פה תלמדו לשחק פוקר
בואו ללמוד איך לשחק פוקר כללי משחק הפוקר Texas Hold`em - טקסס הולדם; משחק הפוקר הנפוץ ביותר בעולם לטקסס שלי שלוש צורות / שלושת סוגי ה-Texas Hold`em 1. Texas Hold`em מוגבל ישנה הגבלת הימור ספציפית בכל משחק ובכל סיבוב. 2. Texas Hold`em בקופה מוגבלת ניתן להמר אך ורק על מה שבקופה. 3. Texas Hold`em ללא הגבלה ניתן להמר על כל האסימונים בכל זמן שהוא. Texas Hold`em - המשחק עצמו המשחק משתמש במה שנקרא "כפתור-דילר" המצביע על דילר תיאורטי של כל יד. עם השלמת כל אחת מהידיים, הכפתור מועבר, עם כיוון השעון, לשחקן הפעיל הבא. שחקן זה נחשב ל"דילר" של אותה יד. הסיבוב הראשון: שולחן חדש נפתח במי שמתיישב ראשון לשולחן, ההופך לדילר, והשחקן הבא אחריו המציב את הבליינד הקטן. כל משחק חדש בשולחן מתחיל בהעברת הכפתור עם כיוון השעון לשחקן הבא. השחקן הסמוך לדילר נדרש להציב את הבליינד הקטן, שהוא סכום השווה למחצית מההימור הנמוך ביותר. זהו לא חוק גורף, אלא קו מנחה בלבד לקביעת הבליינדים. השחקן משמאל לבליינד הקטן נדרש להציב את הבליינד הגדול השווה לגבול ההימור הנמוך. בתרחישים מסוימים, אפשרי שיותר משחקן אחד יציב בליינד גדול ביד, למשל כששחקן חדש מצטרף לשולחן שהמשחק בו כבר החל. במקרה כזה, תעמוד בפני השחקן החדש האפשרות להציב בליינד גדול בתחילת היד הבאה או לחכות לתורו (בהתאם לתנועת הכפתור). כל הבליינדים ב-Texas Hold`em נחשבים הימורים של ממש ולשחקנים המציבים אותם ניתנת האפשרות לבצע בדיקה, קריאה, העלאה או נסיגה כשההימור חוזר לעמדתם. עם הצבת הבליינדים, מחולקים לכל שחקן קלפי הכיס (hole). ב-Hold`em מחולקים לכל אחד מהשחקנים 2 קלפים ולאחר מכן מתחיל סיבוב ההימורים הראשון. השחקן משמאל לשחקן שהציב את הבליינד הגדול הוא זה שמתחיל את ההימור בסיבוב. בנקודה זו כל שחקן יכול להציב את הימוריו לסיבוב הראשון. הימורים אלו נקבעים בהתאם לגבול הנמוך של מבנה ההימורים. לדוגמה: במשחק Hold`em 10$/20$, ערך כל הימור הוא 10$ בסיבוב הראשון. כשנאמר כי ההימורים מוגבלים ל-10$, הכוונה היא שערך ההימור (הימור יחיד) הוא 10$, וערך ה"העלאה" הוא 20$ - כולל הימור נוסף אחד וקריאה על הימור קודם על ידי השחקן. ההימורים מוצבים בהתאם לאופציות המשחק הימור, קריאה והעלאה. לכל שחקן ניתנת גם האפשרות לסגת. אופציות אלו פתוחות בפני כל שחקן בהתאם לפעולה שנעשתה על ידי השחקן ששיחק לפניו. השחקן הראשון (משמאל לבליינד הגדול) לפעול (בסיבוב הראשון) יכול לבצע הימור, קריאה או העלאה. השחקנים הבאים בתור יוכלו לבצע קריאה או העלאה. קריאה = הצבת הימור זהה לזה שהשחקן הקודם הציב. העלאה = קריאה להעלאת גובה ההימור של השחקן הקודם, המחושבת על פי ערך ההימור הקודם. כל שחקן הלוקח חלק ביד צריך להציב הימור בגובה זהה לזה של השחקנים שלפניו (כולל הימורים, קריאות והעלאות). ההימור נמשך עד לרגע בו כל השחקנים מציבים הימורים זהים בקופה. יש גבול לכמות ולמספר ההימורים ששחקן יכול לבצע במהלך סיבוב. עם תום הסיבוב הראשון, מחולקים שלושת קלפי הקהילה הראשונים הנקראים "פלופ" (flop). קלפים אלו גלויים וידועים לכל השחקנים המשתתפים ביד. הסיבוב השני: לאחר ה"פלופ" ובכל סיבוב הימורים, השחקן הפעיל הראשון משמאל לכפתור הוא שמתחיל לשחק. הסיבוב השני מגביל גם הוא את ערך ההימורים וההעלאות לגבול הנמוך של מבנה ההימור. כך, ב10$/20$ ערך כל הימור בסיבוב השני הוא 10$. הגבלת ההימורים ל-10$ פירושה: הימור (יחיד) בגובה 10$, כך ש"הימור" של שחקן הוא בשווי 10$ ו"העלאה" בשווי 20$ - כולל הימור אחד וקריאה אחת שהשחקן הציב בהימור הקודם. ההימורים ניתנים להצבה על ידי משחק באחת מהאפשרויות הבאות הימור, קריאה והעלאה. האפשרויות הנ"ל פתוחות לכל שחקן בהתאם לפעולה שנעשתה על ידי השחקן הקודם. בפני השחקן הראשון עומדת אופציית ההימור (השחקן משמאל לכפתור). שאר השחקנים יוכלו לבצע קריאה או העלאה בלבד. לאחר מכן קלף הקהילה הרביעי מחולק המוכר בכינויו "turn. הסיבוב השלישי: הסיבוב השלישי מתחיל גם הוא בשחקן משמאל לכפתור, וההימורים וההעלאות מוגבלים לגבול העליון של מבנה יחס ההימור (במשחק של 10$/20$, הגבול העליון הוא 20$. כלומר, "הימור"=20$, "העלאה"=40$). גם