|
פרק 6
"מה? מה?" שאלתי אותה.
"אוקיי אז ככה זה התחיל,הלכתי לבקר את חבר שלי אני אזכיר לך קוראים לו שון.ולפני שנכנסתי שמעתי כמה דיבורים
אז עמדתי ליד הדלת ואחרי דקה אחת פתחתי ישר את הדלת ואני רואה מישהו כזה מבוגר...
אז אני כזה אומרת אתה בטח אבא שלו! שמעתי עליך הרבה! ואז האיש הזה שחשבתי שהוא אבא של שון
הסתכל עליי בפרצוף מאויים ואז סיבב את ראשו לעבר שון הוציא מכסו סכין ותקע את הסכין בליבו של שון וברח מהחלון
אני הייתי המומה!!! והתחלתי לבכות ישר...מרוב הסבל הרב שהיה לשון הוא לא יכל לצעוק
אני רק בכיתי והתחננתי שלא ימות! אך הוא אמר שהמילים האחרונות שלו הם:'את היית חברה טובה מצטער...שני'
ואז הוא פשוט מת!!!!" ושני המשיכה לבכות.
ואני צעקתי עליה "זהו!!!!!!!!! עכשיו האבא המטורף הזה עבר ת'גבול!!!!!!!!"
"הוא מטורף! אי אפשר לעשות שום דבר בנידון!" שני אמרה.
"משטרה אין? אני בטוחה שיש!!" אמרתי.
"השתגעת?" היא שאלה.
"זה בדיוק מה שאמרתי לך שהשון הזה גנב לך ת'תיק!" אמרתי.
"בסדר,אבל עכשיו מדובר פה במטורף! אולי יש לו שותפים...?" שני אמרה.
"אוי עזבי התיאשתי את סתם חופרת" אמרתי.
"אני לא חופרת! האמת כיף לדבר איתך את עוצרת לי את הדמעות" שני אמרה.
"חחח..טוב אז אני אמשיך לדבר איתך" אמרתי.
"תודה!!" שני אמרה.
כשבית הספר נגמר הלכתי הביתה לבדי כי שני אמרה שהיא הולכת לסבתא שלה היום וזו לא אותה הדרך
וכל שאר החברות הבריזו כבר הרבה זמן.
החלטתי סתם להסתובב קצת בעיר שבה אני גרה,כדי להוריד כמה שומנים מהבטן שלי,חוץ מיזה כך אפשר גם לגלות דברים חדשים
הלכתי לאיזה מקום לא יודעת איזה,קצת חשוך עם הרבה עצים.
הלכתי ומצאתי שם אבן מזה יפה!! אחת כזאת בצבע סגול ולבן!
ממש מדהימה...
ואז הלכתי עוד ועוד ועוד...מצאתי אפילו שטר של 50 שקלים!
ואמרתי לעצמי:"איזה כיף שהלכתי לפה!! זה יום המזל שלי איזה כיף! המקום החשוך והקודר הזה הוא דווקא מקום נפלא!"
ומצאתי גם גליל נייר...האמת שאותו לא לקחתי...ומצאתי שם כל מני דברים שאני לא נגעתי בהם כי הם היו מלאים בחול
והם היו גם מגעילים...מצאתי גם פחית שסתם שיחקתי איתה ונתתי לה כמה זריקות.
ואז...שמעתי כמה דיבורים...ממש שקטים!
רצתי ישר להסתתר מאחורי עץ.
ואז ראיתי שניי אנשים,שמעתי לשיחתם ואז בסוף השיחה העיניים שלי היו מופתעות מאוד ופחדתי מוות!
רציתי לברוח,לא רציתי להישאר שם,פחדתי נורא!!!
"האנשים האלה...אני לא יכולה לעשות כלום בנידון!" אמרתי לעצמי
הייתי חייבת לברוח.
אבל ידעתי שהם יראו אותי.
אז בקיצור...בסוף השיחה שלהם אחד מהם ברח לצד שמאל ואחד לצד ימין
והודתי לאל שהם לא ראו אותי
ואז אחרי חמש דקות שחיכתי שם רצתי ישר ל...
| 
