חזון ומנהיגות | הרב יוסף דוב הלוי סולביצ'יק

"על התשועות" מאמרים ומסות על חגי פורים וחנוכה מאת הרב סולובייצ'יק.

פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות.

ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור.

גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.

כריכה קשה

בספר "על התשובה" מרוכזות 8 מסות בענייני  הלכות תשובה ברמב"ם, שנשא הרב סולובוצ'ייק בכינוסים שנערכו מידי שנה מטעם הסתדרות הרבנים באמריקה.

במאמרים אלו מתבררים מושגי יסוד בענייני דרכי התשובה, מצוות הוידוי ועוד, וזאת באופן מעמיק ובסגנונו המיוחד של הרב סולובייצ'יק.

המאמרים כונסו והוצאו לאור ע"י ד"ר פינחס הכהן פלאי.

בסוף הספר מצורף נספח על דמותו של איש התשובה במחשבת הרב סולובייצי'ק מאת העורך. 

כריכה קשה | 352 עמודים

הרב יוסף דב סלוביצ'יק

מה בין אבלות שבה אדם מתאבל על אדם קרוב אליו שנפטר, לבין אבלות על אירוע היסטורי רחוק, כמו חורבן המקדש?

הרב סולוביצ'יק מצביע על כך שדיני אבלות על קרוב שנפטר מתפתחים מן הכבד אל הקל ואילו על החורבן דיני האבלות הם בבחינת מוסיף והולך.
ההסבר לכך הוא בפער הרגשי שבין שתי התופעות. אדם שמת לו קרוב כואב את כאבו וזועק את זעקתו בכל כוחו מעומק לבו. אין הוא זקוק להלכה לעודד אותו לבכות אלא כדי לעזור לו לבטא את כאבו ולהתמודד עמו. לעומת זאת, האדם הממוצע אינו חש עצב ואינו מתאבל מעצמו על אובדן שהתרחש בעבר הרחוק כמו בית המקדש. לכן יש צורך להעצים בהדרגתיות את תחושת האבל והצער על החורבן עד ליום השיא, תשעה באב. הרב סולוביצ'יק ראה בתשעה באב מועד בעל חשיבות דתית וקיומית לעבודת ה' והבין את הצורך לחנך את האדם בן-ימינו לחוש את חוויית האבלות על המקדש.
הוא היה מודע למחסומים הלשוניים והספרותיים הניצבים בין האדם המודרני לבין הלשון הפיוטית של הקינות העתיקות, ולקושי לחוות רגשי אבלות על מקדש שחרב לפני קרוב לאלפיים שנה.
כמי שלאורך כתביו ושיעוריו הכיר בעומק הדתי החבוי בין מילות התפילה, הרב סולוביצ'יק שקד מדי שנה על ביאור הקינות לקהילתו בעת אמירתן. ספר זה, שזכה לעיבוד ולהתאמה לקהל הישראלי, הוא פרי מאמציו אלה החושפים את עושר מחשבתו ומקוריותה.