כאן אופציות ההימור הן הימור, קריאה והעלאה, בהתאם לפעולת השחקן הקודם. לאחר מכן קלף הקהילה החמישי מחולק המוכר בכינויו "river. הסיבוב הרביעי: סיבוב המזל הרביעי (והסופי) מתחיל בשחקן שמשמאל לכפתור, כשההימורים וההעלאות מוגבלים לגבול העליון של מבנה יחס ההימור. אופציות ההימור זהות לאלו מסיבובים קודמים. מספר חוקים סטנדרטיים: לכל שחקן, בכל סיבוב הימורים, מקסימום של ארבעה הימורים הכוללים הימור אחד ושלוש העלאות. המושג חתימה ( cap ) משמש לתיאור ההעלאה האחרונה בסיבוב מאחר ומרגע שההימור נחתם איש לא יכול לבצע העלאה נוספת. לאחר החתימה השחקנים יכולים לבצע קריאה או נסיגה בלבד. נסיגה יכולה להתבצע בכל שלב במשחק. פעולת הנסיגה באופן בסיסי מציגה את קלפי השחקן שהועברו לדילר. מרגע זה ואילך השחקן לא נחשב לחלק מהמשחק ואין לו כל זכויות לגבי הקופות שנוצרו בשולחן. בנוסף, ישנה אופציית ה"בדיקה" ( check ), בה השחקן יכול למסור את תורו מבלי לבצע הימור. אופציה זו אינה תמיד פתוחה בפני השחקן ותלויה בפעולות שנעשו על ידי שחקן קודם המשתתף ביד. השחקן חייב להשוות את ההימור שנעשה על ידי מי מבין שאר השחקנים בכל סיבוב ביד. הפוקר משוחק בדרך כלל ב"הימורי שולחן"; רק האסימונים שבתחילת כל יד ניתנים לשימוש במהלך היד. פירוש הדבר הוא ששחקן לא יכול לקבל באמצע המשחק מימון נוסף מהקופה. מצב ה"סולד" (all in) הוא יישום הנובע מכך ומשמעותו היא שלא ניתן לכפות על שחקן להפסיד יד בגלל שאין לו מספיק אסימונים לביצוע הימור. ערך ההימור בכל סיבוב - יוצאים מן הכלל: שחקן שאין ברשותו מספיק אסימונים לשם ביצוע הימור מוכרז כ"סולד" - all in. השחקן ראוי לחלק מהקופה עד לנקודה של הימורו הסופי. כל פעולה נוספת המערבת שחקנים אחרים מתרחשת ב"קופה משנית", אשר אינה זמינה לשחקן אשר עבר למצב "סולד". כאשר השחקן במצב זה, הקופה שבמרכז השולחן, המתייחסת גם אליו, נחשבת לקופה הראשית ועליה גם לשחקן ה"סולד" יש זכויות. לאחר ששחקן עובר למצב "סולד" כל ההימורים החדשים מוכנסים לקופה משנית, כך שרק לשחקנים האחרים יש עליה זכויות. לשחקן ה"סולד" אין כל זכויות על הקופה המשנית. חמישה קלפי כיס וקהילה משמשים לקביעת הידיים המנצחות: -2 קלפי כיס ושלושה קלפי קהילה. -קלף כיס אחד וארבעה קלפי קהילה. -חמישה קלפי קהילה (במשחק על הלוח). בסיבוב האחרון, השחקן שהימר ראשון (או זה שביצע ראשון את ה"בדיקה", אם אף אחד אחר לא הימר) נדרש להציג קודם את קלפיו. אם לשחקנים הנותרים יש את היד הטובה ביותר, הם יכולים להראות או שלא להראות את קלפיהם, בהתאם לרצונם. במקרה של שתי ידיים או יותר בדירוג זהה, המנצח הוא זה שברשותו הקלפים הגבוהים ביותר ( פלאש עם אס, למשל, מביס פלאש עם מלך ). Texas Hold`em סיכום כללי המשחק 1.רוב המשחקים מתחילים בשני שחקנים המציבים סכום כסף קבוע מראש, זאת על מנת שיהא סכום ראשוני עליו ניתן לשחק. פעולה זו נקראת "הנחת בליינדים". הבליינדים הם אותם שני שחקנים היושבים משמאלו של הדילר. 2.הדילר טורף חפיסה מלאה בת 52 קלפים. 3.כל שחקן מקבל שני קלפים הפוכים = "קלפי כיס". 4.סיבוב ההימורים מתחיל בשחקן היושב משמאל לשני הבליינדים, והוא נקרא "הסיבוב שלפני הפלופ. השחקנים בסיבוב זה יכולים לבצע בדיקה, העלאה או נסיגה. 5.עם תום הסיבוב, הדילר נפטר מהקלף העליון בחפיסה (="קלף שרוף"), זאת לשם מניעת רמייה. 6.הדילר מחלק שלושה קלפים חשופים ("פלופ"). אלו הם קלפי קהילה, בהם כל אחד מהשחקנים יכול להשתמש בשילוב עם שני קלפי הכיס שברשותו לשם יצירת יד פוקר. 7.סיבוב הימורים נוסף נפתח בשחקן משמאל לדילר. 8.עם תום הסיבוב, הדילר "שורף" קלף נוסף ומניח אחד אחר על השולחן ( = קלף זה נקרא "turn"). השחקנים יכולים להשתמש בקלף שישי זה ליצירת יד פוקר בת חמישה קלפים. 9.השחקן משמאל לדילר מתחיל סיבוב הימורים נוסף. ברוב המשחקים זהו השלב בו גודל ההימור מוכפל. 10.לבסוף, הדילר "שורף" קלף ומניח קלף גלוי אחרון על השולחן (קלף זה נקרא "river"). כעת השחקנים יכולים להשתמש בכל אחד מחמשת הקלפים או שני קלפי הכיס שלהם ליצירת יד הפוקר. 11.סיבוב ההימורים האחרון מתחיל בשחקן משמאל לדילר. 12.שלב החשיפה הצגת הידיים מתחילה בשחקן משמאל לשחקן האחרון שביצע קריאה. 