לפני ,,32,,שנים נשענתי על דוכן הנואמים במשכנו של הנשיא הרצוג ואמרתי ,,שהיהודים הם עם מזוכיסטי,,מפני שהם נגועים בתסביכי העבר,!!, אז הייתי מושל בשטחים,,כאלוף משנה במדי צה"ל)) ************************************************************************ בכל יום שאני פותח את העיתון או הטלוויזיה אני מתמלא חלחלה. דפים מלאים של דיווח על עוד ועוד מעשים נוראים המבוצעים בחוצות העיר, לא על-ידי דלת העם, שכביכול מעשיהם מהווים מחאה על עוניים כנגד בעלי ההון או השלטון, אלא גבירים, בעלי שם, טייקונים, חברי כנסת ושרים.  הנה זה עתה הסתיים משפטו של נוחי דנקנר מאילי ההון בארץ שחטא היוהרה דבק בו, והוא דהר לעבר הבלתי נראה, וככל שהונו גדל הוא המשיך אל הבלתי נודע, אל הרי החושך של ההשקעות. אולם יום אחד זה נגמר, ואז בצר לו חיפש מוצא קל והריץ את מניות אידיבי על-מנת לאגור מספיק כסף, הכל בניגוד לחוק כי הוא מעל החוק, ואם לאו אזי הרב המורשע פינטו נתן לו את חסותו.  וזה שנתן לו את חסותו בעצמו הורשע במתן שוחד, ורק בריאותו הלקויה מנעה ממנו ישיבה ארוכה בכלא. אחריו במצעד מופיע לא אחר מאשר תת-אלוף בצבא, בוכריס גיבור ישראל, שבגד בערכים על ברכיהם חונך בצבא, מעל בחוקי הצבא, ועשה כפי שצווה אותו היצר, לא חס על אישתו וששת ילדיו אלא עשה מה שבא לו.  היצר גובר על התורה  חבר הכנסת לשעבר אמנון כהן משס החרה החזיק אחריהם, קיבל שוחד ואף שוחד מיני לקח, ככל שידבנו לבו של העשיר וזה בניגוד לתורת ישראל וחוקיה. ובכלל לאחרונה יש שפע של אנשי דת ובינהם רבנים העוברים עבירות של הטרדה מינית, חלקם חשודים בפדופיליה וחלקם כנגד צעירות. תמיד צוירה לנו תמונה של החילונים כפורקי העול, ואלה המחונכים על-פי דת משה אינם כאלה. הם שומרים נגיעה, הם עושים עזרת נשים להפרדה. אבל מסתבר שהם אנשים כמונו וכמוך. היצר גובר על התורה, כפי שהנחש גבר על מצוות האלוהים והאכיל את חוה עם התפוח, שהפך להיות תפוח רקוב.  והטייקונים המשחקים בכסף שלנו עד תום, וכאשר הכסף תם הם עושים לנו תספורת, לא סתם אלא תספורת המונית, על כספים שחסכנו בקופות הפנסיה. הם עצמם לא מכניסים את היד לכיס על-מנת לכסות חלק ממה שהפסידו, חס וחלילה להם לא מספיק 10 מיליון דולר בכיס, הם צריכים מיליארדים, תאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם.  וראשי הערים לא טומנים את ידם בצלחת, החל מראש עירית נשר המשוחד, עבור לאור יהודה המבצע עבירות מין, ירידה דרומה לאשקלון וכו וכו. אין נפקדים, מכל המגזרים ומכל השכבות, כולם שכחו כיצד חיים בענווה ובצניעות, ואני תקווה שגורלנו לא יהיה כגורל נבואתו של הנביא ירמיהו.

:  15/12/2016   |

 

*************************************

להלן ,רשימת הטעויות :ב ,:13/05/1974  באסון מעלות:

א,,,המחבלים דרשו שחרור אסירים פלסטינים רבים:וביקשו לדבר עם השגריר הצרפתי,ולקח הרבה זמן כדי להביא את אלכס מראש הנקרה ולהלבישו בחליפה ועניבה ולהציגו כשגריר צרפת לצורך ניהול המיקוח :

ב,,,דיין נאלץ לטוס ממעלות לירושלים בכדי לקבל את אישורה של גולדה ולהחליט ,,או שחרור אסירים ,,או פריצה(מכיון שבדיוק היתה ועדת אגרנט,בשיא פעילותה,,ואיש לא העז לקחת על עצמו אחריות),,!!

ג,,,חיילי הכוח הפורץ התיבשו ליד הקיר הצפוני ,,6,, שעות עד לאישור הפריצה פנימה:ולכן ארעו השגיאות הבאות:
1. הצלף י' נכשל ולא הצליח להרוג את המחבל זיאד ע,אלרחים.
2. בקרב כל הכוחות היה חוסר בהירות לגבי מתן ההוראה לפתיחה באש ותחילת המבצע.
3. הכוח הפורץ ירה צרורות במהלך הכניסה לבניין בצורה בלתי מבוקרת, ירי אשר סיכן חלק מהתלמידים.
4. סרן צ' ל' טעה וזרק רימון זרחן על המחבל. הרימון החטיא וגרם למסך עשן מחניק אשר עיכב את ההתקדמות.
5. רס"ן עמירם לוין טעה ,,בקומה,, וגרם לעיכוב של 7-15 שניות.
6. היה היסוס לגבי המשך הריצה לתוך הכיתה עקב מסך העשן שנוצר.
7. אי הבנה בשרשרת הפיקוד בין מפקד היחידה לבין מוקי בצר אשר פיקד על החוליה שהיתה אמורה לטפס אל חלון הכיתה.
8. נגרם עיכוב גדול בפריצת הכוח מהחלון משום שהם הופתעו מעיתוי תחילת הפעולה. הם פרצו לכיתה רק לאחר רוב הירי.

אסון מעלות מוגדר עד היום ככישלון הצורב ביותר :

אל"מ מ"יל,,,  יגאל מזיאד עבאס

מהספר הרביעי

 

********************************************************

השלטון באיראן רודף באכזריות את המיעוט הערבי שם היושב על אוצרות נפט

 

איראן היא מדינה מלאכותית  כוללת מספר רב של קבוצות אתניות: פרסים, אזרים, כורדים, טורקמנים, בלוצ'ים, ערבים ועוד. הפרסים הם הקבוצה הגדולה והדומיננטית ומרכיבה כ-60 אחוזים מהאוכלוסייה. המנהיג העליון, עלי חאמינאי, הוא אזרי.

בדרום מערב המדינה, בחבל ח'וזיסטאן, חי המיעוט הערבי, ומרבית עתודות הנפט והגז של איראן טמונות באדמה שמתחת לרגליו. המיעוט הערבי הוא שיעי, בדיוק כמו הרוב הפרסי, אך היחס אליו מצד השלטונות שלילי ביותר. בעבר כונה החבל בשם ערביסטן כביטוי לקבוצה האתנית שישבה בו. אך אחרי הכיבוש הפרסי של שנת 1925, שינו הפרסים את שמו לח'וזיסטאן, במטרה להעלים את אופיו הערבי של האזור. כיום מכנה השלטון את האזור בשם אחוואז על שם עיר בירתו.

שטחו של החבל למעלה מ-60 אלף קמ"ר – פי-שלושה משטח מדינת ישראל, אך מספר תושביו כארבעה וחצי מיליון, שהם כמחצית מתושבי ישראל. למרות שבאזור זה נמצאות מרבית עתודות הנפט והגז של איראן, לא רק שהאוכלוסייה הערבית אינה נהנית מעושר זה, אלא אף סובלת ממנו.

השלטון באיראן אינו מכיר בקבוצה הערבית כמיעוט אתני, ואוסר עליה להשתמש בלשון הערבית בשימוש רשמי או ציבורי. אסור לערבים לקיים כל פעילות פוליטית או תרבותית באופן שיקדם את קיומם כקבוצה מובחנת.

השלטון האיראני בנה סכרים על שני הנהרות העיקריים בחבל, קארון ואלקרח'ה, כדי להעביר את המים לחבלים אחרים, בעיקר פרסיים, שבתוך איראן. כתוצאה מכך התייבשו אדמות חקלאיות רבות בחבל הערבי, וכפריים ערביים רבים נותרו ללא מקור פרנסה. רובם נאלצו להגר לערים, ושם הם חיים בעוני.

שדות הנפט המצויים באדמת חבל אחוואז מביאים אליו את חברות המערביות והסיניות לקידוח, הפקה וזיקוק, והפעילות הפטרוכימית הרחבה גורמת לזיהום האוויר ברמה ההופכת את החיים בחבל לסכנה בריאותית. השלטון באיראן אינו שת ליבו לסבל האוכלוסייה, וב-2005 פרצו הפגנות של ערבים בדרישה להכיר בהם כקולקטיב, ולחדול מפעולות שתכליתן לגזול את אוצרות הטבע של האזור. השלטון פיזר את ההפגנות תוך הרג של מאות אנשים.

בקרב האוכלוסייה הערבית באזור ח'וזיסטאן פועלים מספר ארגונים מחתרתיים, ובראשם "אלמג'לס אלווטני אלאחוואזי" – "המועצה הלאומית האחוואזית" – שמטרתם לשחרר את החבל מהכיבוש האיראני.

באוגוסט 2013 הוציאה איראן להורג 6 אזרחים אחוואזים, והפרסומים של בני האזור דיווחו על כך ש"האוייב האיראני" הוציא אותם להורג בגלל "פעולות טרור", בעוד שכל חטאם היה היותם סטודנטים שלווים באוניברסיטאות איראניות או השתתפותם בהפגנות בלתי אלימות. הוצאות להורג של בני חבל אחוואז אינן נדירות, ועד היום נתלו מאות אחוואזים ברחובות החבל כדי להרתיע את אחיהם מלדרוש עצמאות או זכויות.

ב-6 במארס השנה עצרו שלטונות איראן חכם דת ערבי בשם באקר אלנעאמי המתגורר בעיר אחוואז, ומאז לא נודע דבר על גורלו. השלטונות אינם מוסרים שום פרט על מקום הימצאו, ואף מכחישים שהוא בידיהם. זאת, למרות שעדי ראייה רבים ראו אנשי ביטחון בלבוש אזרחי פורצים לביתו, מוציאים אותו ולוקחים אותו ברכב השייך למנגנון ביטחון-הפנים.

גם בעבר הטרידו אותו מנגנוני הביטחון ועצרו אותו מספר פעמים, בכל פעם למשך מספר חודשים בצינוק. המעצר האחרון כלל גם את החרמת כל ספריו והטלפונים שלו. השלטונות מייחסים לו "הפצת תעמולה נגד המדינה" וביזוי הדת, שכן הם טוענים שאלנעאמי עזב את הפלג השיעי, הצטרף לסונה, וארגן אנשים לקריאת הקוראן, לקיים תפילות ולחגוג את החגים על פי הנהוג במדינות ערב הסוניות. משפחתו של אלנעאמי פנתה לארגונים בינלאומיים וכן לממונה על התיק האיראני במועצת זכויות האדם של האו"ם, ד"ר אחמד שהיד, אך ללא הועיל.

לטענת "תנועת המאבק הערבי לשחרור אחוואז" – אחד הארגונים המחתרתיים הפועל לשחרור הערבים מהעול האיראני – תופעות של דיכוי המיעוט הערבי הולכות ומתגברות, והשלטונות פורצים לבתי הפעילים ועוצרים רבים מהם, כולל נשים: לאחרונה נעצרה פעילה בשם זכיה אלניסי למשך שלושה ימים, ואחרי ששוחררה, הושמה במעצר בית ללא אפשרות ליצור קשר עם אף אחד.

שלטונות איראן שמו בחשבון הפייסבוק של זכיה טקסטים מפוברקים האמורים "להוכיח" את אשמתה. מעצרה עורר גל של התנגדות בקרב הציבור הערבי באיראן, ודבר מעצרה התפרסם בעולם. הפרסום גרם לשלטונות האיראנים לשחרר את זכיה מהכלא ולהעבירה למעצר בית, דבר המוכיח שהשלטון האיראני רגיש למה שמתפרסם עליו בעולם.

סביר להניח כי רגישות זו נובעת מחששו של השלטון האיראני מהתגברות הרגשות נגדו בקרב המיעוט הערבי, ואף בקרב מיעוטים אחרים, בעיקר הכורדים והבלוצ'ים, דבר העלול ליצוק שמן על מדורת המתיחות בין הפרסים והמיעוטים הרבים באיראן ולערער את היציבות במדינה זו.

המונחים שבהם משתמשים דוברי הארגונים באזור אחוואז מעניינים, שכן הם מכנים את השלטון האיראני "שלטון כיבוש" ואת חבל אחוואז – "ארץ כבושה".

העולם "הנאור" מתעלם בדרך כלל ממה שעושה השלטון האיראני בחבל אחוואז, כפי שהוא מתעלם ממרבית התופעות של הדיכוי, ההרג ההמוני והמלחמות בעולם הערבי והאיסלאמי. כל עוד אין הבעיות יוצרות פליטים המהגרים בהמוניהם לאירופה או לארה"ב, המערב אינו נוקף אצבע לעצור את האסון.

יתר על כן, השלטון האיראני, למרות יחסו השלילי כלפי מיעוטים דוגמת המיעוט הערבי, הכורדי והבלוצ'י, הפך באחרונה להיות חביב המערב, ומדינות מערביות רבות עומדות בתור לעשות איתו עסקים, אחרי ששיחררו מאות מיליארדי דולרים לקופתו המרוקנת.

ההיסטוריה תשפוט את מנהיגי המערב, שבמקום להדק את עניבת הסנקציות על משטר האיותאללה, הם שותקים נוכח מנופי התלייה שמפעיל משטר האימים נגד מתנגדיו ונגד המיעוטים המדוכאים, ומעדיפים לעשות עמו עסקים.

 

**************************************************************************

לנצח נאכל חרב

ועל חירבנו נחיה כאן עד אחרית הימים

המדריך,, למי שרוצה לשרוד במזרח התיכון

חייבים לראות אל מעבר לאופק,,!!

הרצאתו של מזיאד עבאס,,ערב חג הפסח,,,

 למדריכי טיולים,,ב,,21/04/2016

**************************************************

 

זה לא הכיבוש, לא האבטלה ולא הייאוש הקיומי: הפיגוע שהתרחש בירושלים, כמו כל פעולת טרור, איבה ומלחמה בתולדות המדינה, הוא חולייה נוספת ברצף מלחמת הג'יהאד, שמתקיימת כבר מאה שנים.

אחיי ורעיי, היהודים הגרים בארץ ישראל ובתפוצות. צר לי לספר לכם שהפיגועים שכולנו סובלים מהם היום, אתמול, לפני שבוע, חודש, שנה, עשר ומאה שנים, הם אותה מלחמה, אותו מאבק, אותו ג'יהאד, שהערבים מנהלים נגד היהודים כבר יותר ממאה שנים. פעם זו מלחמה עם אש גדולה באמצעות טנקים, מטוסים ואוניות, ופעם זו מלחמה על אש קטנה. "טרור" קוראים לה, עם פיצוצים, דקירות ויריות. לכל המלחמה הזו קוראים בערבית ג'יהאד, והיא מכוונת נגד היהודים באשר הם יהודים.

צר לי להזכיר לכם שהמלחמה הזו החלה הרבה לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בשנת 1948. פרעות 1920, 1921, 1929, ו-1939-1936 לא נגרמו בשל הקמת המדינה, או כיבוש 1948, כפי שמכנים זאת אויבינו. בוודאי שהיא לא מתחוללת בגלל "הכיבוש" של 1967. טבח יהודי חברון בוצע ביהודים שלא היו חלק מהתנועה הציונית. "התנועה לשחרור פלסטין" (הפת"ח) נוסדה – להזכירכם – בשנת 1959, ו"הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף) נוסד בשנת 1964, שנים לפני "כיבוש" 1967.

צר לי לציין בפניכם שהקריאות ששמענו בעיקר במלחמת העצמאות היו "איד'בח אל-יהוד" – "שחט את היהודים" – לא את "הישראלים" או את "הציונים". כי הבעייה שלהם היא עם היהודים מאז שסירבו לחיות תחת חסדי האסלאם כ"אהל ד'ימה",اهل الذمه"בני חסות", כפי שהאסלאם רצה לחייב אותם, וגם את הנוצרים.!! 

עד היום שרים ילדים בעולם הערבי: "פלסטין בלאדנא ואל-יהוד כלאבנא" – "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם כלבינו." הכלב, על-פי המסורת האסלאמית, הוא חיה טמאה, ועל-פי השריעה אם מוסלם מתפלל ומלפניו עובר כלב, חזיר, חמור, אישה, יהודי או נוצרי, תפילתו נפסלה והוא חייב להתחיל את תפילתו מההתחלה.

לא נעים לספר לכם, אבל סיסמה שגורה בפי אויביה של ישראל היא "ח'יבר, ח'יבר יא יהוד, ג'יש מחמד סיעוד" – ח'יבר הוא נווה מדבר בחצי האי ערב, שבו חיו יהודים ומוחמד שחט אותם בשנת 626 לסה"נ. הסיסמה מזכירה את האירוע ההוא ואומרת: "ח'יבר, ח'יבר הו יהודים, צבא מחמד עוד ישוב," כדי לעשות בכם את מה שעשה אז. היהודים, על-פי הקוראן, סורה 5 פסוק 82, הם "האויבים העויינים ביותר את המוסלמים," ובפסוק 60 מצוין שקללת אללה וחרון אפו רובצים עליהם והוא הפך אותם לקופים וחזירים. אז מי נתן להם זכות למדינה? ממתי יש להם זכות לריבונות?

 

שפת הכוח,,היא שפת המזרח התיכון

*************************************************************

למרות מה שאתם חושבים, השלום עם מצרים בא רק אחרי שסאדאת הבין שלמרות מאמצי הערבים לחסל את ישראל במלחמת העצמאות 1948, במבצע סיני 1956, במלחמת ששת הימים 1967, במלחמת ההתשה 1970, ואפילו במלחמת יום כיפור 1973 שהחלה בהפתעה עצומה, ישראל שרדה והצליחה להדוף את צבאות ערב והעבירה את המלחמה לשטחן – לכן סאדאת הבין שישראל היא בלתי מנוצחת ואין ברירה אלא לעשות איתה שלום, גם אם יהיה זמני ומבוסס על תקדים "שלום חודיבייה" משנת 628 לסה"נ, שבו נתן מחמד שלום זמני לכמעט 10 שנים לכופרים של מכה, אבל הפר אותו אחרי שנתיים בדיוק,,!!

גם הסכמי אוסלו עם ערפאת לא נבעו מאמונתו בשלום, אלא כהונאה, (ואני ידעתי זאת ולחשתי את חששותי למי שצריך) שערפאת עצמו כינה כ"שלום חודיבייה". כל מטרת הסכמי אוסלו היתה להקים יישות פלסטינית עם צבא וכלי נשק, שתחסל את ישראל בהגיע השעה. הוא אמר זאת השכם והערב ומקבלי ההחלטות שלנו אמרו שזה לתצרוכת פנימית, וכאשר התפוצצו ברחובותינו המחבלים המתאבדים הם קראו להם "קורבנות השלום". ממתי לשלום יש קרבנות? ומתי יופנו אלינו הרובים שאנחנו איפשרנו להם לקבל?

מעציב אותי לספר לכם שכל מאמצי ישראל להפיס את דעתם של אנשי חמאס בעזה עלו בתוהו, וחמאס הפך מארגון טרור למדינת טרור. טילי מוות, מנהרות תקיפה, מחבלים מתאבדים – כל אלו הם כלים לגיטימיים בעיני ממשלת הג'יהאד המושלת בעזה, ולעזאזל חיי האנשים, הנשים והילדים ברצועה, ולכל הרוחות רווחתם, בריאותם, שלומם ורכושם. תושבי עזה הם כלי משחק בידיהם של אנשי חמאס, הג'יהאד והסלפים, שמינו את עצמם לקציני הקישור בין תושבי עזה לגן עדן, אחרי שאירגנו להם בעולם הזה את הגיהנום.

