הילדים גדלים, וכמו הופעת הבכורה שלהם בטלוויזיה בשנת 2007 הרבה דברים השתנו בחייהם של פיטר לנזאני, מריה אאוחניה סוארז, גסטון דלמאו, מריאנה אספוסיטו וניקולאס ריירה. ה"כמעט מלאכים" עוזבים אט אט את גיל ההתבגרות ומתחילים לחיות את חייהם בפעם הראשונה בגדול:
האהבה, יחסי המין, הקשר עם הוריהם והעצמאות. ככה פניני כריס מורנה מתוודים ללא שום הגבלות וגבולות איך הם מתחילים לחיות את כניסתם לעולם המבוגרים.

כמה ימים לפני יום רביעי ה21 למרץ בשנת 2007 – תאריך שבו ה"כמעט מלאכים" הופיעו בפעם הראשונה על מסך הטלוויזיה בערוץ "טלפה" (Telefe) ואיבדו את אנונימיותם – מריה אאוחניה סוארז (18) ומריאנה אספוסיטו (18) נכחו בפעם הראשונה במסיבת יום הולדת 15. "בתקופה ההיא, במזל נתנו נשיקה למישהו", מגלה השחרחורת. הגיוני: הן היו ילדות קטנות, ביישניות יותר, תמימות יותר ועדיין – בדרך של צניעות – חושניותן לא עולה על גדותיה.

"ההורים שלי הרשו לי לצאת עד שתיים בלילה", מספרת הבלונדינית בקול של תלונה. אבל כמובן שהן עדיין "נכחו" בבית הספר, ריכלו בהפסקות על בנים אך לא ידעו איך לעבור את השינויים. "עכשיו אני אפילו נוהגת!" אומרת לאלי.

מהצד השני, שוב באותה שנת 2007 שהיום נראת כל-כך רחוקה, היו הבנים. גדולים במעט מהבנות אך עם השנינות המאוחרת שמאפיינת את המין הגברי. "הגבר תמיד מתבגר אחרי האישה", מסביר גסטון דלמאו (26), "או לפחות במקרה שלי" מוסיף.

באותה הימים, פיטר לנזאני (19) התאמן באיזור טורטוגיוטאס (איזור בבואנוס איירס) במועדון "אלומני" בשביל להיות בעתיד שחקן רוגבי מקצועי. ניקולס ריירה (25), מצידו, היה הכי שובב מבין חבריו: "אירגנתי טיולים וחלמתי לתת נשיקה ללואיסנה לופילטו!", מתוודה. "היינו צריכים לעבוד מאוד קשה בשביל לגנוב נשיקה", הסכימו שלושתם.

אבל הזמן עבר והצעירים כבר לא כל-כך צעירים. או שאולי כן, אבל הם לא "ילדים". בגלל זה, 4 שנים אחרי הופעתם הראשונה, ה"טין אנג'לס" – טיאגו, מאר, טצ'ו, חסמין ורמה – מדברים בחופשיות על כל השינויים שעברו…

ראשונות הן הגברות. הבנות לא הולכות עם לוק של מתבגרת כבר כמה שנים..

נראה כי מאר וחסמין גדלו לפי לאלי ואאוחה. מה דעתכן לגבי זה?
אאוחה: "ההיסטוריה התפתחה איתנו, ממש ככה."
לאלי: "אנחנו אותם אנשים, רק גדולים יותר. בסדרה זה אותו הדבר, אפילו המעריצים שלנו עוברים את אותם תהליכים."

אלו תמיד אותם המעריצים?
לאלי: "אתה יכול להאמין שאנחנו עדיין רואים את אותם פרצופים של אותם המעריצים עוד מתקופת "פינת אור"? 7 שנים כבר עברו!"
אאוחה: "הם תמיד עומדים בכניסה לאולפני פמפה, עם שלט שאומר: "גדלנו איתכן"."

