|
פרק 8
"יש מצב ש..."
אני כולי קפאתי במקום,משכחתי בשפתיים והתפללתי שלא יהיה חדשות רעות!
נו תגיד כבר...יש מצב שהיא תחיה או תמות? אני במתח!!!
"יש מצב שמה?????" צעקתי.
"יש מצב שחברתך לא תחיה..." אמר הרופא והוסיף "אני מצטער,ומשתתף בצערך"
וואלה יופיייי,זה מה שחסר לי!,חברה טובה מאוד והיא מתה -.-
אויי לעזאזל שמישהו ירה בי כדור בראש!,אין לי רצון לחיותתת
חברה שלי מתהה..אני עוד שניה מתעלפת
למה היא..? דווקא היא? למה לא מרום השטן הזאת?
גם כן...הינה הן באות..עוד פעם דמעות מציקות.
בכיתי אולי,שעות!!
דחפתי את הרופא רצתי למיטה החזקתי בידה של שני חיבקתי אותה וזלגו דמעות מעייני
לחשתי שכדאי מאוד שהיא תחיה כי אם לא אני יהרוג אותה-כאילו שהיא לא מתה עכשיו -.-
אחרי הרבה זמן,והיד של שני כבר נהפכה לממש רטובה מהדמעות שלי,נאלצתי ללכת.
לא הלכתי לבית הספר,כנראה אמא הבינה איך אני מרגישה.
רק שכבתי במיטה,ונזכרתי בזכרונות שלנו יחד.
איך שהיינו הולכות לקנות בקניון,ראינו סרטים,חיזרנו אחרי בנים,ריכלנו,אכלנו,בילנו,שחינו הכל ממש הכל!!
דפיקות בדלת,מי זה יכול להיות??
"כן.." אמרתי.
נפתחה הדלת ומשם יצאה אמא,עם מליוני שקיות.
"קניתי לך כמה דברים" אמרה אמי ושלפה שקית אחת מידה.
"זה בגדים,קניתי לך,כמה חולצות,חציות,ג'ינסים ועניינים."
היא שלפה עוד שקית והוסיפה:
"זה כל מני קישוטים את יודעת..גומיות,סיכות,קשתות ועניינים"
והתחילה לחפור לי על כל הדברים רק כדי לשמח אותי.
אבל משהו היה חסר לי ואמרתי לאמי
"אמא,תודה אבל איך צורך,יש דבר מה שחסר לי וזה שני,כלום לא יכול לפתור את זה!"
"אוי מתוקה אני משתתפת בצערך אבל אין מה לעשות,תמשיכי לצחוק,לחייך,לשמוח ולהיות מאושרת
כי אם לא...אני לא אהיה שמחה כלל וכלל!" אמרה אמי.
"זה בסדר אמא,אני יודעת! אבל כרגע הדברים האלה לא יקרו..." אמרתי.
"טוב אשיר אותך לבדך..מחר את הולכת לבית הספר,אני לא רוצה שתבריזי על הרבה ימים"
אמרה אמי ויצאה מהחדר.
טוב..אולי טעיתי..כנראה שהיא לא מבינה אותי! מחר?? חברה שלי מתה אתמול,ומחר לחזור?
אם אני הייתי אמא הייתי מבינה ת'בת שלי ומשאירה אותה שבוע בבית.
חוץ מזה,למה דווקא מחר? שיש לי מבחן בהיסטוריה ובמקום שיעור מתמטיקה יש גאוגרפיה.
אפילו לא למדתי להיסטוריה..חשבתי שאמא תשאיר אותי יותר זמן בבית,טוב טעיתי.
ישבתי שעות במיטה וחשבתי לעצמי,מי יודע טוב היסטוריה?
ונזכרתי בבן,החתיך הזה מהכיתה.
טוב אז ננסה אותו,נתקשר אליו.
התקשרתי לנייד שלו,מחכה שמישהו יענה.
"הלו?" מישהו שאל.
"בן?" שאלתי.
"לא,זאת חברה שלו!" היא אמרה.
הופתעתי,ממש הופתעתי! בן לא חובב בנות,אני מופתעת שיש לו חברה מוזר.
ועוד דבר מוזר קרה..זה נשמע בדיוק כמו..או מיי גאדדדדדדדדדדדדדדדדד
| 
