הערכת מצב,מיום,,,01/11/215

סעודיה וישראל לא יחכו ל,,אובאמא,ולא יישארו מחוץ למשוואה,

אמצעי התקשורת הערביים הביאו השבוע ידיעה שלא ראיתי איזכור שלה בתקשורת הישראלית: הקרמלין הודיע שעד סוף השנה, כלומר במהלך החודשיים הקרובים, יבקר סלמאן בן עבד אלעזיז מלך סעודיה ברוסיה. לכאורה ידיעה לא במיוחד חשובה, כי מנהיגים מרבים בנסיעות ובביקורים זה אצל זה. אלא שכאן נראה כי מדובר במשהו גדול הרבה יותר, במהלך מדיני המסמן את המעבר של סעודיה אל הברית הרוסית.

   למעבר זה יש ארבע סיבות. 

   הסיבה הראשונה היא החולשה שמשדרת ארצות-הברית באזור, הן בשל החלטת הנשיא האמריקני ברק אובמה להתפטר מתפקיד השוטר של העולם, והן בשל התמקדותה של ארה"ב במערכת הבחירות. אין היום עם מי לדבר בוושינגטון, ובפרט לאחר שהתברר כי ההסכם עם איראן הוא עובדה מוגמרת. הסעודים יוצאים מגדרם מרוב זעם על ההסכם ורואים בו לא פחות מבגידה אמריקנית בהם. אך בניגוד לישראל, הם אינם מחצינים את רגשותיהם ומשחקים בזירה הבינלאומית בקור רוח ובראייה מפוקחת של המציאות. 

   הסיבה השנייה היא הנחישות הרוסית הבולטת על רקע החידלון של ארה"ב ונאט"ו המתבטאת במעורבות בסוריה. הסעודים חוששים שאסד יישאר בשלטון, כי הם רואים בו כופר בשל היותו עלווי, ועל פי גישתם, אין דרך להכשיר שלטון של כופר על מוסלמים. הם גם זועמים על מרחץ הדמים בניצוחו של "הקצב מדמשק", שעלה בחייהם של מאות אלפי בני-אדם, שרבים מהם מוסלמים סונים. המלך הסעודי מבקש להיות קרוב לאוזנו של פוטין כדי להשפיע עליו בעניין זה.

   הסיבה השלישית היא החשש הסעודי מברית רוסית-איראנית שלסעודיה לא תהיה עליה השפעה. בלי גב אמריקני-אירופי, סעודיה מעדיפה לפעול על פי האמירה: "אם אינך יכול להכות אותם הצטרף אליהם". לתחושת המלך, הוא יוכל להשפיע על האיראנים בעניינים כמו תימן, עיראק וסוריה, אם יהיה בתוך המועדון ולא מחוץ לו.

   הסיבה הרביעית היא הרצון הסעודי לוודא שרוסיה לא תפעיל את כוחות הקרקע שלה נגד "מדינת האיסלאם". סעודיה אינה אוהבת את הג'יהאדיסטים של הח'ליף אבו בכר אלבגדאדי, בעיקר בגלל השם הרע שהם הוציאו לאיסלאם. אך מצד שני המלך הסעודי אינו רוצה רוסיה – מדינת כופרים, שותי וודקה ואוכלי חזירים – מחסלת מספר גדול של מוסלמים סוניים ומפילה ברוב בושה מדינה איסלאמית-סונית. אחרי ככלות הכל, היו זמנים שבהם סעודיה תמכה ב"מדינת האיסלאם".

   כל הסיבות הללו ביחד שולחות את מלך סעודיה הישר אל זרועותיו השריריות של פוטין. אבל חשוב גם לראות את מסגרת המפגש: המלך הסעודי עוזב את ארמונו ונוסע לבקר את פוטין בביתו של זה האחרון. בעבר היו נשיאים וראשי ממשלות משחרים לפתחו של מלך סעודיה, והיום הוא זה שנוסע לפוטין, הבחור החדש שבא לשכונת המצוקה הנקראת המזרח התיכון, כדי להראות לקרוב ולרחוק מי פה בעל הבית. 

   גם בישראל גילו את רוסיה ואת ההשפעה הגוברת שלה באזור, וזה מה ששלח את נתניהו לפוטין לפני כחודש, כמו גם מה שגרם לביקורי קצינים בכירים רוסיים בישראל. נראה שעל רקע המעורבות הגוברת של רוסיה בסוריה, גובר גם עניינה של ממשלת ישראל לא להישאר מחוץ למשוואה, בעיקר כשמנגד נמצאת איראן.

   עד לפני כשבוע דיברו דוברים רוסיים בתקשורת הערבית על כך שלרוסיה יש בסוריה מטרות מוגבלות, כמו הבטחת שלטונו של אסד, גם אם יהיה זה על חלק קטן משטח סוריה, כלומר חבל העלווים שבחוף סוריה, שבו נמצאים הנמלים לטקיה, טרטוס ובניאס. מדבריהם השתמע שאין לרוסיה כוונה לתקוף מסיבית את "מדינת האיסלאם" שהשתלטה על 60 אחוז משטח סוריה.

