צמחי מרפא של ארץ ישראל | נסים קריספיל

הספר "צמחונות יהודית" מאת הרב אברהם סתיו,  מגיש בפעם הראשונה לקורא העברי את סוגיית היחס לאכילת בעלי חיים במחשבת ישראל ובהלכה היהודית, על מכלול היבטיה.

הספר הוא פרי עבודת מחקר מקיפה, ושזורים בו מאות מקורות, מן העת העתיקה ועד ימינו, המאירים את הרעיון הצמחוני באור חדש. הוא כתוב בשפה בהירה וקולחת ומיועד לצמחונים ולמי שאינם כאלה, מכל המגזרים, המבקשים להיפגש עם חזון הצמחונות היהודי.

בספר נדונות שאלות מחשבתיות והלכתיות בנוגע לאכילת בשר כגון: מדוע נאסרה אכילת בשר על אדם הראשון? האם היהדות מעודדת צמחונות? והאם טבעוני חייב להניח זרוע וביצה בקערת ליל הסדר?

"מבין השיטין של המקורות כולם נושבת רוח חזקה של חמלה. חמלה על בעלי החיים אשר דמם הותר, וחמלה על בני האדם שנאלצים לשפוך אותו. גם אם אפשר למצוא מגוון רחב של הכרעות מעשיות, הדרך אליהן עוברת בנקודות ציון ערכיות משותפות: היות החיים כולם מעשי ידיו של הקב"ה; היות האדם, הוא ורק הוא, עשוי בצלם א-לוהים; והתיאור החוזר ונשנה של הא-ל עצמו כמי שרחמיו על כל מעשיו". (מתוך ההקדמה)

הרב אברהם סתיו הוא מחבר ספרי הלכה ועיון ומלמד במוסדות תורניים. בעל תואר שלישי במחשבת ישראל.

הרמב״ם - רבי משה בן מימון זצ״ל, נולד בשנת 1135 בקורדובה שבספרד ונפטר בשנת 1204. לפי המסורת קברו נמצא בטבריה. הוא מוכר כאחד הפוסקים החשובים ביותר ביהדות, וכפילוסוף מוביל שהשפיע על התרבות האיסלמית ועל ההגות האירופאית. בספר זה אנו עוסקים בעיקר בהגותו הרפואית, הגות שנסמכה על ידע רב ועל ניסיון מעשי ארוך.

הרמב״ם נודע כרופא הבקיא בהגות הרפואית שלפני המאה ה־11, הוא הכיר היטב את הן כתבי הרפואה העתיקים שנכתבו במצרים, יוון ורומא, ואת הרפואה ה״מודרנית״ לזמנו שהסתמכה על רופאים ערבים־מוסלמים. הרמב״ם חקר את כתבי גאלינוס, אבן סינא, אבוקראט ואחרים, עדכן אותם לזמנו מתוך ראייה הוליסטית הרואה את הגוף והנפש כמהות אחת, ושילב בכתביו ידע רב הלקוח מעיסוק ברפואה ״עממית״, או ב״רפואה טבעית״. עצם העובדה כי כתביו של הרמב״ם משמשים כמקור מוסמך ברפואה האלטרנטיבית גם כיום, מעידה על חשיבות כתביו.

קרן כהן ליקטה מתוך כתריסר כתבים רפואיים של הרמב״ם ״רפואות״ או עצות לשמירת הבריאות, לשמוש בצמחי מרפא, לתזונה בריאה לטיפול במחלות גוף ונפש שונות.

רפאל בן ידידיה ריכז מידע רב, המבוסס על כתבי הרמב״ם ומסורות יהודיות וקבליות נוספות, העוסק בצמחים (מאבטיח עד תרזה), מזונות (מאווז עד תרנגול), השפעת הכוכבים והמזלות על הבריאות לפי היהדות, וכדומה.

בנוסף, הבאנו את התייחסות הרפואה מן הטבע המודרנית לגבי העצות הרפואיות של הרמב״ם בכל הנוגע למזונות.

ספר חובה לכל מי שבריאותו חשובה לו. הספר " השומר גופי אנוכי ?" מבוסס על מקורות היהדות ומחקרים מדעיים המעודכנים ביותר וצמלמד כיצד יש לנהל אורח חיים בריא עפ"י כללים פשוטים והגיוניים. הספר תצציתי וחד עם זאת מקיף.

הספר זכה להמלצות מרבנים ורופאים כאחד:  הרב זלמן נחמחה גוחדברג, פרופ' הרב אברהם שטיינברג, הרב זאב לף פרופ' פתחיה רייזמן, ד"ר יעקב קליין ועוד. 

