאן שהם שייכים, לצמרת טבלת הליגה הראשונה. גורדון היל עבר לאולד טראפורד ממילוול. בגביע הליגה היונייטד הפסידו בסיבוב הרביעי. אך בגביע האנגלי היונייטד הגיעו לגמר שם פגשו את סאות'המטון מהליגה השניה. כל המדינה הייתה משוכנעת שזה יהיה הגביע הרביעי של היונייטד, אך התברר בדיקו ההפך. סאות'המפטון הדהימה את היונייטד עם ניצחון 1-0 בוומבלי. היונייטד היו צריכים לחכות עוד שנה אחד בשביל התואר הראשון שלהם מאז הזכיה בגביע אירופה ב-1968.
סאות'המפטון מנצחים בגביע
1976-1977: תהילת הגביע האנגלי, דוקהארטי מפוטר! בעונה הזו היונייטד חזרו לוומבלי ועכשיו הם היו צריכים לנצח את ליברפול כדי לזכות בגביע. היונייטד ניפצו את התקוות של ליברפול לטרבל (אליפות, גביע ליגה וגביע אנגלי) בכך שניצחו אותם בגמר הגביע האנגלי 2-1. פירסון הבקיע את השער הראשון ליונייטד והשער השני הייתה בעיטה מזליקית של ג'ימי גרינהוף שחתם ביונייטד בתחילת העונה והגיע מסטוק סיטי. חודש לאחר מכן דוקהארטי פוטר לאחר שיצאה לאור העובדה שהוא ניהל רומן עם אשתו של פיזיותרפיסט המועדון. היונייטד הציגו כדורגל נהדר תחת דוקהארטי שקנה את בצ'אן, היל, קופל ושחקנים אחרים ברמה ליונייטד. דייב סקסטון החליף אותו, אך תקופתו של סקסטון לא תזכר לטובה על ידי האוהדים האדומים כי הוא נכשל בהבאת תואר ליונייטד. בגביע אופ"א היונייטד הודחו בסיבוב השני על ידי יובנטוס, הענקים האיטלקים ניצחו 3-1 בסיכום המשחקים וסיימו את שאיפות היונייטד באירופה. באותה עונה הושווה שיא הרכישה לשחקן במועדון כשגרי דאלי עבר מדרבי קאונטי באפריל בעבור 170,000 פאונד.
1977-1978: ללא תארים בעונתו הראשונה של סקסטון לאחר הזכיה בגביע האנגלי בעונה הקודמת, בעונת 1977-78 היונייטד לא הצליחו להגיע רחוק וסיימו במקום ה-10 המאכזב בליגה עם 16 נצחונות, 10 תוצאות תיקו ו-16 הפסדים וכבשו 67 שערים, יחס השערים שלהם היה רק 4+. בגביע האנגלי הם הפסידו בסיבוב הרביעי ובגביע הליגה הם הגיעו רק לסיבוב השני. בגביע אירופה למחזיקות היונייטד עברו את השלב הראשון ופגשו בשני את פורטו. חלומות הגביע האירופי של היונייטד נגמרו עם הפסד מצטבר 6-5. למרות כל זאת היונייטד חלקו את מגן צדקה עם ליברפול לאחר תיקו 0-0. היונייטד קבעו שיא העברות בין קבוצות באי הבריטי בכך שהחתימו את גורדון מקווין מלידס בעבור 500,000 פאונד. זה הגיע בעקבות העברה נוספת מאלד רואד של ג'ו ג'ורן בעבור 350,000 פאונד. שיא ההכנסות מהעברה למועדון נרשם עבור גורדון היל שעבר לדרבי קאונטי בעבור 250,000 פאונד.
1978-1979: שברון לב בוומבלי בשנת המאה למועדון שנת המאה למנצ'סטר יונייטד התחילה אחרי ניצחון 4-0 על ריאל מדריד שנצפה על ידי 50,000 אוהדים. אך בסוף העונה הייתה אכזבה כאשר היונייטד הפסידו גביע אנגלי סנסציוני לארסנל. כאשר ארסנל מובילה 2-0 ו-5 דקות נותרו על השעון, מקווין הבקיע וחידש את תקוות היונייטד ולמרבה התדהמה רק דקה לאחר מכן הבקיע סאמי מקלרוי והשווה את התוצאה. אך לבסוף שברון לב ליונייטד, בדקה האחרונה ארסנל גנבה את הניצחון וזכתה בגביע האנגלי. בליגה היונייטד שוב במקום ה-9 המאכזב. בגביע הליגה שוב הפסידו בסיבוב השלישי. סקסטון החתים את מיקי תומאס מוורקסהאם בעבור 300,000 פאונד.
1979-1980: מפסידים את האליפות לליברפול העונה החלה כאשר היונייטד מוציאים ומכניסים סכומי שיא העברות למועדון. ריי ווילקינס עבר מצ'סלי למנצ'סטר בעבור 825,000 פאונד וג'ימי קרינהוף עבר ללידס יונייטד בעבור 350,000 פאונד. היונייטד הגיעו קרוב מאוד לזכיה באליפות באותה עונה, אך ליברפול עברו אותם בישורת האחרונה. היונייטד סיימו במקום השני למרות רק 8 הפסדים בליגה. בגביע האנגלי הם הפסידו בסיבוב השלישי ובגביע הליגה הם גם הודחו בסיבוב השלישי.
1980-1981: סקסטון בחוץ, אטקינסון בפנים החלום האירופי נגמר מוקדם בעונה החדשה כשוידזה לודג' הפולנית הדיחה את היונייטד מגביע אופ"א בעקבות יחס שערים. באוקטובר, שיא העברות נשבר שוב, גארי בירטלס הגיע מנוטינגהאם פורסט בעבור 1.25 מיליון פאונד, וברייטון אנד הוב אלביון שילמו 500,000 עבור אנדי ריצ'י. בעקבות העונה הקודמת הקהל של היונייטד חלם על עוד אליפות, אך הפעם היונייטד נכשלו ביצור יכולת של ניצחונות וסיימו במקום ה-8 המאכזב. בגביע הליגה הם לא היו טובים יותר והפסידו בסיבוב השני בעוד שבגביע האנגלי הם הודחו בסיבוב הרביעי. העונה המאכזבת הזו הביאה לסיום עבודתו כמנג'ר של דייב סקסטון ביונייטד, הוא פוטר בסוף העונה כשבמקומו הגיע רון אטקינסון.
1981-1982: רון הגדול עסוק בשוק ההעברות רון אטקינסון ירש את סקסטון בכסא החם ולמרות שהביא את הגביע האנגלי פעמיים בשלשו שנים הוא לא הצליח להביא את היונייטד לפיסגה. אליפות הליגה הייתה לאומדן הקבוצה הטובה ביותר במדינה וליברפול זכתה בה שנה אחר שנה במה שדיכא את גדולת המועדון מנצ'סטר יונייטד. סר מאט באזבי הציב סטנדרטים במה שהיה לנעלים גדולות עבור כל יורשיו. קיץ רווי באירועים היה באותה עונה כשג'ון גידמן הגיע מאברטון ופרנק סטפלטון מאסנל. מיקי תומאס עבר לאברטון וג'ו ג'ורדן עבר מעבר לים והגיע ל-AC מילאן האיטלקית. העברת שיא הסך כולל של 2.4 מיליון פאונד הביא את בראיין רובסון ורמי מוזס לאולד טראפורד מווסט ברומיץ' אלביון מוקדם בואתה עונה. תג מחיר של 1.5 מיליון פאונד הפכו את רובסון לשחקן היקר ביותר בבריטניה. נורמן ווייטסייד בן ה-17 הפך לשחקן הצעיר ביותר אי פעם ששיחק בטורניר גמר גביע העולם כששיחק בכל חמשת המשחקים של נבחרת צפון אירלנד. למרות שהיונייטד קנו הרבה העונה הייתה לא מוצלחת. הפסדים הגיעו מוקדם בגביע האנגלי ובגביע הליגה. בעוד שבליגה הם סיימו את העונה במקום השלישי המכובד, אך שוב רחוק מאוד מתואר האליפות.