   אלא שבימים האחרונים חל שינוי בנימת הדיבור של דוברים רוסיים. הללו החלו להביע דאגה מחלחול רעיונות של "מדינת האיסלאם" אל תוך המדינות המוסלמיות שפעם היו חלקה הדרומי של ברית-המועצות: קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן וטג'יקיסטן, כמו גם אל קבוצות מוסלמיות הנמצאות בתוך הפדרציה הרוסית: צ'צ'נים, טטרים, פאמירים ועוד. לטטרים יש סיבה טובה מאוד לפעול נגד רוסיה, אחרי שזו גירשה המונים מהם מחצי-האי קרים, שלפני כשנה נלקח מאוקראינה וסופח לרוסיה. ואילו הצ'צ'נים עדיין לא נקמו ברוסים על הרס בירתם גרוזני, כמו גם הרג אלפים מהם בשנות ה-90' של המאה שעברה.

   בנוסף, יש לזכור שחלק גדול מהחיילים בעלי דרגות נמוכות בצבא רוסיה הם מוסלמים, ו"מדינת האיסלאם" בהחלט יכולה לנסות ולגייס אנשים בתוך הצבא לחקות את מעשיו של סרן נידאל חסן בבסיס בפורט הוד האמריקני, שהרג 13 מחבריו ופצע 31. העניין אינו רחוק מהמציאות, שכן כבר היום יש כ-200 מתנדבים מוסלמיים מרוסיה ב"מדינת האיסלאם", ואחד מהם – צ'צ'ני במוצאו וג'ינג'י בצבעו – הוא מפקד כוחות המורדים באזור חלב, ולפחות במקרה אחד שתועד במצלמות הוא שחט שלושה אנשי שלטון במו-ידיו.

   הוא ואנשים כמוהו יכולים לדבר ברוסית או בצ'צ'נית אל חבריהם שבצבא הרוסי, ודי אם אחד מאלף יתגייס בליבו ל"מדינת האיסלאם" כדי לזרוע מוות בקרב חבריו. "מדינת האיסלאם" אינה יודעת רחמים ואין לה מגבלות, ואם מי שיתגייס לשירותה בצבא רוסיה יאמץ את אופן החשיבה שלה ואת שיטות הפעולה שלה, הדבר יכול לעשות שמות בצבא רוסיה. כך למשל לא קשה לתאר מה מסוגל לעשות חייל המשרת על אוניית משא הנושאת נשק ותחמושת לסוריה, אם הוא מוכן למות כשהיד בעת ביצוע פעולת חבלה שתטביע את האוניה.

   בנוסף לכל השיקולים הללו מתברר שלהפצצות האוויריות הרוסיות אכן יש יכולת לשנות את המצב בשטח, ובימים האחרונים פתחו כוחות אסד, חיזבאללה והאיראנים במתקפה קרקעית רבת מוקדים נגד כוחות המורדים ו"מדינת האיסלאם", ואף הצליחו להחזיר שטחים מסוימים וכמה כפרים אל תחת שלטון אסד. ייתכן כי ככל שירבו הצלחותיהם של כוחות שבקואליציה עם רוסיה, כך יגדל תיאבונו של פוטין להרחיב את מסגרת הלחימה נגד "מדינת האיסלאם", לפני שזו מעבירה את חזית המלחמה נגד הרדיקלים לתוך רוסיה.

   לפני כחודשיים אמר אחד ממפקדי הצבא האמריקני על "מדינת האיסלאם" כי זו תישאר במקומה עוד עשור לפחות. ההתנהלות של רוסיה בימים האחרונים מצביעה על האפשרות שרוסיה לא תמתין לנאט"ו או לארה"ב, אלא תעשה בקרב את מה שכולם פוחדים ממנו, כלומר תילחם מלחמת חורמה בקנאי האיסלאם ותחסל את "מדינת האיסלאם" לפני ש"מדינת האיסלאם" מחסלת אותה.

**************************************************************

הערכת מצב,ממעוף הציפור

כי בארצנו היפה יגבר הטרור

ואיש ,לא יוכל לגרום לו לעצור,!

ויושפעו הצעירים מדאעש השחור

ותתהווה מלחמת החושך נגד האור,,!!

המלחמה האסלאמית נגד העולם הנאור

ויורידו את הטכנולוגיה שלנו לתחתית הבור

ונחשוש מסכינאים,וזורקי האבנים ולובשי החגור

ולא נשתמש בטנקים ולא במטוסים להרגעת האזור

ובנוסף למזרח התיכון , תתחיל אירופה וארה"ב לבעור

רוסיה תנקוט צעדים קשים , עם אמריקה, שתבוא בתור

*********************************************

האיחוד האירופי יסתכן בגבולותיו הפתוחים,,,וללא מחסומים

ימשיכו לזרום אליו מיליוני אפריקאיים,רעבים ,וסורים,,מהגרים

דבר אשר יקל על דאעש לנייד חומר נפץ ולגייס אלפי מפגעים

*****************************************************

על אירופה לסגור גבולות וליצור מודיעין משותף לכול הארצות

ולהתחיל לפקח על תנועות המוניות ולבטל,,, איחודי המשפחות

טורקיה תהווה בעתיד משענת עיקרית לדאעש ,,וללא מגבלות

ושבארצנו הקטנטונת יפסיקו הפוליטיקאים עם המריבות

ושיחוקקו חוקים נחרצים לגירוש כול מי שיגרום לאי יציבות

מפני שרק ישראל חזקה מלוכדת תשרוד מול הסכנות העתידיות

בברכה מיגאל מזיאד עבאס,,המנוסה במתן הערכות מצב,,נכונות,!