13.מי שהציג את היד הטובה ביותר הוא המנצח! מבנה ההימור במשחק Texas Hold`em ללא הגבלה: העלאה מינימלית: גודל ההעלאה חייב להיות לפחות כמו ההימור או ההעלאה הקודמים באותו סיבוב. לדוגמה, אם השחקן הראשון הימר על 100$, השחקן השני חייב לבצע העלאה מינימלית בסך 100$ (סך ההימור הכולל 200$). העלאה מקסימלית: כמות האסימונים שברשות השחקן. חוקי ההימור במשחק Texas Hold`em בקופה מוגבלת: העלאה מינימלית: גודל ההעלאה חייב להיות לפחות כמו ההימור או ההעלאה הקודמים באותו סיבוב. לדוגמה, אם השחקן הראשון הימר על 100$, השחקן השני חייב לבצע העלאה מינימלית בסך 100$ (סך ההימור הכולל 200$). העלאה מקסימלית: גודל הקופה גודל הקופה מוגדר על פי סך הקופה הפעילה ( הקופה הראשית או המשנית, תלוי אם אחד מהשחקנים עבר למצב "סולד") פלוס כל ההימורים על השולחן בתוספת הסכום שהשחקן הפעיל חייב להכריז עליו ("קריאה") לפני ההעלאה. לדוגמה: אם הקופה הפעילה היא 200$ והשחקן הפועל ראשון בסיבוב מהמר על 150$ והשחקן הבא מכריז קריאה בסך 150$, בפני השחקן השלישי עומד הימור מקסימלי בסך 800$ (קריאה בסך 150$ והעלאה בסך 650$). חלק ההעלאה המקסימלי בסך 650$ שווה לגודל הקופה הפעילה (200$) + ההימור של השחקן הראשון (150$) + ההימור של השחקן השני (150$) + הקריאה של השחקן השלישי עצמו (150$). five card draw- חמשה קלפים עם החלפה; המשחק הנפוץ ביותר בישראל 5 Card Draw בעוד משחק ה-5 Card Draw הוא אחד ממשחקי הבית הפופולריים ביותר, באינטרנט הוא פחות רווח. על אף עובדה זו, כיוון שמדובר במשחק חביב ביותר, וכיוון שאנו בעד משחקי פוקר על כל צורותיהם, להלן חוקי המשחק הבסיסיים: המשחק משוחק על ידי מקסימום שמונה שחקנים, כשכל אחד מהם מקבל בתחילתו חמישה קלפים עם הפנים כלפי מטה. ישנם שני סיבובי הימורים. קיים סיכוי כי השחקנים הבוחרים להישאר במשחק לאחר הסיבוב הראשון ישפרו את ידיהם על ידי המרת כל הקלפים שברשותם, חלקם או אף אחד מהם. לאחר שהשחקנים מקבלים את קלפיהם החדשים ( בהמרה הידועה בכינויה "draw"), ישנו סיבוב הימורים שני שלאחריו בא שלב חשיפת הידיים. בנקודה זו, בעל היד הגבוהה ביותר מבין השחקנים הנותרים הוא שזוכה בקופה. הימורים ישנו סיבוב הימורים אחד לאחר חלוקת חמישה קלפים לכל אחד מהשחקנים. לאחר שכל הימורי הסיבוב הראשון הושוו, השחקנים הפעילים מבצעים בקשה לקלפים חדשים. אחר-כך ישנו סיבוב הימורים שני ולאחריו נעשית חשיפת הידיים. בדיקה והעלאה מותרות במשחקי Draw בסיבוב השני. בסיבוב הראשון, כל שחקן בתורו חייב להמר או לבצע נסיגה. five card stud הידוע בכינויו "צ'יקט" Five Card Stud תקציר: במשחק ה-5 Card Stud ישנם ארבעה סיבובי הימורים. השחקנים יכולים לבצע החלטות ולקבוע את חוזק היד שברשותם על סמך מספר הקלפים הנראים על השולחן. מטרת המשחק היא להגיע לסיום עם יד הפוקר הטובה ביותר ולזכות בקופה. שלבי המשחק 1.כל השחקנים מפקידים סכום מסוים בקופה (ante). 2.כל שחקן מקבל קלף אחד שפניו כלפי מטה (קלף כיס) וקלף שני שפניו כלפי מעלה. 3.סיבוב הימורים ראשון. 4.כל שחקן מקבל קלף שפניו כלפי מעלה (3rd street). 5.סיבוב הימורים שני. 6.כל שחקן מקבל קלף נוסף שפניו כלפי מעלה (4th street). 7.סיבוב הימורים שלישי. 8.כל שחקן מקבל קלף אחרון שפניו כלפי מעלה (river). 9.סיבוב הימורים אחרון. 10.חשיפת הידיים. מבנה ההימור המשחק נפתח בהפקדת סכום פתיחה (ante) על ידי כל אחד מהשחקנים, בטרם חלוקת הקלפים ומורכב מארבעה סיבובי הימורים, לא כולל ה-ante. בסיבוב ההימורים הראשון, בעל סוג הקלף הנמוך נדרש להתחיל ראשון על ידי הצבת הימור השווה למחצית מהגבול התחתון. סוגי הקלפים מדורגים באופן הבא: פיקים (הגבוה ביותר), לבבות, מעויינים ותלתנים. בסיבובים הבאים, מי שברשותו היד הגבוהה הוא שמבצע הימור ראשון. במצב של ידיים צמודות בדירוגן, השחקן משמאל לדילר פועל ראשון. כל הימור והעלאה במהלך שני סיבובי ההימורים הראשונים מותאמים לגבול התחתון של מבנה ההימורים. לדוגמה: במשחק 8$/4$, כל ההימורים וההעלאות הם בסך 4$ בשני הסיבובים הראשונים. חוק זה אינו תקף רק במקרה בו אחד מהשחקנים מציג זוג עם שני קלפיו הגלויים לאחר שקלף ה-3rd street חולק. במצב