1982-1983: התואר הראשון של אטקינסון בעונה הזאת שוב היונייטד סיימו קרובים לפסגת הטבלה, אך שוב לא הצליחו לעשות את הצעד הנוסף לעבר הפסגה וסיימו במקום השלישי. היונייטד הבקיעו 56 שערים בלבד, ממוצע של 1.3 שערים למשחק בלבד. הם הגיעו לגמר הראשון אי פעם של גביע הליגה, אך הפסידו 2-1 בוומבלי לליברפול, וייטסייד הבקיע רק שער אחד עבור היונייטד. ך האדומים חזרו לוומבלי כמה שבועות לאחר מכן ושיחקו בגמר הגביע האנגלי מול בייטון אנד הוב אלביון. המשחק הראשון נגמר בתיקו 2-2, כשסטפלטון ו-וילקינס הבקיעו עבור היונייטד. במשחק החוזר, ברייטון אנד הוב התפרקו כשהיונייטד שיחקו נהדר, וניצחו בתוצאת שיא בגמר 4-0. רובסון הבקיע צמד, וייטסייד ופנדל של מרהן חתמו את התוצאה. בפעם החמישית בהסטוריה מנצ'סטר יונייטד הניפו את הגביע האנגלי.
1983-1984: תהילה אירופית, סבל אירופי העונה הזאת שוב לא הביאה ליונייטד המשך להצלחה בה כל כך חשקו, הם סיימו במקום הרביעי המכובד, הפסידו רק 8 משחקים והבקיעו 71 שערים. היונייטד הניפו את מגן הצדקה עם ניצחון 2-0 על ליברפול, רובסון הבקיע צמד נוסף. יונייטד נהנו מהצלחה גדולה יותר בגביע המחזיקות של אירופה כשהם מציגים את אחד הלילות הבלתי נשכחים באולד טראפורד, כשהביסו את ברצלונה 3-0 לאחר הפסד 2-0 במשחק הראשון. בעקבות הקאמבק המרשים הם הגיעו לחצי הגמר האירופי הראשון שלהם מזה 15 שנים אך הפסידו בקרב צמוד ליובנטוס. בגביעים המקומיים הם הופתעו על ידי קבוצות מהליגה השלישית, הם הפסידו לאוקספורד בגביע הליגה ול-AFC בורנמות' בגביע האנגלי. הייתה פעילות העברות רבה בסוף העונה כשיספר אולסן, גורדון סטראכן ואלן ברזיל כולם עשו את הדרך לאולד טראפורד. ריי ווילקינס הצטרף לענק האיטלקי AC מילאן עבור 1.5 מיליון פאונד. האצטדיון גם שופץ עם הרחבות לגג התומך. בנוסף באותה שנה בובי צ'רלטון הצטרף לחבר המנהלים.
1984-1985: הגביע האנגלי חוזר לאולד טראפורד בפעם השניה ברציפות היונייטד סיימו את העונה במקום הרביעי בליגה, עם שתי נקודות ושישה שערים יותר מעונה קודם לכן. אברטון הדיחו את היונייטד מגביע הליגה בסיבוב השלישי, אך היונייטד השיגו נקמה בגמר הגביע האנגלי עם גול נהדר של נורמן וייטסייד בהארכה. קווין מורן קבע הסטוריה מהסיבות הלא נכונות בכך שהיה לשחקן הראשון אי פעם שמוורחק בגמר הגביע האנגלי. באירופה היונייטד לא זכו להגשים את החלומות כשוידאוטון ההונגרית סיימה את הריצה שלהם בגביע אופ"א ברבע הגמר בבעיטות הכרעה. כריס טרנר הצטרף ליונייטד מסנדרלנד ופיטר בארנס הגיע מקובנטרי סיטי. בנוסף הבנייה הופסקה באולד טראפורד עם מראה בלתי מוגבל של מתקנים בשלושה רבעים מהמגרש. מנצ'סטר יונייטד גם עקבה אחרי מועדונים אירופאים רבים כשהציגה קבוצת כדורסל של המועדון.
1985-1986: עקביים בליגה, אך ללא תואר בפעם השלישית ברציפות מנצ'סטר יונייטד סיימו במקום הרביעי בליגה והציגו עצמם כמתמודדים עקביים. הם ניצחו 22 משחקים והפסידו 10, הם הקיעו 70 שערים עם יחס שערים של 34+. שיא מועדון של 10 נצחונות רצופים בפתיחת העונה הרים את רף הציפיות לאליפות אך פציעות ואיבוד פורמה, גרמו למועדון לסיים במקום הרביעי. בגביעים המקומיים היונייטד הודחו מהגביע האנגלי בסיבוב החמישי ובגביע הליגה הם הפסידו בסיבוב הרביעי. מארק יוז עזב לברצלונה, בעוד שקולין גיבסון, פיטר דבנפורט, טרי גיבסון וג'ון סיוואבק הצטרפו לקבוצה. מוזיאון הקבוצה ומרכז המבקרים נפתחו לקהל הרחב בעלות של 100,000 פאונד. יושב הראש מרטין אדוארדס ואימו של דאנקן אדוארדס האגדי ביצעו את טקס הפתיחה.
1986-1987: אלכס פרגוסון משתלט בעקבות פורמה רעה הליגה היונייטד דישדשו בתחתים הטבלה והדחה מוקדמת בגביע הליגה בסאות'המפטון היו לפיטוריו של רון אטקינסון. בגביע האנגלי היונייטד הפסידו בסיבוב הרביעי. אלכס פרגוסון נכנס לפירצה מאברדין והביא עימו את ארצ'י נוקס כעוזרו. כשפרגוסון מונה בנובמבר 1986, רוב אוהדי היונייטד הרגישו כי זה האיש שיוציא את היונייטד מהשממה. הוא שבר את ההגמוניה של סלטיק וריינג'רס בסקוטלנד עם אברדין. ב-8 שנים בלבד כבוס, הוא זכה עימם באליפות סקוטלנד 3 פעמים (1980, 1984 ו-1985), בגביע הסקוטי ארבע פעמים (1982, 1983, 1984 ו-1986) ובגביע הליגה הסקוטית 01983) ואפילו בגביע המחזיקות של אופ"א ב-1983. זו הייתה הצלחה עליה ביונייטד יכלו רק לחלום. כך היה גם הדאבל של אליפות הליגה והגביע שהוביל ב-1984. בהתאמה אלה היו בדיוק 10 שנים לאחר מכן שהוא הוביל את היונייטד לדאבל הראשון מתוך שניים בשלוש עונות. בשונה מסר מאט, אלכס לא היה אף פעם שחקן גדול אך היו לו תכונות רבות שהפכו אותו למנג'ר כל כך מצוין. נחישות פנאטית להצליח יחד עם תוכניות מצוינות לעתיד הבטיחו שאלכס יבנה גם להווה וגם לעתיד של המועדון. הוא ירש מועדון שזכה במעט מאוד במשך 18 השנים האחרונות, אך איך הדברים הלכו להשתנות! כשהבין שאחת הבעיות העיקריות הייתה ההזנחה של הנוער הוא יזם תוכנית חברות שיצאה לפועל באפריל 1987 עם יעד של 40,000 חברים. ליגת הראגבי הגיעה לאולד טראפורד כש-50,589 צפו בבריטניה משחקת מול אוסטרליה ו-38,755 צפו במשחקי הגמר של הליגה האנגלית.