אלוף משנה במילואים,,ושפרש לגמלאות

10/10/2015

**************************************************************

הערכת מצב לקראת שנת תשע"ו

לאדוני שהב"ט,,לעוזריו,,ולאנשי לשכתו המכובדים

****************************************************************************
"הטנקים שלנו.. יצטרכו לעמוד מול המוקאטעה.. במוקדם או במאוחר"

חגים שמחים לכל בית ישראל,,בחוץ וגם בפנים

תמשיך לדבר רק ערבית מדוברת,, עם הערבים

חוץ משפת הכוח יצורים כאלה פשוט,אינם מבינים

*********************************************************

ברמה האזורית והעולמית אנחנו נהיה מאוד נחותים

האיראנים מההסכמים יקבלו מיליארדים  ויהיו עשירים

ירכשו מרוסיה וסין מטוסים ,נשקים ,וטילים מתוחכמים

יחזקו את חיזבאללה ואת אסד ,,בהרבה ציודים וחיילים

הרוסים במקביל ירחיבו את דריסת רגלם בלאדקייה ויקימו בסיסים

בתירוץ ,,של חיזוק אסד במלחמתו, נגד דאעש וטרוריסטים אחרים

רוסים,,איראנים,,חזבאללה ,,סורים ושיעים יתלכדו כגוש שישנה את המאזנים

אובומא שלא ירצה להתכחש לחלב אמו,,(כך כתבתי לפני חמש שנים),,!!

יעמיד אותנו ואת ארצות הברית, כחסרי אונים לנוכח השינויים,,,!!

ואם כף המאזניים תוטה לרעתנו,, חס וחלילה,,מכל הכיוונים

סכנת העתיד תתהווה,,מהשמאל היהודי וערבי הפנים

*********************

תכנסו לגוגל ותכתבו,,,כמה משפטים

יגאל מזיאד עבאס,,נער הפלא של שנות הארבעים,,

או רמבו דרוזי בשירות צה"ל,,אלוף משנה במילואים

או ,הילד שהציל את קיבוץ יחיעם,,במצור ב 1948כשהיו מכותרים

משנת 1982 עד לשנת  1985 הייתי מושל מרחב בנימין ,,בשטחים

תיווכחו שתמיד ראיתי את הנולד,,ונתתי הערכות מצב,,במלוא הדיוקים

אני כבר משוחרר ,,30 שנים,,ונותן הרצאות,, בביתי לאוטובוסים מלאים

אירחתי אותם ללא כול תמורה כספית,,בכדי שתשרוד מדינת היהודים,,!!

כנכה צה"ל שכבתי על הגב ,,3,,שנים כתבתי ,,5,,כרכים,,להיסטוריה ולידידים

**************************************************************

הרצאתו של אל"מ מ"יל מזיאד עבאס "יגאל" ביום,, 09/09/2015 

הלב ידאב ויכאב,,מהערכתי ,על ביש מצב ,,ערב שנת תשע"ו,,!!

****************************************************************

העולם הערבי משוסע ,,מקוטב,,ומפורר

אבו מאזן והרשות במצב חלש,, ומאוד מעורער

אבו מאזן ייזום פרובוקציות על רקע המסגד,,וההר

על מנת לעורר שנאת העולם הערבי,,כנגד "הציוני האכזר"

העיתונות,, בעולם הערבי תעסוק בהעצמה ובהסתה בכל מאמר

מלך סעודיה ,מלך ירדן,,מצריים,וקטר,,יאיימו שיפגעו  בקשר שנקשר

שהפוליטיקאים יחוקקו חוקי ענישה וגירוש נגד זורק האבן,צעיר,,ומבוגר

הטנקים שלנו בסוף יצטרכו לעמוד מול המוקאטעה,,במוקדם או במאוחר,,

**************************

אבו מאזן דורש מהעולם לאפשר לו לתת "מקלט" ל"פליטים הפלסטינים מסוריה" בתוך שטחי הרשות הפלסטינית.

כמה סורים ממוצא פלסטיני יש? כ-חצי מיליון,,!!

מובן שננסה לבלום את זה אך תארו לעצמכם שזו תהיה מדינה של ממש עם חופש כניסה לגבולותיה?(כפי שרוצה הרצוג ועוד יפי נפש כמוהו) מיד היא תכניס, בנוסף לפלסטינים מסוריה,

 ועוד חצי מיליון מלבנון ,,אשר יצעדו מצור לאורך החוף ויגיעו תוך שעתיים לראש הנקרה ,,והרי לכם באמת – "שינוי המציאות הדמוגרפית" בארץ ישראל – לתמיד.

במה המדובר?

במיליציות מהמסוכנות בעולם... כנופיות... ארגוני טרור... קבוצות סלפים...שיגיעו לכאן עם הנשק וישבו על מישור החוף ונתב"ג! – וכך – באמת –לא נוכל עוד לחיות בישראל.

המדהים הוא שיש המשתמשים בטיעון הדמוגרפי דווקא להצדיק "מדינה פלסטינית", בעוד שאם כך יקרה, המציאות הדמוגרפית תיהפך לגהינום–עבור כולנו (אני מתכוון גם לנו הדרוזים)

ההיסטוריה הרי מלמדת שהיהודים לא קראו את אותות האזהרה בזמן, אפילו אם היו מרוחים על כל הקיר שלפניהם... ועוד אומרים שהיהודים הם "עם חכם..."(אבל אני כשהייתי מושל בשטחים אמרתי בלשכת הנשיא הרצוג לפני 31 שנים שהיהודים הם עם מזוכיסטי),,!!