שכזה בפני כל השחקנים ניצבת האפשרות להמר בהתאם לגבול התחתון או העליון כאחד. אם שחקן הימר בהתאם לגבול העליון, כל ההעלאות בהמשך ייעשו על פי אותו גבול. כל הימור והעלאה בשני סיבובי ההימורים האחרונים מותאמים לגבול העליון של מבנה ההימורים. לדוגמה: במשחק 8$/4$, כל ההימורים וההעלאות הם בסך 8$ בשני הסיבובים האחרונים (הקלף הרביעי וה-river). מספר ההימורים המקסימלי המותר לכל שחקן במהלך סיבוב הימורים נתון הוא ארבעה: הימור (1), העלאה (2), העלאה מחדש (3) וחתימה (4). המונח "חתימה" (cap) מתאר את ההעלאה השלישית בסיבוב, שכן לאחריה ההימור נסגר ולא ניתן לבצע העלאות נוספות. ברגע שאחד מהשחקנים מבצע העלאה שלישית (=חותם את הקופה), השחקנים האחרים לא יכולים אלא לבצע קריאה או נסיגה. כמה מלים על בעייתיות המשחק כיוון שבמשחק ה-5 card Stud מחולק רק קלף כיס אחד, אין הרבה סימני שאלה לגבי זהות הקלפים שכל אחד מהשחקנים אוחז בידו. בנוסף, מאחר ולכל שחקן חמישה קלפים בלבד שאינם ניתנים להחלפה, רוב הידיים הן די נמוכות, בעיקר זוגות וקלפים גבוהים. במלים אחרות: במשחק ה-5 Card stud השחקן "תקוע" עם הקלפים שהוא מקבל וכל האחרים יודעים את זהותם של רוב קלפיו. התוצאה הישירה של מצב זה היא שאפילו שחקנים עם ניסיון בסיסי ביותר יכולים לקרוא את הקלפים, בצורה מהירה ובשלב מוקדם במשחק. כיוון שכך, סביר שהם יפרשו או ילכו על הקופה, מה שמקטין את הריגוש במשחק. זו הסיבה לכך שלמשחק יש וריאציות שונות. למשל, 5 card Stud בו מחולקים שני קלפי כיס. לפעמים מדובר בקלפים הראשון והאחרון, לפעמים בשניים הראשונים, כשהשחקן משמאל לדילר פותח את ההימור. Omaha / Omaha Hi-Lo Omaha תקציר: במשחק ה-Omaha על השחקנים ליצור מחמישה קלפים את היד הטובה ביותר, זאת מתוך סך כולל של תשעה קלפים (ארבעה קלפי כיס וחמישה קלפי קהילה). דבר זה מביא לשילובי יד חזקים ביותר. השחקן שמסיים את המשחק עם יד הפוקר הטובה ביותר זוכה בקופה. משחק ה-Omaha דומה מאוד למשחק ה-Hold`em אלא שבמקום לחלק שני קלפים לכל שחקן, כל שחקן מקבל ארבעה קלפים. קלפי הלוח הם בדיוק כמו אלו של משחק ה-Hold`em. משחק ה-Omaha מציע לשחקנים מגוון רחב יותר של אפשרויות ועל כן יוצר משחקים מרגשים ביותר. Omaha הוא משחק של קלפי קהילה. ההבדלים הברורים בינו למשחק ה-Hold`em הם כדלקמן: -כל שחקן מקבל בהתחלה ארבעה קלפים שפניהם כלפי מטה (קלפי כיס). -בחשיפת הידיים, כל שחקן חייב להשתמש בשניים מתוך ארבעת קלפי הכיס שלו ולשלבם בשלושה קלפים בדיוק מתוך חמשת הקלפים שעל הלוח. מי שאינו אמון על משחק ה-Omaha חייב לוודא כי הבין את החוקים הנ"ל. שחקנים חדשים רבים נוטים לקרוא את ידיהם בצורה שגויה ושוכחים שעליהם להשתמש בשני קלפים מתוך הארבעה הפרטיים שבידם. לדוגמה: אם ישנם ארבעה תלתנים על הלוח ובידך תלתן אחד, אין לך פלאש. שלבי המשחק 1.הדילר מחלק לכל שחקן את ארבעת קלפי הכיס שלו כשפניהם כלפי מטה. 2.סיבוב הימורים ראשון. 3.הדילר פורש שלושה קלפי קהילה על השולחן כשפניהם כלפי מעלה. זהו ה-"פלופ" (flop). 4.סיבוב הימורים שני. 5.הדילר הופך קלף נוסף עם הפנים כלפי מעלה. קלף זה נקרא "turn". 6.סיבוב הימורים שלישי. 7.הדילר הופך קלף קהילה אחרון הנקרא "river". 8.סיבוב הימורים אחרון. 9.השחקנים מציגים את הידיים שברשותם. שלב זה נקרא "חשיפת ידיים". כשהשחקנים חושפים את ידיהם, עליהם להשתמש בשניים מקלפי הכיס שלהם ושלושה מתוך החמישה שעל הלוח. מבנה ההימור כל הימור בשני סיבובי ההימורים הראשונים מותאם לגבול הנמוך של מבנה ההימורים. למשל: במשחק 10$/5$, כל ההימורים וההעלאות הם בסך 5$ בשני הסיבובים הראשונים (לאחר שקלפי הכיס מחולקים וברגע שהפלופ -flop- נפרש על השולחן). שני סיבובי ההימורים האחרונים (קלפי ה-turn וה-river) מותאמים לגבול העליון של מבנה ההימורים. למשל: במשחק 10$/5$, כל ההימורים וההעלאות הם בסך 10$ בשני הסיבובים האחרונים. הימור אחד פלוס שלוש העלאות (ארבעה הימורים בסך הכל) הם מספר ההימורים המקסימלי המותר בכל סיבוב הימורים, כשזה כולל הימור (1), העלאה (2), העלאה מחדש (3) וחתימה (4). המונח "חתימה" (cap) מתאר את ההעלאה השלישית בסיבוב, שכן לאחריה ההימור נסגר ולא ניתן לבצע