1987-1988: מסיימים במקום השני בליגה מנצ'סטר יונייטד סיימו במקום השני בליגה למרות צבירה כוללת של 81 נקודות, הפסידו רק 5 פעמים וכבשו 71 שערים. בגביע האנגלי היונייטד הגיעו לסיבוב החמישי בעוד שבגביע הליגה הם הגיעו לסיבוב הרביעי. שלוש החתמות גדולות נעשו, בראיין מרלייר מסלטיק, וויו אנדרסון מארסנל וסטיב ברוס מנוריץ' סיטי. מקלייר סיים את העונה עם 31 שערים בכל המסגרות, השחקן הראשון שכבש מעל 20 שערים מאז ג'ורג' בסט. בראיין מקלייר המשיך ושיחק 447 משחקים עבור היונייטד עד 1996, מה ששם אותו במקום ה-12 בטבלת צוברי ההופעות במועדון. הוא גם כבש 126 שערים עד 1996 ונמצא במקום ה-11 בטבלת כובשי השערים. השותפות עם קבוצת הכדורגל נגמרה לאחר 4 שנים. לס אוליב, מזכיר היונייטד למעלה מ-30 שנה, פרש ועוזרו קנת' מרט מונה כמחליפו.
1988-1989: הלחץ מטפס על פרגי עונת 1988-89 הייתה מאכזבת מאוד עבור אלכס פרגוסון והיונייטד, עם מכת פציעות שתרומתה הייתה מכריע בכל החזיתות. בליגה היונייטד סיימו במקום ה-11 עם 13 נצחונות, 12 תוצאות תיקו ו-13 הפסדים, הם הבקיעו 45 שערים אך גם ספגו את אותה כמות. בגביע הליגה היונייטד הודחו בסיבוב השלישי. בגביע האנגלי הם הצליחו להגיע עד לסיבוב השישי. כסף ההעברות המשיך להתבזבז בכמוות טובה כשמייק פילאן הגיע מנוריץ' סיטי, ניל ווב מנוטינגהאם פורסט, גארי פאליסטר ממידלסברו ופול אינס מווסטהאם יונייטד. מארק יוז חזר לקבוצה. בסיום העונה ההנהלה שקלה את עתידו של פרגוסון, אך בחוכמה החליטו להשאירו במועדון בתקווה שהתואר יגיע.
התוכניה נגד אוקספורד 1989
1989-1990: נקודת המפנה לשלטון פרגי הופעה נוספת גרועה בליגה נשכחה כשהיונייטד הניפו את הגביע האנגלי ב-1990. לא היה משחק ביתי אחד כשהאדומים נאבקו להגיע לוומבלי לראשונה מאז 1985. נקודת המפנה באותה עונה וכנראה המשך השלטון של אלכס פרגוסון באולד טראפורד הייתה בניצחון הדחוק 1-0 ברבע הגמר על נוטינגהאם פורסט בסיטי גראונד, רבים מאמינים שהגול היחיד של מארק רובינס הציל את פרגוסון מפיטורים. כל סיכון של פרגוסון לאבד את עבודתו נגמר לאחר שני מפגשים בלתי נשכחים עם קריסטל פאלאס בגמר. תיקו 3-3 מפעים, עם צמד של יוז ועוד שער של רובסון, הביא בעקבותיו משחק חוזר וניצחון 1-0 כשלי מרטין המגן הבקיע את שער הניצחון ליונייטד. בליגה היונייטד סיימו במקום ה-13, המקום הנמוך ביותר מאז שהגיע אלכס פרגוסון, הם סבלו מ-16 הפסדים והפרש שערים של 1- (47-48). בגביע הליגה היונייטד הודחו בסיבוב השלישי. דניס ארווין עבר מאולדהאם סיטי מיד לאחר סוף אותה עונה.
1990-1991: מנצ'סטר יוניטד זוכים בתואר אירופי שני התואר האירופי הראשון מאז 1968 הגיע לאולד טראפורד כשהיונייטד ניצחו את הענק הספרדי ברצלונה ברוטרדם והניפו את גביע אירופה למחזיקות גביע. זה פיצה על האכזבה שבהפסד בגמר גביע הליגה לשפילד וודנסדיי (1-0). בליגה היונייטד סיימו במקום השישי במעודד למרות שהופחתה להם נקודה בגלל תגרה של 22 אנשים מול ארסנל באולד טראפורד. היונייטד אף חלקו את מגן הצדקה בתחילת העונה לאחר תיקו 1-1 עם ליברפול, את השער ליונייטד הבקיע בלקמור. בגביע האנגלי הם הפסידו בסיבוב החמישי. פיטר שמייכל הוחתם מברונדבי (דנמרק), אנדרי קנצ'לסקיס משחטאר דונייצק (ברה"מ) ופול פארקר מקווינס פארק ריינג'רס.
בגמר גביע אירופה
מארק יוז מניף את הגביע
1991-1992: עדיין מחכים לאליפות האליפות הראשונה של היונייטד מזה 25 שנה נחטפה מהם באכזריות על ידי לידס יונייטד במחזור הסיום של העונה. היונייטד סיימו במקום השני עם 78 נקודות, ורק 6 הפסדים. הנחמה הייתה כשהמועדון זכה בגביע הליגה הראשון שלו עם ניצחון 1-0 על נוטינגהאם פורסט בוומבלי משער של בראיין מקלייר. בגביע האנגלי היונייטד הודחו בסיבוב הרביעי. הנסיון לזכות שוב בגביע אירופה למחזיקות נגמר בסיבוב השני בידי אתלטיקו מדריד הספרדית. גביע הסופרקאפ האירופי הגיע לראשונה לארון הגביעים עם ניצחון 1-0 על אלופת אירופה, הכוכב האדום בלגרד.
1992-1993: לאחר 26 שנים לא צריך לחכות היונייטד סיימו 26 שנים ללא אליפות והניפו לראשונה בהסטוריה את אליפות הפרמיירליג, 24 נצחונות ו-84 נקודות, 10 יותר מאסטון וילה שהיו במקום השני. הקמפיין לתהילה אירופית לא התקדם מעבר לסיבוב הראשון בו ניצחה בבעיטות הכרעה טורפדו מוסקבה. בגביע הליגה היונייטד הודחו בסיבוב השלישי על ידי אסטון וילה, בעוד שבגביע האנגלי שפילד יונייטד ניצחו אותם 1-0 בבראמל ליין בסיבוב החמישי. ההעברה הגדולה של העונה הייתה ההעברה המהממת של אריק קאנטונה מלינדס בדצמבר. בעונה שלפני כן קאנטונה היה לגורם המכריע לכך שלידס עברו את היונייטד בדרכם לאליפות והיה לחתיכה האחרונה בפאזל של אלכס פרגוסון לקבוצה אלופה. בסוף העונה נקנה רוי קין מנוטינגהאם פורסט עבור 3.75 מיליון פאונד, שיא בריטי באותם ימים.