ותוספת שלי למצביעי לפיד וכול תושבי "מדינת תל-אביב" שרובם משתמטים מצה"ל,,!! - כך ייראו אתכם,, ממרחק "צינור-מעופף", שישלח מהגבעות מזרחית לנתב"ג, ולגוש-דן, ביום שאחרי הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית באיו"ש...

***************************

אפשר יהיה לחשוב על הקמת מדינה פלסטינית רק ברצועת עזה,,!!

נצרף לשטח הרצועה עוד 30000 דונמים מסיני,,בתיאום עם המצריים

נבנה שכונות לתפארת,,בכסף סעודי,,ונשכן בהן את כול פליטי 1948

מאיו"ש ,,וזה ייקרא פתרון במאמצים אזוריים לבעיה הפלסטינאית,

************************************************************** 

ארגון חזבאללה של,, מחצית שנת ,,2013 

הרצאתו של,,אל"מ מ"יל,,מזיאד עבאס,,ב,ק, חיים,,ב,,10/05/2013

******************************************************************

לארגון יש היום צבא של כ-30 אלף איש, כ־60 אלף רקטות וטילי סקאד, מטוסים ללא טייס ויחידת פיגועי חו"ל. הגיזרה הצפונית כבר מזמן לא היתה חמה כל כך. הפגיעה שיוחסה לצה"ל במשלוחי הטילים לחיזבאללה, בסוף השבוע שעבר, הסיטה שוב את המבט אל המתרחש בארגון השיעי הלבנוני, שמהווה כיום את עיקר האיום על העורף הישראלי

מאז סוף מלחמת לבנון השנייה ב־2006 נערך חיזבאללה למערכה הבאה: שבע שנים שקטות סייעו לו להתחמש, להשתכלל, לגייס כוחות ולנסות להכין לישראל הפתעות. גם שם, כמו בצה"ל, יודעים שהמערכה הזאת,, בוא תבוא, במוקדם או במאוחר.!!!

ככל שעובר הזמן מכירים בישראל כי המלחמה ב־2006, שנחרתה בתודעה ככישלון צורב, הצליחה להרתיע את חיזבאללה באופן שגרם לו להימנע מאז מירי לעבר ישראל. או לפחות להימנע מירי בעצמו, ולשלוח במקום זאת ארגונים פלשתיניים, שיעשו זאת בשמו. הארגון שהכרנו באמצע שנות האלפיים השתנה לבלי הכר: המשבר בדמשק והתערערות שלטונו של אסד הרחיקו אותו קצת מהשותפה והמממנת איראן, ודפוסי הפעולה השתנו באופן מהותי. חיזבאללה של 2013 הוא ארגון עצמאי יותר, חמוש יותר, ואולי אף נועז יותר.

"זה ארגון שלומד, והוא למד ממלחמת לבנון השנייה מה צה"ל יכול לעולל לו" לכן המדיניות הברורה שלו היא ריסון מירבי בהפעלת כוח. לפני המלחמה הם היו רגילים לבצע פעולות נגד ישראל בסף גירוי נמוך ובקצב גבוה - חטיפות, הפעלת מטענים וירי קטיושות. בשבע השנים האחרונות הם נוצרים את נשקם, למרות שהיו להם סיבות לפעול נגד ישראל. לאורך השנים היו כמה אירועים שחיזבאללה האשים בהם את ישראל - אבל לא ביצע שום פעולה נגדה".

הדיוק  שמתחיל להדאיג
במסגרת תהליכי הלמידה שלו, שקד חיזבאללה בשנים האחרונות על פיתוח יכולות הלחימה, בניסיון להתמודד עם העוצמה הבלתי מעורערת של ישראל. אחד הנושאים המרכזיים שבהם התרכז הוא הצטיידות שקטה בכ־60 אלף רקטות וטילים, שמהווים איום ממשי ומיידי על העורף הישראלי. על פי ההערכות, רובם המכריע של הטילים הם לטווח קצר של עשרות קילומטרים, כ־5,000 - לטווח בינוני של עד 250 ק"מ (ואלה יכולים להגיע עד תל אביב ודרומה לה), וכ־300  טילים- לטווח ארוך, ואלה מכסים את כל שטח ישראל.

במערכת הביטחון אומרים שאם ב־2006 היה חיזבאללה יכול לירות על גוש דן כמה מאות רקטות בעלות ראש קרבי של 300 ק"ג, כיום הוא יכול לשגר למרכז הארץ כמות גדולה פי עשרה. מערכת כיפת ברזל, ששינתה את כללי המשחק במבצע "עמוד ענן", צפויה לסייע בהתמודדות עם האיום.
באופן מפתיע, לא המספרים הבלתי נתפסים של הרקטות והטילים הם שמדירים שינה מעיניהם של בכירי צה"ל, אלא השיפור בדיוק שלהם. בישראל נהגו לומר במשך תקופה ארוכה כי רוב הנשק שבידי חיזבאללה הוא "סטטיסטי", כלומר בעל דיוק נמוך ביותר.

אולם בשנים האחרונות קיבל הארגון טילים מדויקים, למשל ה־M-600 המיוצר בסוריה - גירסה קטלנית פחות של טילי ה"פאתח 110", שהושמדו לפני שבועיים ליד דמשק. כשהועברו טילי ה־M-600 לידי חיזבאללה, כנראה ב־2010, נשקלה בישראל האפשרות לתקוף את השיירה, אולם לבסוף הוחלט לא לעשות זאת, משיקולים שונים. על פי פרסומים במערב, הארגון מחזיק גם מספר מצומצם של טילי סקאד D, שנחשבים מדויקים יחסית.

