מהות התפילה – קרבת אלוקים.
כל עצמה של תפילה: קרבת אלוקים.

וזה רצונו של מקום.
באהבת הקב"ה את האדם אשר יצר בצלמו
רוצה יתברך שהאדם יהיה עמו במחיצתו,
קרוב אליו ודבוק בו.
חי לפניו והולך בדרכיו.
" לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו".

ובתורת אמצעי לכך,
משהה הקב"ה לפעמים מלתת לאד איזה מצרכיו,
כדי שעם פנייתו לבקש את צרכיו
יתמלא לבו של האדם רגש וקרבה לבורא.

 מהות התפילה,
כלומר: התקרבות לה' היא עצמה מטרת התפילה,
ואילו חסרון הצרכים ובקשת מלווים אינם אלה אמצעים לה.

קריאת ה' לאדם בחסרון הצרכים,
והענות האדם לקריאה- בבקשת מילואם. 

(הרב א. בר שאול, " מצווה ולב")