החולצה באותה שנה
1993-1994: הדאבל! עונת 1993-94 הייתה עונה להצלחה גדולה וגם לעצב. ביום שלישי ה-20 בינואר, סר מאט באזבי נפטר. סר מאט הוביל את היונייטד לתהילה אירופית ב-1968 והיה אחראי לתינוקות באזבי האגדיים, שרובם נספו באסון ההתרסקות במינכן. היונייטד הגיבו במנחה הראויה כשהיו למוועדון הרביעי במאה הזו שהניף את הדאבל של האליפות והגביע האנגלי. אליפות הליגה הובטחה עם 8 נקודות מעל בלקבורן רוברס. הגביע האנגלי הונף לאחר שהביסו 4-0 את צ'לסי בוומבלי, אריק קאנטונה היה לשחקן הראשון שכבש שני פנדלים בגמר, כאש מארק יוז ובראיין מקלייר כבשו את השלישי והרביעי. היונייטד גם היו רחוקים ניצחון אחד מטראבל אך אסטון וילה ניצחו אותם בגמר גביע הליגה 3-1 כשמארק יוז הבקיע את השער היחיד ליונייטד. בתחילת העונה היונייטד הניפו את גביע הצדקה בבעיטות הכרעה וניצחון על ארסנל, לאחר שאיאן רייט ביטל את שער היתרון של מארק יוז. הנסיון לתהילה אירופית נגמר בסיבוב השני כשגלאטאסרי הטורקית הדיחו את היונייטד בעקבות שאחרי חוץ עם תיקו 3-3 באולד טראפורד ותיקו 0-0 באיסטנבול. בראיין רובסון סיים 13 עונות נהדרות ביונייטד והסכים להיות המנג'ר שלמידלסברו מהליגה הראשון. רובסון שיחק 456 משחקים ביונייטד, הבקיע 99 שערים. עוד אחרים עזבו כמו קלייטון בלקמור, מייק פילן, לס סירלי, בראיין קארי, דארן פרגוסון, לי מרטין ודני וואלאס כולם נפרדו מאולד טראפורד. בסיום אותה עונה הגיע דיוויד מיי מבלקבורן רוברס וגרהאם טומלינסון מברדפורד סיטי.
קנטונה
זוכים באליפות
1994-1995: כל כך קרובים עך עם זאת כל כך רחוקים מגן הצדקה הוחזר בתחילת אותה עונה עם ניצחון 2-0 על בלקבורן רוברס, כשקאנטונה ואינס מבקיעים. על העונה האפילו אירועים מחוץ למגרש. בינואר ,אריק קאנטונה הורחק על ידי ה-FA ל-9 חודשים על תקיפת אוהד לאחר שהורחק מול קריסטל פאלאס. עונש מאסר הומר בעבודות שירות. למרות זאת היונייטד היו רחוקים שני נצחונות מדאבל שני. במחזור הסיום היונייטד עשו תיקו בווסטהאם וה פסידו את האליפות לבלקבון בגלל נקודה אחת, הם סיימו עם 88 נקודות והבקיעו 77 שערים. ניצחון שיא הושג באותה עונה כשהיונייטד מחצו את איפסוויץ' טאון 9-0 בליגה. אנדי קול הבקיע שיא מועדון לשערים במשחק עם חמישה כיבושים. זה היה ניצחון הגבוה ביותר של המועדון כמנצ'סטר יונייטד. גביע הליגה היה לבמה עבור הכשרונות הצעירים של המועדון והמועדון ספג ביקורת בעקבות זאת. הם הפסידו לניוקאסל בסיבוב השלישי אך כמה מאותם שחקנים היו עונה לאחר מכן שחקנים מרכזיים בקבוצה הראשונה. שבוע לאחר שהפסידו את האליפות היונייטד שיחקו בגמר הגביע האנגלי בפעם השניה ברציפות והפסידו לאברטון 1-0. קמפיין ליגת האלופות נגמר באכזבה כשהיונייטד לא הצליחו לעבור את שלב הבתים וספגו תבוסות לברצלונה וגוטנבורג. ההעברה החמה של העונה הגיע בתחילת ינואר כשהיונייטד החתימו את אנדי קול מניוקאסל בעבור שיא של 7 מיליון פאונד. קיט' גילסיפ עבר לניוקאסל כחלק מהעסקה. דיון דאבלין הצטרף לקובנטרי סיטי בספטמבר וקולין מקי וניר וויטוורט' עברו שניהם לקילמנורק. ההעברות המזעזעות של העונה היו עם העברתו של פול אינס לאינטר מילאנו, מארק יוז לצ'לסי ואנדריי קנצ'לסקיס לאברטון. גארי וולש עזב ממש לפני תחילת העונה והצטרף לחברו הותיק בראיין רובסון במידלסברו. תואר אחד הגיע לאולד טראפורד באותה עונה כשקבוצה הנוער זכו בגביע האנגלי לנוערבגמר מחשמל עם טוטנהאם. המפגש הראשון נגמר ב-2-1 לטוטנהאם, אך שער של טרי קוק באולד טראפורד שלח את המשחק להארכה. בהארכה לא נכבשו שערים והיונייטד ניצחו בבעיטות הכרעה 4-3 אל מול 20,000 צופים. בובי צ'רלטון קיבל תואר אבירות עבור שירותיו לכדורגל ואלכס פרגוסון קיבל CBE ברשימת הכבוד. היו גם תוכניות להריסת היציע הצפוני ולהחליפו בבניייה של 26,000 מושבים.
כרטיס לגביע הצדקה
מביסים 9 - 0 את איפסוויץ'
1995-1996: הדאבל השני עונה שהחלה רע מאוד הסתיימה באופן הסטורי. הפסד בפתיחה 3-1 לאסטון וילה גרמו למבקרים לא לספור את היונייטד, בעיקר בעקבות שלא עשו רכש בחלון ההעברות. אף שחקן גדול לא הגיע ולא החליף את הכוכבים שעזבו. במקום זאת אלכס פרגוסון קידם שחקני בית צעירים כמו ניקי באט, גרי נוויל, דיוויד בקהאם ופול סקולס. עם חזרתו של אריק קאנטונה זה נתן ליונייטד במה לשחזר את שליטתם בכדורגל האנגלי. עד חג המולד ניוקאסל הובילו את הטבלה ב-12 נקודות הפרש על האדומים ונראו בלתי חדירים. למרות זאת ריצה מדימה בשנה החדשה והיונייטד הפסידו רק שני משחקים מתוך 24 ועברו את ניוקאסל באפריל. ניצחון 3-0 על מידלסברו במחזור האחרון הבטיח ליונייטד את תואר האליפות בפעם העשירית אך יותר מזה הם היו למועדון הראשון שזוכה בדאבל פעמיים. ליברפול הפסידו בגמר 1-0 כשאריק קאנטונה הקפטן באותו יום הבקיע את שער הניצחון 4 דקות לפני סיום המשחק. זו הייתה הפעם התשיעית שהיונייטד זכו בגביע האנגלי והבטיחו את שעתו הגדולה של אלכס פרגוסון כשתוכנית הצעירים שלו השתלמה. מוקדם יותר באותה עונה הייתה הדחה מהממת מגביע הליגה עם הפסדמצטבר בסיבוב השני ליורק סיטי מהליגה השניה. גם גביע אופ"א נגמר הסיבוב הראשון עם הפסד מצטבר על שערי חוץ לרוטור וולגוגראד למרות שפיטר שמייכל הבקיע ועזר ליונייטד לשמור על הרקורד ללא הפסדים בבית באירופה. היציע הצפוני נפתח במשחק מול נוטינגהאם פורסט באפריל והגדיל את תכולת האצטדיון אולד טראפורד ל-55,000. שיא הכנסות ממשחק היה בביקור של סאות'המפטון בסיבוב השישי בגביע האנגלי, 576,494.50 פאונד. בקיץ היו 5 משחקים באולד טראפורד במסגרת יורו 96. זו הייתה עונה שקטה בחלון ההעברות כשרק טוני קוטון הגיע ממנצ'סטר סיטי. למרות זאת בסוף העונה הייתה פעילות רבה בחלון ההעברות. לי שארפ עבר לידס יונייטד, פול פארקר שוחרר, סטיב ברוס הצטרף לבירמינגהאם סיטי בהעברה חופשית וטוני קוטון עזב לסנדרלנד, בעוד שהשוער ריימונד ואן דר האו מויטסה ארנהיים, רוני יאנסן מבשיקטאש, אולה גונאר סולשייאר ממולדה, קארל פובורסקי מסלאביה פראג וג'ורדי קרויף מברצלונה כול הצטרפו.