בישראל יודעים כי רמת דיוק גבוהה עלולה לאפשר לארגונו של חסן נסראללה לפגוע בצורה אפקטיבית בתשתיות לאומיות וצבאיות של ישראל, ובהן שדות תעופה, תשתיות גיוס ומרכזי פיקוד ושליטה של הצבא.

ההערכה הרווחת  היא שאם לא יהיה שינוי בקו הפעולה ואם לא יבוצעו פעולות מניעה אקטיביות, יצליח חיזבאללה בחמש השנים הקרובות לממש את כוונתו להצטייד במאות טילים מדויקים. "אם יש לחיזבאללה עשרות אלפי טילים לא מדויקים, זה לא נורא, אבל אם יש לו מאות או אפילו עשרות טילים מדויקים, זה כבר מאוד לא טוב", גם היום, אין לזלזל בכוח האש של הארגון".

במסגרת מאמצי החימוש שלו, מנסה חיזבאללה לשים את ידו גם על מערכות נשק מתקדמות, שמצויות בסוריה ובאיראן: מערכות נ"מ מתקדמות, טילי חוף־ים חדישים ואולי גם נשק כימי. ההערכה בישראל היא שנכון להיום, עדיין אין בידיו טילי חוף־ים חדישים "יאחונט" מתוצרת רוסיה, אם כי טילים כאלו מצויים בידי סוריה. אם יצליח הארגון להשיג את הטילים הללו, הדבר יאפשר לו לאיים בצורה משמעותית על ספינות חיל הים ועל הנכסים האסטרטגיים של ישראל בים.

ההערכות הן כי לחיזבאללה אין עדיין מערכות נ"מ מתקדמות מסוג SA-17, שעלולות לאיים על חופש הפעולה של חיל האוויר. על פי פרסומים זרים, שיירה שהובילה טילים כאלו לדרום לבנון הותקפה על ידי ישראל בסוריה בסוף ינואר.

סוריה שימשה במשך שנים העורף הלוגיסטי של חיזבאללה. שם שמר הארגון את אמצעי הלחימה המתקדמים שלו, כדי להגן עליהם מפני פגיעה ישראלית, ומתוך מחשבה שיהיה אפשר להעבירם ללבנון ביום פקודה. "בזמן האחרון מרגיש חיזבאללה שהימ"ח שלו לא כל כךבטוח בסוריה", לכן הוא מנסה להעביר את אמצעי הלחימה ללבנון. אם מוסיפים לזה את המשלוחים החדשים שהגיעו מאיראן ומרוסיה, אפשר לראות שהתנועה של נשק מסוריה ומאיראן ללבנון, שהחלה לפני עשר שנים, התחדשה במלוא עוצמתה. מה שאסד האב לא העז לעשות, בנו עושה, וגם עושה. וזה גם הרקע לתקיפות האחרונות".

יש הטוענים כי המצב השברירי בסוריה יצר מעין מהפך ביחסים בינה לבין חיזבאללה. אם בעבר נחשבו הסורים לפטרוני הארגון, הרי עתה השתנו יחסי הכוחות, ודווקא חיזבאללה הוא שהופך למעין פטרון של סוריה, בגיבוי איראן. בישראל סבורים שבמצב שנוצר, כלל לא בטוח שהארגון זקוק לסוריה, מה גם שהוא מעולם לא ציפה לכוחות תגבור סוריים שיגיעו בעת מצוקה. גם בימי מלחמת לבנון השנייה לא נחלץ צבא סוריה לסייע לחיזבאללה.

"חיזבאללה הוא הארגון התת־מדינתי היחיד שמחזיק יכולות בהיקפים כאלה, אפילו למדינות,, אין את מה שיש לו",!!כמו שאמר הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי לפני שבועיים. "זה דבר מרחיק לכת. חיזבאללה מורתע על רקע 2006, על רקע 'עופרת יצוקה', ובמידה מסוימת על רקע 'עמוד ענן', ובעיקר מודאג מכך שהוא רואה את ציר הגיבוי האסטרטגי איראן־סוריה הולך ונסדק. יש סיכוי שהארגון יהיה די מבודד בעתיד, מה גם שהוא נתון ללחצים בתוך המאבקים הלבנוניים. למרות זאת הוא מנסה לסייע לאסד ככל יכולתו, לשים יד על אמצעי לחימה ולהכין את עצמו לימים שיבואו".

"חיזבאללה,, הוא גאווה לשיעים ולכל הקיצוניים"
שש השנים האחרונות עזרו לחיזבאללה לרענן את השורות גם בפן האנושי. בארגון חברים כיום, ככל הידוע בישראל, בין 20 ל־40 אלף פעילים, תלוי את מי סופרים. הוא מנוהל באמצעות שתי "שורות" (מועצות) עיקריות - השורא המחליטה, שבה מתקבלות ההחלטות העקרוניות בארגון, והשורא המבצעת, המנהלת את הפעילות המבצעית. הכוח הסדיר מחולק לשלוש "שורות" אזוריות: הראשונה ממוקמת באזור הבקאע, סמוך לגבול עם סוריה, השנייה בבירות והשלישית בדרום לבנון. כל אחד מהאזורים מחולק בחלוקות משנה.