מכאיב לי לספר לכל עייפי הנפש, רודפי השלום, בישראל ובעולם, שהמלט והברזל שכפיתם עלינו לספק לג'יהאדיסטים של עזה כדי לבנות מחדש את ההריסות והחרבות, שימשו לבניית מנהרות מוות, מוות לבני עזה ומוות לבני ישראל. במקום לבנות בתי חולים, בתי ספר ותשתיות, בנו אנשי הג'יהאד תשתית למוות, לסבל ולאסון. 

שוב טעיתם כשביססתם את המדיניות על חלומות, הזיות ותקוות, במקום על עובדות ונתונים. אבל גם הפרשנים (שאני ביניהם) לא נקיים מעוון: הללו אמרו בהרמוניה מפליאה שכאשר חמאס יהיו אחראים על האוכל, החשמל והרווחה של האוכלוסייה בעזה, הם יתמתנו ויהפכו לריאליסטים ופרגמטיים. ובכן, טעינו: תנועת חמאס, למרות שהיא הפכה מארגון אופוזיציה לתנועת שלטון, לא הסירה את הג'יהאד נגד ישראל מראש רשימת העדיפויות שלה, ולא מיתנה את היחס השלילי המוחלט שלה נגד "הישות הציונית".

 

חזון השלום ,,המסנוור ומעוור

לא נעים לי לקלקל לכם את מסיבת "שתי מדינות לשני עמים", כי מה שקורה היום בעזה, בדיוק מוחלט, יקרה גם במדינה הפלסטינית השנייה שאתם מנסים להקים ביהודה ושומרון. חמאס יזכו בבחירות למועצה המחוקקת כמו שזכו בינואר 2006, ויזכו גם בבחירות לנשיאות, ואם לא – הם ישתלטו על כל יהודה ושומרון במהפכה אלימה כפי שעשו בעזה ביוני 2007. וכשזה יקרה מה תגידו? "אופס... לא ידענו... לא שיערנו...?" אז עכשיו אתם יודעים, ולא צריכים לשער. זו צריכה להיות הנחת העבודה שלכם. ואם חמאס עזה חופרים היום מנהרות מוות אל שטחנו בחול, המנהרות מיהודה ושומרון תהיינה חפורות בסלע, ונראה אתכם מוצאים אותן ומפוצצים אותן.

ולכל מי שזיכרונו קצר אזכיר: ביולי 2014 חמאס הצליחו לסגור את נתב"ג למשך יום באמצעות טילים ששיגרו מעזה. אם וכאשר הם ישלטו ביהודה ושומרון הם יוכלו לסגור את נתב"ג עם רוגטקה, שכן הם ישקיפו על המסלולים מרמת בית אריה, ומי שלא מאמין לי שייעלה לגבעות שממזרח לנתב"ג, הנמצאות ב"שטחים הכבושים" (???) וייווכח ,,

בגלל משטר הרוחות בארץ, רוב המטוסים הנוחתים בנתב"ג ניגשים לנחיתה מצד מזרח, כלומר מעל הגבעות הללו בדיוק. האם מדינת חמאס תאפשר למטוסים המגיעים לישראל לחוג ולגשת לנחיתה מעל השטח שלה? ומה המחיר שישראל תצטרך לשלם אחרי שמטוס אחד של אל-על יופל חס וחלילה באמצעות מקלע או אר פי ג'י? ניתן להם את ירושלים כדי להרגיע אותם?

ואם אנחנו מדברים על ירושלים, מה תעשו כאשר מדינת חמאס תציב בפניכם אולטימאטום: ירושלים או מלחמה? הר הבית או שנסגור את נתב"ג? וכאשר העולם יתמוך בדרישה שלהם לקבל את ירושלים כדי להרגיע את האסלאם הקיצוני באמצעות תשלום ישראלי, מה תגידו?

וכאשר ישובו הצלפים לירות בעוברים ושבים ברחובות ירושלים מעל חומות העיר העתיקה כמו שעשו אחיהם הירדנים עד 1967, איפה תתחבאו? מאחורי קירות בטון? גדר ביטחון? או שמא תעבירו את בירת ישראל לתל אביב?

צר לי לאכזב אתכם אבל הדבר הגרוע ביותר שקרה לתקווה לשלום בישראל הוא תנועות השלום, אלו הקוראות לישראל להקים מדינת טרור ביהודה ושומרון ולוותר עבורה על מזרח ירושלים. במזרח התיכון מי שמבקש שלום, מי שמזמר על תשוקתו לשלום ומי מציע את ארצו ואדמתו כשוחד עבור נייר שכתובה עליו המילה "שלום" – נתפס כמי שהובס במלחמה והוא מבקש על נפשו. תנועות השלום יצרו לישראל תדמית תבוסתנית, חלשה ורכה, שבמזרח התיכון הדבר האחרון שהיא תקבל הוא שלום. באזור האלים והקיצוני שבו ישראל מנסה לשרוד, מי שנתפס כחלש מקבל בעיטה, אתם יודעים איפה, והוא מסולק לעזאזל במקרה הטוב, או נשחט ומאבד את ראשו במקרה הרגיל. במזרח התיכון "שלום" פירושו שאויביך עוזבים אותך במנוחה רק כי אתה חזק מדי, מאיים מדי ומסוכן מדי להתעסק איתך. במזרח התיכון, שלום מקבל רק מי שאיננו מנוצח.

מי שאינו מקבל את העובדה הזו, מי שלא מוכן ל"דם יזע ודמעות", מי שקצרה רוחו לקבל "שלום עכשיו", המזרח התיכון איננו מקום בשבילו. המזרח התיכון הוא מקום רק לחזקים, לאמיצים, לנחושים ולאלו המאמינים בצדקת דרכם.

מי שאיננו כזה, אולי יתאימו לו מקומות אחרים, שלווים ושקטים, פורחים ומשגשגים, כמו פריז, בריסל, מדריד, בוסטון או סן ברנרדינו

 

*************************************************************

טרור אסלאמי – ומלחמת-אזרחים בסוריה –

 פברואר מרץ-- 2016

 מאת אל"מ מ"יל מזיאד עבאס

*********************************************************************************************************************

בחודש מרס 2016, מלאו 5 שנים למלחמת-האזרחים בסוריה. כאשר החלו האירועים האלימים בסוריה, סביר להניח שאף אחד לא תיאר לעצמו שכך יתגלגלו פני הדברים. מ"הלב הפועם של העולם-הערבי", על-פי האידיאולוגיה של מפלגת הבעת', סוריה הפכה למדינה הכושלת ביותר במזרח-התיכון הערבי בשל אלימות בלתי-מרוסנת של כל הצדדים הלוחמים שחצתה את כל הקווים האנושיים. סוריה הפכה לעיי חורבות - מבחינה אורבאנית ומבחינה אנושית.

 

מה נותר מ"המבצר של הלאומיות הערבית" לאחר 5 שנות מלחמת-אזרחים בסוריה? מאומה. במשך עשרות שנים התקיימה בסוריה מערכת מקיפה של שטיפת-מוח אידיאולוגית - בעיקר מאז הפיכת הקצינים של חודש מרס 1963 - שעסקה ללא הרף על מקומה המיוחד והייחודי, כביכול, של סוריה במסגרת הלאומית הרחבה של עולם-הערבי ואף מעבר לו. היו מי שטענו שהשליטה על העולם-הערבי עוברת דרך סוריה. לא לחינם, מנהיג מצרים המיתולוגי עבד אל-נאצר, שאף להשתלט על סוריה במסגרת איחוד כפוי שהחזיק מעמד תקופה קצרה בין השנים 1961-1958. לאחר פירוק האיחוד, שני הצדדים יצאו ממנו במפח-נפש גדול מאוד. כחלק מהפקת-הלקחים שנערכו בסוריה ובמצרים, שתי המדינות החלו לפתח אידיאולוגית ייחודיות שרק זירזו את ההרס החברתי, הפוליטי והכלכלי בשתי המדינות ובמדינות ערביות נוספות בשל התערבותן הבוטה. משלב זה, ההידרדרות הייתה כבר רשומה על הקיר - שפריצתה הייתה תלויה בזמן ובנסיבות הטראגיות של האירועים שנחתו על העולם-הערבי במהלך העשורים האחרונים. העולם-הערבי כולו היה תלוי על בלימה. העולם-הערבי כולו עדיין תלוי על בלימה, כפי שאינטלקטואלים רבים במרחב-הערבי מתארים את המצב הנוכחי נכון לחודש מרס 2016.

 

כאשר החלו המרידות האזרחיות האלימות בעולם-הערבי בחודש ינואר 2011, נשיא סוריה בשאר אל-אסד הצהיר לבני-עמו, לנוכח האירועים הקשים, ש"סוריה איננה כמו מצרים וטוניסיה". ובכן, איך אסד הגיע למסקנה הנמהרת הזו? ובכן, בשאר אל-אסד הוא "התוצר" המובהק של התעמולה האידיאולוגית של מפלגת הבעת' הסורית שיצרה קהילה פוליטית אטומה. לאטימות הזו היה יעד פוליטי מקומי ברור שנועד לכסות את מה שהיה יודע מזה שנים רבות: סוריה היא בסך הכל תוצר מלאכותי המורכב מעדות ודתות העוינות האחת את השנייה - כפי שהיה בטבח האיום שהיה בעיר אל-חמה בשנת 1982 שבעקבותיו נרצחו עשרות-אלפי בני-אדם, וכמיליון אזרחים סורים נאלצו לעזוב את המדינה. האירועים האלה היו בזמן כהונתו של חאפז אל-אסד, אביו של בשאר. מסתבר שיש מקרים בהם התלמיד בכל זאת עולה על רבו. הבן, בשאר אל-אסד, אכן עלה על אביו בעשרות מונים, בעיקר בכל מה לחיסולם של מאות-אלפי בני-אדם לבריחתם של מיליוני אזרחים סורים לעבר מדינות שכנות ולעבר אירופה.

 

ב-15 במרס 2011 תוכנן בסוריה "יום הזעם". הלבה הרותחת החלה לבעבע בקצב-עולה ובהתמדה חודשים רבים לפני שהחלו מהומות הדמים בטוניסיה. כשהחלה כהונתו של בשאר אל-אסד כנשיא סוריה בחודש יוני 2000, רבים מאזרחי סוריה ציפו לשינוי חיובי על חייהם כפרטים ועל מדינתם כאומה ריבונית. אלא, שהחניך האדוק של התעמולה הסורית, התגלה כהרפתקן פולטי מקומי ואזורי. ימים אחדים לפני שהחל "יום הזעם" הסורי, התפרסמה כתבה צבעונית אוהדת של משפחת אסד הצעירה במגזין האופנה "ווג". זו הייתה עוד מצגת-שווא של "המשפחה הנשיאותית" שהייתה תלושה לחלוטין מהמציאות, שאינה שונה באופייה ממשפחות אחרות השולטות בעולם-הערבי.

 

סוריה הפכה למיקרוקוסמוס של העולם-הערבי כפי שלבנון הייתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. לפי שעה, המצב בסוריה חמור יותר, משום שבמדינה זו פועלים באלימות אין-ספור גורמים מקומיים, אזוריים ובינלאומיים שיש להם אינטרסים סותרים לחלוטין - החל מהכוחות החמושים המייצגים את הלאום הכורדי, דרך סעודיה ועד למעורבותה הישירה של רוסיה למען ביצור שלטונו של בשאר אל-אסד. מעורבותם של גורמים זרים וריבוי הקבוצות הלוחמות בסוריה הרחיבו את מעגל-האלימות למימדים קשים מנשוא. כך למשל, גורמים בינלאומיים פרסמו את מספר ההרוגים בסוריה בחמש השנים האחרונות הנע בין 300,000 הרוגים ל-470,000 הרוגים. זאת ועוד, סוריה הפכה לבעיה בינלאומית לאור זרם הפליטים הבלתי-פוסק המגיע לאירופה שבחלקו נעשה בעידודה הנמרץ של טורקיה. על כך במאמר הבא, לאור השיחות שנערכו בין טורקיה ל"איחוד האירופאי" ב-8 במרס 2016.

 

העוינות ההדדית בסוריה הפכה לקשה ומסובכת גם ללא קיומו של ארגון "המדינה האסלאמית". אין תימה איפה, שרבים בסוריה ומחוצה לה, החלו להפנים את הרעיון שיש לבצע חלוקה מחודשת של סוריה על בסיס עדתי-אזורי. למעשה, זה כל מה שנשאר מהעולם-הערבי "הגדול" המחולק לחמולות, שבטים, עדות, דתות, אזורים ומדינות - שכנראה יהפכו לשברירי מדינות. הכישלון הסורי הנוכחי הוא חלק אינטגראלי מהכישלון הערבי שאינו מצליח לבסס חברה אזרחית מודרנית ומתפקדת - הרחק מהציווי האלים של האסלאם שמצדיק פתרון אלים כפתרון מועדף לכול מחלוקת. מהבחינה הזו, אין כל הבדל בין המנהיגות של ערביי-ישראל לבין מנהיגים אחרים במרחב הערבי-אסלאמי של 2016.

 

בסיכומו של דבר בחודש פברואר 2016, נהרגו 12,559 בני-אדם; ובחודש ינואר 2016, נהרגו 12,161 בני-אדם. בשני החודשים הראשונים של שנת 2016 נהרגו 24,720 בני-אדם באלפי פעולות טרור אסלאמיות ובאלימות אסלאמית. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2015 נהרגו 147,875 בני-אדם. 

 

 **************************************************************************************************************************************************

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית - פברואר 2016

מדינה:	הרוגים:	פצועים/הערות:
סוריה:	4,802	8,000
עיראק:	3,841	6,000
אפגניסטן:	982	רובם טרוריסטים מוסלמים
ניגריה:	797	רבים מהם טרוריסטים מוסלמים
תימן:	571	2,000
טורקיה - כורדים:	250	רובם לוחמים כורדים
פקיסטן:	240	2,000
קמרון:	238	רבים מהם טרוריסטים מוסלמים
לוב:	213	500
סודאן + דארפור:	131	200
סומליה:	107	200
פיליפינים - טרור אסלאמי:	95	רובם טרוריסטים מוסלמים
מצרים:	58	--
דרום-סודאן:	53	--
מאלי:	38	--
הודו - קשמיר:	27	--
לבנון:	11	--
סעודיה:	5	דיווח רשמי בלבד
אלג'יריה:	5	--
טוניסיה:	4	--
צ'אד:	4	--
קניה - טרור אסלאמי:	3	--
תאילנד - טרור אסלאמי:	2	--
רוסיה - קווקז:	2	--
רוסיה - סוריה:	1	יועץ צבאי
ישראל - הרשות הפלסטינית:	16	טרוריסטים מוסלמים וג'יהאדיסטים
ישראל - טרור:	3	חיילת, קצין מילואים, ואזרח
תימן - חיסולים-מוקדים אמריקאיים:	12	--
אפגניסטן - חיסולים-ממוקדים אמריקאיים:	48	--
סה"כ:	12,559 הרוגים	18,900 פצועים

********************************************************************************************************

**********************************************************

מגדל אייפל בסכנה

הצעתי לפתרון,,שתי מדינות לשני עמים 

ממשלת צרפת, ובמיוחד הנשיא המהולל ושר החוץ המנותק שלה, היו מוכנים להיחלץ לעזרת ישראל לנוכח הזעקות כאילו מסגד אל-אקצה בסכנה, ואף הציעו לשלוח חיילים צרפתיים להגן על הר הבית בירושלים, בירת ישראל.

 

מן הראוי שכאשר מגדל אייפל בסכנה, ממשלת ישראל תציע לשלוח את חיילי צה"ל להגן על מגדל אייפל בפריז, בירת צרפת. מכיוון שטרור הוא טרור , ההגינות והאחווה מחייבות הצעה כזו לידידים בעת צרה, גם אם הם פועלים בשירות הטרור הערבי במטרה לדחוק את ישראל מארצה ומבירתה.

 

ואין להסתפק בכך. ממשלת ישראל יכולה להציע עוד מגוון של צעדים לסיוע לידידים בעת צרה. כשם שצרפת הייתה מן המובילות של המהלך הצודק והפייסני של סימון מוצרים מן "השטחים הכבושים", ישראל יכולה לנקוט צעד דומה לגבי מוצרים המיוצרים בארץ הבסקים (בצרפת ובספרד) ובאי קורסיקה, אזורים המייחלים להשתחרר מן הכיבוש הצרפתי המתמשך. ישראל יכולה גם לארח משלחות מן השטחים הללו ומשטחים כבושים אחרים באירופה.

 

ובמישור ההצהרתי, גם כאן ישראל יכולה לדבר בסגנון הצרפתי העדין והמנומס. כך, למשל, עליה לקרוא לשני הצדדים בסכסוך שבין המדינה האסלאמית לבין המדינה הצרפתית לשמור על איפוק ולהימנע מצעדים שיחריפו את הסכסוך ויפגעו באמון ובסיכוי ליישם את פתרון שתי המדינות: "שתי מדינות לשני עמים" עם בירה משותפת, שבמרכזה מגדל אייפל, סמל הדו-קיום.

 

בנוסף, מתוך הכרה במציאות המייאשת שבה חיים כעשרה אחוזים מאזרחי צרפת, ומתוך הבנה שיש לדאוג להם לאופק מדיני, חשוב להבין את מצוקתם ואת מניעיהם של עבאס/חמאס/דאעש ולא לדון אותם לכף חובה. על ישראל לעודד כל צעד בונה אמון שתנקוט ממשלת צרפת מול הקמים עליה להורגה, ובלבד שצעדים אלה ייעשו באיפוק ובמידתיות, בלי פגיעה מוגזמת בחופש התנועה של לוחמי החופש האסלאמיים.

*********************************************************

המצב של הדרוזים ,באזור סוידא,,נכון לעכשיו,,17/11/2015

*****************************************************************************

בעוד העיניים כולם נעוצות באירועים בצפון ובמערב סוריה שם מתנהלת מתקפה רבתית של כוחות ציר הרשע בחיפוי אווירי רוסי בניסיון לדחוק משם הן את כוחות המורדים והן את כוחות דאעש המתבוססים עמוק בתוך השטח עד בואכה לגבול לבנון, דרמה לא קטנה מתרחשת מתחת לרדאר של כל אמצעי התקשורת.
והכוונה היא למחוז אלסוידאא - הנמצא בדרום מזרח סוריה ומהווה למעשה את מחוז שם מתרכזים עיקר המיעוט הדרוזי הסורי . 
מדובר ביותר מחצי מיליון דרוזים המתגוררים באזור.
עד לאחרונה אויים מחוז סוידאא, הנמצא בשליטת משטר אסד בסיוע המיליציות הדרוזיות , הן על ידי כוחות המורדים הפועלים כרגע במלוא כוחם במחוז דרעא - אף הוא נמצא בדרום מערב סוריה, והן על ידי כוחות דאעש הפועלים בפרברים המזרחיים של המחוז בסיוע המיעוט הבדואי המתגורר באזור.
גבולות הגזרה על היום היו מאזור שדה התעופה הצבאי - אלת'ועלה במערב המחוז ועד לכפר חקף במזרח.
כוחות המורדים,בהחלטה שקולה ואחראית,הודיעו כבר כי הם אינם שואפים להתפשט מזרחה למחוז סוידאא וכי הם תומכים באחיהם הדרוזים . כל מאמציהם כרגע הם לכיוון צפון . הפנים לדמשק.
ממזרח, אנחנו עדים למאמצים ,בלתי פוסקים זה חודשים רבים , של כוחות דאעש ,שהגיעו ממזרח סוריה ,מכיוון א-רקה ,בירת חליפות דאעש, דרך תדמור ומשם דרומה לעבר מחוז סוידאא, בכוונה לכבוש את המחוז.
כזכור, המיעוט הדרוזי הפסיק לשלוח את בניו לשרות צבאי בצבא סוריה ,וכיום מעריכים כי יותר מ-30,000 צעירים דרוזים לא משרתים בצבא למרות שזאת חובתם החוקית.
הדבר היה מאוד לזרא בעיני המשטר ,שזקוק לכל חייל על מנת לשרוד , והם ניסו זמן רב לדבר על ליבם של הדרוזים שיחדשו את גיוס בניהם לצבא.
עד לאחרונה, כל עוד המנהיג הדרוזי הכריזמטי - בלעוס, אחז בפיקוד העליון , הדברים לא התקדמו, אך לאחר חיסולו, בידי אלמונים, אך כל האצבעות מצביעות לעבר השלטון המרכזי כעומד מאחורי פעילות זאת, חשבו שהעניינים ישתנו.
אך זאת הייתה תקוות שווא . הדרוזים הקימו לעצמם מיליציות מזויינות שיגנו על בני עדתם ורובם המכריע של הצעירים הדרוזים לא הגיע לשרות צבאי.
למרות שכמעט כל יום נהרג דרוזי או שנים במהלך שרותם בצבא סוריה.
לכולם ברור שאם דאעש יצליח לפרוץ מערבה ולבתר את מחוז סוידאא יתרחש אסון הומניטרי גדול ממדים לעדה הדרוזית שיאלצו לנוס מבתיהם . 
לאן הם יפנו ? על זה יש כמה דעות , יש אומרים לכיוון ישראל ויש אומרים לכיוון ירדן.