צעירים
ושעירים
תוכניית הגמר
1996-1997: אליפות רביעית בחמש שנים מנצ'סטר יונייטד התחילו את העונה כשם שהם סיימו את העונה הקודמת, זכייה בתואר. ביום הפתיחה המדימה במגן הקהילה בוומבלי הם הלמו בניוקא סל 4-0. ההגנה הטובה בבפרמיירשיפ ביבבה אותם במקום הראשון מאז היום הראשון.בספטמבר הם התחרו בגביע אירופה ולמרות הפסד מוקדם ביובנטוס הם ניצחו את שני המשחקים הבאים שלהם. למרות זאת, הפסד בבית לפנרבחצ'ה- ההפסד הראשון באירופה באולד טראפורד- ולאחריו עוד אחד ליובנטוס גרמומ לשאיפותיהם לעלו לרבע הגמר להיות בספק גדול. למרות זאת, ניצחון שלישי בשלב הבתים על ראפיד וינה היה מספיק כדי לראות את הקבוצה בשלבים המכריעים בפעם הראשונה תחת אלכס פרגוסון. באותו זמן, היונייטד סבלו מיכולת לא טובה בליגה והפסידו לניוקאסל וסאות'המפטון. למרות זאת הם גילו מחדש את טעם הניצחון בדצמבר וללא ההפרעה של ליגת האלפות הם התחילו לעבוד על העליה למקום ראשון בליגה ושם הם נשארו עד סוף העונה והבטיחו את האליפות שני מחזורים לסוף. הסע האירופי המשיך במרץ עם ניצחון מדהים 4-0 על פורטו באולד טראפורד הבטיח התקדמות לחצי הגמר ופגשו את אלופי גרמניה דורטמונד. הפסד 1-0 בגרמניה בעקבות ופיגרו מגול מוקדם של לארס ריקן בגומלין. היונייטד חזרו ולחצו אך לא הצליחו לפרוץ את ההגנה של דורטמונד ולא הצליחו להגיע לגמר גביע אירפה הראשון מאז 1968.
שוב אלופים
1997-1998: שנה מתסכלת באולד טראפורד היונייטד זכו במגן הצדקה בניצחון בבעיטות הכרעה על צ'לסי בוומבלי. העונה בליגה התחילה עם ניצחון 2-0 בטוטנהאם אך היונייטד נאבקו למצוא את הפורמה הטובה בשבועות לאחר מכן. למרות זאת באוקוטובר עם ניצחונות ביתיים מצוינים על בארנסלי (7-0) ושפילד וודנסדיי (6-1). עד חג המולד הם היו ראשונים בטבלה וללא אף מץלרים על הכתר. למרות זאת השנה החדשה החלה בהיסוס ובשילוב פציעות ושאננות. וארסנל הפכו לאיום רציני. בשילוב הגנה טובה וכוח אשר מקדימה התותחנים סגרו את הפער בפסגת הליגה כשהיונייטד סבלו מהפסד מפתיע בקובנטרי, סאות'המפטון ולסטר. כשהשערים הפסיקו להגיע והפציעות החריפו היונייטד הפסידו בבית לארסנל, הפסד ממנו הם לא החלימו והמועדון הלונדוני עבר אותם בטבלה וזכה באליפות. בגביע אירופה היונייטד הוכיחו את חוזקם בבמה הגבוהה ביותר כשניצחו 5 מ-6 המשחקים בשלב הבתים, שכלל ניצחון בלתי נשכח 3-2 על הענקים האיטלקים יובנטוס באולד טראפורד. במרץ הגיע רבע הגמר עם מונקו, והיונייטד היו לצל של הקבוצה שהיו 4 חודשים מוקדם יותר. הפציעות השתלטו על הקבוצה שוב במשחק הגומלין, ולאחר תיקו מאופס בצרפת, מונקו עלו בעקבות שעי חוץ בתיקו 1-1 באולד טראפורד. ההדחה הייתה מרירה ליונייטד שפעם השניה בלבד באותו עשור סיימה עונה ללא תארים. הבניה מחדש לעונה הבאה החלה מוקדם כשהיונייטד ניפצו את שיא ההעברות שלהם בהשקעה של 10 מיליון פאונד על הבלם הדני, יאפ סתאם.
שרינגהאם חותם
פרגי בייבז
1998-1999: הטרבל! העונה הטובה ביוותר בתולדות מנצ'סטר יונייטד שהשיגה טרבל חסר תקדים, הניפה את אליפות הליגה, הגביע האנגלי והגיע האירופי והכל ב-10 ימים מדהימים במאי 1999. המירוץ לאליפות היה צמוד באותה עונה כשהיונייטד והאלופים המכהנים ארסנל נשארים אחד ליד השני כשנכנסים לשבועות המכריעים של העונה. במחזור האחרון של הליגה, החלק הראשון בטרבל ההיטורי הושלם כשמנצ'סטר יונייטד זוכים באליפות הפמיירשיפ עם ניצחון על טוטנהאם הוטספר באולד טראפורד, ועוברים את ארסנל על חודה של נקודה. הדברים החלו רע, אולד טראפורד הוכה בתדהמה כשלס פרדיננד הצליח להבקיע מול פיטר שמייכל את השער הראשון לזכות טוטנהאם. האדומים נאבקו חזק, ודיוויד בקהאם הבקיע את שער השווין לפני ההפסקה. אנדי קול החליף את טדי שרינגהאם במחצית השניה ודקות אחר כך הוא עבר את הגנת הספרס וכבש מול איאן ווקר את השער שזכה באליפות עבור מנצ'סטר יונייטד. השלב השני של הטרבל הושלם שבוע לאחר מכן כשמנצ'סטר יונייטד ניצחה בקלות את ניוקאסל חסרת החיים בגמר הגביע האנגלי. שבוע קודם לכן היונייטד הבטיחו את האליופת ועכשיו כל העיניים היו נשואות לדאבל השני בחמש שנים. הקפטן רוי קין נפצע לאחר 5 דקות אך למחליף טד שרינגהאם הייתה השפעה גדולה, הוא הבקיע את השער הראשון בנגיעתו הראשונה. היונייטד היו בטוחים במשחק וכשפול סקולס כבש את השער השני התוצאה הסופית לא עמדה בשום סיכון. שחקני היונייטד חגגו את הדאבל, אך עדיין נשאר להם העניין הקטן הזה של גמר גביע אירופה 4 ימים לאחר מכן. הדרך של היונייטד לגביע האירופי הראשון שלהם מאז 1968 הייתה כמו רכבת הרים עם משכחים בלתי נשכחים נגד כמה מהקבוצות הגדולות של אירופה. היונייטד עברו את בית המוות בשלבים הראשונים של התחרות והפעילו כשהם בלתי מנוצחים מבית שכלל את באיירן מינכן, ברצלונה וברונדבי. ברבע הגמר האדומים ניצחו את אינטר 2-0 באולד טראפורד ובגומלין בסן סירו הם הבטיחו את מקומם בחצי הגמר כיצאו בתיקו 1-1. בחצי הגמר האדומים התמודדו מול קבוצה אותה פגשו פעמים רבות בשנים האחרונות באירופה- יובנטוס. במשחק הראשון באולד טראפורד, יובסנטוס היו טובים יותר, והבקיעו את השער הראשון, אך בזמן הפציעות, ראיין גיגס כבש שער גדול למנצ'סטר יונייטד, בעיטת יעף שעברה את השוער פרוצי והשאירה את תקוות היונייטד בחיים לקראת משחק הגומלין. שבועיים לאחר מכן באצטדיון הדלה אלפי, מנצ'סטר יונייטד הציגו את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הגביע האירופי. לאחר 10 דקות במשחק הם פיגרו 2-0 ותקוות הגביע האירופי נראו מתות וקבורות. אך מאבק עיקש שהובל על ידי רוי קין, והאדומים הצליחו לחזור ל-2-2 ואז ניצחו את המשחק ואת כל המפגש עם שער בדקות האחרונות של אנדי קול. היונייטד היו בדרך לגמר הגביע האירופי הראשון שלהם מאז 1968, ששוחק בברצלונה בתאריך שהיה אמור להיות יום הולדתו ה-90 של סר מאט באזבי. חצי הגמר מול יובנטוס היה דרמטי אך שום דבר לא יכול להשתוות לדרמה בקאמפ נואו ב-26 למאי 1999. המשחק התחיל בצורה הכי גרועה שיכלה להיות כשבאיירן מינכן הובילו מבעיטה חופשית של מריו באסלר. היונייטד נאבקו חזרה, אך מול הגנה מסודרת של באיירן מינכן הם פשוט לא הצליחו למצוא פירצה. כשהדקות על השעות חלפו ועברו, אלכס פרגוסון הכניס את טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשייאר להתקפת היונייטד, במהלך שהוכח כחילוף מלא השראה. בזמן הפציעות, השוער פיטר שמייכל, ששיחק את משחקו האחרון עבור המועדון, עלה לרחבה בקרן. נוכחותו ברחבה גרמה לבהלה בהגנה באיירן שאיפשרה לראיין גיגס לבעוט בעיטה ששרינגהאם המשיך לתוך הרשת. כל המשחק התהפך כשהיונייטד, שהייתה רק שניות מהדחה, חזרה לחחים. אך זה לא נגמר. דקה לאחר מכן היונייטד זכתה בעוד קרן. דיוויד בקהאם סובב את הכדור לקורה הקרובה ונגיחה של שרינגהאם פגשה את אולה גונאר סולשייאר שבעט את הכדור לתוך השער. שחקני מנצ'סטר יונייטד, צוות המועדון והאוהדים הרגישו כחולמים כשזכו בגביע האירופי בנסיבות הכי מדהימות שאי פעם נראו. שני שערים בזמן פציעות הפכו הפסד לניצחון והפכו לאפשרי את הטרבל הראשון אי פעם.