מלבד כל אלה, מחזיק חיזבאללה יחידת פיגועי חו"ל, וכן גוף אזרחי חזק, שממומן על ידי איראן ומספק ללוחמי הארגון ולמשפחותיהם מוסדות חברתיים, דתיים, חינוכיים ורפואיים.

"מאגר הגיוס של חיזבאללה הוא השיעים בלבנון", "ילד שיעי הולך לגן של חיזבאללה, לבית ספר יסודי של חיזבאללה ולתנועת הנוער של חיזבאללה. בגיל 13 מתחילים לאמן אותו אימון בסיסי במסגרת תנועת הנוער. בסוף התיכון הוא בא ומבקש להתגייס לארגון, זה הדבר הכי טבעי בשבילו, גאווה גדולה.

"זמן השירות אינו מוגדר. יש כאלו שמשרתים בארגון מגיל 18 ועד גיל 40. המתגייסים המצטיינים עוברים אימונים, חלקם בלבנון ואחרים נשלחים לאיראן. הם נדרשים להביע נאמנות למנהיג באיראן. זהו תנאי בסיסי לחברות בארגון".

בהמשך מחולקים לוחמי הארגון לתחומים שונים. "יש להם כמעט הכל", "מחוליות נ"ט ועד כוח של צוללנים ימיים, כוח אווירי, יכולות תצפית ויכולות מודיעין. במודיעין שלהם לומדים עברית, והם משתמשים בציוד האזנה מתקדם שמגיע מאיראן. היה אפשר לראות זאת גם בציוד שנתפס על ידי צה"ל במלחמת לבנון השנייה. הכוח הסדיר של הארגון שוהה בעיקר באימונים ובפעילות מבצעית, בזמן האחרון בעיקר בסוריה. כשהם לא בסוריה, הם עוברים אימונים ומבצעים תצפיות".

מלבד הכוח הלוחם של חיזבאללה, יש ברשותו אלפי אזרחים שמשמשים מעין "כוחות מילואים" ליום פקודה. כאן באה לידי ביטוי התשתית האזרחית הרחבה שלו: בבתיהם של רבים מתושבי דרום לבנון, בעיקר בכפרים השיעיים, מסתיר חיזבאללה אמצעי לחימה רבים, בין השאר רקטות, וחלק מהתושבים אף עוברים הכשרה כיצד להפעילן,, ביום פקודה.

ההתבססות בכפרי דרום לבנון היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ ההגנתי הסטטי של הארגון. לפני מלחמת לבנון השנייה הוא שם דגש דווקא על "שמורות טבע", אך בשנים האחרונות העביר את מרכז הכובד לכפרים האזרחיים, בין השאר כדי להסתיר טילים בתוך האוכלוסייה האזרחית ולהקשות על צה"ל במקרה של כניסה קרקעית לדרום לבנון. "כמעט בכל בית בדרום לבנון יש מחסן נשק", !!

ככל הידוע, בכל כפר יש כמה עשרות פעילים, עד 200, ותפקידם העיקרי הוא הגנה קרקעית - באמצעות מרגמות, רקטות קצרות טווח וטילים נגד טנקים. תפקידם של כוחות אלו יהיה בעיקר לחימה עיקשת מול כוחות חי"ר ושריון של צה"ל.

מלבד המאמץ ההגנתי יתמקד החיזבאללה בעימות הבא גם בניסיון לייצר "תודעה התקפית", אם באמצעות שיגור כלי טיס בלתי מאוישים, כמו שכבר ניסה לשגר, אם בפגיעה במטוס או בכלי שיט ישראלי, ואם באמצעות פעילות בתוך שטח ישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי בניגוד לעימותי העבר, שבהם התנהלה הלחימה בעיקר בשטח לבנון, ינסה הארגון להעביר חלק מהלחימה גם לשטח ישראל - על ידי החדרת "חוליית הרג" או אפילו כיבוש של יישוב ישראלי קטן לפרק זמן מסוים.

בישראל מעריכים שחיזבאללה לא זנח את רצונו לחטוף חיילים ישראלים, אבל מבין כי פעולה כזו עשויה לגרור שוב את ישראל למלחמה, ולכן הוא יעשה זאת רק אם ירצה בעימות.
"מבחינה קרקעית, חיזבאללה לא הצליח במלחמת לבנון השנייה", המאזן הטריטוריאלי שלילי מבחינתו. צה"ל נכנס לאן שרצה בדרום לבנון, והארגון לא הצליח לעבור את הגבול. לכן הם עובדים על הכנת מהלך קרקעי: זה לא יהיה מהלך של אוגדות אלא מהלך נקודתי, בסדר גודל פלוגתי או גדודי".


במסגרת המאמצים ההתקפיים, חיזבאללה לא זנח את רצונו להפתיע את ישראל. במלחמת לבנון השנייה הוא ירה לעבר אח"י חנית את הטיל C-802 וגרם לארבעה הרוגים, וכן שיגר לעבר ישראל פעמיים כלי טיס בלתי מאוישים מסוג "אבאביל". באוקטובר האחרון הצליח לשגר משטח לבנון מטוס ללא טייס, שטס מעל הים מצפון לדרום, חדר לישראל באזור עזה, ולאחר דקות ארוכות של טיסה מעל שטח ישראל הופל על ידי חיל האוויר בדרום הר חברון. לאחר האירוע התגאה המזכ"ל נסראללה כי ארגונו הוא ששלח את המל"ט האיראני, והדגיש כי "הוא הספיק לטוס מעל כמה בסיסים צבאיים חשובים". "זו לא הגיחה הראשונה ולא האחרונה", אמר.
לפני כשבועיים הפיל חיל האוויר מטוס ללא טייס מול חופי חיפה, והפעם הכחיש נסראללה כי ארגונו הוא ששיגר אותו.