עד כה הפעילות של דאעש במזרח המחוז היה על "אש קטנה" והסתכם בסיורים אלימים במרחב המלחך את פאתיה המזרחים של המחוז בלבד . 
העברת נאמנות הבדואים באזור לדאעש הוסיף להם מכפיל כוח היות והם מכירים היטב את הטופוגרפיה של המחוז והם יודעים להוביל את כוחות דאעש בדרכים עקלקלות המקלים את הסתננותם לאזור.
פחות או יותר המלחמה בין צבא סוריה והדרוזים נגד דאעש התנהל בשטח גיאוגרפי קטן והם הצליחו לבלום את התקדמותם.
לאחרונה אנחנו מתחילים להבחין ב"טביעות אצבעות" של דאעש בפעילות המתרחשת מאחורי הקרבות הרגילים בפאתי המחוז.
סוכנות הידיעות הסורית - קסיון דיווחה אתמול על פעולת קומנדו מעוררת השתאות בנועזותה ובמחשבה המקורית שמאחוריה.
טנדר אזרחי שנשא חביות ריקות נעצר על ידי מחסום צבאי סורי בפאתי העיירה "ערא" כ-10 ק"מ דרומית מערבית לבירת המחוז -סוידאא לבדיקה שגרתית.
בעוד חיילי המחסום בודקים את תעודות הנהג יצאו מספר חמושים, שזהותם לא ברורה, מתוך החביות ותקפו את חיילי המחסום.תוצאות הקרב היו חד משמעיים - 4 אנשי בטחון סורים שאיישו את המחסום חוסלו והרכב הסתלק לדרכו מבלי שארע לתוקפים כלום.
דיווח אחד ספר על מטען צד שהופעל כנגד רכבים בדרכים המובילות מהעיר סוידאא צפונה . 
במקביל מדווחת סוכנות הידיעות -קסיון על מהלך משמעותי מאוד של משטר אסד באזור.
צבא סוריה פרס מחסומי צבא רבים בכל המחוז על מנת ללכוד חייבי גיוס ולהביאם לידי הצבא . 
מהלך זה יביא את משטר אסד להתנגשות ראש בראש במיעוט הדרוזי שבוודאי יתקומם אם יתחילו בניו להיחטף לצבא בניגוד לרצונם.
מנגד צריך להפנות מבט גם לכוחות "דאעש קונייטרה" שפעל עד כה בגזרה המרכזית של מחוז קונייטרה והחל ,בימים האחרונים לפנות דרומה לעבר גבול ירדן ומזרחה לעבר מחוז דרעא.
אם נביט במפה, אפשר כבר יהיה להבחין בתנועת מלקחיים גדולה של דאעש בניסיון לחבור לכוחותיהם המגיעים ממזרח . 
אומנם כרגע הכוחות שעומדים מולם נמצאים בעדיפות צבאית מוחלטת אך זה אף פעם לא הרתיע את דאעש הממשיכים במאמציהם להקיף ולכבוש את דרום סוריה.

למה אנו צפויים ? 
-אם המשטר יתעקש לגייס בכוח את הדרוזים מסוידאא הוא עלול לעמוד בפני מרד אזרחי גדול שיהיה למעלה מכוחותיו לטפל בו.
ואולי בכלל הצעד נועד לתת להם "לגיטימציה" לוותר על המחוז בבוא הזמן וסיבותיהן הלגיטימיות עמהן.
-מצד שני הבקעת קווי ההגנה הדרוזים במחוז יכול להשליך מאות אלפי תושבים למהומת אלוקים גדולה שיכולה מהר מאוד לצאת משליטה ותביא לתוצאות הרות אסון בשטח.
- הדרוזים צריכים לקחת בחשבון כי אם מהלך הגיוס בכוח של המשטר יכשל צבא סוריה ירים ידיים וייסוג מהאזור ויפקיר אותם לנפשם לנהל את המלחמה בדאעש בעצמם.
- נראה מאמץ עליון מצד כוחות המורדים, בלחץ ירדן וישראל, לנסות ולהשמיד את הזרוע המערבית במלקחיים הגדולים של דאעש באזור . 
- אנו צפויים להתגברות של פעולות הקומנדו של דאעש והבדואים נגד צבא סוריה והדרוזים בניסיון לפורר את האחדות במחוז.
- צבא סוריה בעצה אחת עם האירנים והחיזבאללה יעשו מאמץ צבאי משמעותי על מנת לנתק את דרכי האספקה והתגבורת של דאעש מכיוון מזרח סוריה לעבר תדמור ומשם לעבר המחוז. כבר בימים האחרונים אנחנו רואים מטוסי קרב רוסיים פועלים באזור תדמור המנסים לנתץ את מערך הכוחות של דאעש המהווה בסיס יציאה למתקפות הן דרומה והן מערבה לכיוון דמשק.
- תסריט האימים שמהדהד כרגע שראשי כל המדינות המעורבות בסכסוך הסורי היא האפשרות כי לאור מתקפות המחץ האוויריות של רוסי על מעוזי המורדים הסורים ובמיוחד נגד עמדות אלנוצרה בכל רחבי סוריה , יחליט ארגון המורדים החזק ביותר לאחד כוחות עם דאעש במאבק נגד כל מדינות ציר הרשע . 
חייבים לקחת זאת בחשבון.

 

**************************************************************

מדוע לא ניתן לתקן את בעיות המזרח התיכון?

בעקבות "האביב הערבי"

הרצאתו של מזיאד עבאס

ערב שנת תשע"ו 09/09/2015

בדצמבר הקרוב, בעוד שלושה חדשים, ימלאו חמש שנים לתמורה שהחלה בדצמבר 2010, שנקראה בתחילת דרכה "האביב הערבי". כל העולם מחא כפיים לגיבורי הרחוב, הענקים פשוטי העם, שבעשר אצבעותיהם סילקו את בן עלי מתוניסיה, הכניסו את מובארק לכלוב הנאשמים במצרים, התקוממו נגד קד'אפי צמא הדם בלוב, יצאו לרחובות נגד אסד בסוריה, מחו בקול נגד עלי עבדאללה צאלח בתימן, והתנחלו במחאה נגד השלטון בכיכרות מנאמה בירת בחריין. כל העולם עצר את נשימתו בתקווה שהנה אנחנו צופים בפתיחתו של דף חדש בספר ההיסטוריה של המזרח התיכון, שעיקרו שקיעת הדיקטטורה וזריחת הדמוקרטיה, חיסול אלימות השלטון ופריחת זכויות האדם וחרויות האזרח, היעלמות השחיתות והשתלטות השקיפות.

המחזות המדהימים של כיכר אלתחריר בקהיר, הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במצרים, הרכבת ממשלת קואליציה בתוניס, פעילות מפלגתית ערה במרוקו, פרלמנט עוצמתי בכווית, הפגנות למען חירויות פוליטיות בסוריה ונשים שיצאו מהמטבח כדי לדרוש את זכויותיהן. זה היה החלום שראינו דרך עיניהם הפתוחות של כמה עיתונאים שטופי רומנטיקה, ונפלנו במלכודת תקוותם שזו תהיה המציאות החדשה של האזור.

היום, כמעט חמש שנים אחרי האור הגדול, נמצא העולם הערבי במנהרה חשוכה, עלובה ועצובה, ללא שום נקודת אור באופק הקרוב והרחוק. סוריה, עיראק, לוב ותימן הפכו לשדות קרב כשהאזרחים הם הקורבנות, מהפכה במצרים הסירה את הנשיא הראשון שנבחר באורח פסוודו-דמוקרטי וסיסי מחזיר את מצב חרויות האזרח וזכויות האדם במצרים לימים האפלים של גמאל עבד אלנאצר.

השאלה המטרידה רבים בעולם היא למה נכשל "האביב הערבי", מה מקור הבעיות של האזור?

התשובה לשאלה הזו מורכבת, שכן היא כוללת מרכיבים רבים שפעלו בתקופות שונות ובאופנים שונים.

מקור כל הצרות הוא אבן היסוד של תרבות המזרח התיכון, השבטיות. מאז בריאת העולם היה האזור הזה מידבר ענק, צחיח ויבש, הכולל את מידבר הסהארה בצפון אפריקה, חצי האי ערב ומידבריות סיני, סוריה, עיראק וירדן. במידבר האדם חייב לחיות כשבט בשביל להגן על מקור המים שלו מפני שבטים אחרים, שגם הם זקוקים למים. לכן האחר הוא אוייב, הזר מאיים וכל מי שאיננו אחד מאיתנו זומם נגדנו. זה תמיד "אנחנו" ו"הם", ו"אנחנו" תמיד נגד האחרים. האדם נאמן לשבט, למנהגיו ולמסורותיו בכל מחיר, לא למדינה או לחוקיה ומוסדותיה. במילה אחת קוראים לזה "שבטיות". האומה הערבית עדיין חיה תחת השפעת צורת החשיבה וההתנהלות הזו.

הבעייה השנייה, הנובעת מהשבטיות היא האלימות. התרבות במזרח התיכון אומרת שמכיוון שה"אחר" הוא אוייב, ברגע שהוא מתקרב הוא עלול להרוג אותי כדי לקחת ממני את מקור המים, לכן אני צריך לחסל אותו לפני שהוא מחסל אותי. מכאן נובעת העובדה שהאלימות היא הכלי הראשון הננקט במזרח התיכון כדי לפתור סכסוכים, והאלימות היא כדי להרוג.

הבעייה השלישית, וגם היא נובעת מתרבות השבט, היא עניין הכבוד. אדם לעולם לא יסכים להשפלה, ומי שסבל מהשפלה ירצה לנקום במי שהשפיל אותו ולחסל אותו לגמרי. אדם מוכן לשחוט את בתו, אחותו ואף את אימו, אם זו הביאה לו בושה באמצעות התנהגות חופשית מדי. עניין הכבוד משחק תפקיד ראשי ביחסים בין פוליטיקאים ומדינות, ולעתים קרובות הוא חשוב יותר מענייני כלכלה, פיתוח ובריאות.

הבעייה הרביעית, וגם היא נובעת מתרבות השבט, היא בעיית השחיתות. מינוי קרובים למשרות שלטוניות – נפוטיזם – נתפס במערב כבעייה גדולה, ויש חוקים, תקנות ומנגנונים האמורים למנוע תופעה כזו. בתרבות המזרח התיכון נפוטיזם הוא שם המשחק הפוליטי והציבורי, שכן מי שהתמנה למשרה רמה איננו בוטח באנשים מקבוצות אחרות, ולכן הוא ממנה למשרות שתחת שליטתו את בני משפחתו או בני משפחה אחרת הנמצאת בברית עם משפחתו. אם היחסים בין המשפחות יתדרדרו, הוא יפטר את בני המשפחה האחרת, או שהם יתפטרו ממנו... 

מכאן גם נובעת הבעייה החמישית, תופעת השחיתות הכלכלית: איש שלטון חש מחויב כלכלית לבני משפחתו ושבטו, לא למדינה ובוודאי לא לקבוצות האחרות באוכלוסיית המדינה. לכן הוא מקצה משאבים להשקעה בתשתיות (דרכים, תקשורת, חינוך, רפואה, תעשייה) של האזור של השבט שלו ושל השבטים התומכים בו, איננו מקצה משאבים לקבוצות שאינן תומכות בו, ומצידו הם יכולים ללכת לעזאזל, או לאירופה, על פי בחירתם.

הבעייה השישית היא שבמזרח התיכון יש קבוצות אתניות רבות: ערבים, כורדים, תורכמנים, ברברים, יהודים, ארמים, פרסים, בלוצ'ים, אזרים ועוד. במקומות רבים חיות קבוצות אלה בחיכוך מתמיד, והיחסים ביניהן לא טובים ואף עוינים. הם בדרך כלל לא מתחתנים אלו עם אלו, וכל קבוצה שומרת בקנאות על לשונה, מנהגיה ומסורותיה. כל קבוצה מגדירה את עצמה באמצעות האחר, על ידי הצבתו בעמדת האוייב המאיים. מכאן נובעת האלימות הגדולה בין ערבים לכורדים, בין תורכים לכורדים, בין ערבים לברברים, ובעצם בין הערבים לכל האחרים.

בעייה שביעית היא בעיית הדת. האסלאם הוא הדת העיקרית במזרח התיכון, וקנאי האסלאם רואים בבני הדתות האחרות החיים במחיצתם כופרים שדינם מוות. מכאן נובעת האלימות של קנאים אסלאמים נגד נוצרים, יזידים, יהודים, עלווים, צבאא'ים, מנדעים, זורואסטרים, בהאא'ים, דרוזים או אתאיסטים.

בעייה שמינית היא הבעייה העדתית, בעיקר באסלאם. האסלאם התפלג באמצע המאה השביעית לשתי קבוצות, סונים ושיעים. המאבק ביניהן הוא על השלטון באסלאם, אבל לאורך השנים המאבק לבש מעטה דתי כי כל צד גייס את אללה, את הקוראן, את החדית' (התורה שבעל פה), את השריעה (ההלכה), את ההיסטוריה ואת התאולוגיה לצידו, והאסלאם השיעי שונה בהיבטים רבים מהאסלאם הסוני. 

יש מקום לסברה שמדובר כאן בשתי דתות שונות למרות הדמיון ביניהן. לאורך ההיסטוריה היו בין שתי העדות מעשי טבח רבים ומיליוני אנשים נפלו קרבן למאבק זה, כולל חללי מלחמת איראן (השיעית) נגד עיראק (תחת שלטון צדאם חוסיין הסוני) לאורך שנות השמונים של המאה ה-20.

בעייה תשיעית היא בעיית התרבות הסביבתית: באופן סכמטי מחולקת אוכלוסיית המזרח התיכון לשלוש קבוצות תרבות: בדווים שוכני המידבר, פלאחים (איכרים) הגרים בכפרים ובני עיר המתגוררים בערים. אלה שלוש תרבויות שונות במאפיינים רבים, עם סטראוטיפים ותפיסות הדדיות שקשה מאוד לעקוף אותן ולהתעלם מהן. הפלאח שונא את הבדווי כי בן המידבר גונב את התוצרת החקלאית שהאיכר עמל למענה חודשים רבים. הבדווי רואה בפלאח ובבן העיר אנשים נחותים כי הם ויתרו על אורח החיים הערבי המקורי, שהוא מידברי, והפכו לחלשי נפש ואופי. בן העיר רואה את הבדווי כפרימיטיבי שנשאר במידבר. מקרי נישואין בין הקבוצות הללו נדירים מאוד.

הבעייה העשירית היא מעשי הקולוניאליזם הבריטי, הצרפתי והאיטלקי, שסימנו את גבולות המזרח התיכון על פי האינטרסים שלהם ולא על פי קווי המתאר הסוציולוגי של המזרח התיכון. כן נוצרו מדינות בעלות אוכלוסיות המורכבות מקבוצות אתניות, שבטיות, דתיות ועדתיות שמעולם לא התחברו זו עם זו ומעולם לא יצרו "עם" אחד ומאוחד. למרות שמדינת סוריה קיימת (או עדיף: היתה קיימת) במשך עשרות שנים, לא נוצר בתודעת האזרחים "עם סורי" אלא נשארו בסוריה ערבים, כורדים, תורכמנים, מוסלמים, נוצרים, עלווים, דרוזים, שיעים, סונים, וכו'. גם מדינת עיראק לא הצליחה ליצור "עם עיראקי" ולא התנחלה בלבבות אזרחיה למרות מאמצי השלטון, והאזרחים המשיכו להגדיר את עצמם בהגדרה המסורתית כערבים, כורדים, סונים, שיעים, מוסלמים, נוצרים, יזידים, וכו'. כך, כתוצאה ממעשי הקולוניאליזם נוצרו מדינות שאינן לגיטימיות בעיני האזרחים, והם רואים במדינה משהו זר שנכפה עליהם בידי זרים, נוצרים, בני אירופה, שלחלוטין אינם מבינים את בעיות המזרח התיכון.

הבעייה האחת-עשרה היא בעיית השלטון במדינות ערב המודרניות. בכל אחת מהן השתלטה קבוצה אחת על כל המדינה, והיא שולטת בכל הקבוצות האחרות ביד רמה, בזרוע נטויה, בחרב שלופה ובמרתפי עינויים. המיעוט העלווי בסוריה, שבט הקד'אפים בלוב, המשפחה ההאשמית בירדן – כולם דוגמאות לקבוצה קטנה השולטת באחרים עם לגיטימציה קטנה, אם בכלל יש לה לגיטימציה.

הבעייה השתיים-עשרה היא ישראל: מדינה שקמה בעקבות נפילת האימפריה העותומנית במלחמת העולם הראשונה והכיבוש הקולוניאלי הבריטי, שאיפשר ליהודים לשוב אל ארץ מולדתם ההיסטורית אחרי שהוגלו ממנה לפני אלפיים שנה. באופן כללי, הערבים והמוסלמים אינם מכירים בזכותו של עם ישראל על ארצו, אינם מכירים ביהדות כדת חיה וקיימת, ובראייתם אין עם יהודי אלא רק קהילות יהודיות השייכות לכל אומה ולשון. לכן הם מתרגזים מעצם קיומה של מדינת ישראל בלי קשר לגבולותיה. 

השליטים הלא לגיטימיים של מדינות ערב המודרניות, הלא לגיטימיות, חיפשו אוייב חיצוני כדי להשתיק את האופוזיציה הפנימית ולאחד את העם תחת דגלם הלא לגיטימי, וישראל היתה שם כגורם מאחד, "אוייב חיצוני" ובעצם שעיר לעזאזל להפנות אליה את זעם ההמונים. זה מסביר את העויינות המתמדת של אמצעי התקשורת הערביים כלפי ישראל, ושלושה דורות של ערבים נולדו וגדלו אל תוך מכונת התעמולה נגד ישראל ולכן גישתם אליה, אל הישראלים ואל היהודים נובעת מהפרופגנדה השלילית הזו.

הבעייה השלוש-עשרה היא הנפט. משאב חשוב זה הפך את החברות הערביות במפרץ לחברות מוֹכְרות, לא עובדות, רוכשות, לא יצרניות, חברות שכל רכושן נובע לא מכישרון, לימודים ועבודה אלא ממה שאחרים – אמריקנים ואירופים – מצאו באדמתן. המאמץ הגדול ביותר של בני המפרץ מושקע בהליכה אל הבנק להפקיד את השיקים. העושר הקל יצר חברה נהנתנית, עסוקה בעצמה ובהנאות החיים, במכוניות פאר, בבתים מנקרי עיניים, בלבוש של מעצבים, בתכשיטי יוקרה ובשעונים שעולים מיליונים, במכוניות מזהב ומכסף, ב"שו-אוף" תקשורתי וברכישת כל גאדג'ט שיוצא לשוק. 

