טין אנג'לס בראיון :
לא פחדתם, שהייתם בישראל?
אאוחה: החברות שלי גם דאגו.
אבל כשהגעתי וראיתי עד כמה יפה היא ישראל לא יכולתי להבין ולהאמין
שבארץ הזאת יכולה להיות מלחמה, וטרוריסטים.
זאת הייתה חוויה נפלאה!
גסטן: לעולם!!
מה שקרה לנו זה שכשכמעט הגענו לישראל, והיינו במטוס סיפרו לנו ששבוע לפני זה, היה ניסיון לפיגוע בירושלים.
ונשארנו בוהים.
ניקו: נפלנו למציאות בביטחון שראינו סביב.
לכל אחד היה איש ביטחון צמוד אליו.
זאת אחת המדינות עם השמירה הכי גדולה בעולם,
הם לא נתנו לנו לעשות שום דבר בלעדיהם.
היינו בקומה אחת שסגרו אותה בשבילינו,
ולא נתנו לנו לרדת לקומה למטה.
יש ממש הרגשה של ביטחון.
פיטר: נבהלנו כשדפקו לנו ממש חזק במכוניות ואני לא אשכח בחיים שהבנות ואפילו האמהות שלהם שהיו עם תינוק ביד עצרו לפני המכוניות כדי שהמכונית תעצור ולא תמשיך לנסוע.
טירוף!
איזה הבדלים מצאתם בין הקהל הישראלי לקהל הספרדי?
ניקולס: שבישראל הקהל יותר צוהל, מעריץ, ושאנחנו הרבה יותר מוכרים שם.
ובספרד הם יותר רגועים, הם מכינים לנו מתנות אישיות והם מכירים אותנו ממש טוב, את חמישתנו.
גסטון: ואני חושב שבישראל הם ככה בכלל הביטחון המוגזם, ובגלל זה הבנות יותר אובססיביות,
שהם לא יכולות לגעת בנו והם רואים אותנו רק מרחוק.
אבל בחיים לא פחדנו.
אתם מאושרים במה שאתם עושים?
ניקו: האושר הוא נצחי לא קיים.
פיטר: אני חושב שכן. כי אם לא היינו מאושרים לא היינו עושים את זה.
לאלי: מה שקורה זה שכשאנחנו למעלה על הבמה אנחנו מאושרים.
ואם אתה לא אוהב את זה , אתה לא יכול לסבול את זה.
חברות שלי לפעמים לא מבינות את לוח הזמנים שלי,
ואת זה שאני מפספסת הרבה ימי הולדת..
מה שמשלמים לכם
גסטון: כן. אולי השאלה צריכה להיות מכוונת יותר אליהם (מצביע על פיט ואאוחה).
שהתחילו לשחק מוקדם. הם הלכו לבית הספר בבוקר, וכל יום אחה"צ הם היו פה..
לגמור את העבודות בבית הספר, סופי שבוע בתיאטרון. וזה היה הרבה.
אאוחה: הרבה אנשים שואלים אותי אם מפריע לי ששרפתי כמה שלבים.
ואת האמת שזה לא היה משנה כלום אם הייתי צריכה לחזור ולבחור:
לא נראה לי ששרפתי ופספסתי שום שלב,
אפילו שאני יודעת שיש לי חיים שונים מבנות שונות שהם בגיל 18 כמוני.
כבר קניתי את האוטו שלי והתנגשתי איתו פעמיים מאז שיש לי אותו (צוחקת).
אתם מודעים לזה שהרבה אנשים חושבים שאתם צעירים מיליונרים?
אאוחה: כן. חושבים שאנחנו מיליונרים ושאנחנו שוחים בבריכות מזהב.
יש הרבה חרטה על הכעס הזה שיש לך מכונית טובה.
פיטר: הטלויזיה היא כל כך משלה..ואתה רק שומע שבראד פיט זכה ב40 מיליון דולר,
יש אנשים שחושבים שיש לנו אחוזות, ברכות מזהב.. אני עובד 10 שעות ביום ואני לא משתווה אליו אפילו קצת.
אאוחה: האנשים רואים הכל בצבע ורוד. אבל יש הרבה מאמץ בכל זה
גסטון: אנשים חושבים שאנחנו מקבלים על כל תמונה או דיסק שנמכר כסף, וזה לא ככה.
יש הרבה מאמץ מאחורי כל הדברים האלה.
אאוחה: אז אל תגנבו מאיתנו, אנחנו לא עשיריםם.. בבקשה!! (צוחקת).
"כריס היא האימא השנייה שלנו"
במה אתם משקיעים את הכסף שאתם מרוויחים?
ניקו: בנסיעות. אני נסעתי לקליפורניה עם 7 חברים לטייל מסן דייגו עד לאס וגאס.
אאוחה: אני נסעתי לפינמר ולפואנטה דל אסטה וקניתי רכב.
פיטר: רומא, לונדון וגלס. פואנטה דל אסטה עם המשפחה.
גסטון:אני נסעתי לספרד, איטליה, ונצואלה ולחופי ארגנטינה.
לאלי: אני חוסכת כדי לקנות לי בית,
כי בכל יום אני חוצה את העיר כי אני גרה בבנפילד.
מה אומרת לכם כריס מורנה?
היא נותנת לכם עצות על הפרסום?
אאוחה: יותר ממה שיכולנו לבקש, היא גאה . היא כמו האימא השנייה שלנו.
מה אתם חושבים על מה שקרה עם ניני?
גסטון: לכריס יש הרבה הצלחה עם הרעיונות והסדרות שהיא עושה וזה מביא לכך שמישהו ירצה לעשות משהו דומה או לקחת כמה רעיונות.
ניקו: היא הייתה הראשונה שהציעה את הרעיונות האלה, הרבה צריכים לראות אותה ,
כי היא פתחה דרך, אז הם הולכים מאחוריה.
ראיתם את המחזה "התעוררות האביב"?
גסטון: אני אהבתי את זה מאוד. ראיתי את זה בניו יורק.
|