בישראל מעריכים שבידי חיזבאללה יש כבר עשרות רבות של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) - ובהם גדולים ומפותחים יחסית, תוצרת איראן, וקטנים יותר, למשל טיסנים ועפיפונים, שאותם קשה מאוד לגלות במכ"מים של חיל האוויר. הארגון ימשיך לנסות לשגר כלי טיס כאלה - חלקם, אולי, עמוסים בחומרי נפץ, לעבר שטח ישראל.

פעלו גם בנצרת
בישראל מדברים הרבה על התודעה במערכה הבאה. לא רק ההישגים, אלא גם איך ייראו הדברים. גם בחיזבאללה מבינים שלמלחמה בעידן הדיגיטלי אופי אחר: לא עוד לוחמת גרילה סטנדרטית, אלא קרב על תמונה. ואכן, בישראל מזהים מאז נובמבר 2011 מגמת תעוזה חדשה של חיזבאללה, שבאה לידי ביטוי בשיגור המל"טים ובשיגורים בודדים של רקטות לעבר הגליל המערבי, שאותן לא שיגר הארגון עצמו, אלא שליחים בדמות ארגונים פלשתיניים, שעשו זאת עבורו.

דוגמה נוספת לתעוזה הגוברת של הארגון אפשר לראות בניסיונותיו להחדיר לשטח ישראל אמצעי לחימה. בקיץ האחרון חשפו השב"כ והמשטרה 20 ק"ג של חומר נפץ תקני מסוג C4 בנצרת, עם אמצעי לחימה ומערכות הפעלה. המטענים והפעילים שהעבירו אותם לישראל ואיחסנו אותם אמנם נתפסו ונעצרו, אך בישראל התייחסו לאירוע בחומרה רבה.

למרות הכל, בישראל מעריכים כי חיזבאללה עדיין מנסה להלך בין הטיפות ולבצע פעולות שלא יגררו, ל תגובה ישראלית בלבנון - למשל פעולות נגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל.

הארגון לא זנח את כוונת הנקמה על חיסול הרמטכ"ל שלו, עימאד מורנייה, בפברואר 2008, שאותו הוא מייחס לישראל. יחידת פיגועי חו"ל של הארגון משקיעה מאמצים כבירים בנושא, וההערכה היא שגם התקיפות האחרונות בסוריה, שיוחסו לישראל, יגבירו את המוטיבציה של הארגון השיעי לפעול באפיק הזה. עד כה הצליחה ישראל לסכל את מרבית ניסיונות הפיגוע באמצעות זרועות המודיעין שלה, ובראשן המוסד; על פי דיווחים בתקשורת הזרה, נחשפו וסוכלו ניסיונות כאלו ביוון, בטורקיה, באזרבייג'ן, בתאילנד, בגיאורגיה, בקניה ועוד. פיגוע אחד שהארגון הצליח להוציא לפועל היה זה בבורגס שבבולגריה, בקיץ האחרון, ובו נהרגו חמישה ישראלים ונהג מקומי. לאחר חקירה מאומצת הודיעו הבולגרים כי חיזבאללה הוא שעמד מאחורי הפיגוע.

ניסיונות הפיגועים, כמו כל פעילות הארגון, מוכוונים וממומנים על ידי איראן. בישראל נהוג לומר כי חיזבאללה הוא "אוגדה איראנית" על אדמת לבנון: ההערכה היא כי מדי שנה מעבירה איראן לארגון כמיליארד דולר, למימון הפעילות הצבאית, ההתחמשות והפעילות האזרחית. גורמים איראניים ממשמרות המהפכה יושבים דרך קבע בלבנון, ופעילי חיזבאללה מתאמנים באיראן.

לפיכך, בישראל יוצאים מנקודת ההנחה שחיזבאללה ישרת את אדונו האיראני כשתגיע הפקודה הישירה מטהרן - למשל אם תתקוף ישראל באיראן. "חיזבאללה לא יסרב לאיראן, ולעמדה האיראנית יש משקל

"עם זאת, יש לחיזבאללה מגבלות מול הציבור הלבנוני. העובדה שהוא יושב בממשלת לבנון משפיעה עליו בבואו לקבל החלטות, שכן עליו להתחשב באוכלוסייה. בעבר הוא התחשב רק באינטרסים של איראן, של סוריה ושל עצמו. היום דעת הקהל הלבנונית מעניינת אותו מאוד, ולכן הוא אינו יכול לפעול בצורה קיצונית כמו בעבר. הוא נזהר מאוד לא להיות מואשם שוב בהרס לבנון".

כל כוחו של חיזבאללה בדרום לבנון נועד בעצם לצרכיה האסטרטגיים של איראן. אחת הסיבות המרכזיות לשקט ששורר בגבול הצפון היא שכרגע, לאיראן אין אינטרס לחמם את הגיזרה. הכוח הטילי של חיזבאללה נועד ליצור הרתעה נגד ישראל, כדי למנוע תקיפה ישראלית באיראן. אם ההרתעה לא תעבוד, ומישהו יחליט לפעול באיראן, הטילים הללו ישוגרו אל מרכזי הערים הישראליות".