מנגד גרים עשרות מיליוני ערבים במצרים ובמדינות אחרות בעוני מחפיר, בשכונות לא מתוכננות, בלי מים זורמים, בלי מערכת ביוב, בלי חשמל ובלי טלפון, שקועים במחלות, בהזנחה, בבורות, באבטלה וביאוש. הפער בין העושר במפרץ והעוני ברחבי העולם הערבי מוציא אנשים מדעתם.

הבעייה הארבע-עשרה היא התערבות המערב בענייני המזרח התיכון, לא כדי לפתור את בעיות האזור אלא כדי לקדם את האינטרסים של מדינות המערב. הנפט, הגז, מכירת נשק, חוזי פיתוח, רכש ומסחר, כולם נועדו לנצל את אוצרות הטבע של המזרח התיכון ואת העבודה הזולה בו כדי לקדם את כלכלת המערב. מדינות המערב, ברית המועצות וכיום רוסיה וסין, שמרו ועדיין שומרות על שליטי ערב הלא לגיטימיים כדי שאלו יהיו תלויים בהן ובחוזים הכלכליים שהן חתמו. כל מי שחתם חוזה כלשהו עם שליט ערבי ידע היטב שהחוזה הזה יבוא על חשבון האנשים החיים (אלה חיים?) תחת שלטונו האכזר, אך זה לא הרתיע את הצמאים לכסף במדינות המערב. ממתי הם מונעים ממניעים מוסריים?

הבעייה החמש-עשרה היא בעיית אלג'זירה, ערוץ הג'יהאד התקשורתי שמפעילה מדינת הטרור, קטאר. מאז שעלה ערוץ זה לאוויר בנובמבר 1996 הוא עסוק יומם ולילה בהסתה פרועה נגד הדיקטטורים, נגד ישראל, נגד המערב ונגד תרבות המערב החודרת למרחב הערבי והאסלאמי, כאשר המגמה הברורה של אלג'זירה היא להרוס את המדינה המודרנית הערבית ולהשליט על האוכלוסייה את "האחים המוסלמים". "סלט המסרים" הזה עטוף בסיסמאות אטרקטיביות כמו "הדעה והדעה האחרת" ומכוסה במסכה של פתיחות ועריכת וידאו מושכת עין. ערוץ זה הוציא את האזרחים הזועמים לרחובות בשלהי 2010 ובמהלך 2011, הצית את העולם הערבי אך אינו יודע איך לכבות את השריפה שהוא הצית. לאמצעי התקשורת החברתית (פיסבוק, טוויטר, יוטיוב וכד') היה תפקיד אינסטרומנטלי, שסייע לציבור להתארגן להפגנות, אבל המוטיבציה באה מההסתה של אלג'זירה.

צֶבֶר זה של בעיות המאפיינות את המזרח התיכון גורם להרס התשתית החברתית, הכלכלית, הפוליטית והנורמטיבית של אוכלוסיית האזור, וגלי הבריחה ממנו לאירופה הם התוצאה של הרס זה. במהלך המאה העשרים ניסו עמי אירופה לפתור את בעיות התרבות המזרח תיכונית באמצעות יצירת המדינה הערבית המודרנית, שהיא העתק של המצאה אירופית – "מדינת הלאום" – שנתפרה על פי המידות התרבותיות של עמי אירופה. המדינה הערבית המודרנית נוסח אירופה כשלה, כי תרבות האוכלוסייה שלה היא תרבות מזרח-תיכונית הסובלת מבעיות שאירופה לא מכירה אותן, כמו שבטיות, אלימות, קנאות והעדר תודעת לאום.

דוגמה לטעות קשה היא האמונה התמימה וחסרת הבסיס שניתן להכניס דמוקרטיה לחברות במזרח התיכון. דמוקרטיה מערבית מבוססת על סדר חברתי המורכב ממרכיבי תרבות אירופה: הכרה בשוויון בין דתות ועדות, חרויות נשים, זכויות מיעוטים, חירות הביטוי, חופש המחשבה, זכויות חד-מיניים, חופש דת, חופש מדת, איסור על אלימות ובחירות חופשיות.

רוב המרכיבים הללו זרים לתרבות המזרח התיכון, שכן רובם מנוגדים לרוח האסלאם או לתרבות השבט, ולכן חברות מזרח תיכוניות מקיימות בחירות (חופשיות?) כדי ליצור רושם שהן הפכו לדמוקרטיות, בעוד שהן לא אימצו שום מרכיב תרבותי "דמוקרטי" אחר. הבחירות הן כלי בלבד, ולכן ניתן לאמצו במזרח התיכון. כל שאר מרכיבי הדמוקרטיה הם מהויות, ולכן קשה להם להיקלט במזרח התיכון.

היום אירופה נענשת בצורת גלי פליטים על החטאים שעשתה במזרח התיכון, אלה שנעשו בתום לבב ואלה שנעשו בכוונה תחילה, כדי לנצל את תלותם של השליטים הערבים במערב. 

בימים אלו של חשבון נפש, חשוב שהמערב ילמד את מקור צרות המזרח התיכון כדי להתמודד איתן באופן נכון, לא אינטרסנטי, כדי להגיע לפתרונות אמיתיים, אלו המתאימים לתרבות המזרח התיכון, ובראשם פירוק המדינות הקיימות, הלא לגיטימיות, והקמת אמירויות בעלות אוכלוסייה הומוגנית על חורבותיהן. אמירויות המפרץ (למעט בחריין) הן הדגם הנכון, המתאים למאפיינים התרבותיים של המזרח התיכון, ולכן חובה לקחת אותן כדגם לפתרון בעיות המזרח התיכון.

**************************************************************

הערכת מצב לקראת שנת תשע"ו 

לאדוני שהב"ט,,לעוזריו,,ולאנשי לשכתו המכובדים

**************************************************************************
"הטנקים שלנו.. יצטרכו לעמוד מול המוקאטעה.. במוקדם או במאוחר"

חגים שמחים לכל בית ישראל,,בחוץ וגם בפנים

תמשיך לדבר רק ערבית מדוברת,, עם הערבים

חוץ משפת הכוח יצורים כאלה פשוט,אינם מבינים

*********************************************************

ברמה האזורית והעולמית אנחנו נהיה מאוד נחותים

האיראנים מההסכמים יקבלו מיליארדים  ויהיו עשירים

ירכשו מרוסיה וסין מטוסים ,נשקים ,וטילים מתוחכמים

יחזקו את חיזבאללה ואת אסד ,,בהרבה ציודים וחיילים

הרוסים במקביל ירחיבו את דריסת רגלם בלאדקייה ויקימו בסיסים

בתירוץ ,,של חיזוק אסד במלחמתו, נגד דאעש וטרוריסטים אחרים

רוסים,,איראנים,,חזבאללה ,,סורים ושיעים יתלכדו כגוש שישנה את המאזנים

אובומא שלא ירצה להתכחש לחלב אמו,,(כך כתבתי לפני חמש שנים),,!!

יעמיד אותנו ואת ארצות הברית, כחסרי אונים לנוכח השינויים,,,!!

ואם כף המאזניים תוטה לרעתנו,, חס וחלילה,,מכל הכיוונים

סכנת העתיד תתהווה,,מהשמאל היהודי וערבי הפנים

*********************

תכנסו לגוגל ותכתבו,,,כמה משפטים

יגאל מזיאד עבאס,,נער הפלא של שנות הארבעים,,

או רמבו דרוזי בשירות צה"ל,,אלוף משנה במילואים

או ,הילד שהציל את קיבוץ יחיעם,,במצור ב 1948כשהיו מכותרים

משנת 1982 עד לשנת  1985 הייתי מושל מרחב בנימין ,,בשטחים

תיווכחו שתמיד ראיתי את הנולד,,ונתתי הערכות מצב,,במלוא הדיוקים

אני כבר משוחרר ,,30 שנים,,ונותן הרצאות,, בביתי לאוטובוסים מלאים

אירחתי אותם ללא כול תמורה כספית,,בכדי שתשרוד מדינת היהודים,,!!

כנכה צה"ל שכבתי על הגב ,,3,,שנים כתבתי ,,5,,כרכים,,להיסטוריה ולידידים

**************************************************************

הרצאתו של אל"מ מ"יל מזיאד עבאס "יגאל" ביום,, 09/09/2015 

הלב ידאב ויכאב,,מהערכתי ,על ביש מצב ,,ערב שנת תשע"ו,,!!

****************************************************************

העולם הערבי משוסע ,,מקוטב,,ומפורר

אבו מאזן והרשות במצב חלש,, ומאוד מעורער

אבו מאזן ייזום פרובוקציות על רקע המסגד,,וההר

על מנת לעורר שנאת העולם הערבי,,כנגד "הציוני האכזר"

העיתונות,, בעולם הערבי תעסוק בהעצמה ובהסתה בכל מאמר

מלך סעודיה ,מלך ירדן,,מצריים,וקטר,,יאיימו שיפגעו  בקשר שנקשר

שהפוליטיקאים יחוקקו חוקי ענישה וגירוש נגד זורק האבן,צעיר,,ומבוגר

הטנקים שלנו בסוף יצטרכו לעמוד מול המוקאטעה,,במוקדם או במאוחר,,

**************************

אבו מאזן דורש מהעולם לאפשר לו לתת "מקלט" ל"פליטים הפלסטינים מסוריה" בתוך שטחי הרשות הפלסטינית.

כמה סורים ממוצא פלסטיני יש? כ-חצי מיליון,,!!

מובן שננסה לבלום את זה אך תארו לעצמכם שזו תהיה מדינה של ממש עם חופש כניסה לגבולותיה?(כפי שרוצה הרצוג ועוד יפי נפש כמוהו) מיד היא תכניס, בנוסף לפלסטינים מסוריה,

 ועוד חצי מיליון מלבנון ,,אשר יצעדו מצור לאורך החוף ויגיעו תוך שעתיים לראש הנקרה ,,והרי לכם באמת – "שינוי המציאות הדמוגרפית" בארץ ישראל – לתמיד.

במה המדובר?

במיליציות מהמסוכנות בעולם... כנופיות... ארגוני טרור... קבוצות סלפים...שיגיעו לכאן עם הנשק וישבו על מישור החוף ונתב"ג! – וכך – באמת –לא נוכל עוד לחיות בישראל.

המדהים הוא שיש המשתמשים בטיעון הדמוגרפי דווקא להצדיק "מדינה פלסטינית", בעוד שאם כך יקרה, המציאות הדמוגרפית תיהפך לגהינום–עבור כולנו (אני מתכוון גם לנו הדרוזים)

ההיסטוריה הרי מלמדת שהיהודים לא קראו את אותות האזהרה בזמן, אפילו אם היו מרוחים על כל הקיר שלפניהם... ועוד אומרים שהיהודים הם "עם חכם..."(אבל אני כשהייתי מושל בשטחים אמרתי בלשכת הנשיא הרצוג לפני 31 שנים שהיהודים הם עם מזוכיסטי),,!!

ותוספת שלי למצביעי לפיד וכול תושבי "מדינת תל-אביב" שרובם משתמטים מצה"ל,,!! - כך ייראו אתכם,, ממרחק "צינור-מעופף", שישלח מהגבעות מזרחית לנתב"ג, ולגוש-דן, ביום שאחרי הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית באיו"ש...

***************************

אפשר יהיה לחשוב על הקמת מדינה פלסטינית רק ברצועת עזה,,!!

נצרף לשטח הרצועה עוד 30000 דונמים מסיני,,בתיאום עם המצריים

נבנה שכונות לתפארת,,בכסף סעודי,,ונשכן בהן את כול פליטי 1948

מאיו"ש ,,וזה ייקרא פתרון במאמצים אזוריים לבעיה הפלסטינאית,

**************************************************************

המוח" של אובמה – מוסלמית-איראנית

היועצת הבכירה ביותר של הנשיא ברק אובמה, ואלרי ג'ארט: "אני איראנית מלידה, מוסלמית באמונתי ואזרחית אמריקנית. מטרתי לשנות את אמריקה ולהפוך אותה למדינה יותר איסלאמית."

אולי יסתבר כי היא היתה זו שבחשה בכל המהלכים ואיפשרה את הכניעה האמריקנית לגחמות האיראניות השונות במו"מ. ואולי יתברר גם כי היא היתה בין האדריכלים החשובים להתערערות היחסים בין ישראל לארה"ב?

אולי תהיה זו הפתעה לאזרחי ישראל לגלות, כי היועצת הבכירה ביותר של הנשיא ברק אובמה, הדמות הדומיננטית ביותר בממשלו, המוגדרת כ"מוח מאחורי הקלעים," והלוחשת הקרובה ביותר לאוזנו ולליבו של הנשיא, המעורבת ביותר גם במינויים הבכירים של הממשל, היא איראנית בשם ואלרי ג'ארט המגדירה את עצמה באופן הברור ביותר לפי סדר החשיבות הבא: "אני איראנית מלידה, מוסלמית באמונתי ואזרחית אמריקנית. מטרתי לשנות את אמריקה ולהפוך אותה למדינה יותר איסלאמית. אמונתי באיסלאם מדריכה את פעולותיי וזה הולך טוב, כי אני פועלת מתוך ניצול עיקרון חופש הדת הנהוג בארה"ב."

כדי להבין עד כמה חשובה ג'ארט בממשל אובמה לא צריך לחפש עדויות מאחורי הקלעים המגדירות אותה כ"האדם הדומיננטי והמשפיע ביותר בבית הלבן של הנשיא" כפי שנכתב על אודותיה ב"ניו-יורק טיימס". אובמה עצמו אומר את הדברים באופן הברור ביותר: "ואלרי היא אחת מחברותיי הוותיקות ביותר. היחסים בינינו התפתחו לנקודה בה היא כמו אחות בשבילי... אני בוטח בה לגמרי."

ואילו עיתונאים המוצבים בסיקור הבית הלבן אומרים עליה שהיא "החברה קרובה ביותר וה'קונסיליירי' של הזוג הראשון, האדם האחרון שעוזב את החדר הסגלגל אחרי פגישות, והיחידה מחברי הסגל שסועדת עם המשפחה הראשונה בארוחות הפרטיות שלהם בערב."

על ואלרי בת ה-57, עורכת דין בהכשרתה, אפשר לומר שהיא המציאה את אובמה. ב-1991 עבדה כסגנית ראש הסגל של ראש עיריית שיקגו והיא זו שקיבלה לעבודה את מישל רובינסון שהיתה אז ארוסתו של ברק אובמה. ג'ארט לקחה את הזוג תחת חסותה ועזרה לאובמה הצעיר והשאפתן להתקדם בפוליטיקה הסבוכה של שיקגו. היא זכרה היטב את היעד שהציבה לו במוחה ואילו הוא לא שכח ושמר לה נאמנות. השאר הוא כבר היסטוריה.

חוקרי ההיסטוריה של ממשל אובמה וכותבים של ספרי זיכרונות מבין בכירי הממשל, כמו גם הנשיא אובמה עצמו, ודאי יידעו לספר מה היו מעלליה של ג'ארט בכל תחומי הפעילות של הבית הלבן, וכיצד השפיעה תפיסת העולם האיסלאמית על הממשל ובעיקר על היחסים הסבוכים בין ארה"ב לאיראן בתחום הגרעין. ואולי יסתבר כי היא היתה זו שבחשה בכל המהלכים ואיפשרה את הכניעה האמריקנית לגחמות האיראניות השונות במו"מ. 

ואולי יתברר גם כי היא היתה בין האדריכלים החשובים להתערערות היחסים בין ישראל לארה"ב. 

כך או כך, ברור שהיא היתה ועודנה האישיות החשובה ביותר בצוות הקרוב ביותר לנשיא אובמה. והיא נושאת בראשה סיפורים אין-ספור שיהיו כנראה חלק מההיסטוריה האמריקנית. ואולי אחד הסיפורים האלה יחשוף את התשובה לשאלה המסקרנת: האם נציגי ישראל ניסו במהלך שנות אובמה בבית הלבן לייצר קשר משמעותי עם ג'ארט כדי לשפר את הקשרים או שפשוט התעלמו מקיומה מתוך הנחה שהיא לא תשתף פעולה?

בין העיתונאים המסקרים את הבית הלבן מסתובב סיפור מבודח במידת-מה על השפעתה של ג'ארט על הנשיא. לקראת תום הקדנציה הנשיאותית – כך הולך הסיפור – כאשר תרצה ג'ארט להטביע את חותם אמונתה האיסלאמית על ארה"ב, היא תדאג לשינוי תדמיתי שיבוא לידי ביטוי בטקסט הכתוב על שטרות הדולר. במקום המילים

*******************************************************************

הסכם הגרעין עם איראן ,,והשפעתו על לבנון

הרצאתו של מזיאד עבאס,,01/09/2015
***************************************

הערכת מצב,,נכונה לאתמול ולהיום

לבנון של היום,,נמצאת על פי התהום

וכשהכסף האיראני יתחיל בקרוב לזרום

חיזבאללה יקנה את אהדת ראשי העדות

ודרכו איראן תתרחב ,,תתפשט,,וגם תשלוט

וכך תתחיל בקרוב,, מלחמת אזרחים במחנות,,ובתוך העדות

******************************** 

מזה כמה שבועות שמערכת איסוף האשפה בבירות מושבתת בשל סכסוכי עבודה וויכוחים בלתי מסתיימים על מזבלות, שאף אחד אינו רוצה למקם בחצר האחורית שלו ושל שכונתו. בבירות הצטברו אלפי טונות של אשפה שנערמת בערימות גדולות ומצחינות, ומזג האוויר החם של השבועות האחרונים הפך אותן לבלתי נסבלות. הבדיחה בלבנון היא שמחירם של אטבי הכביסה מאמירים, כי אנשים קונים אותם בהמוניהם כדי לסתום בהם את אפיהם.

   בעיית הזבל נובעת גם מאי-תפקודם של הגופים הרשמיים של המדינה. הממשלה בראשותו של תמאם סלאם אינה מצליחה לקבל החלטות, כבר למעלה משנה שהפרלמנט אינו מצליח לבחור נשיא, ואפילו הבחירות לפרלמנט מושעות בשל חלל חוקתי. לכן מדינת לבנון מתפקדת באופן לקוי ביותר, ולאזרחים אין אפילו למי להתלונן. מחאת האזרחים נגד מצב פינוי האשפה הפכה אפוא למחאה על אי-תפקוד המדינה. לכך יש להוסיף את זעם האוכלוסייה על השחיתות הנהוגה זה שנים רבות במסדרונות השלטון.

   אך הבעיה הבסיסית של השלטון בלבנון היא ששום דבר אינו יכול לקרות בלבנון ללא הסכמת חיזבאללה שהפך לגוף החזק ביותר, המסודר ביותר והמשפיע ביותר במדינה. חיזבאללה הוא למעשה מדינה בתוך מדינה, שכן יש לו כוח כלכלי גדול: חברות ציבוריות רבות העוסקות בתשתית – דרכים, גשרים, בניין, תקשורת, מים, חשמל – ובתעשיות שונות.

   חיזבאללה אינו לבד. מאחוריו עומדת איראן. ואילו מולו מתייצבים חוגים נוצריים, סונים, דרוזים ואפילו שיעים שמתנגדים לתפקיד שממלא הארגון בלבנון, בתמיכת סעודיה. המתיחות הגוברת בין איראן וסעודיה על רקע הסכם הגרעין עם המעצמות גולשת גם לתוך לבנון, והמחנות היריבים בלבנון הנתמכים על ידי שתי מדינות אלו מקצינים את עמדותיהם זה כלפי זה. עתה, בעקבות הסכם הגרעין שלה עם המעצמות, באמצעות מיליארדי הדולרים העלולים להגיע לידי חיזבאללה מאיראן, יוכל הארגון לקנות פוליטיקאים, אנשי תקשורת וכלי תקשורת, נשק ותחמושת, והשתלטותו על לבנון תהיה רק שאלה של זמן. 