העלאות נוספות. ברגע שאחד מהשחקנים מבצע העלאה שלישית (=חותם את הקופה), השחקנים האחרים לא יכולים אלא לבצע קריאה או נסיגה. בדיקת העלאה מותרת בכל המשחקים. כפתור הדילר במשחקי Omaha משתמשים בדיסק עגול לשם קביעת השחקן אשר יתפקד כדילר. דיסק זה נקרא "כפתור הדילר" או פשוט "הכפתור". לאחר השלמת כל יד, הכפתור מועבר, עם כיוון השעון, לשחקן הפעיל הבא ושחקן זה נחשב לדילר, כך שהוא האחרון לפעול בכל סיבוב הימורים. בליינדים השחקן משמאל לכפתור הוא הראשון שמקבל קלף ונדרש להציב בליינד קטן. הבליינד הקטן שווה למחצית גבול ההימור התחתון המעוגל למספר הקרוב ביותר. השחקן משמאל לבליינד הקטן נדרש להציב את הבליינד הגדול. הבליינד הגדול שווה לגבול ההימור התחתון. הימורים אלו נחשבים כבליינדים כיוון שהשחקנים חייבים להציב אותם לפני שהם מקבלים איזה שהוא קלף. בליינדים אלו דומים ל-ante הנדרש במשחקים אחרים כדוגמת 7 Card Stud. שני הבליינדים, הקטן והגדול כאחד, נחשבים להימורים אמיתיים. כשפעולת ההימור חוזרת לעמדה בה הבליינדים נמצאים, הם יכולים לבצע בדיקה, קריאה, העלאה או נסיגה. לאחר הפלופ ולאחר כל סיבוב הימורים, השחקן הפעיל הראשון משמאל לכפתור הוא שפועל ראשון. שחקנים המצטרפים למשחק נדרשים להעמיד הימור השווה לבליינד הגדול או שהם יכולים "לשבת בחוץ" עד שמגיע תורם הטבעי להציב בליינד גדול. חוק זה בא להבטיח את הגינות המשחק עבור כל השחקנים, שכן הוא מונע את האפשרות של הצטרפות שחקנים ועזיבתם לפני שהם נדרשים להציב בליינד גדול. Omaha Hi/Lo תקציר: משחק ה-Omaha Hi/Lo הוא וריאציה של משחק ה-Hold`em. במשחק זה השחקנים נוטים פחות לבצע נסיגה כשברשותם יד גרועה שכן היד הגבוהה ביותר והיד הנמוכה ביותר מתחלקות בקופה באופן שווה. משחק ה- Omaha Hi/Lo 8 or better (Omaha Hi/Lo) משוחק כמו ה-Omaha הרגיל אלא שהקופה מתפצלת באופן שווה בין היד הגבוהה הטובה ביותר והיד הנמוכה הטובה ביותר. משחק זה דורש יותר מיומנות מהשחקנים מאחר ועליהם לשקול בו-זמנית יצירה של יד גבוהה או נמוכה הכי טובה שאפשר. היד הנמוכה חייבת להיות מורכבת מחמישה קלפים לא מזווגים (כשהקלף הגבוה ביותר אינו עולה על . A, 2, 3, 4, 5 היא היד הנמוכה הטובה ביותר ( בעוד סטרייטים ופלאשים אינם תקפים בידיים נמוכות). השחקן שברשותו הקלף הגבוה הנמוך ביותר הוא הראשון שקובע את היד הנמוכה המנצחת ( 8 or better). במצב של שוויון (תיקו) בקלף הגבוה, היד עוברת לשחקן הבא שברשותו הקלף הגבוה הנמוך ביותר. אם שני הקלפים הגבוהים שווים, עוברים לקלף הגבוה השלישי וכן הלאה. כל יד בת 5 קלפים המכילה קלפים שערכם הוא מ-9 ומעלה אינה כשירה להיות יד נמוכה. Omaha Hi/Lo הוא משחק מרגש ביותר שכן השחקנים מנסים לסגור (ניצחון בטוח) על צד אחד של הקופה ולהמר על משיכה של צדה האחר. דוגמה לכך היא מצב בו ברשות השחקן As, 2s, 3d, kd והפלופ הוא 7s, 5s, kd. הכינוי As, 2s פירושו אס (פיק) ו-2(פיק). בדוגמה הנ"ל לשחקן יש את היד הנמוכה הטובה ביותר ופלאש אס גבוה פלוס זוג מלכים ליד הגבוהה. זהו בדיוק סוג הקופה היוצר התלהבות בשחקנים ומביאם לידי הצבת הימורים רבים בקופה. בהעדר יד נמוכה, היד הגבוהה זוכה בכל הקופה (100%). -כל שחקן מקבל בתחילת המשחק ארבעה קלפים שפניהם כלפי מטה (קלפי כיס). -בשלב החשיפה כל שחקן חייב להשתמש בדיוק בשניים מקלפי הכיס שלו ולשלבם עם שלושה קלפים בדיוק מתוך חמשת קלפי הקהילה שעל הלוח. -בשלב החשיפה כל שחקן יכול להשתמש בכל שני קלפים מקלפי הכיס שלו ליצירת היד הגבוהה או הנמוכה. -היד הנמוכה הטובה ביותר היא A, 2, 3, 4, 5. שילוב זה נחשב גם כסטרייט עבור היד הגבוהה (סטרייטים אינם תקפים בידיים נמוכות). ניתן להשתמש בקלף האס כגבוה או כנמוך. -סטרייטים ופלאשים אינם משנים את ערך היד הנמוכה. -שחקן יכול לגרוף רווח מלא (לזכות בקופה כולה) על ידי הצגת יד שהיא גם גבוהה ביותר וגם נמוכה ביותר. שלבי המשחק 1.הדילר מחלק לכל שחקן את ארבעת קלפי הכיס שלו כשפניהם כלפי מטה. 2.סיבוב הימורים ראשון. 3.הדילר פורש על השולחן שלושה קלפי קהילה כשפניהם כלפי מעלה. זהו ה"פלופ". 4.סיבוב הימורים שני. 5.הדילר הופך קלף קהילה רביעי הנקרא בדרך כלל "קלף ה-turn". 6.סיבוב הימורים שלישי. 