אין מילים
And Solskjaer Has Won It
1999-2000: ממשיכים קדימה אחרי הטרבל בעקבות ההצלחה חסרת התקדים בעונת 1998-1999 זה לא יכל להיות קל. להגן על שלושה תארים זו משימה ענקית לכל קבוצה, אפילו למנצ'סטר יוונייטד. לבסוף, לאדומים אף פעם לא ניתנה ההזדמנות להגן על הגביע האנגלי כשהם נכנעו ללחץ ה-FA והשתתפו בגביע העולם למועדונים בברזיל עם תוצאות מעורבות. מסע ההגנה על הגביע האירופי נגמר באכזבה בידי האלופים שבדרך, ריאל מדריד. למרות זאת, היו הרבה נקודות אור לזכור כששוב זכו באליפות וגם בגביע אלופת העולם שלקח מקום של כבוד בארון הגביעים באולד טראפורד.
2000-2001: השלישי ברציפות! Vשליטה המקומית של מנצ'סטר יונייטד גדלה בעונת 2000-01 כשהם קבעו שיא בזכיה באליפות פרמיירשיפ שלישית ברציפות. צעדת האדומים לאליפות הייתה חסרת פשרות מהיום הראשון של העונה כשהם נשאו עיניהם אל התואר שכמעט ולא עזב את ארון התארים באולד טראפורד ב-9 השנים האחרונות. למרבה הצער הגורל האירופי של מנצ'סטר יונייטד זכור פחות לטובה כשהם הדוחו בשלב רבע הגמר שוב, הפעם כשהם מפסידים לאלופים שבדרך באיירן מינכן שהשיגו נקמה קטנה על אותו לילה מפורסם בברצלונה שנתיים קודם לכן. האדומים חזרו לגביע האנגלי אך גם הקמפיין הזה נגמר באכזבה כשווסטהאם יצרו את שוק העונה כשניצחו באולד טראפורד מגול ביזארי של פאולו די קאניו. בכלליות, למרות זאת, שני הכשלונות הללו לא העיבו על עוד אליפות פרמיירשיפ נהדרת של מנצ'סטר יונייטד.
עוד אליפות
2001-2002: ארסנל מצליחה בעונת 2001-02 ארסנל שמה קץ לשליטה המקומית של מנצ'סטר יונייטד כשזכתה בדאבל והשאירה את היונייטד ריקה מתארים בפעם השלישית בלבד ב-11 עונות. העונה החלה עם אופטימיות אדירה כשהיונייטד יצאו למסע קניות לפני תחילת העונה. בהתחלה זה היה החלוץ ההולנדי רוד ואן ניסטלרוי שהגיע מפ.ס.וו איינדהובן בעסקת שיא של 19 מיליון פאונד. השיא לא החזיק זמן רב כשרק שבועות לאחר מכן היונייטד שילמו ללאציו 28 מיליון פאונד עבור הפליימייקר הארגנטינאי חואן סבאסטיאן ורון. כולם קיוו ששני השחקנים יתנו ליונייטד את הערך המוסף ושישלטו לא רק באנגליה אלא גם יכבשו את אירופה שוב ויביאו הביתה תואר גביע אירופה שלישי. זה לא נועד להיות. ארסנל נמרצת הייתה חזקה מדי עבור היונייטד במשך עונת הפרמיירשיפ וכשהאדומים נכנסו לפורמה לקראת הסוף, התותחנים היו בלתי ניתנים לעצירה, וסיימו אלופים בזכות. הפסד בסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי גרם לאכזבה ביונייטד אך זה היה ההפסד לבאייר לברקוזן בחצי גמר ליגת האלופות שהיה שגרם לטעם המר מכולם. אחד הדברים שצריך להזכיר זוהי החלטתו של סר אלכס פרגוסון לדחות את תוכניות פרישתו ולהשאר באולד טראפורד. למרות זאת היה הרבה לבנות מחדש, אם היונייטד רצו לקחת את אליפות הפרמיירשיפ מארסנל.
2002-2003: מחזירים את האליפות! לאחר ההאכזבה המרה מעונת 2001-02, מנצ'סטר יונייטד חזרו לפיסגת הכדורגל האנגלי כשהם מבטלים את ארסנל ולוקחים מחדש את כתר הפרמיירשיפ. לאחר שארסנל זכתה בצורה כל כך משכנעת בפרמיירשיפ עונה קודם לכן, רבים חזו שזהו סוף תור הזהב של מנצ'סטר יונייטד. התחזיות הללו התבררו כתחזיות שבטרם זמנן כשהקבוצה הוכיחה שהמבקרים טעו. הקבוצה נהנתה משערים של רוד ואן ניסטלרוי, ועשתה ריצה מהממת בחצי השני של העונה וזכתה באליפות. סר אלכס פרגוסון קרא לה האליפות "הכי מתוקה" מה-8 בהן הוא זכה באולד טראפורד בהתחשב בדרך בה היא הושגה, קשה לחלוק עליו. ארסנל זכו לבסוף בגביע האנגלי אחרי שניצחו את היונייטד בסיבוב החמישי באולד טראפורד. הייתה אכזבה נוספת בגביעים לאדומים במרץ כאשר הם הפסידו בגמר גביע הליגה לליברפול. תהילה אירופית שוב חמקה מהיונייטד כשריאל מדריד שמה סוף לתקוות היונייטד לזכות בליגת האלופות. למרות פורמה נהדרת בשלב הבתים, הם הגיעו לא מחוברים לשלבי הנוקאאוט. הפסד משלהב 6-5 במצטבר לריאל ברבע הגמר לא יכל להסוות את חולשות יונייטד. אף על פי כן, זו עדיין הייתה עונה מוצלחת למנצ'סטר יונייטד. עונה שניה ללא תארים הייתה מביאה משבר למועדון אך כשרוי קין הניף את תואר הפרמיירשיפ גבוה מעל ראשו בגודיסון פארק במחזור האחרון של העונה, זו הייתה ההוכחה הטובה ביותר לכך שמנצ'סטר יונייטד עדיין קבוצה מצויינת.