 מלחמת האזרחים בפתח,,!!

בשבוע האחרון פרצו הפגנות גדולות בבירות על רקע המצב, והצבא, הסר למשמעתו של חיזבאללה, הרג ארבעה מפגינים ופצע עשרות. כדי להגן על משרדי הממשלה, הקיף אותם הצבא בגדר מבטון, והאזרחים השתמשו בה כלוח מודעות להביע את מחאתם על המצב. בין הסיסמאות שנכתבו על הגדר היו כמה מעניינות במיוחד: "תודה לממשלה על שסיפקה לנו את הדף הזה לכתוב עליו את תחושותינו", "מפלצות נמצאות מאחורי הגדר הזו", "גדר ההפרדה המעמדית", "גדר הבושה", "גדר הדיכוי", "אני מעדיף לחיות על הגבול עם ישראל", "אתם מסריחים", "סרסורי מועצת הגנבים" (שיבוש של "ישיבות מועצת השרים"). בפייסבוק קמה קבוצת מחאה לבנונית בשם "אתם מסריחים".

   באחד מאתרי החדשות כתב לבנוני: "המפגינים חייבים לפרוץ לדאחיה (הפרבר הדרומי של ביירות, מעוז חיזבאללה), פרבר הבושה של השיעים, משתפי הפעולה עם איראן ורוסיה, ולהתיז את ראשו של הנחש". מדובר כמובן בחסן נסראללה, שסיבך את לבנון במלחמה בסוריה שרבים בלבנון, גם בעדה השיעית, רואים בה מלחמה מיותרת. נסראללה מקפיד כל הזמן לטעון ש"אנו נמצאים במקום שבו עלינו להימצא", וכוונתו בשדה המערכה בסוריה. לבנוני אחד צייר סיסמה זו על פח זבל, שנסראללה בתוכו...

   אלא שברקע יש החשש קשה שכל הלבנונים מכל העדות שותפים לו, שמלחמת האזרחים בסוריה תגיע גם ללבנון. מאז שפרצה המלחמה בסוריה ב-2011, יש התנגשויות באופן כמעט קבוע בעיר טריפולי בצפון לבנון, בין שכונה מוסלמית סונית, באב אלתבאנה, ושכונה עלווית, ג'בל מוחסן. תושבי השכונה הסונית תומכים במורדים נגד אסד, ואילו תושבי השכונה העלווית נאמנים לשלטון של אסד. עד היום נהרגו בהתנגשויות בין השכונות עשרות אנשים.

   במחנה עין אלחילווה בדרום לבנון, ליד העיר צידון, מתנהלים קרבות בין חיילי פת"ח ובין קבוצה איסלאמית המכונה "ג'ונד אלשאם", על רקע דרישתה של האחרונה להתיר לה לגייס לוחמים כדי לסייע למורדים בסוריה, בעוד שפת"ח מתנגדת לכך מפחד שמא חיזבאללה ינקמו בפלסטינים בלבנון אם יתגייסו למורדים, כמו שאסד התנקם בפלסטינים במחנה ירמוכּ על כך שלא סייעו לו במלחמתו במורדים. המתח בין הפלגים הפלסטיניים מעלה את המתח במחנות הפליטים האחרים בלבנון, וקיים חשש רציני שהקרבות בעין אלחילווה יגלשו גם למחנות אחרים.

   לבנון נמצאת על פי התהום, וכל אירוע חריג עלול להפילה למלחמת אזרחים חמורה אף יותר מזו שהתנהלה בין 1975 ו-1989. על ישראל, אירופה והעולם כולו להיערך למצב כזה, שכן זרם הפליטים שיגיעו מלבנון עלול להיות דומה לזה המגיע מסוריה, ומעשי הזוועה שרואים בסוריה עלולים להתרחש גם בלבנון.

******************************************************************

מחוז דרעא בדרום סוריה-

- מצב צבא סוריה במחוז דרעא שבדרום המדינה-בכי רע.- רק כ-30 אחוז מחיילי צבא סוריה הנלחם במחוז דרעא הינם חיילים סורים.- המורדים הסורים נמנעים מלהכנס ללחימה נגד הדרוזים.- 27,000 צעירים דרוזים, מדרום סוריה, בגיל גיוס, ערקו ולא התייצבו לשרות.

תמונת מצב,, נכונה ליום,,20/08/2015

בעוד כל העיניים והאוזניים נוטים לכיוון מערב וצפון סוריה מתרחשים אירועים משמעותיים ביותר גם בדרום סוריה.
3 מחוזות מכסות את דרום סוריה: מחוז קונייטרה ממערב, מחוז דרעא במרכז ומחוז אלסויידאא' במזרח.
במחוז סויידאא דאעש מלחך את שולי מחוז הדרוזים ויחידות צבא סוריה נטועים במקומם ולמעשה הכול עומד ומחכה לניסיון פריצה גדול של דאעש המסובך כרגע בקרבות באזור תדמור וכוחותיו מתעכבים שם. הדרוזים הקימו מיליציות משלהם המונים עשרות אלפי צעירים שלקחו על כתפיהם את הגנת המחוז בעזרת צבא סוריה.
במחוז קונייטרה המצב די ברור. צבא המורדים השתלט על רובו המכריע של המחוז הגובל עם ישראל ונותרו רק 2 כיסי התנגדות עיקריים בו נצורים כוחות צבא סוריה ושותפיהם הדרוזים: חאן ארנבה וחאדר.
לא נותר לנו אלא להתעדכן מה קורה במחוז דרעא ולבחון אילו מטרות אסטרטגיות מרכזיות נותרו על כוונות המורדים לפני שיהיה אפשר להכריז על השלמת שחרור מחוז דרעא מעול צבא סוריה והפניית כל הכוחות לקראת המערכה הגדולה והמכריעה: המערכה על דמשק ופרבריה.
לשם כך נעזר במידע שהביא דובר צבא המורדים,המכונה בעגה הצבאית :"צבא חזית הדרום" - “الجبهة الجنوبية”, עיסם אלריס,عصام الريس , בראיון עיתונאי.
דובר המורדים עוזר לנו לעשות חיתוך מצב צבאי נכון להיום ולהלן כותרות הדברים:
-העיר דרעא: עד כה השתלטו כוחות "חזית הדרום" על כ-65 אחוז משטח בירת המחוז-העיר דרעא.

- אזור בטחון לאורך גבול ירדן: בימים האחרונים נפוצו שמועות כי צבא ירדן מרכז כוחות צבא גדולים לאורך גבולו עם סוריה לקראת מבצע להקמת אזור בטחון בצד הסורי בשטח שיקרע ממחוז דרעא ובמרכז האזור הביטחוני תהיה העיר דרעא. הדובר הדגיש כי כוחותיו זקוקים לאזור שכזה כדי להתגונן מפגיעתם הרעה של מטוסי חיל האוויר הסורי אך הוא מאמין כי ,לפחות כרגע, הקמת אזור שכזה אינו רלוונטי ולו רק בגלל שאף אחד לא התייעץ איתם ולא תאם איתם כל פעולות בשטח עצמו.

- כוחות ג'באהת אלנוצרה.
כוחות האוויר של בעלות הברית המערביים תוקפות ללא הרף מטרות אלנוצרה ברחבי סוריה והדובר נשאל לעמדת ארגונו.ותשובתו היתה כי כרגע כוחות חזית הדרום נמצאים בנתק איתם היות והם העמידו את מטרתם העיקרית שחרור סוריה למען הסורים ואילו אלנוצרה נלחמים למען האינטרסים הצרים שלהם. רק אם הם יסכימו להיות שותפים למטרת החזית הם יצורפו ויאפשרו להם להילחם במסגרת החזית הנרחבת.

-שדה התעופה הצבאי - "אלתועלה" - שעל גבול מחוז דרעא-סויידאא.
הדובר נשאל איך קורה שהשדה נעלם מבנק המטרות של החזית ולא רואים מאמץ לכבוש אתר צבאי אסטרטגי זה ? תשובתו הייתה: אנחנו מנסים למנוע פילוג בתוך העם הסורי. לאמור : היות ועל הגנת השדה משתתפים גם לוחמים דרוזים רבים שהצטרפו לצבא סוריה לכן צבא החזית נמנע מלנסות ולכבוש את המקום כדי לא לפגוע באחיהם הדרוזים. הדובר הדגיש כי העדה הדרוזית לא אפשרה ל-27,000 מצעיריה להצטרף ללחימה לצדם של צבא סוריה וזה לכשעצמו תרומה נכבדה למאמץ הצבאי של המורדים.
צבא המורדים מסתפק כרגע בכיסוי באש של כל מרחבי השדה ושיתוקו המלא מפעילות אווירית כלשהיא של חיל האוויר הסורי.

- המטרות האסטרטגיות שעוד נותרו בפני כוחות המורדים בטרם ישלימו את כבוש המחוז כולו.
הדובר הדגיש כי המערכה על מחוז דרעא מכילה 3 מטרות אסטרטגיות עיקריות:

- העיר דרעא שכבר כ-65 אחוז משטחה בשליטתם.
- דיוויזיה 9 שכרגע נשארה להילחם עם חטיבת שריון היחידה שנותרה לרשותה.
- דיוויזיה 5 חי"ר של צבא סוריה שאת מערכיה כוחות חזית הדרום יצטרכו לפרוץ ולהשמיד.

- מאזן הכוחות בין המורדים לכוחות המשטר:
הדובר הפתיע וגילה כי מכלל סד"כ הכוחות הסורים הנלחמים נגדם רק 30 אחוז הם מקרב חיילי צבא סוריה ואילו 70 אחוז הנותרים הם מקרב החיזבאללה והמיליציות השיעיות העירקיות והאירניות וכן חיילים מצבא סוריה. דובר אומר כי חיילי צבא סוריה בורחים עוד כשהם שומעים שמועות שצבא המורדים מתקרב לכיוונם. צבא סוריה עצמו שבור, כמו במחוזות אחרים ואת עיקר נטל הלחימה נושאים בכלל כוחות שיעים זרים שהגיעו מחוץ לסוריה.

- חימוש כוחות המורדים:
הדובר אמר כי המחסור בנשק נ"מ הטריד מאוד את מפקדי הכוחות אך הם קבלו החלטה אסטרטגית להילחם עם מה שיש ולנסות להגיע למירב ההישגים מה שיש ביד.

לסיום אמר הדובר כי להערכתם ,כיום, צבא סוריה נמצא בנקודת השפל הנמוכה ביותר שלו בדרום סוריה מאז פריצת המרד הסורי לפני יותר מ-4 שנים.

השלכות ותובנות:
- החלטת כוחות חזית הדרום שלא לכבוש לעת עתה את מחוז סויידאא הינו חכמה במיוחד. הם לא מעוניינים להקים עליהם מיליציה של עשרות אלפי לוחמים שרק יפריעו להם במשימתם העיקרית להפיל את משטר אסד בדמשק.
-המורדים משאירים לדרוזים להתעמת עם לוחמי דאעש ולמעשה מתאפשר להם לשחרר כוחות לחימה נוספים לעבר מטרות צבא סוריה בצפון דרעא והלאה משם.
- המורדים גם לא מביאים כמה דיוויזיות סוריות החונות במחוז סויידאא לידי לחימה נגדם מה עוד שהם אינם מתערבים כלל בלחימה במחוז דרעא.
- התמיהה מדוע דיוויזיות קומנדו סוריות החונות לא הרחק אינן מגיעות לעזרת צבא סוריה בדרעא יכולה להיות מתורצת בכך שהצבא הסורי חושש מאוד מפריצת כוחות דאעש ממזרח את קווי צבאם בסויידאא ובכך יאגפו את דמשק מדרום ותפתח להם הדרך להסתער על דמשק

**************************************************************************

ה-14 ביולי צויין במשך 226 השנים האחרונות "כיום הבסטיליה" – יום נפילת בית הכלא בפריז בידי העם שמרד במלך לואי ה-16 בשנת 1789. נפילת הבסטיליה מסמלת את נפילתן של המלוכה והעריצות ואת הקמת הרפובליקה, מדינת העם, המבוססת על ערכי החירות. לכן צרפת חוגגת ביום זה את חגה הלאומי. מהפכת העם הצרפתי הייתה הסמל והדוגמה לעמים רבים אחרים שנטלו גם הם את גורלם בידיהם, ולכן ניתן לראות את ה-14 ביולי כיום שפתח את העידן הדמוקרטי, שלטון העם האמיץ שהכניע את העריצות, חיסל את הדיקטטורה וייסד את המסגרת הדמוקרטית שבה מנהל העם את חייו בעצמו מתוך חירות וחופש.

226 שנים עברו, ובאותו יום בדיוק, 14 ביולי 2015, חתמו נציגי כמה עמים דמוקרטיים – וצרפת בתוכם – יחד עם נציגי מדינות פחות דמוקרטיות, רוסיה וסין, הסכם כניעה של העולם הדמוקרטי לעריצות של איראן, נתנו אישור לשאיפותיה להשיג הגמוניה אזורית ואולי אף מעבר לכך, תוך שהן מתעלמות מהתפקיד ההרסני שממלאת מדינת האיותאללה בארצות כמו תימן, סוריה, עיראק ולבנון.

החמור ביותר מבחינה מוסרית הוא המקרה הסורי: איראן תומכת בגלוי באסד, ואת מלחמתו למען שמירת שלטונו מנהל מפקד "כוח קודס" האיראני, השולט באופן מלא על כל הכוחות הלוחמים למען המשטר הסורי: חיזבאללה, "מתנדבים" אפגנים שהוכרחו לבוא לסוריה מאיראן ושרידי הצבא הסורי. העולם רואה ושומע את קולות הרצח ההמוני שמבצעת איראן באזרחי סוריה, והעולם שותק. ההסכם שנחתם כלל אינו מזכיר את הטרגדיה הסורית הנוראה שבה נוטלת איראן חלק פעיל ועיקרי.

איראן הרסה את המדינה הפסבדו-דמוקרטית היחידה שהייתה בעולם הערבי, לבנון. איראן חימשה את המיליציה השיעית, חיזבאללה, ובכך הפרה את האיזונים הרגישים בין העדות והפכה את לבנון למדינה בשליטת איש אחד, חסן נסראללה, שב-2006 לא היסס להטיל את המדינה למערכה והביא להרס התשתיות ולאלפי הרוגים. המערב, אביר הדמוקרטיה, לא דרש מאיראן לחדול מהרס לבנון.

כניעה מצמררת

איראן מנסה להפוך את תימן לעוד מדינה גרורה כדי להשתלט על מיצרי באב אלמנדב ולאיים על סעודיה מדרום. כדי להגן על עצמה, הקימה סעודיה קואליציה של מדינות ערביות, וכתוצאה מכך הפכה תימן לשדה מערכה שבו נהרגו עד עתה אלפי בני אדם. ההסכם שנחתם עם איראן אינו דורש ממנה לכבד את ריבונות תימן ואת המערכת הפוליטית השבירה שלה.

איראן אינה מסתירה את כוונתה לחסל את ישראל, ולכן ההסכם איתה אינו פחות מאשר סכין שנועצות מעצמות המערב בגבו הקולקטיבי של העם היהודי. מוזר שדווקא גרמניה, מכל המדינות, ממלאת חלק פעיל ומרכזי במתן היכולת לאיראן לעשות ליהודים את מה שהיטלר לא סיים.

השלטון האיראני מנהל את מדינתו באגרוף ברזל, במרתפי עינויים ובמנופים שבהם תולים עבריינים בכיכרות הערים. זהו משטר המלקה נשים ברחוב אם הן מעזות ללכת בלבוש שאינו על פי דרישות המשטר. ההסכם שנחתם עם איראן אינו מציב שום דרישה ממנה לכבד זכויות אדם, חירויות פוליטיות וזכויות מיעוטים ונשים. ההסכם מכשיר ומקבל את המשטר האיראני, המזכיר מאוד את שלטונו של לואי ה-16, אל תוך משפחת העמים של המאה ה-21.

ב-14 ביולי 2015 – "יום הבסטיליה" השנה – בגדו צרפת, בריטניה, גרמניה וארה"ב בערכי הדמוקרטיה, החירות ושלטון העם, בהעניקם לאחד המשטרים החשוכים, האלימים והאנטי-דמוקרטיים הגדולים ביותר בעולם את הרישיון להתקדם בתוכנית הגרעין שתביא אותו להשליט את מרותו על שכניו, ולייצא מוות והרס לכל חלקי העולם, כפי שהוא עושה מאז 1979 בסיסמה של "יצוא המהפכה".

יש מספר סיבות לכניעה זו של עמי המערב:

* רצונו העז של הנשיא האמריקני ברק אובמה להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שעשה דבר חיובי אחד לפחות למען השלום בעולם, אחרי שקיבל את פרס נובל לשלום.

* הלהיטות של מדינות אירופה לפתוח את השוק האיראני בפני התעשייה האירופית המדשדשת, ולצקת מיליארדים לכלכלה הקפואה של האיחוד האירופי.

* אמונה חסרת בסיס שניתן לפקח על נסיונותיהם של האיראנים להשיג נשק גרעיני, כשעל פי ההסכם אין לאף אחד זכות להיכנס למתקנים החשודים ללא האישור של שלטונות איראן.   * תקווה שבעוד 15 שנה – אחרי תום תקופת הפיקוח – תהפוך איראן למדינה שוחרת שלום.

*****************************************************************

*************************************************************************

ההכנות למתקפת האביב של החיזבאללה בסוריה. היבטים טקטיים של שדות הקרב,,,05/05/2015
- החיזבאללה נערך למתקפת האביב על מעוזי המורדים בהרי הקלמון בסוריה.
- מטרת המתקפה הינה לאבטח את הציר היבשתי המוביל מדמשק לאזורי החוף הסורי. - החיזבאללה למעשה הינו קבלן משנה למשימות שמטילים עליהם ההנהגה האירנית לטובת האינטרס העליון והבלעדי שלהם. אין עם זה ולא כלום כלפי האינטרס הקיומי של העדה השיעית בלבנון. הם לא יותר מבשר תותחים.
*************************

ההכנות למתקפת האביב של החיזבאללה בסוריה.היבטים טקטיים  של שדות הקרב.

כבר בסתיו 2014 הכריזו בחיזבאללה כי הם  ייצאו למתקפה רבתית על כוחות המורדים שהכו שורש על גבול סוריה - לבנון לא הרחק ממוקד ריכוז האוכלוסין העיקרי של העדה השיעית בלבנון

ההכרזה על מתקפה צפויה באה לאחר שבמהלך שנת 2014 היו קרבות כבדים בכל אזור הגבול בין כוחות החיזבאללה עם מעט עזרה מצבא סוריה כנגד יחידות המורדים השונות,שהם בעצמם לא היוו כוח צבאי אחד ומאוחד. על כוחות המורדים נמנו לוחמי ארגון ג'באהת אלנוצרה, דאעש, ויחידות אורגניות של צבא סוריה החופשי

כבר בשנה שעברה, עת החלה המתקפה הגדולה של המורדים בדרום סוריה מתוך כוונה לדחוק אותם מהאזור ומאזור קונייטרה,הבחנו במהלכים צבאיים מחושבים היטב של כוחות אלנוצרה שהיוו את הכוח הצבאי העיקרי בדרום ומערב סוריה לאורך גבול הגולן עם ישראל 

התוצאות הצבאיות שאליהן הגיעו אלנוצרה היתה דחיקת כוחות צבא סוריה ובעלי בריתם המיליציות השיעיות העירקיות ומכל העולם וכן החיזבאללה, מרוב שטח דרום סוריה ומהרוב המכריע של השטח הגובל עם הגולן הישראלי. אלנוצרה אף הרחיק לכת והחל לנוע צפונה מקונייטרה מתוך כוונה להגיע למפגש הגבולות סוריה-לבנון-ישראל באזור למרגלות רכס הר החרמון.