7.הדילר הופך קלף קהילה אחרון הנקרא בדרך כלל "קלף ה-river". 8.סיבוב הימורים אחרון. 9.שלב החשיפה השחקנים מציגים את ידיהם. בשלב חשיפת הידיים השחקנים חייבים להשתמש בשניים מקלפי הכיס שלהם ושלושה מתוך חמשת קלפי הקהילה שעל השולחן. מבנה ההימור כל הימור בשני סיבובי ההימורים הראשונים מותאם לגבול הנמוך של מבנה ההימורים. למשל: במשחק 10$/5$, כל ההימורים וההעלאות הם 5$ בשני הסיבובים הראשונים (לאחר שקלפי הכיס מחולקים וברגע שהפלופ - flop - נפרש על השולחן). שני סיבובי ההימורים האחרונים (קלפי ה-turn וה-river) מותאמים לגבול העליון של מבנה ההימורים. למשל: במשחק 10$/5$, כל ההימורים וההעלאות הם בסך 10$ בשני הסיבובים האחרונים. הימור אחד פלוס שלוש העלאות (ארבעה הימורים בסך הכל) הם מספר ההימורים המקסימלי המותר בכל סיבוב הימורים, כשזה כולל הימור (1), העלאה (2), העלאה מחדש (3) וחתימה (4). המונח "חתימה" (cap) מתאר את ההעלאה השלישית בסיבוב, שכן לאחריה ההימור נסגר ולא ניתן לבצע העלאות נוספות. ברגע שאחד מהשחקנים מבצע העלאה שלישית (=חותם את הקופה), השחקנים האחרים לא יכולים לבצע כל פעולה למעט קריאה או נסיגה. בדיקת העלאה מותרת בכל המשחקים. כפתור הדילר במשחקי Omaha משתמשים בדיסק עגול לשם קביעת השחקן אשר יתפקד כדילר. דיסק זה נקרא "כפתור הדילר" או פשוט "הכפתור". לאחר השלמת כל יד, הכפתור מועבר, עם כיוון השעון, לשחקן הפעיל הבא ושחקן זה נחשב לדילר, כך שהוא האחרון לפעול בכל סיבוב הימורים. בליינדים השחקן משמאל לכפתור הוא הראשון שמקבל קלף ונדרש להציב בליינד קטן. הבליינד הקטן שווה למחצית גבול ההימור התחתון המעוגל למספר הקרוב ביותר. השחקן משמאל לבליינד הקטן נדרש להציב את הבליינד הגדול. הבליינד הגדול שווה לגבול ההימור התחתון. הימורים אלו נחשבים כבליינדים כיוון שהשחקנים חייבים להציב אותם לפני שהדילר מחלק לשחקנים כל קלף שהוא. בליינדים אלו דומים ל-ante הנדרש במשחקים אחרים כדוגמת 7 Card Stud. שני הבליינדים, הקטן והגדול כאחד, נחשבים להימורים אמיתיים. כשפעולת ההימור חוזרת לעמדתה בה הם נמצאים, הם יכולים לבצע בדיקה, קריאה, העלאה או נסיגה. לאחר ה-flop ולאחר כל סיבוב הימורים, השחקן הפעיל הראשון משמאל לכפתור הוא שפועל ראשון. שחקנים המצטרפים למשחק נדרשים להעמיד הימור השווה לבליינד הגדול או שהם יכולים "לשבת בחוץ" עד שמגיע תורם הטבעי להציב בליינד גדול. חוק זה בא להבטיח את הגינות המשחק עבור כל השחקנים, שכן הוא מונע את האפשרות של הצטרפות שחקנים ועזיבתם לפני שהם נדרשים להציב בליינד גדול. Seven Card Stud 7 Card Stud תקציר: במשחק ה-7 Card Stud ישנם חמישה סיבובי הימורים. ההימור המקסימלי מוכפל לאחר סיבוב ההימורים השלישי, דבר המביא להגדלת הקופה. המשחק דורש סבלנות ומיומנות בזיהוי הזמן הנכון לביצוע של קריאה או נסיגה. מטרת המשחק היא להגיע לסיומו עם היד הטובה ביותר ולזכות בקופה. משחק ה-stud מאופיין בשחקנים שברשותם קלף גלוי אחד או יותר. במשחק הפוקר 7 card stud כל שחקן מקבל שבעה קלפים: שני קלפי כיס וקלף אחד גלוי שלאחריהם נעשה הימור פתיחה. בהמשך מחולקים שלושה קלפים גלויים, כאשר אחרי כל חלוקת אחד מהם נעשה סיבוב הימורים. לבסוף, לאחר סיבוב ההימורים האחרון שלאחרי חלוקת קלף הכיס האחרון, ישנה חשיפת ידיים. חשוב לציין, כי לאחר סיבוב ההימורים השלישי מוכפל ההימור המקסימלי, כך שקופת המשחק הולכת וגדלה. בקצרה: 2 קלפי כיס + קלף גלוי -> סיבוב פתיחה קלף גלוי -> סיבוב הימורים קלף גלוי -> סיבוב הימורים קלף גלוי -> סיבוב הימורים קלף כיס -> סיבוב הימורים אחרון חשיפת ידיים השחקן יוצר יד בת חמישה קלפים מכל אחד מהשבעה שחולקו. להלן שלבי המשחק, צעד אחר צעד: -בתחילת המשחק כל אחד מהשחקנים מחויב להכניס סכום מסוים (ante) לקופה. -כל שחקן מקבל שלושה קלפים; שניים עם הפנים מטה (קלפי כיס) ואחד עם הפנים מעלה (קלף כניסה). -סיבוב הימורים ראשון (בשלב זה חלק מהשחקנים עשויים לבצע נסיגה). -כל שחקן פעיל מקבל קלף נוסף שפניו כלפי מעלה ( 4th street ). -סיבוב הימורים שני. -כל שחקן פעיל מקבל קלף נוסף שפניו כלפי מעלה ( 5th street ). -סיבוב הימורים שלישי. -כל שחקן פעיל מקבל קלף נוסף שפניו