2003-2004: צ'לסי מגיעים! רומן אברמוביץ' קנה לעצמו קצת תהילה בכדורגל בכך שהשקיע 130 מיליון פאונד על קבוצה שלא זכתה באליפות הליגה 50 שנה ורק פעם אחת בהסטוריה. זה זעזע את עולם הכדורגל עד הגג כשנשפכו סכומי כסף גדולים על שחקנים בזמן קצר מה שהפך את צ'לסי לתחרותית. בעונה הזו ארסנל זכתה באליפות אך לא היה צריך להיות גאון כדי לראות שה"בלוז" הולכים להיות יריבים ומתמודדים בקרוב, אם הם ישמרו על האבא המפנק שלהם. האמת, ארסנל עשו זאת בסטייל, הם נשארו בלתי מנוצחים בכל משחקי הליגה באותה העונה. היונייטד סיימו במקום השלישי לאחר סיום עונה רע מאוד, הקבוצה איבדה סיכוי למאבק האליפות וסיימה 15 נקודות אחרי ארסנל. פרשנים ואפילו כמה אוהדים אמרו שזהו הסוף של שלטון היונייטד, ואם לא הסוף אז תחילת הסוף. בתחילת אותה עונה, אגדות היונייטד שהנהיגו את הקבוצה במהלך שנות ה-90 הזדקנו וחלקם עזבו. רוי קין התחיל לאבד את המעטפת הבלתי מנוצחת שלו. העזיבה של דיוויד בקהאם גרמה למשבר עם חלק מהאוהדים שהרימו גבה וטענו שפרגי איבד את מגע הזהב שלו. הוא עבר לריאל מדריד ואנחנו הבאנו ילד לא מוכר מפורטוגל בשם כריסטיאנו רונאלדו דו סאנטוס אביירו. רונאלדיניו עזב את פאריס סן ז'רמן והבאז מסביב אולד טראפורד היה של התרגשות גדולה שנראה החתמה לשנים ארוכות. אך שום דבר לא קרה, רונאלדיניו לא הגיע לאחר חודשיים של דיבורים כשהצעה של הרגע האחרון הגיע מברצלונה הוא עבר לספרד. בליגת האלופות הפסדנו לפורטו בסיבוב הנוקאאוט הראשון. ניצחון בגמר הגביע האנגלי 4-0 על מילוול הציל את העונה. עד סוף העונה, כולם דיברו על הילד החדש וכמעט שכחו את בקהאם ורונאלדיניו.
ומי מגיע?
2004-2005: כסף לא רק מדבר, הוא גם מנצח צ'לסי זכו באליפות הליגה הראשונ שלהם ב-50 שנה שדמוו יותר לחלום המתופפים מהארלם מאשר לקבוצת כדורגל. הם בזבזו סכום שלא יאמן של 170 מיליון פאונד ב-2 עונות כדי ללכוד את כל הכשרונות העולים באותו קיץ. הם היו כמעט בלתי מנוצחים באותו זמן וזכו באליפות עם 95 נקודות בליגה ו-12 נקודות הפרש. 2005 הייתה שנה חמוצה מאוד עבור אוהדי היונייטד. בפעם השניה ברציפות סיימנו במקום השלישי, רחוקים מאחורי האלופה וארסנל השניה. בגביע הליגה הפסדנו בחצי הגמר ליריבים החדשים, צ'לסי והודחנו מליגת האלופות בסיבוב הנוקאאוט הראשון על ידי AC מילאן לאחרי שני משחקים חלשים מאוד. הגאולה לא הגיעה מהגביע האנגלי. בגמר היונייטד פגשו את ארסנל והיו צריכים לזכות בקלות. אוהדים רבים ופרשנים סברו שזו הייתה ההופעה הטובה ביותר של קבוצה בגמר הגביע האנגלי אי פעם מול אחת הקבוצות הטובות ביותר באנגליה. ארסנל שיחקו בעבור תיקו לתוך ההארכה ובבעיטות עונשין מייאשות זכו בגביע כשדמעות היונייטד זולגות על הגביע המפורסם.
2005-2006: לא עזבנו עדיין! מה זה?! למה היונייטד עדיין מתחרים? העשור התהילתי שלהם נגמר והם עדיין בצמרת. אל מול כל שיעורי ההסטוריה, הקבוצה הדומיננטית של שנות ה-90 לא עוזבת..למעשה, הם בונים מחדש ומגיעים יחדיו כיחידה. היונייטד סיימו כסגני האלופים בליגה אחרי צ'לסי אך הציגו משחק הרבה יותר טוב והיו קרובים יותר לאליפות. ליברפול עלו למקום השלישי כשאוהדיהם דיברו על העונה לתחיה מחדש של המכונה מאנפילד. וויין רוני בעונתו השניים ביונייטד, אך הראשונה המלאה שלו לאחר ששבר את הרגל, היה נהדר. רוד עדיין הפציץ שערים והרעננות והאנרגיה כמו גם התכונות של הילד הזה, רונאלדו, התחילו לגרום לאנשים להזיל ריר. אדווין ואן דר סאר הגיע מפולהאם (סוף סוף אחרי שכבר פרגי רצה אותו כמחיף לפיטר שמייכל מאז 1999). בינואר 2006 גם הגיעו נמניה וידיץ' ופטריס אברה. ואן דר סאר ווידיץ' הוסיפו ממד חדש בהגנת היונייטד, חוסן שגרם ליונייטד לספוג רק 8 שערים בבית באותה עונה בליגה. סגנונו ההתקפי של אברה בהופעותיו המעטות באותה עונה הקנו לו הרבה מבקרים מצד האוהדים. היונייטד זכו בגביע הליגה באביב אך הודחו בסיבוב החמישי של הגביע האנגלי על ידי יריביהם הראשיים, ליברפול. העונה לא הייתה גדולה, אך האור בקצה המנהרה היה בוהק יותר.
2006-2007: הצלחה! אי אפשר להכשיל את האיש הזה נכון? סר אלכס פרגוסון בנה עוד קבוצה שיכולה לזכות באליפות עם הרבה צעירים, שנתמכו על ידי כמה שחקנים אגדיים. אך העונה לא נראתה כאחת שהולכת להיות מוצלחת ביולי כשהמבקיע המוביל, רוד ואן ניסטלרוי, עבר למדריד. רבים שאלו, מאיפה יבואו הגולים? אך עם החתמה גדולה אחת באותו קיץ, של מייקל קאריק, ועם רוני ורונאלדו הבלתי מרוסנים הקבוצה זכתה באליפות הפרמיירשיפ עם משחק מסעיר של כדורגל מדהים. מנצ'סטר יונייטד זכו באליפות עם פער של 6 נקודות מצ'לסי כששני גמרים יכלו להגיע בגביע האנגלי וליגת האלופות אם רק היו מצליחים לנצח את AC מילאן. פציעות בהגנה גרמו לתקוות להתפוגג כש-6 שחקני הגנה מהקבוצה הראשונה ברשימת הפצועים, היונייטד שיחקו לא טוב מול מילאן בבית וספגו שני שערי חוץ בניצחון 3-2 ואז שיחקו כמו ילדים באיטליה בגומלין והיונייטד הודחו. בגמר הגביע האנגלי היונייטד שיחקו מול צ'לסי וכמו בגמר מול ארסנל שתי עונות קודם לכן, היונייטד הציגו כדורגל מצויין אך הפסידו בדקה האחרונה של ההארכה מגול של דרוגבה. חלומות על עוד דאבל או טרבל נגוזו אך היונייטד היו אלופים שוב.
