בתיאטרון, יש תחושה של פרידה?
"כן, והרבה פעמים זה גורם לנו להתעצב, במיוחד כשאנחנו שרים את השיר הפרידה שנקרא "No Te Digo Adios", לראות את האנשים בוכים.. זה נוגע בנו כל-כך ויש פעמים שרואים עלינו את זה."

אתה מרגיש שבמהלך 4 השנים האלו התבגרת וגדלת כל פעם יותר?
"אני חושב שהכל השתנה. לגבי ההשפעה על הקהל למשל, התוכנית משודרת הרבה זמן ובהרבה מקומות, כל העולם בא לתיאטרון וכולם יוצאים מוקסמים מההופעות שלנו. ואנחנו גם כמקצוענים. אנחנו מנצלים כל סצינה שאנחנו מצלמים, ואם היא קשה אנחנו מוצאים לנו מדריך שיוכל לעזור לנו לעבוד על הסצינה.. לסיכום, אנחנו גדלים בכל דבר, תמיד זה ככה."

אתה בדרך כלל צופה בפרקים מהעונות הקודמות?
"לא! אני מתבייש. אני מאוד ביקורתי לגבי עצמי, אני תמיד רואה את הטעויות. אבל מצד שני אני חושב שזה טוב, בגלל שזה גורם לך לא לעשות את אותן הטעויות בפעם הבאה."

זאת אומרת שזה קצת קשה בשבילך לראות את התוכנית..
"קצת, אבל אני רואה כל פעם שאני יכול. בנוסף, יש המון דברים שאני נהנה מהם. יש דמויות שגורמות לי לצחוק המון, או אני רואה סצינה של חבר לעבודה שהיתה מדהימה ואני שולח לו הודעה ומברך אותו על הסצינה."

עם מי מהקאסט של התוכנית אתה מסתדר טוב יותר?
"עם ויקו (לוקה, "כמעט מלאכים") ואגוס (נצ'ו, "כמעט מלאכים"). כולנו מסתדרים טוב מאוד ביחד, אבל איתם יש יותר קשר חברותי, הרגשה מיוחדת."

אתה ממשיך לשחק רוגבי?
"לא, אבל בכל רגע אחזור! ברגע שיהיה לי זמן, כי חשק כבר יש לי.. והרבה."

אתה עוסק בעוד תחומי ספורט?
"כן, לפעמים אני משחק כדורגל או טניס, אבל הרוגבי זה התשוקה שלי. שיחקתי לעיתים קרובות, אבל עכשיו כבר שנתיים שאני לא משחק. אבל אני חוזר, אני עוד אחזור. יותר מכך, בשנה הבאה אני רוצה לנסוע למונדיאל של הרוגבי. אני מנסה לארגן קבוצה בשביל לנסוע."

במהלך השנים האלו, קבוצת החברים שלך מחוץ לקאסט התוכנית נשמרה?
"ועוד איך נשמרה! אתמול נפגשתי עם החברים שלי מבית הספר ובשבת עם החברים ממועדון הרוגבי "אלומני". אני מתראה כל הזמן עם החברים שלי. כמו עם המשפחה שלי, הם המהות, אלו שמחזיקים אותי חזק וקרוב לאדמה, כמו שאמר פיטו פאיאז (צוחק)."

ומה עם אימא שלך?
"(מחייך עם עיניים בוהקות) האימא הזאת.. היא מלכה! דמיין, למשל, בשביל לאכול.. היא מכינה לכל אחד לפחות 4 שניצלים."

זה מספר חשוב. וכולם משחקים רוגבי?
"כן, אבא שלי שיחק הרבה זמן, ושלושת האחים שלי ממשיכים לשחק גם."

אבל אתה היית היחיד ששינה את דרכו לאומנות..
"כן, הם קצת רחוקים מכל עניין הפירסום. אבל הם תמיד באים לראות אותי בהופעות הבכורה בתיאטרון."

מה אתה מצפה שיבוא אחרי "כמעט מלאכים"?
"לא יודע, ברור שאני רוצה להמשיך לעבוד בזה, לשחק ולהקליט דיסקים. זה הדבר שהכי מוצא חן בעיניי והדבר שהכי ארצה להמשיך בו. עדיין אין לי מושג מה אעשה. עכשיו, הראש שלי נמצא במקום אחר. בלתת את כל האנרגיות, להתאמץ, להשתפר כל פעם ולעבור את השנה הרביעית של "כמעט מלאכים" עם כל הכוח!"

מה תרצה לעשות בכל מחיר בהמשך הקריירה שלך?
"האמת היא שכריס מורנה נתנה לי כבר הרבה. הקלטתי 6 דיסקים, יצאנו לסיבובי הופעות בכל מקום, כל שנה העלנו מופע מדהים בתיאטרון.. מה יכול להיות חסר לי? (צוחק). אולי לעשות קולנוע, שאני אשמח, אבל אלו דברים שיכולים לקרות קדימה יותר. אני אצא לחפש אפשרויות חדשות בשביל לעבוד בזה. אבל ביחד עם חברי לעבודה, אנחנו בטוחים שזו לא עבודה לתמיד. שצריך להילחם בשביל זה, ולעולם לא להישאר עם מה שיש לך וזהו."

בוא נדבר על נשים, אתה רווק?
"כן, האמת היא שברגע זה של החיים שלי אני חווה שלב של לצאת עם חברים שלי הרבה. אני נפגש איתם המון בשביל לדבר סתם ככה על החיים ובשביל להנות ביחד."

והיית רוצה למצוא את האהבה בשלב כלשהו?
"כן, ברור. תמיד חלמתי על להתחתן בכנסייה ושיהיו לי המוןןן ילדים (אומר עם הרבה ביטחון). ואני אעשה זאת."

אוקיי! כל אחד צריך לחלום על האישה המתאימה בשבילו. איך תרצה שתהיה האישה הזאת?
"האמת היא שאין לי מודל מסוים, ואפילו לא משהו מסוים שאני רוצה במישהי."

אם כך אשאל אותך הפוך, מה אתה שונא, משהו שבגללו אתה בחיים לא תצא עם האישה הזאת?
"שתתעניין בי רק בגלל שאני מופיע בטלוויזיה למשל. בכל מקרה, תמיד שמים לב לזה מהר."

זה קורה לך בדרך כלל?
"תראה.. קורה יחסית הרבה. במיוחד כשאתה יוצא לרקוד במועדון, זה לא כל-כך טוב. זה נותן לך חשק להגיד להם שאתה לא טיאגו, ושמי שנמצא שם ומנסה להנות זה פיטר."

איך אתה מחזר אחרי נשים? יש לך סוד כלשהו?
"בכלל לא. לא מתאימה לי הפוזה של המחזר והמפתה. אני מעדיף להיות עצמי: מצחיק, רגוע וקצת מעופף. אתה לא תראה אותי מפלרטט ונזרק על הבחורה, זה גורם לי לצחוק! כשאני רואה את זה אצל אחרים אני רואה את זה בסופו של דבר כמשהו מגוחך."