איזה הרגלים השתנו במשך השנים האלו?
לאלי: "אני עכשיו נוהגת! בשנה שעברה אימא שלי הסכימה ללמד אותי לנהוג, כך שאני עכשיו אזרחית עם רישיון נהיגה ועם מכונית C3 יפה. זה היה שינוי טוב."

את משתמשת בכרית במושב הנהג?
לאלי: "היום באת מצחיק? אני גמדה, אבל אני מסתדרת נהדר. הדבר היחיד שאני הולכת להגיד לך זה שמי שיושב במושב האחורי מאחוריי לא יכול להאמין כמה נוחות יש לו בשביל לשים את הרגליים."

אני מניח שההגבלות על שעת החזרה מיציאה שקבעו לכן הוריכן כבר לא אותו הדבר.
אאוחה: "ברור. בעבר הרשו לי לצאת רק עד שתיים בלילה ועוד החברות שלי גדולות ממני בשנתיים, בגלל זה תמיד הייתי מצליחה להישאר רק עד הרגע לפני שחברות שלי הלכו למועדון. זה היה מבאס, אבל עכשיו כבר לא, כי אני גרה לבד!"

יחסי המין ממשיכים להיות דבר אסור?
אאוחה: "אנחנו נמצאים בשנת 2010. המתבגרים בעבר היו תמימים יותר מאשר עכשיו."
לאלי: "בהתחלה, מאר, עם מזל התנשקה עם טיאגו; עכשיו, הדבר הלך והתפתח. בסדרה למשל, היתה לי כבר סצינה שבה מאר עשתה אהבה."

אתן מדברות על יחסי מין עם ההורים שלכן?
אאוחה: "אני לא. מביך אותי.. הנערות מדברות פחות על יחסי מין עם ההורים. זה נשאר בשביל לדבר עם חברות."
לאלי: "במקרה שלי, היו לי כמה שיחות עם אימא שלי ועם אחותי. יום אחד, סבתא שלי התקרבה, למרות שהיא לא תיכננה את זה היא התחילה לדבר איתי על זה. זה לא שהיא באה עם לוח בשביל להסביר לי, היא פשוט רצתה להשאיר לי בבירור שהיא נמצאת פה בשביל כל דבר שארצה לדעת. זה היה מאוד משמעותי בעיניי."

סיפרתן להן על ההתנסויות הראשונות שלכן?
אאוחה: "(צוחקת) בכלל לא!"
לאלי: "יש דברים שאני מספרת, ויש דברים שלא. זה גם דבר טוב לשמור על האינטימיות והפרטיות."

במקרה הזה, איך אתן רואות את הבנים?
אאוחה: "הגבר הוא גרוע יותר! הוא מבקר הרבה באיזורים שמתעסקים בזנות! לנו הנשים אף פעם לא עלה משהו כזה. אני אפילו לא יודעת אם קיים דבר כזה בשביל נשים…"
לאלי: "לדוגמא, אם גבר מתנשק עם שלוש נשים, הוא יצא גדול. אבל לעומת זאת, אם אישה מתנשקת עם שלושה גברים, היא נחשבת למישהי זולה. אנחנו מניחים כי יש לנו אפשרות לשפוט אנשים על פי מעשיהם. אבל זה לא כך במדינה הזאת."

מי דיבר איתכן בפעם הראשונה על אמצעי זהירות ומניעה?
לאלי: "בבית הספר. זה נושא שצריכים לדבר עליו יותר, זה יימנע המון בעיות."

האם אתן בעד נישואים חד מיניים?
שתיהן: "זה נראה לנו צודק שלכולם יהיו את אותן הזכויות בשביל להיות מאושרים."

אאוחה, ממתי את חברה של הנכד של מירת'ה לגרנד (סועדים עם מירת'ה, טלפה)?
אאוחה: "(צוחקת) לא, לא, לא.. אני לא יוצאת עם הנכד של מירת'ה. אני יוצאת עם נצ'ו ויאלה, אני מבהירה. וכבר 4 חודשים פחות או יותר, התשובה בקשר לשאלתך."

