צמחי המרפא של הרמב"ם | נסים קריספיל

בכתביו הרפואיים מזכיר הרמב"ם מאות שמות של צמחים, הן כצמחים רפואיים, הן כרעלים.

בהוראותיו הדיאטטיות הוא מונה צמחי מאכל למיניהם הטובים והגרועים למאכל האדם הבריא או החולה, ובפרושו למשנת זרעים הוא עוסק בשיטות זריעה ונטיעה בחלקות שדה.

אם נתבונן בשמות הצמחים האלה, נראה כי הם כמעט כולם צמחים הגדלים באזור הים התיכון, כי הרי הרמב"ם בילה כל ימי חייו באזור זה.

לא כל הצמחים שנזכרו בכתוביו זוהו בדייקנות במובן הבוטאני. בראש השמות הוא מביא את השם השגור בפי רופאי מצרים, ואחר כך מובאים הפרוש והבירור על-ידי שמות נרדפים ערביים, יווניים, ארמיים, פרסיים,ברבריים וספרדיים.

הרמב"ם אינו מזכיר בכתוביו את שמותיהם העבריים של הצמחים למרות בקיאותו הרבה בהם. משום כך, נותרו סממני המרפא חתומים ומי שלא גילה בקיאות רבה בהם, לא ידע גם לשאוב מכתביו את מלוא התועלת.

המחבר, ניסים קריספיל עשה את מירב המאמץ לזהות את הבלתי מזוהים ולכנסם עם המזוהים לספר זה.

הצמחים מופיעים בספר לפי סדר א"ב של שמם העברי ובלווי תמונות צבעוניות  ובנוסף  מופיע בסוף אינדקס עברי ולועזי, לנוחות הקורא.

קורא המבקש לצאת אל השדה כדי לעשות שימוש בצמחי המרפא של הרמב''ם, חייב לזהות בוודאות גמורה את הצמח, על־מנת שלא ייכשל חלילה בצמחי רעל.

בספר ישנה  תמונה ברורה ביותר של הצמח, אך טוב יעשה הקורא  אם ישתמש  גם בספר צמחי המרפא של ארץ ישראל. 

255 עמודי כרומו | כריכה קשה