314 עמ’ | כריכה קשה

מוסד הרב קוק - ירושלים

מאז ומתמיד היה האדם חשוף לפגיעתם הקטלנית של רעלים שמוצאם מן החי, מן הצומח ומינרלים. כיוון שכך נולד הצורך למצוא תרכיב מחומרי מרפא נוגדי רעלים. תרכיב זה נודע בעת העתיקה בשם "תריאק".

ספרות ענפה נכתבה בתחום זה; יספר הסמים של הרמב״ם הוא דוגמה מובהקת של סוגה ספרותית זו. חיבור זה נכתב בשלהי המאה השתים־עשרה לבקשת הקאציי אלפאציל, יד ימינו של השליט האיובי הנודע צלאח אלדין, ובו הנחיות לטיפול באנשים שהותקפו על ידי בעלי חיים ארסיים (נחשים, עקרבים, כלב שוטה ועוד) ובהרעלות על ידי חומרים רעילים אחרים, כגון מינרלים וצמחי רעל. חיבורו זה של הרמב״ם מתייחד בהיקפו הקטן ומהווה מדריך שימושי למצבי חירום. הוא כולל הנחיות פשוטות והצעות לשימוש בסממני מרפא יעילים, מועטים, זולים וזמינים.

ספרו של הרמב"ם זכה לתרגומים ולמהדורות אחדות, וכאן מובא לראשונה תרגום עברי מודרני מן המקור הערבי. הספר מלווה בדברי הקדמה על הסוגה הספרותית הייחודית שעוסקת ב'תריאק', על הרקע ההיסטורי שבו כתב הרמב״ם את חיבורו, ביאור קצר על אופן הטיפול שהרמב״ם מציע לטפל בהרעלות, זיהוי סממני המרפא, נספח קצר על הביוגרפיה של הרמב"ם עפ"י ההיסטוריון אלקפטי ועוד.

הספר תורם תרומה חשובה לידיעות שלנו על הרמב"ם, על משנתו הרפואית ובעיקר על התקופה בה חי.

בכתביו הרפואיים מזכיר הרמב"ם מאות שמות של צמחים, הן כצמחים רפואיים, הן כרעלים.

בהוראותיו הדיאטטיות הוא מונה צמחי מאכל למיניהם הטובים והגרועים למאכל האדם הבריא או החולה, ובפרושו למשנת זרעים הוא עוסק בשיטות זריעה ונטיעה בחלקות שדה.

אם נתבונן בשמות הצמחים האלה, נראה כי הם כמעט כולם צמחים הגדלים באזור הים התיכון, כי הרי הרמב"ם בילה כל ימי חייו באזור זה.

לא כל הצמחים שנזכרו בכתוביו זוהו בדייקנות במובן הבוטאני. בראש השמות הוא מביא את השם השגור בפי רופאי מצרים, ואחר כך מובאים הפרוש והבירור על-ידי שמות נרדפים ערביים, יווניים, ארמיים, פרסיים,ברבריים וספרדיים.

הרמב"ם אינו מזכיר בכתוביו את שמותיהם העבריים של הצמחים למרות בקיאותו הרבה בהם. משום כך, נותרו סממני המרפא חתומים ומי שלא גילה בקיאות רבה בהם, לא ידע גם לשאוב מכתביו את מלוא התועלת.

המחבר, ניסים קריספיל עשה את מירב המאמץ לזהות את הבלתי מזוהים ולכנסם עם המזוהים לספר זה.

הצמחים מופיעים בספר לפי סדר א"ב של שמם העברי ובלווי תמונות צבעוניות  ובנוסף  מופיע בסוף אינדקס עברי ולועזי, לנוחות הקורא.

קורא המבקש לצאת אל השדה כדי לעשות שימוש בצמחי המרפא של הרמב''ם, חייב לזהות בוודאות גמורה את הצמח, על־מנת שלא ייכשל חלילה בצמחי רעל.

בספר ישנה  תמונה ברורה ביותר של הצמח, אך טוב יעשה הקורא  אם ישתמש  גם בספר צמחי המרפא של ארץ ישראל. 

255 עמודי כרומו | כריכה קשה

קובץ בענייני הנהגת שמירת הבריאות על פי התורה, ועל פי הידוע לנו כיום מספרי הרפואה.

"המחבר הרב יחזקאל אסחייק אשר היה מזכירו האישי של הרב אליעזר מנחם ש"ך זצ"ל, איננו רופא, איננו דיאטטיקן, ואין לו הכשרה רפואית, הוא פשוט אדם חכם, ובהיותו אדם בקיא בענייני הלכה וכתי חכמים הוא יצר שילוב ייחודי ומעניין. הוא פורש לפנינו את חכמת הרמב"ם בהליכי בריאות. . כרופא מצאתי את החומר מרתק על אף שהמחבר איננו מתיימר לחדש, ואני ממליץ מאוד לקרא את הספר ולהתרשם."

כריכה רכה | 225 עמ'