מפריע לך שהוא יהיה מי שהוא? אני מתכוון לייחוס שלו כמובן.
אאוחה: "את האמת, אני לא מתייחסת לזה. לא מפריע לי אבל גם לא מועיל לי. אני במערכת יחסים עם נצ'ו ולא עם המשפחה שלו. אבל כולם קיבלו אותי מאוד יפה ואני מאוד שמחה."

ואת מריאנה, את רווקה?
לאלי: "בשמחה. אין לי זמן בשביל לצאת עם מישהו."

במובן מסוים מצאו קשר בינך לבין הומרו פטינטו (רדיו 40 פרינסיפלס), האם יש משהו נכון בכך?
לאלי: "(צוחקת) זו היתה רק בדיחה של הרדיו. פעם אחת היינו בתוכנית שלו והתיידדנו. אחר-כך הוא סיפר בזמן תוכניתו שהוא נשאר המום (לטובה) ממני, אבל שום דבר מעבר לכך."

הבנים משתמשים בפייסבוק ובהודעות הטקסט בשביל להזמין אתכן לצאת?
אאוחה: "אתה משוגע?! אם מישהו יזמין אותי לצאת דרך הטלפון.. תשכח מזה! ושלא נדבר על הפייסבוק או על הודעות הטקסט. אני אוהבת שיבואו וידברו איתי פנים מול פנים."
לאלי: "ממש ככה. צריך לראות את הפנים של זה שמולך שרוצה להזמין אותך.. (צוחקת) זה הכרחי בשביל לראות מה הוא רוצה להגיד לך. הבעות הפנים אומרים הרבה יותר מכל משפט אחר.."

מתנשקים בפגישה הראשונה?
שתיהן: "בחיים לא!"

ועכשיו, הג'נטלמנים. התור של הבנים - או לא כל-כך, בגלל שפיטר, ניקו וגסטון כבר לא נראים כמו שלושה מתבגרים ביישנים.

עכשיו שהתבגרתם, נעלמו האיסורים, או שעדיין יש שליטה בבית?
פיטר: "לא! פחות ממה שהיה! עבר לא יכולתי לצאת כל הימים והיתה לי שעת חזרה קבועה. היום אני לא יוצא כל הימים אבל הם הרבה יותר גמישים מבעבר."

נטשת את הרוגבי?
פיטר: "לפני שנתיים! אבל זה היה איסור של ההפקה בגלל שאמרו לי שאני עלול להיפצע. אבל במוקדם או במאוחר אני אחזור."

איך התפתח הקשר שלכם עם ההורים?
ניקו: "עכשיו זה קשר יותר בוגר. בעבר לא רציתי לדעת שום דבר שקשור להורים שלי; למעשה, בתקופה שלי כנער מורד אני זוכר שדרשתי מהם שלא ישאלו אותי דבר על החיים שלי. הייתי נורא."
פיטר: "אף פעם לא מצא חן בעיניי לדבר על עצמי. אני דיי מופנם, אני זוכר שהלכתי לבית של חבר שלי שסיפר לאימא שלו שבלילה הקודם הוא נישק שלוש בנות והאימא בירכה אותו! אני לא הבנתי דבר."

אתם מדברים על יחסי מין איתם?
פיטר: "מעט. (ניקו וגסטון מסכימים)"

ההתנסות המינית הראשונה למשל…
גסטון: "(צוחק) אני, בפעם הראשונה, כינסתי את האחים שלי ואת אבא שלי במטבח בשביל לספר להם הכל. אפילו אימא שלי רצתה לשמוע אבל לא נתתי לה, ברור. זה היה מוזר אבל טוב."

