|
פרק 3
עכשיו כל החלומות שלי מתפוגגים שלושתינו ראינו את דניאל ומרום מתנשקים בפה!
למרות שניסתי כל הלילה לשכוח אותו לא הצלחתי.
הבנתי כבר בעצמי שאין לי סיכוי איתו.
אך כך קרה בגלידריה.
"יואו אני לא מאמינה בפה!! בפההה" לינוי אמרה.
"כן אם זה מלך הכיתה חייב לצלם פה או לשלוח פפרצי..חח" אמרה נעמה.
"אין מצב לא יכול להיות חשבתי שהם חברים...אבל לא ממש ממש ממש ממש חברים שזה מגיע לנשיקות בפה!!" אמרתי.
"תתפלאי!" אמרה נעמה.
"ואת עוד חשבת שיש לך סיכוי טוב איתו!! טוב אני כבר הרגשתי בלב שהילד הזה יתן לך הרגשה מבאסת.." אמרה לינוי.
"אוי מה עשיתי שחשבתי שיש לי סיכוי איתו?!" אמרתי.
"כל אחד טועה בחיים! את טעית בזה..." אמרה נעמה.
"יאללה נעמה צודקת...חוץ מיזה רק בגלל הדניאל הזה אנחנו לא נוכל לאכול גלידה??" אמרה לינוי.
"מזה לינוי? נראה כאילו את כבר לא שמה על דניאל שהוא סתם משעמם אותך ומקודם בכלל התלהבת!!" אמרתי.
"כן אבל כבר אמרת שאת רוצה אותו...אני לא אתפוס לך אותו!" אמרה לינוי.
"וואי תודה אבל...את יכולה להמשיך לאהוב אותו אני לא חושבת שיש לי סיכוי...!" אמרתי.
"ולמה את חושבת שלי יש סיכוי..?!" אמרה לינוי.
"כי את נראת יותר טוב!" אמרתי.
"טוב אתם רוצים עדיין רוצות להמשיך בשיחה שלכם ולשתעמם ולהתחמם פה בחוץ או שאתם מעדיפים לפתוח ת'דו שיח הזה
בפנים המקום ממוזג!! אני מעדיפה את אפשרות שתיים!!" אמרה נעמה.
"בסדר בו נכנס" אמרתי.
נכנסו לגלידריה ובקשנו "היי אפשר שלוש גלידות בבקשה" אמרתי.
"כן מה אתן רוצות בהם?" שאלה עובדת הגלידריה.
"אני רוצה גלידת עוגיות!" אמרה לינוי.
"אני גלידת תות וניל" אמרה נעמה.
"ואני...אני אקח גלידת ferrero rocher" אמרתי.
עובדת הגלידריה הביאה לנו את הגלידות תפסנו שולחן בצד ליד חלון הראווה וישבנו על הכיסאות.
אני ולינוי פיטפטנו ביינתים ונעמה רק הסתכלה על הרחוב.
פתאום דניאל מסתכל אחורה ואומר:"היי איזה צירוף מקרים גם אתן באתם לפה?! לא ראיתי מתי...?"
"לפני איזה חמש או עשר דקות..." אמרתי.
"אהה הבנתי.." אמר דניאל.
דניאל בה לומר דבר נוסף אך פתאום מרום שלחה את ידע ונגעה בזרועו...ולחשה:
"אל תשים עלהן תשים לב רק אליי כי אני שווה יותר מהם!! נו תסתובב עזוב אותם!!"
"יואווו איזו חצופה שמעתם מה היא אמרה?!" לחשתי בשקט.
"כן אני שמעתי!! יואווו ממש חצופה!! אלוהים אדירים!!" אמר נעמה.
"איך דניאל אוהב את השטן הזאת? הוא בטח סובל ולא רוצה להעליב אותה ולא אומר לה את האמת!!" אמרה לינוי.
"אם אני הייתי דניאל הייתי מגרשת אותה ממני ממזמן!! שטן שלם היא! שטן שלם!!!" אמרתי ונגסתי בגלידה שהזמנתי.
מרום פנתה אל דניאל ואמרה:"בו נלך מפה מתחיל להיות פה קצת משעמם!! חוץ מיזה אני לא יכולה לסתכל על הבנות האלה
הן בוהות בך!! הן בטח רוצות לגנוב אותך ממני!!"
"אל תדאגי אני לא אתן להם...ולא צריך ללכת!! זה מקום ממוזג רק לפני כחצי שעה בנו לפה...הראש שלי עדיין רותח!!" אמר דניאל.
"אוףף!!! נו טוב..." אמרה מרום.
אני,לינוי ונעמה גמרנו את הגלידה.
שילמנו ופנינו ליציאה אך הנעל עקב שלי פתאום החליטה ליפול ופתאום נפלתי וצעקתי:
"אהההה" ונפתי על זרועותיו של דניאל.
"יואווו את בסדר ליאור?!" הוא שאל.
"ברור שאני בסדר תודה שתפסת אותי!! המון תודות!!!!!" אמרתי וכולי נרגשת.
ואז כשהלכנו שמעתי את מרום אומרת:"שלא תעז לעשות זאת שוב אתה שלי ולא שלה נתת לה הרגשה שאתה שלה!
שלא תעז!!!....אם תעשה זאת שוב אני לא אהיה חברה שלך ואתן לך סטירת לחי מול כולם!!!
"יואווו איזו רעה מסכן דניאל!!" אמרתי.
"מה קרה?! לא שמענו!" אמרו לינוי ונעמה יחד.
"מרום אמרה לדניאל שאם זה יקרה עוד פעם אחת היא תעזוב אותו ותיתן לו סטירת לחי מול כולם!!" אמרתי.
"אני עדיין לא מבינה למה היא חושבת שזה השליטה שלה!!!! הוא יעשה מה שמתחשק לו!!" אמרה נעמה.
"כן באמת!! הוא יעשה מה שבראש לו...זו זכותו!" אמרה לינוי.
"טוב עזבי את זה עכשיו!! ועכשיו...ליאור איך את מרגישה?! בעננים??" שאלה נעמה.
"ועוד איך!!!! הוא כזה דלוק עליי זה שקוףף" אמרתי.
"לא כל כך כאילו איזה בן לא יחזיק בת שיכולה עוד שניה לשבור את הראש כי היא נופלת מעקב בנעל....?" אמרה לינוי.
"צודקת...אבל אני מרגישה מה שאני מרגישה ומה שאני מרגישה זה שהוא דלוק עליי!!!!" אמרתי.
"לכל אחד יש דעה אחרת" אמרה נעמה.
"טוב אז בא לכן ללכת לבית שלי?" שאלתי.
"כן!!"ענו נעמה ולינוי פה אחד.
ומהגלידריה הלכנו לביתי ותכננו כל הדרך מה נעשה שם.
| 