כלפי מעלה ( 6th street ). -סיבוב הימורים רביעי. -כל אחד מהשחקנים הפעילים מקבל קלף אחרון שפניו כלפי מטה ( river / 7th street). -סיבוב הימורים אחרון. -חשיפת ידיים: השחקנים הפעילים שנותרו במשחק מציגים את ידי הפוקר שלהם, כאשר המהמר הוא שמראה קודם את שלו. המשחק משוחק עם חפיסה סטנדרטית בת 52 קלפים, ללא ג'וקר. כדי להימנע ממצב בו לא יוותרו קלפים לחלוקה, משחקי ה-7 card stud מוגבלים בדרך כלל למקסימום של שמונה שחקנים. החפיסה הסטנדרטית מכילה ארבעה סוגים של קלפים: תלתנים, לבבות, מעויינים ופיקים. כל סוג מכיל 13 קלפים והוא שווה בערכו, מבחינת הדירוג, לכל אחד מסוגי הקלפים האחרים. הדירוגים נעשים מהגבוה ביותר לנמוך ביותר בצורה הבאה: אס, מלך, מלכה, נסיך, 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, ושוב אס. האס ניתן לשימוש כגבוה ביותר או כנמוך ביותר. לדוגמה: A 2 3 4 5 = סטרייט נמוך A K Q J 10 = סטרייט גבוה דירוג ידיים: -סטרייט פלאש -רביעייה -פול האוס -פלאש -סטרייט -שלישיה -שני זוגות -וג אחד -קלף גבוה המשחק 7 Card Stud משוחק בשלוש צורות: High, Low ו-High-Low Split. 7 Card Stud High מטרת המשחק היא להשיג את דירוג היד הגבוה ביותר, לשם זכייה בקופה. בסיבוב הפותח, ההימור הראשוני נעשה על ידי מי שברשותו סוג הקלף הנמוך ביותר. סוגי הקלפים מדורגים באופן הבא: פיקים (הגבוהים ביותר), לבבות, מעויינים ותלתנים. בסיבובים הבאים, בעל היד הגבוהה הוא שמחויב להמר ראשון. אם הידיים צמודות בדירוגן, השחקן משמאל לדילר הוא הראשון להתחיל. 7 Card Stud Low ( Razz ) מטרת המשחק היא להשיג את דירוג היד הנמוך ביותר לשם זכייה בקופה. כיוון שקלפי האס במשחק נחשבים נמוכים בלבד, המלך הוא הקלף הגבוה ביותר בחפיסה. סטרייטים ופלאשים אינם נחשבים אל מול יד בעלת ערך קלף נמוך. היד הטובה ביותר האפשרית היא 5 4 3 2 אס. סוגי הקלפים מדורגים אך ורק לשם קביעת היד המתחילה ראשונה, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר: פיקים, לבבות, מעויינים ותלתנים. בסיבוב הפותח, מי שברשותו הקלף הגבוה ביותר הוא שמהמר ראשון, בעוד מי שברשותו היד הנמוכה ביותר פועל ראשון בכל הסיבובים הנותרים. אם הידיים צמודות בדירוגן, השחקן משמאל לדילר הוא הראשון להתחיל. 7 Card Stud High-Low Split למעט במקרים בהם הקביעה שונה, משחקי ה-7 Card Stud High-Low Split משתמשים בקלפים שערכם הוא משמונה ומטה לשם איתור השחקן שידו עומדת בקריטריונים ליד נמוכה. אם אין בנמצא שחקן כזה, היד הגבוהה זוכה בקופה כולה. שחקן יכול להשתמש בכל חמישה קלפים שהם לשם יצירת היד הגבוהה ביותר האפשרית. כמו כן, הוא יכול להשתמש בכל קבוצה אחרת של חמישה קלפים לשם יצירת היד הנמוכה הטובה ביותר האפשרית, לא משנה אם התוצאה הסופית זהה לזו של ידו הגבוהה. סטרייטים ופלאשים אינם מחלישים את ערך היד הנמוכה. בעל הקלף הנמוך על פי סוג: תלתנים (הנמוך ביותר), מעויינים, לבבות ופיקים, הוא שמבצע את ההימור הכפוי הראשון. בכל שאר סיבובי ההימור בעל היד הגבוהה הוא שמתחיל לפעול ראשון. אס נחשב לקלף הגבוה בסיבוב ההימורים הראשון. אם הידיים צמודות בדירוגן, השחקן משמאל לדילר הוא שמתחיל ראשון. ארגון המשחק הביתי ארגון טוב (טוב מתייחס לרווחי ולא לשפיטה מוסרית) של משחק פוקר אמור להעניק לשחקן הטוב את היתרון המרבי על היריבים שלו. במאמר הזה נעסוק בכמה נושאים שחשוב להתייחס אליהם בעת פתיחת שולחן פוקר חדש. בחירת המתמודדים/שחקנים בניגוד למשחק במועדונים או באינטרנט שאין לכם שליטה בבחירת המשתתפים (פרט למעבר משולחן זה לאחר, אם בכלל), במשחק הביתי שאתם מארגנים, יש לכם שליטה מוחלטת בבחירת השחקנים שיתמודדו מולכם, לכן יש להשכיל בבחירתם. איזה מין שחקן צריך להיות היריב? -שחקן בעל מיומנות פחותה משלכם: כפי שציינתי בהקדמה, פוקר הוא משחק הדורש מיומנות וצבירת יתרונות על היריבים שלכם, לכן כדי להרוויח את המקסימום, חשוב לחפש שחקנים שיש לכם יתרון גדול עליהם (היוצא מן הכלל כאן הוא אם באפשרותכם לשחק עם שחקן טוב מכם ולהמר על סכומים ששווים את "שיעורי" הפוקר שתקבלו ממנו. ייתכן שמשתלם לוותר על יתרון מסוים שלכם על השולחן כדי ללמוד מהשחקן הטוב יותר כמה דברים שישפרו