2007-2008: שנה לגאולה שנת 2007 התחילה כמו חלום. לא הרבה אחרי שהעונה הקודמת נגמרה החלו העברות גדולות שאושרו על ידי המועדון. השאלת קוז'אק הפכה לתמידית, באיחור רב, אואן הארגריבס עבר מבאיירן מינכן. כולם ציפו לכך אך יום לאחר מכן המועדון הודיע על החתמת שני שחקנים צעירים עם כישרון אדיר ברגליים. נאני הוחתם מספורטינג ליסבון ואנרסון מפורטו. אוהדי היונייטד ריכלו על החדשות ואפילו עוד לא התחיל חודש יוני! עסקי ההעברות נראו כאילו נגמרו אך עדיין הייתה סאגה אחת שצריך לפתור. זאת של קרלוס טבז שהייתה העברה סבוכה ויש שיאמרו לא חוקית שווסטהאם פתרו וחוזה לשתי עונות הושלם בתחילת אוגוסט בשביל תחילת העונה. כל כך להתרגש ממנו ולדבר עליו והעונה אפילו לא התחילה! כשהיא התחילה היא הייתה האנטי קליימקס. במגן הצדקה היונייטד ניצחו את צ'לסי אך הניצחון לא היה חשוב, אף פעם לא. למעשה, הוא בישר רעות כי תמיד מי שזכה במגן הצדקה לא זכה באליפות. ואז הספקות גדלו. עונת הפמיירשיפ התחילה עם שתי תוצאות תיקו מול רדינג ופורטסמות' והפסד למנצ'סטר סיטי. מנתחים יצביעו על סגנון המשחק שהציגה הקבוצה ויאמרו שהיונייטד היו זכאים להתחיל עם 9 נקודות משלושת המשחקים- סטטיסטיקאים יאמרו שהיונייטד היו באיזור הירידה עם 2 נקודות מ-9 וזו עומדת להיות עונה מאכזבת. ספטמבר היה טוב יותר והחיה את תהציפיות. 5 נצחונות כולל ניצחון חוץ מצוין מול ספורטינג בליגת האלופות הביאו נקודות וטפוס במעלה הטבלה. החודש נגמר בטעם חמצמץ כשקבוצת הרסרבס יחד עם הנוער הודחו מגביע הליגה בסיבוב הראשון מול קובנטרי מהליגה השניה. מסע ללא הפסדים, כולל משחק נהדר בתיקו בארסנל, הביא אותנו כמעט לדצמבר לפני שהתמודדנו שוב נגד בולטון. למרות ששמטה נקודות מולנו, ארסנל הובילה את הטבלה והפרשנים הזילו ריר בעקבות הכדורגל ודיברו ללא הרף על התינוקות באשבורן. היונייטד סגרו את ההפרש ודצמבר וינואר נשאו פרי כשהקבוצה התקרבה לארסנל. היונייטד עלו בקלות מבית קשה בליגת האלופות עוד לפני המשחק האחרון ובגביע האנגלי ניצחנו קבוצות מפרמיירליג, אסטון וילה וטוטנהאם, שנוצחו בקלות בשתי תצוגות כדורגל נהדרות. חודש פברואר התחיל בדמעות כשאנו זוכרים את אלו שנספו במינכן עם דקת דומיה ורגשות של זיכרון במשחק מול הסיטי ששילהב את רגשות השחקנים וניצחון מהאגדות נלקח על ידי הסיטי שניצחו 2-1 כשהיונייטד שיחקו גרוע. שבועיים של כיסוי תקשורתי ורגשות באותו היום כששחקני היונייטדעלו עם חולצות הקבוצה מהאסון כנראה שהוציאוו את השחקנים מהריכוז שלא שיחקו ביכולתם הרגילה. העסקים חזרו בגביע האנגלי והדרך לוומבלי נראתה קשה מאוד כשהוגרלנו נגד ארסנל מוליכת הליגה. בתצוגה נהדרת של כדורגל התקפי, היונייטד השמידו את ארסנל 4-0 ועלו לרבע הגמר נגד עוד מועדון מהפרמיירשיפ, פורטסמות' . שני המשחקים הללו היו באמצצע משחקי שמינית הגמר של ליגת האלופות מול ליון העליזה אך יונייטד הטקטית הייתה מצויינת ועברה די בקלות למרות תוצאה של 2-1 בלבד במצטבר. מנצ'סטר יונייטד הודחו מהגביע האנגלי על ידי פורטסמות' לאחר יציאה פזיזה של קוז'אק שהחליף את ואן דר סאר במחצית, הוא גרם לפנדל ולהרחקה של עצמו. פרדיננד עמד בשער אך עם עשרה שחקנים ופורטסמות' הגנתית זה היה בלתי אפשרי לשבור אותם וההפסד 1-0 כאב יותר בגלל איך שהוא קרה יותר מאשר הכדורגל ששוחק. ארסנל מאז שהבסנו אותם בגביע, איבדו את הריכוז והיונייטד עלו למקום הראשון בפרמיירשיפ כשהפכו פיגור 12 נקודות ליתרון 5 נקודות. זה לא היה אמור להחזיק כשעוד משחקים קריטיים נקרו בדרכנו ושוב נאצלנו להתמודד עם בעיות כושר ופורמה בשלבי הסיום של העונה. רבע הגמר של ליגת האלופות נגד רומא שרצתה לנקום על שנה קודם לכן, היונייטד ניצחו בחוץ 2-0. משחק הבית היה צמוד אך כשדה רוסי החמיץ פנדל זה נגמר ולבסוף 3-0 מצטבר ועליה לחצי הגמר מול ברצלונה האימתנית. תיקו 0-0 במשחק החוץ בוקר קשות על חוסר ההרפתקתיות אך זה נשכח עם ניצחון ביתי 1-0, עם שער נהדר של סקולס והיונייטד עלו לגמר ליגת האלופות. היכולת בליגה נפגעה בעקבות ארבעת משחקים אלו וצ'לסי טיפסה עד מרחק נגיעה מהכתר. העונה נכנסה לישורת האחרונה במשחקים על כל הקופה במחזור האחרון. כל עוד ננצח וצ'לסי לא ינצחו 20-0 אנחנו נהיה האלופים. זה היה צמוד בדקה ה-80 עם יתרון קטן 1-0 על וויגאן במגרשם הביתי שהיה שווה ל 1-0 של צ'לסי במשחק הבית שלהם. כל החלקה תעלה בתואר. גיגס האגדתי עלה מהספסל ונשאר לא מכוסה ברחבה וכשרוני במסירת עומק מצא את גיגס הכל נגמר. אלופים! אז טסנו למוסקבה לגמר ליגת האלופות, מול צ'לסי בגמר הכל-אנגלי הראשון. צ'לסי היו פייבוריטים אך הלבבות היו בעיקר עם היונייטד במליאת 50 שנה לאסון מינכן. משחק מקסים נגמר ב-1-1 לאחר ההארכה וצ'לסי הייתה ב-10 שחקנים בגלל שדרוגבה הורחק לאחר סטירה חסרת סבלנות לוידיץ'. כולם חששו מהפנדלים. זכרונות מההפסד המריר לארסנל בפנדלים 3 שנים מוקדם יותר בגמר הגביע האנגלי מילאו כל אוהד בפחד. לאחר שטבז וקאריק כבשו, רונאלדו החטיא וצ'לסי עדיין לא. בארגריבס ונאני הבקיעו אך כך גם למפארד וקול עבור צ'לסי. הכל עמד להיות מוכרע בבעיטה האחרונה שאם היה מבקיע אותה ג'ון טרי אנחנו היינו הרוסים. הוא החמיץ! ובכל ההתרגשות, אנדרסון וגיגס שיגרו בביטחון פנימה את הפנדלים הנוספים . אנלקה החטיא עבור צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד זכו בתואר! 3 תארים בעונה והשניים החשובים ביותר הלכו למנצ'סטר. החיים נהדרים או שלא?