הצלחתם לא היתה מלאה אך היא הדליקה פעמוני אזהרה אדומים בפני הנהגת החיזבאללה ופטרוניהם מאירן. הם הפנימו כי המהלך הצבאי של אלנוצרה נועד בראש ובראשונה לסלול מעבר יבשתי לכוחותיו המוליך לעבר כפרי דרום לבנון השיעים. 

להנהגת החיזבאללה היה ברור כי פתיחת חזית לחימה נוספת עבורם בכפרי דרום לבנון הינה משימה שהיא מעבר ליכולותיהם לאחר שהם כבר פרשו את רוב כוחותיהם בחזיתות הלחימה ברחבי סוריה ובעירק ובתימן. הסכנה לכפרי השיעים בדום לבנון המריצו את החיזבאללה להפנות כוח צבאי איכותי לחסימת ציר התקדמות זאת.

גם צבא סוריה, שאבד את רוב מאחזיו במחוז קונייטרה עשה מאמץ עליון לשמור על פסגות הרי החרמון תחת שליטתו וכן להבטיח לכוחותיו המוצבים שם נתיב אספקה מאובטח ליד הכפר אלחשב. גם החיזבאללה וגם צבא סוריה דואגים לאבטח נתיב זה החוסם גם למעשה את התקדמות כוחות אלנוצרה צפונה.

עכשיו,כשהאביב פרץ בכל יופיו,החלו בחיזבאללה להיערך למתקפת האביב הצפויה לשם כך הם היו צריכים להיערך בהתאם.

החיזבאללה כבר הכריז כי לא אצה לו הדרך להתחיל במתקפה הגדולה ועד שהוא לא יהיה מוכן בכל ההיבטים הוא לא יחל במתקפה.

ואכן, עוד במהלך חורף 2014-15 הוא גייס כוחות גדולים מקרב בני הנוער של העדה, אימן אותם, וכן גייס את מירב כוחות המילואים שעמדו לרשותו מקרב עמו. גם יחידותיו  תומכות הלחימה גוייסו וצויידו בהתאם. יחידות ארטילריה רבות וכן יחידות טילי קרקע-קרקע מכל הסוגים הובאו לצפון לבנון ונערכו על קו הגבול עם סוריה.

במשך כל אותו זמן מאז תחילת החורף האחרון, הפעיל החיזבאללה את טייסות המזל"טים שלו, יום וליל, הן כדי לאבטח את הגבול מפני חדירות שוטפות של מורדים סורים והן בשביל לאסוף מידע טקטי חשוב בשדות העימות המיועדים לכבוש במסגרת מתקפת האביב. 

הדגש כמובן היה על כל אזור הרי אלקלמון בסוריה הנמצאים בקרבת הגבול הלבנוני ומהווים ציר תחבורה יבשתי קריטי בין דמשק לאזורי החוף הסורי. גם האסטרטגים האירנים,שעזרו בתכנון מתקפת האביב ייחסו חשיבות עליונה לשמירת נתיב זה פתוח ומאובטח ואפילו על חשבון שטחי לאום רבים וחשובים שהופקרו בצפון ובמזרח סוריה.

בתקופה האחרונה הובאו לאזור הגבול הסורי גם יחידות עילית רבות של החיזבאללה,שהחלו להתרכז באזורי כינוס מסודרים לקראת הטלתם למערכה בקלמון. מתכנני מתקפת האביב מעריכים כי תגובת המורדים לא תישאר בחבל ארץ מוגדרת אחת. ברור להם כי כדי להקל את הלחץ הצבאי הצפוי ליחידות המורדים במתקפה, הם יפתחו חזיתות נוספות מצפון ומדרום להרי קלמון תוך ניסיון להנחית מכות כואבות במיוחד לעדה השיעית בלבנון.

כך למשל העריכו בחיזבאללה כי כוחות אלנוצרה הנמצאים במחוז קונייטרה ינסו שוב לפרוץ צפונה ולהגיע לכפרי השיעים, משימה שאם תצליח תוכל לפורר באחת את מתקפת החיזבאללה שתאלץ לשלוח בבהילות את כוחותיה להציל את תושבי כפרי דרום לבנון במקום להלחם בקלמון. אותו תרגיל צפוי גם בגזרות הלחימה מצפון לקלמון באזור חומס. לכן נקט הפיקוד של החיזבאללה במהלך מעניין.

כוחות עילית שנשלחו להיערך מול גזרת אלקלמון, למעשה הרחיבו את גזרת האחריות שלהם ומתחו אותה עד גזרת הר החרמון שם חברו לכוחות החיזבאללה הנמצאים בפאתי מחוז קונייטרה כדי לחסום את נתיב התקדמות אלנוצרה צפונה.

הרחבת גזרת אחריות זאת נועדה הן כדי להגיב במקרה של מתקפה רבתית של אלנוצרה באזור והן כדי לחסום תגבורות של אלנוצרה לכיוון הרי קלמון.

החיזבאללה לא סומך ולא חושב שהוא יקבל עזרה צבאית יבשתית מצבא סוריה בו הוא רואה צבא נרפה,חלש,ללא רצון להלחם ובעיקר מושחת שמוכן למכור את אנשי החיזבאללה בעבור נזיד עדשים. מקסימום שהחיזבאללה יקבל מצבא סוריה הן גיחות אוויריות לטובת המתקפה וקצת יחידות שריון שיוטלו למערכה רק כדי לצאת לידי חובה. לכל הצדדים ברור כי יחידות ציידי הנ"ט של המורדים יכולים לנטרל בקלות יחסית את הכוח המשוריין בלחימתו בתוך שטח הררי.

אלנוצרה כבר הציב חוליות נ"ט רבות בכל רכסי הרי קלמון השולטים כדי לנטרל כוחות שריון אלו. אם אפשר יהיה לנחש,בטרם תחילת המתקפה, איך תראה מתקפה זאת, הרי שלהערכתי נראה בוקר אחד, עם אור ראשון מסך אש אדיר מתגלגל הפורץ מעשרות קני ארטילריה של החיזבאללה בשטח לבנון לעבר מטרות מורדים בהרי הקלמון. לאחר ריכוך ראשוני נתחיל לראות תחילת תנועת כוחות, שתעשה בזהירות רבה מאוד. הדבר האחרון שנאסראללה רוצה לראות במתקפה זאת זה מרחץ דמים בקרב אנשיו, הסובלים גם כך משעור אבדות בלתי נסבל במיוחד בעת האחרונה.

צבא סוריה יתרום למערכה זאת את כלי הטייס שלו שיתקפו מעל וכן כוח אש מסויים מיחידות הארטילריה שלו באזור אלקטייפה. מטרת מתקפת האביב הינה לדחוק את כוחות המורדים מהרי קלמון ולטהר את הדרך בין דמשק לאזורי החוף וכן להסיר את האיום ההולך ולובש צורה על זרוע הטילים הכבדה האסטרטגית של צבא סוריה באזור אלקטייפה שחלק מטילים אלו נתנו לחיזבאללה בהוראת אירן אך היא אינה מסוגלת לממש "מתנה" זאת בגלל התנגדות ישראל למהלך ספציפי זה.

מה יהיה בעתיד? ניתן רק להעריך.

מתום הבנת הכוחות הצבאיים שהוקצו למתקפה , כמה אלפי לוחמי חיזבאללה וכמה אלפי חיילי צבא סוריה,ניתן להעריך כי מדובר בכוח צבאי לוקה בחסר שלא יצליח להכריע את המערכה בהרי קלמון ולהשיג את מטרת הרחקת המורדים מחבל ארץ זאת.

מימוש מתקפת האביב ,במידה ולא תצלח, תשקיע את החיזבאללה במלחמת חפירות שכה מאפיינת את הלחימה בסוריה ותאלץ את הנהגת התנועה לקבלת החלטות אמיצות וכואבות כמו להפסיק את המתקפה ולסגת ולהתכנס על גבול לבנון ולהגן על מרחב המחייה של האוכלוסיה השיעית בצפון לבנון.

מבט צפונה יותר, לעבר גזרת חומס- אלקוצייר , מביא אותנו למחשבה כי החיזבאללה יקים באזור כוח בלימה מתוגבר שימנע מכוחות דאעש הרבים שהתרכזו מאז החורף האחרון באזורי הגבול יחד עם לוחמי אלנוצרה לקראת פריצתם למרחב הלבנוני.מטרם האסטרטגית הגולה היא להגיע למימי הים התיכון תוך ביתור לבנון.הם מסתמכים על האוכלוסיה הלבנונית-סונית שתאיר להם פנים בזמן הקרבות בתוך לבנון.

אתם שואלים מה יקרה אם החיזבאללה יכשל במתקפת האביב שלו ובבלימת דאעש בצפון לבנון? או אז תחזו בימות המשיח, כמעט, בדמות מנוסה רבתית של האוכלוסייה השיעית ממרחבי צפון לבנון לעבר דרום ומערב לבנון מתוך תקווה לחסות בצל המטרייה הישראלית שלא תאפשר לכוחות דאעש להתקרב יותר מדיי לגבול הצפוני שלה.

חשוב להדגיש כי כל הערכת המצב הזו מבוססת אך ורק על מקורות גלויים ועל תסריטים המתפרסמים בעיתונות הערבית ברחבי המזרח התיכון
..זאת הערכתי האישית והיא טובה ממש כמו הערכתו של כל אחד אחר
. יום טוב

**************************************************************

הערכת מצב: נאסראללה עומד בפני ''ברירת השטן'' - שיקולי תגובת הנגד מול ישראל,,!!

26/04/2015
**********************************************
***************

- נאסראללה עומד בפני ברירות השטן
- לא זאת טובה וגם לא זאת.
- החיזבאללה חושש מעימות בהיקף מלא עם צה"ל בו יושמד.
- החיזבאללה חושש מדאעש ואלנוצרה המתדפקים על דלתות בתי השיעים  בצפון סוריה ורוצים רק להכחידם.
- גם כוח גדול ומסוכן של דאעש ואלנוצרה מתדפקים על דלתות החיזבאללה  בצפון לבנון.


נאסראללה עומד בימים אלו בפני ברירות קשות והחלטות קריטיות שעליו לקבל, אל מול המצב השורר בשטח לבנון וסוריה וישראל.
לוחמיו והאינטרסים שלו בסוריה מותקפים כמעט בגלוי על ידי ישראל והוא, בנטייתו הטבעית חושב או רוצה או שואף להגיב בכוחותיו הוא שעליהם הוא יכול לסמוך לאור, מה שהוא שמעריך, כיכולות המסוגלות להתמודד עם צה"ל.
מצד שני מקורות המודיעין העומדות לרשותו, וכן מודיעין המגיע מבעלי בריתו, מגלות לו כי דאעש הולך וצובר נוכחות צבאית מאיימת לאורך גבולה המזרחי של לבנון עם סוריה ובמיוחד בגזרות אלקלמון ויברוד הנמצאים מול אזורי בעל בק והרמל.
המידע הזורם מהשטח מראה לו כי דאעש התאושש לחלוטין מהמכות הצבאיות שספג ממש בטרם החל החורף וכי כרגע הוא ובעל בריתו המקומי-ארגון ג'באהת אלנוצרה, מציבים איום ברור על כל צפון לבנון.
מנגד מדווחים מקורות יודעי דבר בלבנון, כי ההכנות הצבאיות שהחיזבאללה כבר נמצא בעיצומן על מנת לצאת למתקפת האביב כנגד המורדים הסורים על שלל יחידותיו, מזכירות את "ההכנות האינטנסיביות "שעשה החיזבאללה ערב המערכה על העיר אלקוצייר שהביאה לכיבוש העיר וגרוש המורדים מגבול סוריה - לבנון.
גם נאסראללה וגם ההנהגה העליונה של הארגון יודעים היטב כי זה כבר למעלה מכוחו של הארגון להתמודד בו זמנית, הן נגד צה"ל בדרום לבנון והן נגד כוחות המורדים בצפון מזרח לבנון,ועליהם להחליט "בין דֶבֶר (שם מחלה) לצרעת" לאמור, האם להגיב נגד ישראל ובכך לשקוע במלחמה שללא ספק תרסק אותם כמעט כליל, אך מנגד תשמור על כבודו ומילתו של נאסראללה שאמר שיגיב לכל פעולה ישראלית, או להתמודד עם האיום של המורדים הסורים שמאיימים ממש על ביתו ובית חסידיו.
ברור לנאסראללה כי הישגים קרקעיים לדאעש ולאלנוצרה בצפון לבנון יביאו לשואה לבני עדתו והם יסולקו מאדמתם ומקומות ישוביהם יהרסו עד היסוד. בעוד שלחימה נגד ישראל תביא רק להרס רב אך לא תהווה סיכון קיומי לבני עדתו.
לכן, ההערכה היא, שנראה אולי תגובה ב"שלט רחוק" של החיזבאללה באמצעות יחידות "מיקור חוץ", מה שמכונה חיזבאללה סוריה, מבלי שניתן יהיה להוליך את הקשר עד הארגון הלבנוני עצמו ולמנוע בכך תגובה ישראלית קשה. לא נראה כי החיזבאללה הולך לשבור את הכלים עם ישראל. 

גם אירן לא מעוניינת כרגע במהלך שכזה כל עוד ההסכם הגרעיני עם ארה"ב לא עבר את כל שלבי האישור בממשל האמריקאי. נאסראללה הוכיח כבר בעבר שהוא לא טיפש ובטח לא מהמר.
הוא מתנהל בקור רוח, תוך התחשבות באינטרסים המקומיים שלו ובאינטרסים האירנים תוך שמירת "כבודו" כראוי.
לסיכום - החיזבאללה כרגע עושה את ההכנות בשטח לקראת מתקפת האביב המתוכננת באזורי קלמון על מנת להרחיק מפתח ביתו את סכנת דאעש והמורדים ורק אחר כך, אם יהיה בכלל "אחר כך", לשקול את צעדיו מול ישראל וחזית קונייטרה.

חזית קונייטרה הינה "קריזה" אירנית שנועדת למרר לישראל את החיים ואינה משרתת כלל את מטרות החיזבאללה שגם כך נמצא במתקפה פנימית מצד אנשיו לאור מעורבותו בקרבות מיותרים נגד אויבים עדיפים.

אירן מצידה מנסה ממש בימים אלו, לגייס אלפי מתנדבים שיעים מכל העולם על מנת להביאם לקרבת גבול ישראל מה שיביא את ישראל לשקול פעם נוספת כל פעולה נגדם. ישראל תיטיב לעשות אם תלחץ כרגע דוושות הלחץ נגד יחידות האוייבים המתרכזות על גבולה בגולן, לא צפויות תגובות קשות במיוחד. הם עסוקים בהישרדות מול מכותיו של צבא סוריה החופשי ולא יתפנו להתעסק עם תגובות נגד.
ישראל חייבת לנצל את המצב הנוכחי על מנת להרחיק כוחות מיליציה עוינים אלו מגבולה המזרחי אחרת זה יהיה בכייה לדורות ממש כמו ארסנל הטילים של החיזבאללה המהווה איום אסטרטגי, שהגיע משום מקום, על ישראל. ואלו לא המילים שלי - אלו המילים של בכירים בצה"ל שכבר התבטאו בפומבי. ישראל בטח בכוחך - אל תחת ואל תרא!

******************************************************************************

טרור אסלאמי – האיום האיראני ותימן – מרס 2015

,,02.04.2015  ,,מצב נוכחי  קיים

מאת,,מזיאד עבאס

********************************************************************* 

בשעה שתושבי מדינת-ישראל חוגגים את חג החירות - תוך כדי שמירה הדוקה וקפדנית על גבולות המדינה וטיפוח החיים הלאומיים והדמוקרטיים שלנו - ברחבי העולם-המוסלמי חלו התפתחויות קשות נוספות המטילות צל כבד נוסף על חייו של האזרח המוסלמי המתגורר במרחב כולו. מדינה ערבית נוספת - תימן -  הפכה למגרש-משחקים קטלני בין שיעים לסונים בדומה למה שמתחולל בשנים האחרונות בסוריה ובעיראק.

איראן, שיש לה שאיפות אימפריאליות, פעולת בשני מישורים במקביל על-מנת למצב את עצמה בעמדה טובה יותר ובהתרסה להגמוניה הסונית המאפיינת את העולם-הערבי. 

א) איראן מנצלת לטובתה את השסעים ההיסטוריים בין שיעים לסונים המתגוררים בעיראק, בלבנון, בסוריה, בתימן ובבחריין. 

ב) החדירה ההדרגתית הזו של איראן למדינות ערביות שיש בהן עימות עדתי-דתי, מלווה באובססיה להגיע ליכולת גרעינית צבאית במטרה להעניק עוצמה נוספת לשאיפות הדתיות של איראן באזור כולו. 

המדינות הסוניות במזרח-התיכון מבינות היטב את האיום הזה, אולם ארה"ב של אובמה עדיין מסרבת לראות את "התמונה האיראנית" כולה העתידה להשפיע על האזור כולו למשך עשרות השנים הבאות. השיחות המתקיימות בימים אלה בלוזאן (שבשווייץ) בין המעצמות לבין איראן, בנוגע לתוכניתה הגרעינית, מעלות פעם נוספת שאלות בנוגע לתבונתו של הממשל האמריקאי הנוכחי המנסה לקדם את מעמדה האזורי של איראן תוך כדי התעלמות מוחלטת מאזהרותיהן של המדינות הסוניות במזרח-התיכון כולו ואף מעבר לו.

בעקבות נפילתה של תימן לידי המיליציות השיעיות (החות'ים) במהלך חודש מרס 2015, סעודיה מצאה את עצמה לכודה בין שתי ישויות עוינות - עיראק ותימן - הנמצאות תחת החסות הישירה של איראן השיעית. לפיכך, סעודיה הובילה מהלך אסטרטגי גדול, בסוף מרס 2015, בשיתוף-פעולה של 10 מדינות סוניות במטרה להתמודד עם האיום השיעי באופן-ישיר באמצעות פעולות צבאיות תקיפות נגד המיליציות השיעיות החמושות בתימן.

המסר הצבאי הסעודי, במסגרת המבצע "סופת ההכרעה", היה מכוון בראש-ובראשונה לעבר איראן. ועם זאת, המסר התקיף הזה מיועד גם לארה"ב ולשאר המעצמות המנהלות רומן מסוכן עם איראן השיעית. 

ההתארגנות הצבאית הזו, שנעשתה גם בחסות הליגה-הערבית, מעמידה את המזרח-התיכון כולו באור שונה לחלוטין ממה שהיה עד כה. במילים אחרות, בניגוד לתדמית האומללה של הליגה-הערבית בשנים האחרונות, המהלך הצבאי המפתיע של המדינות-הסוניות בתימן יכול לאותת על העתיד הנראה-לעין גם בנוגע לסוריה, ללוב, לעיראק, ללבנון ולמדינות נוספות השרויות במאבק דמים מתמשך - גם ללא שום קשר לעניין האיראני. 

תמיכתן של פקיסטן וטורקיה במהלך הצבאי הסעודי מעניקה תוקף נוסף לעמדתן של המדינות הסוניות מול השאיפות האימפריאליות של איראן השיעית. לצד האתגר השיעי במזרח-התיכון, העולם-המוסלמי כולו שרוי בטרגדיה מתמשכת של אלימות הדדית שיש לה קשר ישיר לתרבות האסלאמית המקדשת את המוות על-פני החיים. האסלאם עצמו הוא הבעיה - ולא הפתרון, כפי שמשערים בבית-הלבן תחת הנהגתו של הנשיא האמריקאי הנוכחי.

בסיכומו של דבר, בחודש מרס 2015 נהרגו 15,143 בני-אדם; בחודש פברואר 2015 נהרגו 11,291 בני-אדם; ובחודש ינואר נהרגו 13,468 בני-אדם. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2015 נהרגו 39,902 בני-אדם באלפי פעולות טרור קטלניות ובעימותים צבאיים שהיו במרחב האסלאמי כולו.