ומי דיבר איתכם על יחסי מין בעצם?
פיטר: "בבית ספר או עם חברים."
גסטון: "בבית שלי דיברו מעט על זה. החינוך המיני חיוני וחשוב."
ניקו: "כן, ממש ככה. המשפחה שלך הם האנשים שהכי אוהבים אותך; הם אף פעם לא ילמדו אותך דברים שהם לא טובים. אני זוכר שאבא שלי, כל פעם שעמדתי לבלות את הקיץ עם חברים שלי, נתן לי קופסא עם קונדומים. תמיד הקופסא חזרה כמו שהיא היתה! הייתי בן 16, לא הבנתי כלום."

הבנות מאשימות את ההגברים שהם נוטים לבקר לעיתים קרובות את האיזורים שמתעסקים בזנות בשביל לאבד את הבתולין. מה אתם חושבים?
גסטון: "אני אף פעם לא שילמתי על כזה דבר ואני לא חושב לעשות זאת. בכפר שלי זה לא היה ככה: כל אחד היה עושה את זה עם מי שהוא רצה ויכל."
ניקו: "אלו שמשלמים הם אלו שרק רוצים לראות אישה עירומה. לעשות אהבה ולעשות סקס הם שני דברים שונים מאוד."

איזה הבדלים יש?
ניקו: "הסקס זה עניין של בשר, של תשוקה. אבל לעשות אהבה זה ממש ככה, זו מחווה של אהבה. בסדרה אנחנו מדגישים את הנושא הזה, בגלל שככה כולנו מרגישים."
פיטר: "לעשות אהבה ממלא אותך גם בגוף וגם בנשמה. זה שונה מאוד מסקס בגלל המעשה עצמו. אני חושב שכמעט כל הנערים הצעירים רוצים שהפעם הראשונה שלהם תהיה עם האדם שהם אוהבים. לפעמים זה אפשרי, ולפעמים לא.. כל אלו הן התנסויות שעוזרות לנו בחיים."

איך אתם מוצאים את הנשים בקשר לנושא זה?
פיטר: "הכל תלוי באישה ובגיל שהיא נמצאת בו."
ניקו: "אממ.. אני לא יודע.. עכשיו הן כמעט כמו הגברים. הן לא מרגישות כל-כך סגורות ומופנמות בשביל להגיד או לעשות מה שהן מרגישות. אם יש להן חשק, הן יזמינו אותך לצאת או שהן ידברו איתך פנים מול פנים, בלי שום דרמה."
גסטון: "עכשיו הרבה יותר מבעבר. הנשים כבר לא נשארות ישובות ומחכות שהגבר יזמין אותן. הרבה מהן אם הן רוצות משהו הן לוקחות את היוזמה."

אתם זוכרים את הקונדום הראשון שהחזקתם בידיים שלכם?
פיטר: "כן, זה היה בגיל 12. היינו במסיבה עם חברים שלי ובינינו אספנו כסף בשביל להוציא אחד מהמכונה בשירותים. זה היה מאוד מצחיק."

ומה עשיתם?
פיטר: "פתחנו אותו וניפחנו אותו אני חושב, זה היה החידוש."
ניקו: "לי אמרו שכדאי שאשתמש בשניים בשביל להיות יותר בטוח. זה פשוט שיגעון! חוסר מידע וידע לגבי הנושא הזה הוא מאוד מסוכן."

ונעבור לנושא אחר, איך אתם מזמינים את הבנות לצאת?
פיטר: "אני נמצא יותר בקטע של יציאות לפני מועדונים. אנחנו מארגנים יציאות עם בנות וחושבים מה נרצה לעשות אחר-כך. האמת שאני מאוד רגוע ככה. זה מוצא חן בעיניי."
ניקו: "אני מנצל הרבה את הנהר. יש כמה ברים באיזור סאן איסידרו (איזור בבואנוס איירס) שנמצאים על שפת הנהר. זה מקום טוב בשביל ללכת עם חברים. אני ממליץ!"
גסטון: "אני יותר מסורתי: בית, אוכל ביתי וסרט. לא מאכזב אף פעם."