על התשובה | הרב יוסף דב סולובייצ'יק

את המסה איש האמונה הבודד כתב הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק באמצע המאה שעברה, ומאז ראתה אור בקיץ תשכ"ה (1965) כבשה לה לבבות רבים ונהפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית בת זמננו, חיבור שהוכר כיצירת מופת גם על ידי הוגים לא-יהודים.

במסה זו מתמודד הרב סולוביצ'יק עם המתח השורר בין האדם ההישגי והטכנולוגי לאדם העורג לא-לוהים. הוא עושה זאת דרך לימוד מעמיק של סיפור בריאת האדם, המציג שני טיפוסים: "איש ההוד", זה הרוצה לכבוש את כוחות הטבע, לנצלם לצרכיו ולשלוט בהם, ו"איש האמונה", הנקרא לוויתור ולהקרבה כדי לממש את בריתו עם האל. לדעת הרב סולוביצ'יק שני אנשים אלה, שאותם הוא מכנה אדם-א ואדם-ב, טבועים בכל אדם באשר הוא נברא ומעצבים את תודעתו.

המסה איש האמונה הבודד היטיבה לתאר, תוך כדי פרשנות יצירתית של המקרא, את שני הממדים הקיימים בעולמו של האדם – המעורבות בחיי העולם הזה בצד השאיפה לנשגב – את היחס ביניהם, את המצוקה הקיומית ואת האתגר הטמון בכך, ולפיכך נהפכה לקלאסיקה בעולם המחשבה היהודית.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הספר "זמן חרותינו" מכיל מסות ומאמרים לחג הפסח מאת הגרי"ד סולייבצ'יק זצ"ל.

ליל הסדר הוא בבחינת שחזור וחוויה מחדש של הדרמה של יציאת מצרים, שבה חזה כל יהודי בהתגלות ה'. בשל כך, הוא "ניחן באיכות יחידה במינה ומרתקת, מרומם בקדושתו וזוהר ביופי מסנוור". הוא בעל ממדים חווייתיים ושכליים רבי עומק, הארוגים במרקם העשייה ההלכתית. המצווה המרכזית שבו, סיפור יציאת מצרים, מחייבת לימוד והוראה, סיפור ועשייה סמלית, שבח והודאה.

הרב סולוביצ'יק ממשיך ומסביר כיצד ניתן לשמוע את הֵדיו של הסדר בתחומים החורגים הרבה מעבר לגבולותיו של לילה אחד. הסדר מלמדנו על גישתה של היהדות אל הסעודה, אל לימוד התורה, אל הזהות הלאומית ואל טיבה של החירות. יציאת מצרים איננה רק סיפורו של אירוע שהתרחש בעבר הרחוק; זו משנתו של העם היהודי, הפילוסופיה של תולדותינו.

לאור תובנה זו, פורשׂ המחבר בפנינו מראות חדשים, לא רק של ימים עברו, אלא גם של עתידנו ושל ההווה שבו אנו חיים.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903) היה מן הבולטים שבאנשי ההלכה במאה העשרים והוגה דעות חדשני ומקורי ביותר. במשך יותר מארבעים שנה העביר הרב סולוביצ'יק את השיעור בתלמוד לבכירים שבין תלמידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן שליד ישיבת יוניברסיטי בניו יורק, וכן הרצה בפני קהלים מגוונים ביותר. בהרצאותיו ובחיבוריו הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים להתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים, בעוד הוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הספר "חמש דרשות", מובאים דרשות שנאמרו בוועידות המזרחי בארה"ב בשנים תשכ"ב-תשכ"ז, ובהם משתף הרב סולוביצ'יק את שומעיו-קוראיו במחשבותיו על אודות מדינת ישראל, האתגרים העומדים בפניה, ומקומה בתודעה היהודית. מעבר לכך, הוא משרטט בקווים ברורים את בשורתה של תנועת המזרחי עבור כל יהודי החי בעולם המודרני, בין בארץ ובין בגולה:

תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך טבורו של העולם המודרני, על יופיו וכיעורו, גודלו, תוקפו ואכזריותו, הסואן והגועש, החורג והכובש, מלא עוז וגבורה מדעית-טכנולוגית אבל גם שחצנות מבהילה, זוהמה מוסרית וטומאת הנפש. אין אנו זזים מעולם זה ואין אנו פורשים לקרן זווית, ואין אנו מוכנים להפך לכת דתית שהפקירה את הציבור למען הצלת יחידים. אין אנו בונים תיבה כמו נח בשעתו. אנו מתפללים בעד הדור כולו. רוצים אנו לטהר עולם זה ולקדשו בעיני הנצח המתמידים בטהרתם ותפארתם, בתוכם הטרנסצנדנטי ובשלוותם הא-לוהית בתוך סופת המטמורפוזות ששמה התקדמות. אנו מאמינים, כי היהדות – בכוחה לתת משמעות ותכלית, ערך ועידון לחיים המודרניים על כל ריבוי גווניה. אין אנו מפחדים מן המתחדש בכל תחומי הקיום, ומשוכנעים אנו כי עלֹה נעלה ונוכל לו. לתפיסת עולם זו אני נאמן בכל מאודי.

בכדי לסייע לקורא לעמוד על עומק דעתו של הרב סולוביצ'יק בנושאים הנדונים בדרשות, הספר מלווה באחרית דבר, "על יחסו של הרב סולוביצ'יק לציונות", מאת הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.

על אף שנאמרו לפני כיובל שנים, ובנסיבות היסטוריות שונות משלנו, אנו תקווה כי ימצאו הקוראים שיש בדרשות אלו, ובתובנות ובערכים המובעים בהן, כוח להאיר את דרכנו גם היום.

הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג, 1993-1903 ) היה מן הבולטים באנשי ההלכה של המאה העשרים, והוגה דעות חדשני ומקורי. "הרב", כפי שנודע כינויו ברבים, הראה כיצד מציעות ההלכה וההגות היהודית כלים לביאור ניסיון החיים המודרני ולהערכתו. הוא הקים גשרים בין היהדות ובין העולם המודרני, תוך שהוא עומד בתוקף על שלמותה ועל עצמאותה של מחויבותו הדתית של היהודי, ובמיוחד מחויבותו לחיים על פי ההלכה.

כריכה קשה | 165 עמ'

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

הרב יוסף דב סלוביצ'יק

מה בין אבלות שבה אדם מתאבל על אדם קרוב אליו שנפטר, לבין אבלות על אירוע היסטורי רחוק, כמו חורבן המקדש?

הרב סולוביצ'יק מצביע על כך שדיני אבלות על קרוב שנפטר מתפתחים מן הכבד אל הקל ואילו על החורבן דיני האבלות הם בבחינת מוסיף והולך.
ההסבר לכך הוא בפער הרגשי שבין שתי התופעות. אדם שמת לו קרוב כואב את כאבו וזועק את זעקתו בכל כוחו מעומק לבו. אין הוא זקוק להלכה לעודד אותו לבכות אלא כדי לעזור לו לבטא את כאבו ולהתמודד עמו. לעומת זאת, האדם הממוצע אינו חש עצב ואינו מתאבל מעצמו על אובדן שהתרחש בעבר הרחוק כמו בית המקדש. לכן יש צורך להעצים בהדרגתיות את תחושת האבל והצער על החורבן עד ליום השיא, תשעה באב. הרב סולוביצ'יק ראה בתשעה באב מועד בעל חשיבות דתית וקיומית לעבודת ה' והבין את הצורך לחנך את האדם בן-ימינו לחוש את חוויית האבלות על המקדש.
הוא היה מודע למחסומים הלשוניים והספרותיים הניצבים בין האדם המודרני לבין הלשון הפיוטית של הקינות העתיקות, ולקושי לחוות רגשי אבלות על מקדש שחרב לפני קרוב לאלפיים שנה.
כמי שלאורך כתביו ושיעוריו הכיר בעומק הדתי החבוי בין מילות התפילה, הרב סולוביצ'יק שקד מדי שנה על ביאור הקינות לקהילתו בעת אמירתן. ספר זה, שזכה לעיבוד ולהתאמה לקהל הישראלי, הוא פרי מאמציו אלה החושפים את עושר מחשבתו ומקוריותה.