*****************************************************************************

הבעיה האמיתית,, והמרכזית של האסלאם,

*********************************************** 

לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בין ישראל לבין הערבים, אלה הפסיכולוגיה האסלאמית. 
בין עולם האסלאם לעולם המערבי אין אף מילה משותפת, לא הייתה ולא תהיה. הכוונה  אינה לדת. 
הכוונה להשפעות האסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, ואף היחסים עם שאר בני האדם. 
מוסלמים עוד לא הסכימו על שום דבר אף בינם לבין עצמם ולא רק בענייני ישראל. 
תגובותיהם על כל דבר הן  רגשניות ובלתי מחושבות. ... 
בישראל מוסיפים חטא על פשע  ומסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך 
גבולות בין המדינה לבין שכנותיה. 
כיבוש בכוח החרב בעיניהם, בעיני האסלאם איננו עוולה, להפך. 
דאגה לפליטים, לאחים מנושלים, איננה מתחום עולם מחשבתם. אללה גירש, אללה ידאג. 
אנחנו  כישראליים מתדיינים איתם על בסיס מושגים מערביים, וכאילו אנו מלבישים פראים 
גלימת צדק אירופית. 
במקום שהיהודים יזעיקו את עמי העולם, הם מרדימים אותם. זהו יסוד טעוט היהודים במדינת ישראל,

ולעניות דעתי, זה הוא סוד בדידותה של המדינה וסוד כישלונותיה.

האמת היא שהאויב הוא רוח האסלאם. 
האסלאם אויבו של כל אדם חופשי. בעולם,,!!
האסלאם אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב.כל רעיון יוצרני. 
האסלאם אויב לכל יהודי, כל נוצרי ,,כול דרוזי ,,ולכל מוסלמי נאור,, 
האסלאם. לא הוציא אף דמות אדם אחד שיצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא. 
האסלאם הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים. 
האסלאם הוא המוקש הטמון לשלום תבל, וכל עוד והיהודים לא יתאמצו  ולא יצליחו להנחיל לעולם 
החופשי את הידיעה הזאת, יהיו הם תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעת האמת הזאת על האסלאם,

פשעי איראן,,ותוכניות התפשטותה

הרצאה מיום,,1/03/2015

***************************************

משטר האיותאללה פועל בשיטתיות להקמת הסהר השיעי במדינות המזרח התיכון שממנו הזהיר מלך ירדן עבדאללה השני. דוברים איראניים מתרברבים לאחרונה בגאווה בכך שאיראן שולטת בארבע בירות ערביות: בגדד, דמשק, ביירות,, וצנעא.

   פשעיו של משטר זה עולים על ארבעת פשעי דמשק. להלן הפירוט:

   * איראן זורעת הרס וחורבן בעיראק ומתכננת להשתלט על מקורות הנפט. סוכניה מגרשים את התושבים הסוניים מהעיירות והכפרים, בתירוץ שהם תומכים בארגון דאע"ש – "המדינה האיסלאמית". 

   * במרוצת מלחמת 8 השנים נגד עיראק, גייס המשטר האיראני אלפי נערים, צייד אותם באשרת כניסה לגן עדן שהדביק על גביהם ושלח אותם להתפוצץ בשדות המוקשים כדי לפנות דרך לחייליו. כדי להמריץ ולעודד אותם, היה מופיע בשטחי הכינוס, לפני יציאתם לחזית, פרש רכוב על סוס עטוי גלימה ירוקה, בעוד שכרוז משמיע קריאות כי "זהו המהדי הקורא לכם לג'יהאד ומבטיח גן עדן".

   * איראן מנצלת את עניי שכנתה אפגניסטן ומגייסת אותם לקרבות נגד הסונים בעיראק, במגמה לבסס את שליטתה על מדינה זו.

   * איראן מפעילה את סוכנה חסן נסראללה לערער את היציבות והביטחון בלבנון. זה למעלה משנה שאין אפשרות לבחור נשיא למדינה בגלל ההשפעה האיראנית החותרת למינוי נשיא פרו-איראני.

איראן מאחורי גל הרציחות בלבנון                   עיתון "אלווטן" - סעודיה 25.2.2015 

 * איראן מעודדת את מלחמת האזרחים בסוריה שמתנהלת זה 4 שנים והביאה עד עתה למותם של כרבע מיליון בני אדם, לכ-4 מיליון פליטים ולהרס תשתיות במדינה.

   * איראן משלימה את השתלטותה על תימן על ידי הגשת סיוע כספי ואמצעי לחימה לחות'ים – המיעוט השיעי הנתון להשפעתה. 

   * איראן מערערת את היציבות בבחריין על ידי הפעלת התושבים השיעים בממלכה נגד המשטר, בהכרזותיה החוזרות כי בחריין היא מחוז איראני.

   * איראן פועלת במדינות ערב הסוניות להמרת אמונתם של סונים עניים לשיעה. מלך מרוקו מוחמד השישי ניתק את היחסים הדיפלומטיים עם איראן בשל כך.

   * איראן יסדה את ארגון "הג'יהאד האיסלאמי" הסוני שעליו הוטל להילחם בישראל ולירות אליה טילים במטרה להכשיל נסיונות להביא להפסקת אש.

   * איראן גם טיפחה את ארגון חמאס, לא רק כדי להילחם בישראל, אלא כדי להכשיל כל ניסיון של הרשות הפלסטינית להגיע להסכם עם ישראל.

   *איראן מאיימת מדי פעם בסגירת מיצרי-הורמוז במטרה למנוע יצוא של נפט וגז ממדינות המפרץ, להחליש את כלכלתן וגם לאיים בכך על מדינות אירופה המייבאות את הנפט והגז ממדינות אלו.

   * איראן עודדה חטיפת מטוסים על ידי חיזבללה וסיכון התעבורה האווירית הבינלאומית בשנות ה-1980'. לשיא הגיעה עם חטיפת מטוס TWA.

   * איראן ביצעה פיגועים נפשעים נגד היהודים בארגנטינה, שגרמו לעשרות הרוגים במוסדות היהודיים ובשגרירות ישראל.

   * איראן יוזמת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם, אם כי כמעט את כולן מסכל המוסד.

   * בחסות ההסכם הצפוי בין איראן למעצמות המערב, ובראשן ארצות-הברית, תפעיל איראן 6,500 צנטריפוגות להעשרת אורניום ברמה החורגת מהעשרה לצורכי שלום. הדבר יצעיד את איראן לעבר היותה מדינת סף גרעינית שתהיה מסוגלת להגיע לפצצה גרעינית תוך 6 חודשים עד שנה.

   מדינות ערב מביעות דאגה חמורה מהתפתחות כזו המאלצת אותם להשיג נשק גרעיני לבלימת נסיונות ההתפשטות של איראן.

   * בעם האיראני שולט משטר חשוך ומדכא, המזייף את תוצאות הבחירות, מוציא להורג ללא משפט את מתנגדיו, מענה את אסירי המצפון, מקפח את זכויות הנשים, מדכא את המיעוטים ושקוע במעשי שחיתות ושוד קופת המדינה.

   נוכח כל אלה, איך זה שהממסד האמריקני אינו מבין את המצב ומגלה תמיכה במשטר האימים הפושעני של האיותאללה ומקומם בכך לא רק אותנו, אלא את מדינות האיסלאם הסוני?

********************************************************************

איראן דמוית מדוזה ,שזרועותיה מגיעות בצורה מחושבת לכול נקודה חיונית,

לאיראן יש כבר יכולת גרעינית,,!!

חייבים לברך את ראש הממשלה,כדי שינאם בפני הקונגרס,!!

הרצאתו של אל"מ מ"יל מזיאד עבאס,,מיום,,25/02/2015

************************************

לדיווחים מהבוקר ולפיהם גולים איראניים מדווחים על אתר חדש להעשרת אורניום, אתר שהמערב כלל לא היה מודע אליו, גולים אלו של ארגון המוג'הידון-חאלק פרסמו מידע על אתר שהתגלה לפני 15 שנה ופורק ב-2003, אך  ההתנהלות הנוכחית מול ההתגרענות האיראנית הינה בדיחה.

"יושבים  נציגי המעצמות ומתווכחים עם האיראנים על שאלת הצנטריפוגות. והאיראנים מתעקשים על 9000 ,והמעצמות מדברות על 5000 או 6000 בזמן שלאיראנים יש כבר עשרים אלף צנטריפוגות פעילות, מחציתן באתרים שלא שמעו בכלל את שמם,, ופקחי האו"ם לא הגיעו אליהם".בכלל,,!!

בדיוני המעצמות דנים על פיקוח צמוד באתרי הרכבת הפצצות כמו אתר פרצ'ין ,,בעוד האיראנים עומדים בסירובם לאפשר גישה למקום לפקחי האו"ם. ויש בהחלט ממה לחשוש. ברור שאיראן חמושה תצית מרוץ גרעיני ותיתן מטריה גרעינית לארוגני הטרור".

"האמריקאים מדברים על כך שהמעצמות ישמרו על טווח של שנה שבה לא יוכלו האיראנים לייצר את הפריצה הגרעינית, אבל עם כל הכבוד לנתאנז ופורדו, הם לא ביקרו באתרים רבים אחרים. אין לי ספק שראש המוסד וראשי ה-CIA יודעים זאת היטב, כי כבר משנת 2006 יש לאיראן נשק גרעיני.!!

בשנת 2005 היו בידי האיראנים 2 פצצות. מדובר ב-2 פרימיטיביות שנרכשו אז, פצצות כבדות שנישאות במטוס, אך מאז ועד היום השתכללו האיראנים, קידמו את הליך ההעשרה ופיתחו ראשי נפץ גרעיניים. "רוב הפצצות נישאות  ע"י טילים. ואם היה ספק למישהו אז לפני כמה ימים מוחמד זריף דיבר על עשרים אלף צנטריפוגות שמתוכם 15 אלף חדישות ולא 5000 המיושנות שקיבלו מפקיסטאן. 

קצין איראני בכיר, נציגו של האייטולה חמינאי, אמר בשבת האחרונה במענה לכך שיש שמועות על תקיפה ישראלית צפויה של אתרי הגרעין באיראן שאם ישראל תתקוף,,אז תל אביב תושמד בתוך 6-7 דקות. גם כאן זו הייתה פליטת פה. 6-7 דקות זהו זמן טיסת טיל מהאתר באיראן ועד לתל אביב. כדי להשמיד את תל אביב צריך יותר מטיל אחד. יש בדברים הללו עדות לכך שיש בידי האיראנים שתיים או שלוש פצצות".

אומדן זה של 6-7 דקות לא נאמר כהתפארות איראנית יהירה. אני אומר לכם,,שהאיראנים אינם כמדינות ערב המנפיקות הכרזות נטולות ביסוס. "האיראנים הם אנשים סופר מתוחכמים שעברו הכשרות, גם אצלנו",   "הדבר המסוכן ביותר הוא שהם (האיראנים) שונים מאיתנו. יש להם ראש איראני.(ללא תקשורת הרסנית,,וללא ברברת מיותרת ) המושגים שלהם הם לא רציונאליים כפי שנדמה לנו שאנחנו רציונאליים. הם מאמינים במלחמת עולם שתביא לחזרת המשיח שלהם ובשם זה הם מוכנים להקריב מיליונים".

אני משוכנע שניתן לבלום את האיראנים ולהכריח אותם לקבל את תכתיבי המערב. "החרפת הסנקציות תביא לכך שאיראן תיאלץ לפרק לפחות חלק מהנשק הגרעיני".

היו כאן מאבקים בעבר בישראל סביב המידע אודות האיראנים. "יש לאיראן ארסנל שידעו  עליו בישראל כבר ב-2010.,, שר הביטחון ברק ונתניהו רצו לתקוף ,,אבל ראש אמ"ן, ראש המוסד והרמטכ"ל ושרים אחרים,, כמו בגין ומרידור התנגדו לכך".

הסכם חודייבה שנחתם בשנת 628 בין אנשי מוחמד ואנשי מכה. 

למרות שהסכם זה נחתם לפני כ 1400 שנים יש לו משמעות מאוד אקטואלית להיום. 

חודייבה הוא שם מקום ליד מכה. ב 628 מוחמד רצה לכבוש את מכה אולם צבאו היה חלש לעומת צבא מכה. ולכן הוא הציע הודנה – הסכם הפסקת אש. אנשי מוחמד חתמו עם אנשי מכה על הודנה ל 10 שנים. מוחמד הפר אותו כעבור 22 חודש. בתרבות הערבית הפרת הסכם (זה דבר בלתי נסבל.) הסכם תקיעת כף לא ניתן לבטל.

אנשי מכה חשבו שיהיה להם שקט לפחות ל 10 שנים, הם טעו. בסכם חודייביה לא אוזכרה ברית ההגנה בין שבט קורייש (אנשי מכה) לח'ייבר – שבט יהודי. כלומר, מכה לא הייתה יכולה לבוא לעזרתם של אנשי ח'ייבר היה ויתקוף אותם מוחמד. הסכם חודייביה אפשר למוחמד לרכז את כוחותיו מול יהודי ח'ייבר ולנצח אותם בקרב. כיבוש ח'ייבר חיזק את המוסלמים במידה מספקת כדי להתמודד בקרב מול מכה. הוא שחט את בני קורייש וכבש את מכה. 

מוחמד טען למען אללה הכול מותר. ערפאת לקח את הסכם חודייבה כמודל להסכם אוסלו. ניתן לחתום על הסכם עם האויבים ל 10 שנים בלבד. זה לא שלום, זו רק הפסקת אש. אין שלום עם כופרים. 

ע"פ הדגם של מוחמד ניתן להפר את ההסכם בכל שלב, אם המוסלמים רואים שזה מקדם את האינטרסים שלהם. ערפאת אמר, חתמנו על הסכם כי אנו חלשים, אנו נוכל להפר את ההסכם מתי שנרצה. 

ההתנהגות של ערפאת לא הייתה אמורה להתקבל בהפתעה. בנאום יוהנסבורג שלו ב-1994 הבהיר ערפאת שהחתימה על השלום היא תחבולה, בדיוק כמו הסכם חודייבה, שעליו חתם מוחמד. היו מי שניסו לטעון שיש טעות בפרשנות, וכי הוא לא מתכוון לחיסול ישראל. האמנם? ובכן, ערפאת התעקש להבהיר. בנאום נוסףב-1995, הפעם בקהיר, הוא חזר והבהיר לסטודנטים, שהסכמי אוסלו הם הסכמי חודייבה.
למה הוא התכוון? ובכן, הדברים הובהרו סופית בנאום שטוקהולם שלו ב-1996, שבו הבהיר לשגרירי מדינות ערב: "אנחנו מתכננים לחסל את ישראל ולהקים מדינה פלסטינית טהורה. נמרר את החיים ליהודים וניקח מהם הכל".

הסכם חודייביה כתקדים היסטורי

מאז ועד היום, מהווה הסכם זה אות ומופת לכל המוסלמים, כיצד מותר ורצוי להונות אויבים ''כופרים'' – לצורך קידום מטרות אסטרטגיות. הערבים שבים ומדגישים שעבורם כל הסכם עם היהודים הוא "הסכם קורייש" שמטרתו התקדמות לקראת השמדת היהודים. 

הישראלים טעו ביחס להסכם אוסלו. הם לא רצו להקשיב. אלה מהם שהזהירו מפני ההונאה, הוקעו כסרבני שלום וכאנשי האתמול. התקשורת כולה התייצבה מאחורי ההסכם ולא ממש שאלה שאלות. נאומיו המפורשים של ערפאת התפוגגו בסלחנות. 

אנשי אוסלו כינו את המתנגדים להסכם "אנשי האתמול", התקועים בעבר, ואינם מזהים את השינויים הכבירים המתחוללים באזור. אבל "אנשי המחר" חתמו הסכם עם אויבים המנהלים עד היום את הפוליטיקה ואת הטרור שלהם לאור המיתוסים הקדומים של האזור, ובהם הסכם חודייביה וקרב ח'ייבר.  

מה פלסטינים הרוויחו מהסכם אוסלו. 

ישראל הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני.

ישראל התחייבה לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשי אש"ף ואת ההכרזה על אש"ף כארגון טרור. ישראל כשירה את השרץ במו ידיה. זה אפשר לאש"ף לרקום יחסים בינ"ל עם מדינות בעולם, היות והוא פסק להיות ארגון טרור. 

ע"פ ההסכם אש"ף היה אמור לשנות את האמנה הפלסטינית ע"פ רוח הסכם אוסלו. הדבר לא בוצע עד עצם היום הזה.

אבו מאזן אמר בשנת 2003 שהסכמי אוסלו היו טעות מבחינת ישראל כי "לקחנו אדמה בלי תמורה."

ישראל ספגה למעלה מ 1000 הרוגים לאחר הסכם אוסלו. 

בראיון עם עוזרו של יאסר ערפאת מסביר מתי מותר לשקר לישראלים. 

https://www.youtube.com/watch?v=bFrAIItn2ho

***********************************************************************

הערכת מצב,,מיום,,20/01/2015

הרצאתו של,,אל"מ מ"יל,,מזיאד עבאס

************************************************************

לנוכח המאורעות בחודשים האחרונים, ובעיקר ההידרדרות בימים האחרונים, ניתן לומר בבירור: שהסכם הפסקת האש בגולן שנחתם במאי 1974 אינו קיים עוד. כשנורים טילי קטיושה מסוריה לשטחנו, וכשמטוסי צה"ל תוקפים בסוריה, המבוגרים שבינינו חוזרים 40 שנה אחורה אל הימים שבהם  כיכבו שמות כמו נוקייב, תל פח'ר ותל עזאזיאת –  שבהם היו ממוקמות עמדות ירי סוריות שזרעו מוות לישראלים בעין-גב, האון, גדות ותל קציר. 

   אלא שלא רק הסכם הפסקת האש אינו קיים, אלא גם הצד שחתם איתנו על ההסכם אינו קיים בפועל. מדינת סוריה חדלה להתקיים כמדינה עצמאית וריבונית אחרי שאסד ומערכת השלטון הסרה למשמעתו איבדו את שליטתם על מרבית שטחי המדינה, אחרי שאסד שיעבד את ריבונותה של סוריה לטובת ארגון הטרור השיעי הלבנוני, חיזבאללה, לא מרצון אלא מחוסר ברירה, ואחרי שרבים מחיילי השלטון ערקו, נהרגו או נפצעו במלחמת האזרחים שפרצה במארס 2011 – מה שנקרא אז "האביב הערבי", ששום דבר לא נותר ממנו ,

   מדינת סוריה אינה נוכחת באזור שמול הגולן, כפי שאין לה נוכחות בחלקים נרחבים של סוריה, ועל חורבותיה קמו מספר ישויות חמושות, אלימות ובלתי מתפשרות. רובן משתייכות לאיסלאם הסוני, וזוהי הסיבה העיקרית למלחמה העקובה מדם בסוריה: כל צד בה רואה בצד האחר כופר המצדיק ג'יהאד נגדו, והוא יעשה כל שביכולתו לחסל פיזית את הצד השני. אחת המיליציות שהשתלטו על שטחים במדינה היא חיזבאללה הלבנוני, אלא שהוא פרס את חייליו על פי בקשתם של אסד והאיראנים, ומגן על לבנון מתוך השטח הסורי.

   הגבול בין לבנון וסוריה שמעולם לא היה סגור הרמטית אינו קיים מעשית, שכן אין בצד הסורי שלטון מתפקד שישמור עליו. לכן חיזבאללה, בעל הבית בלבנון, רואה את האינטרס הבטחוני שלו נמשך אל תוך סוריה, ומבחינתו סוריה ולבנון הפכו ליחידה אחת. זוהי הסיבה העמוקה לכך שהסכם הפסקת האש בגולן אינו קיים עוד. שכן מול ישראל בגולן ניצבים שני ארגונים עוינים: חיזבאללה – ארגון הטרור השיעי שהוא שליחו של איראן בשטח שממזרח לים התיכון, וארגון ג'בהת אלנוסרה הסוני שהוא שליחו של אלקאעידה.