את טכניקת המשחק שלכם). -שחקנים בעלי חוסן כלכלי: הרבה משחקי פוקר נפסקים כי שחקן אחד (או יותר) לא יכול לעמוד בהפסדים שלו, והוא נאלץ לפרוש או מרצון או מלחץ בבית. פרט לכך שהעזיבה שלו משאירה ריק בשולחן (שייתכן שיפגע במשחק, בין אם בהורדת רף ההימורים או בהפסקתו בכלל), הוא יכול לגרום לשחקנים אחרים לעשות חשבון נפש עם עצמם ולחשב את הפסדיהם. זהו מצב מאוד לא רצוי. -שחקנים "שקופים"/ שאתם "קוראים" אותם בקלות: הרבה שחקנים מסגירים את הכוונות שלהם בשפת הגוף, עושים צעד שלא בתורם, חושפים את הידיים שלהם בטעות, לא שולטים ברגשות שלהם. כל אלו תכונות שרצוי שיהיו לשחקנים היריבים, הם נותנים לכם יתרון בכל יד שתתמודדו מולם ובידיים אחרות. -שחקנים פסיבים: הרבה שחקנים פשוט לא יקפיצו את הקופה אלא אם הם בטוחים שהם עומדים לזכות בה. הדבר יוצר יתרון עצום, אתם תקבלו הרבה קלפים בזול, ותמנעו מלשים הרבה הימורים מיותרים בקופות שבהן היד שלכם היא היד השנייה הכי טובה, מה גם שכשתפסידו יד מולם, תפסידו הרבה פחות מאשר שהייתם מפסידים מול שחקן אגרסיבי (שחקן המקפיץ את הקופה הרבה). -מהמרים: כפי שציינו הרבה שחקני פוקר הם מהמרים. מי שמהמר, יפסיד בסופו של דבר. המהמרים מקבלים את הריגוש שלהם משליפת הקלף הזה שבזכותו ינצחו. סיכוי של 1:46 נראה להם מעולה גם אם הקופה מציעה להם רק 1:5. שחקנים אלו יתרמו כסף להרבה קופות ואולי אף יזכו בהרבה קופות, אך בסופו של דבר הם שחקנים מפסידים. ישנן גם סיבות מיוחדות לדחות שחקנים, להלן כמה דוגמאות לשחקנים שרצוי לסנן מהמשחק הביתי שלכם: -שחקן שלא מסתדר עם שאר הקבוצה: ישנם שחקנים שפשוט לא מתאימים לשאר חברי הקבוצה, מה שעושה את המשחק הרבה פחות נעים. נוצרת תחושה הפוכה, וייתכן שהחבר'ה יפסיקו לשחק. -שחקנים אטיים: ישנם שחקנים שפשוט משחקים לאט מדי. מכיוון שאתם שחקנים טובים, אתם גם ככה משחקים רק 10%-20% מהידיים שאתה מקבלים, אם יתווסף שחקן אטי, מהר מאוד תשחקו רק ידיים ספורות כל הערב, מה שמוריד משמעותית את מספר הניצחונות שלכם בשעה. כדי להשאיר שחקן אטי עליו לענות על שני קריטריונים חשובים: 1. הוא נחוץ כדי לפתוח (או לשמור) שולחן. 2. לעתים הוא מפסיד הרבה מעבר לממוצע, מספיק כדי להצדיק את הידיים שלא תשחקו בגללו. -שחקן טוב: שחקן טוב עולה לכם כסף. בפוקר ישנה דינמיקה קבועה, הכסף זורם מהשחקן הגרוע ביותר לשחקן הטוב ביותר. ככל שיש פחות אנשים במעלה הפירמידה, יותר טוב לכם, השחקנים הטובים. -שחקנים הלוקים בהתנהגותם: זוהי תופעה מאוד נדירה, אך ראוי לציין ששחקן שמתנהג באופן לא נאות יכול בקלות לפרק שולחן. פשוט לא כיף לשחק איתו, לא משנה כמה הוא מפסיד, אף אחד לא רוצה לשחק עם אדם כזה. התנהגות לא נאותה יכולה להתבטא בהרבה צורות: אלימות, שכרות עלבונות וכו', חשוב למגר את התופעה הזאת, לא רק בשביל השולחן אלא גם בשביל התדמית השלילית שהיא עושה לשחקני פוקר. -שחקנים הסובלים מקשיים כלכליים: זוהי אחת הדילמות הקשות בפוקר, האם להשאיר שחקן הסובל מקשיים כלכליים בשולחן למרות שהוא מפסיד? יש לי רגשות מעורבים בנושא, מצד אחד, השחקן הזה הוא שחקן ש"תורם" לרווחים שלך, ובלעדיו תרוויח פחות, לפעמים אפילו הרבה פחות. מצד שני, לי אישית עצוב לראות שחקן שמשחק מתוך ייאוש מוחלט, או כזה שכל ניצחון או הפסד משמעותיים מאוד לו ובעיקר לרווחת משפחתו. מה עוד שיכול להיות שאותו שחקן יבקש הלוואה מכם (מפני שאתם בעלי הממון) בעת המשחק, ולא בטוח שהוא יוכל להחזיר לכם את הכסף (אני אישית לא נוטה להלוות כסף, אלא אם כן אני מכיר את השחקן ואני יודע שיש כיסוי לכסף). ישנם שחקנים שנקלעו למשבר כלכלי זמני, שחקנים שאני מכיר, ואני יודע שהם יחזרו לעצמם ויצאו מהבוץ, איתם אני נוקט טקטיקה אחרת. בכדי לא להעליב אותם בכך שלא אזמין אותם למשחק הבא, אני משחק פחות טוב מולם (מבלי שזה ייראה לעין) או נמנע מלשחק בידיים שהם מתחרים בהן. היכן לשחק? מקום לערוך בו משחקים הוא כמעט תמיד בעיה. אני משחק בכמה משחקים שונים, אנו קובעים היכן משחקים לפי מה שנוח לכל המשתתפים במשחקים השונים. הבעיות לרוב נוצרות משלוש סיבות: ניקיונות בסוף המשחק, לחץ מהאישה/שותף (או הורים של החבר'ה הצעירים יותר), הוצאות כגון כיבוד וכו'.
|
|
|