   אחד התפקידים של חיזבאללה בסוריה הוא להגן על הדרוזים המתגוררים בשיפולים הדרום מזרחיים של החרמון, במובלעת ח'דר, כמו גם בהר הדרוזים על גבול ירדן, מפני סכיני הארגונים הסוניים הקיצוניים – ג'בהת אלנוסרה ומדינת האיסלאם. לכל ברור שאם הארגונים הסוניים הללו יגברו על הקואליציה של אסד וחיזבאללה, גורל הדרוזים בדרום מערב סוריה עלול להיות כגורלם של היזידים בצפון מערב עיראק וכגורלם של הכורדים בקובאני, שאנשי מדינת האיסלאם חושדים שהם בני הדת הזורואסטרית. 

   ישראל ניצבת בפני התלבטות קשה באשר למלחמה המתנהלת בסוריה: האם עליה לעמוד בצד ולאפשר לצדדים הניצים להילחם זה בזה תוך איחולי הצלחה לשניהם, או שמא עליה לנקוט צעדים לטובת אחד הצדדים. נראה שממשלת ישראל החליטה לתמוך בצד הסוני, כלומר בג'בהת אלנוסרה, ידו הארוכה של ארגון אלקאעידה, במלחמתו נגד הקואליציה השיעית של חיזבאללה, אסד ואיראן. זאת, משום שישראל רואה בקואליציה זו גורם המסכן את ישראל אסטרטגית, לעומת הארגונים הסוניים המהווים איום עליה ברמה הטקטית, או למירב ברמה האופרטיבית. במילים אחרות: השילוב של איראן, אסד וחיזבאללה מהווה סכנה קיומית לישראל, לעומת ג'בהת אלנוסרה, אלקאעידה ו"מדינת האיסלאם" שאינן מציבות עליה איום

   אחד המחירים שישראל עלולה לשלם על מלחמתה בחיזבאללה הוא היעלמות ההגנה של הארגון על הדרוזים וחשיפתם לאסון נורא מסכיניהם של ארגוני הג'יהאד הסוניים. אסון כזה עלול להביא דרוזים בישראל להאשים את ישראל, התומכת בקואליציה הסונית, באסון שיפקוד את אחיהם בסוריה. מצב כזה עלול לערער את ברית הדמים, או ברית האחים, בין היהודים והדרוזים בישראל. ישראל לא תוכל לעמוד מהצד. ייתכן שלמקרה כזה מתכננת ישראל את פינויים של דרוזים מסוריה לישראל או לגולן, או נקיטת צעדים צבאיים כדי לספק לדרוזים הגנה וביטחון, גם אם הללו עדיין תומכים באסד. 

יציבות ירדן בסימן שאלה,,!!!

ב-24 בדצמבר 2014 נפל מטוס ירדני שהפציץ עמדות של "מדינת האיסלאם" בעיר רקה שבצפון סוריה, וטייסו – מעאד' אלכסאסבה – נפל בשבי "מדינת האיסלאם". הקו התקשורתי שנקט המלך מאז נפילת הטייס בשבי היה שהמלחמה נגד "מדינת האיסלאם" בסוריה ובעיראק והמעורבות של ירדן בקואליציה הבינלאומית הן מלחמת הגנה על ממלכת ירדן ועל אזרחיה, וכי הטייס נפל בשבי במסגרת מלחמה זו.

   שמו של הטייס מעיד שהוא משבט בדואי המתגורר בדרום ירדן. המלך עבדאללה השני מחוייב להצילו משחיטה מבזה אל מול המצלמות, שכן הבדואים – המשענת האזרחית והבטחונית של בית המלוכה ההאשמי – לא יסלחו לו אם אחיהם השבוי בידי "מדינת האיסלאם" יישחט. במשך כחודש, מאז שכסאסבה נפל בשבי, שמרו הבדואים על שקט תקשורתי והניחו למלך ולארגוני הביטחון והמודיעין הירדניים לפעול מאחורי הקלעים כדי להציל את אחיהם הטייס. ירדן יכולה להצילו ללא פעולה צבאית אם תיכנע לתכתיבים של "מדינת האיסלאם" ו/או שתשלם מיליונים רבים של דולרים בתמורה לשחרורו. 

   בתחילת ינואר השנה היו ידיעות על ניסיון של הקואליציה – אולי היה זה של ירדן לבדה – להנחית כוח קומנדו על הקרקע שמשימתו לשחרר את הטייס. אלא שידיעות אלו לא אושרו, והטייס עדיין שבוי בידי "מדינת האיסלאם". בימים האחרונים שיגרה "מדינת האיסלאם" אזהרה לירדן, באמצעות מסר שהושם בפיו של שבוי יפני שנשחט, שאם ירדן לא תשחרר את סאג'ידה אלרישאווי, עיראקית העצורה בירדן באשמת ביצוע פעולות-טרור קטלניות בשנת 2005, יוצא הטייס להורג בשחיטה.

   ההודעה הזו הפרה את השקט התקשורתי של שבט אלכסאסבה, ורבים מבני השבט מאשימים את השלטון – כלומר את המלך אישית ואת ארגוני המודיעין שלו – בגרירת רגליים בכל מה שקשור בשחרור הטייס. בימים האחרונים קוראים בני השבט לשלטון לשחרר לא רק את אלרישאווי, אלא גם את כל העצירים והאסירים האחרים המזדהים עם "מדינת האיסלאם"; כמה מהם אף דורשים מהמלך בגלוי – בלי להתחבא מאחורי מסך של אלמוניות – לצאת מהקואליציה, שכן לטענתם המלחמה נגד "מדינת האיסלאם" בסוריה ובעיראק אינה מלחמת הגנה של ירדן.

   המלך חייב להיות קשוב לקולות הללו, שכן אם יוצא הטייס להורג, עלולים הבדואים לערער את היציבות בירדן, והנאמנות למלך מצד הבדואים המשרתים בצבאו עלולה גם היא לספוג מכה. מצד שני, היענות לדרישה לשחרור טרוריסטים עלולה להביא אל הרחוב ירדני אנשים רדיקליים שגישתם נגד השליטים הערביים – ובראשם בית המלוכה הירדני – היא שהללו הגיעו לשלטון באמצעות הקולוניאליזם המערבי, וממלאים עד היום את פקודות הכופרים הזרים מאירופה ומאמריקה.

   על העולם להיות קשוב ודרוך לקראת הימים הקרובים, שכן סוגייה זו שאין ממנה מוצא קל עלולה להביא על ירדן בעיות פנימיות קשות. מצב קשה דומה עלול להתפתח גם בישראל, אם תוכרח גם היא לצאת בעתיד נגד "מדינת האיסלאם", שכן במלחמה נופלים שבויים, ו"מדינת האיסלאם" עלולה לאיים להוציא להורג גם חיילים ישראליים בשחיטה אל מול המצלמות. על סמך ההיסטריה הציבורית שהתעוררה על רקע חטיפתו של גלעד שליט על ידי חמאס, קל לתאר את הפניקה וההיסטריה שישתלטו על הציבור בישראל אם חטיפה כזו תתרחש שוב, והפעם על ידי "מדינת האיסלאם"

*********************************************************************************************

בשבועות האחרונים מתקדמים במקביל מספר תהליכים המזינים ומגבירים זה את זה. הגעתם של התהליכים הללו לנקודת רתיחה עלולה להביא את האזור להתלקחות גדולה וקטלנית. 

   והתהליכים הללו הם:

   *  התחרות בין אלקאעידה ו"מדינת האיסלאם";

   * התחדדות המאבק בין ג'בהת אלנוסרה הסונית וחיזבאללה השיעי;

   * הנצחונות של תנועת החות'ים בתימן;

   * זעם איסלאמי על המתרחש במצרים;

   * המאבק בין קיצוני האיסלאם ,,והשלטונות באירופה.

 *********************

התחרות בין אלקאעידה ו"מדינת האיסלאם"

בזירה המיליטנטית הסונית מתנהל מאבק איתנים בין ארגונים המשתייכים רעיונית לאלקאעידה ובראשם ג'בהת אלנוסרה ובין "מדינת האיסלאם" המשתלטת על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק ומשליטה משטר שריעה בפרשנות המחמירה ביותר שלו על שטחים אלה. במסגרת התחרות הגביר ארגון אלקאעידה את מתקפותיו על ממשלת תימן, הכשיל בדצמבר האחרון פעולת חילוץ אמריקנית בתימן שנועדה לחלץ שני בני ערובה, הודיע על אחריותו לרצח במערכת העיתון "שארלי הבדו" בפריז והכריז שהאחים קואשי – מבצעי הרצח בפריז – התאמנו במחנותיו בתימן. 

   הפעילות המוגברת של ארגון אלקאעידה נועדה להשיב לעצמו את ההילה והמוניטין כארגון המוביל את הג'יהאד נגד המערב, אחרי שבשנה האחרונה הצליחה "מדינת האיסלאם" לרכז את מירב תשומת הלב העולמית, הן בקרב תומכי הג'יהאד והן בקרב מתנגדיו וקורבנותיו. העובדה שברחבי העולם קמים אנשים וארגונים המביעים תמיכה בארגון "מדינת האיסלאם", מגבירה את המוטיבציה של לוחמי אלקאעידה להוכיח כי הם עדיין על המפה, וכי אי-אפשר להתייחס לארגונם ככזה שעבר מן העולם.  

התחדדות המאבק בין ג'בהת אלנוסרה הסונית וחיזבאללה השיעי

בשבועות האחרונים מתגברת המלחמה בין משטר אסד וחיזבאללה השיעי מצד אחד וג'בהת אלנוסרה הסונית מצד שני. ג'בהת אלנוסרה הצליחה להנחיל לחיזבאללה מספר תבוסות כואבות, הן בזירת החרמון והן ביכולת שהוכיחה לזחול לתוך עמק הבקאע הלבנוני, דרך העיר ערסאל. מצוקת חיזבאללה בשטח גרמה למשמרות המהפכה האיראניים לשלוח קצינים בדרג גבוה כדי לארגן את פעולות חיזבאללה ולשפר את ביצועיו. 

הנצחונות של תנועת החות'ים בתימן

בתימן הצליחה מיליציית החות'ים השיעית להשתלט על הבירה צנעא ולהופיע כצד המנצח במאבק ארוך השנים שמנהלים החות'ים נגד המדינה. איראן עומדת מאחורי החות'ים, ואילו ארצות-הברית מסייעת לשלטון התימני, הן נגד אלקאעידה והן נגד החות'ים. ללא ספק, תימן מהווה שדה קרב שבו מצליחה איראן לכפות את האג'נדה שלה על אויביה, ובראשם סעודיה השכנה, הרואה בחות'ים איום ישיר על בטחונה. לפני מספר שנים בנתה סעודיה גדר לאורך גבולה עם תימן, כדי להרחיק הן את לוחמי אלקאעידה והן את לוחמי החות'ים. 

זעם איסלאמי על המתרחש במצרים

במצרים מתנהל מאבק איתנים בין "האחים המוסלמים" – ארגון האם של כל ארגוני הג'יהאד הסוניים – ובין שלטונו של עבד אלפתאח אלסיסי. בעניין המאבק הזה, מחזיר א-סיסי את שלטונם של גמאל עבדול נאצר, סאדאת ומובארק, שכולם ניהלו נגד "האחים" מאבק עיקש ורווי דם. עד כה הצליח א-סיסי להדוף את "האחים" מהשלטון לכלא ומהרחוב לחו"ל ולבית הקברות, והצלחותיו מעלות את חמת מתנגדיו לגבהים. המאבק הוא על כל הקופה, ומתנהל גם בסיני בין הממשלה ובין מיליציית אנצאר בית אלמקדס, שהעבירה לאחרונה את נאמנותה מאלקאעידה ל"מדינת האיסלאם". 

המאבק בין קיצוני האיסלאם והשלטונות באירופה

 אירופה מהווה שדה קרב חדש יחסית, והשבועות האחרונים סימנו עלייה בדרגה, הן בפעילות הג'יהאדיסטית נגד הממשלות (בצרפת) והן בפעילות הממשלות נגד תאי הג'יהאדיסטים (בלגיה, גרמניה). הפעילות הג'יהאדיסטית באירופה מקבלת עידוד הן מאלקאעידה והן מ"מדינת האיסלאם" – הצדדים לתחרות שהוזכרו לעיל. אנשים שחזרו משדות הג'יהאד בסוריה, בעיראק ובלוב, אך לא רק הם, משתתפים במאבק המתחמם על דמותה של אירופה. 

כל המאבקים הללו מחזקים זה את זה ומעודדים זה את זה, שכן קנאי האיסלאם רואים מה שמתרחש בזירה אחת ויוצאים לנקום את נקמת אללה בזירה האחרת. התדרדרות יכולה להביא להתנגשויות גדולות היקף ורבות משתתפים וחללים, בעיקר אם יצליחו ארגונים ומדינות למשוך את ישראל וארה"ב אל תוך הקלחת. כבר יש שמועות על כוחות קרקע מערביים שהחלו לאחרונה את פעילותם נגד "מדינת האיסלאם". 

   על ישראל להבין את התהליך המסוכן הממלא את אוויר המזרח התיכון באדי דלק שכל ניצוץ יכול להבעירם ועמם – את האזור כולו. פוטנציאל ההרס המשותף של כל הסכסוכים הללו גדול, והפיצוץ עלול לזעזע גם את אירופה ואולי אף לעבור לצד השני של האוקיאנוס האטלנטי, כשקנאי האיסלאם ייצאו מגדרם בשל המשבר העמוק המקיף את המזרח התיכון.

   ההגירה האיסלאמית המסיבית לאירופה הפכה יבשת זו לסניף של סכסוכי המזרח התיכון, ואירופה לא תהיה מחוסנת מצרות המזרח התיכון הרבות, המקיפות והעמוקות. גם ארה"ב אינה בכוכב אחר, ולכן גם אליה יהגרו איסלמיסתים קיצוניים.

**************************************************************************

הערכת מצב,,ב,31/12/2014

לשנת,,2015,,אשר תחל מחר

תחילתה קשה מינואר,,ופברואר

האזור יבער ,,,יותר מאשר בער

איראן תשאף ,לחזק את בשאר

כדי שישלוט בקונטרה וגם בהר

הביטחון בגבולנו המזרחי יעורער

חזבאללה יהיה אוגדה איראנית לכול דבר,,!

נסראללה יתכחש לממשלה הלבנונית ולמשטר

איראן תושיט את זרועה מסביבנו כמה שאפשר

אובאמה המוסלמי,,יסייע לאיראן, באופן מוסתר

איראן תיזום מהפכה שיעית בתימן והסעודי יכותר

כדי שבסיוע רוסי תשתלט על הנפט הסעודי היקר

בבחריין,,הרוב השיעי  יתמרד,והמלך ייחלש ויפוטר

מדינות ערב יגנו את חמאס וילחצו יותר על אמיר קטר

סיסי יתעשת ויתחזק,,אבל הזרם הקיצוני והטרור יגבר

סיסי יילחם בטרור במדבר,,וינדה את חמאס יותר מבעבר

המנגנון של אבו מאזן והרשות ייחלש ואנחנו ניזום שיפוזר

צה"ל ישלוט בכול יהודה ושומרון,,באזור הכפרי ובכול כפר

לערים הגדולות תינתן אוטונומיה תחת ממשל שלנו  מסודר

מדינה פלסטינית,,תישאר כחלום,,,לעולם לא תקום ולא תאושר

אם לא יחוקקו חוקים מגבילים בכנסת,,שיגבילו את גבול המותר

ערבי ישראל,יהיו סכנת העתיד,,כמו גחלים מתחת לשכבת עפר

יבוא יום והם יישבו על הכבישים,,ישביתו תנועה,,ויחסמו כול מעבר

ממזיאד עבאס,,אלוף משנה משוחרר

******************************************  

2015 תהיה שנה איומה

במציאות מוזרה ולא נעימה

וקשה להעריך,כיצד יהיה סיומה

עשרים פלגים שותפים בכזאת מלחמה

איראן זוחלת למזה"ת ,,ותכפה את שלטונה

וארצות הברית,,תתעלם ,לפי מדיניות אובאמה

תפנה את גבה לידידותיה ותתעלם מישראל ומקיומה

הערכתי למצב,,במזה"ת, מאוד מצערת,, וגם עגומה

**********************************************************************************

ברצועה ארורה

דירה להשכרה

********************************** 

בִּרִּצוּעָה אֲרוּרָה בֵּין בָּתִּים וְשָׂדוֹת,

עוֹמֶדֶת שְׁכוּנַת סָגֶ"אעִייָה כְּמוֹ קֵן שֶׁל צִרְעוֹת.

וּמִי גָּר בָּשְׁכוּנָה?

בַּבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן מִשְׁפָּחָה מְחַבֵּלֵת;

ברִצְפַּת הַסָּלוֹן מִנְהָרָה הִיא חוֹפֶרֶת.

מִנְהָרָה אֲרֻוכָּה ,ואֶת הַגְּבוּל תַּעֲקֹוף;

חַיָיּלִים, אֶזְרָחִים וְתִינוֹקוֹת הִיא תַּחְטֹּוף.

בַּבִּנְיָן הַשֵּׁנִי מִתְגוֹרֵר מחמוד אַזְהֶאר;

אֵת חֲדַר הַשֵּׁינה חוֹלֵק עִם מָשְׁגאר

בֹּקֶר וְעֶרֶב מֶשָּׁגֵּר הוּא טִילִים;

וְכֻולָּם פּוֹצְחִים בְּרִקּוּד וְצָהָלוּלִים.

הַבִּנְייָן הַשְּׁלִישִׁי הוּא בִּנְיָן בֵּית הַסֵּפֶר,

וְהַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים עַכְשָׁיו בְּהַפְסָקַת עֶשֶׂר.

שִׂימוּ לֵב יְלָדִים, אָסוּר כאן לְעַשֵּׁן;

יֵשׁ חָבִיוֹת חֹמֶר נֶפֶץ בְּבִנְיַן הַשָּׁכֵן.

בַּבִּנְיָן הָרְבִיעִי בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה;

גָּר הנייה וּמַשְׁקִיף עַל כָּל הַשְּׁכוּנָה.

הנייה,, הֶמנובל הוּא תּוֹשָׁב וָתִיק;

אֵת רוֹבֶה הַצַּלָּפִים מַסְתִּיר תמיד בְּתִיק.

בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת עוֹמֶדֶת בתו ושמה רים –

בַּחוּרָה ממש,,,,פְּצָצָה!

לְפָחוֹת לְפִי הַחוּטִים

הַמְּבַצְבְּצִים לָהּ מֵהַחֻולְצָה.

בַּבִּנְיָן הַחֲמִישִׁי גָּר מַר מוּסָא,

אַךְ לִפְנֵי שָׁבוּעַ אֳרַז חֲפָצָיו וְנָסַע;

וְכָךְ הַבִּנְייָן הַחֲמִישִׁי עוֹמֵד לוֹ לְבַד,

כִּי קָשֶׁה לְהִתְגוֹרֵר בְּבִנְיָן מְמֻולְכָּד.

כְּמוֹ בֵּיִת לדֻּוגְמָא ,, רַק עִם סְלִיל הַשְּׁהִיָּה,

וּמִי שֶׁיִּכָּנֵס גּוֹרָלוֹ יִהְיֶה מַר וְנוֹרָא.

כָּתְבוּ דַּיָּרַי הַשְּׁכוּנָה שֶׁלֶט,

תָּקְעוּ מַסְמֵר מָעַל לַדֶּלֶת,

וְקָבְעוּ שֶׁלֶט בְּקִיר:

כאן יש,,,,דִּירָה לְהַשְׂכִּיר

ובתנָּאִים כאלה את הַשְּׁכֵנִים,, תספיק להכיר?

ממזיד עבאס,,,חייל ותיק,,,ובכיר

30/09/2014

*************************************************************