*********************************

 ארבעה תרחישים אפשריים אם תפרוץ מלחמה עם סוריה 05/05/2013  ,,הערכת מצב,,מאת אל"מ מ"יל,,מזיאד עבאס

**************************************************************************************************************************

דרוש ניצוץ אחד שיגרור תגובה לא נכונה, וישראל יכולה למצוא את עצמה במלחמה נגד סוריה וחיזבאללה. מה התרחישים האפשריים, ומה תהיה התגובה הישראלית בכל מקרה ועד כמה הארסנל הסורי מסוכן לעורף הישראלי?
אם נכונים הפרסומים על תקיפה ישראלית בסוריה, הרי שמדובר בתקיפה שנייה לפחות בתוך 48 שעות, להן ניתן לצרף תקיפה נוספת מסוף חודש ינואר. בפעם הראשונה גורמים סוריים רשמיים אישרו את דבר התקיפה, האשימו את ישראל בגלוי והכריזו שישראל פתחה במלחמה נגד סוריה. למעשה, מאז 1973 המצב לא היה מתוח כל כך. המומחים מסכימים שמדובר בשינוי של ממש, ושבשלב כזה או אחר לסורים לא תהיה ברירה והם יאלצו להגיב.

 
ירי מאסיבי של טילים על העורף הישראלי
"חשוב לעשות הפרדה בין היכולות הטכניות של הצבא הסורי לבין השאלה האם השיקולים האסטרטגיים שלו יובילו לכך שיגיב", מסביר ברום. "טכנית יש להם יכולת להגיב בירי טילי קרקע-קרקע שנמצאים בכמויות גדולות יותר מאשר בחיזבאללה. המספר הכולל של הרקטות לא כל כך חשוב, מה שכן חשוב זה הנתון שלסורים יש יכולת הרבה יותר גבוהה מאשר לחיזבאללה לירות כמות גדולה של טילים לאורך זמן והיכולת לשגר אותן במקביל. יש להכניס למשוואה את יכולת יירוט הטילים של ישראל, אבל היכולת של הסורים לשגר יותר טילים ביום יכולה לגרום לרווייה במערכות ההגנה ואז יהיו יותר רקטות לא מיורטות".
יש לסורים רקטות רבות לטווחים של למעלה ממאה קילומטר ומעבר ל-200 ק"מ, "אבל הם מבינים שהמשמעות זה מלחמה עם ישראל. הנזקים הגדולים והחלק הפגיע שלנו זה לאוכלוסייה האזרחית, כך שניתן לקחת את מה שהיה במלחמת לבנון השנייה ולהכפיל את הכמות".
במקרה ותרחיש זה יצא לפועל התגובה הישראלית תהיה, סביר להניח, דומה למה שהיה בלבנון -2006: השמדה של מקורות הטילים, כולל כניסה קרקעית. "זה מאוד תלוי כי אם התגובה תהיה סמלית, כלומר ירי קטן וללא אבדות בכדי להעביר נקודה, אז יהיה נבון מהצד הישראלי, ואני יודע שככה חושבים, לתת למגיבים לבוא על סיפוקם ביחוד אם אין נפגעים ובכך נגמר הסיפור", אומר ברום. "ירי טילים מאסיבי זה כבר סיפור אחר שיגרור תגובה ישראלית רצינית, כמו ב-2006".

חיל האוויר הסורי נכנס לפעולה 
תרחיש נוסף מתייחס לחיל האוויר הסורי. במקרה זה נראה את מטוסי המיג 23, אולי גם מיג 29, מנסים לחדור מתחת לרדאר בגובה נמוך בכדי לתקוף כל מטרה צבאית בעלת ערך ברמת הגולן, אולי גם מפקדות או ערים בגליל. "יש להם מטוסי תקיפה שיכולים לנסות ליצור איזה סימטריה – אנחנו תוקפים אצלם והם אצלנו. אבל מצבו של חיל האוויר הסורי היה גרוע עוד לפני המלחמה. זה חיל פעיל שמשתתף בלחימה בסוריה, פה תקיפה של זוג מטוסים שם תקיפה של זוג אחר, אבל זה לא אומר דבר על היכולות שלו. בקריטריונים שלנו זה חיל די עלוב כי המטוסים שלהם ישנים והאימון די גרוע, אבל יש להם יכולת להמריא עם איקס מטוסים ואם ינסו לחדור לישראל ישנו סיכוי שיצליחו, כי אין הגנה של מאה אחוז. גם אם זה יקרה הדבר יהיה מאוד נקודתי. חשוב להגיד שגם הסבירות לזה מאוד נמוכה והם מבינים את החולשה שלהם, ולכן יעדיפו שיגור מרחוק".
לגבי תגובה ישראלית במקרה הזה, גם כאן אני מעריך שמבחן התוצאה יהיה הקובע. "זה מאוד תלוי בנזק שיגרום המטוס. הכל תלוי בתוצאות וכבר למדנו שבדרך כלל התוצאה היא זו שתקבע".

מלחמה קרקעית כוללת 
תרחיש נוסף שהיה קיים עוד לפני האירועים האחרונים מתייחס למלחמה כוללת, או למחטף קרקעי מוגבל ברמת הגולן. במקרה כזה נראה יחידות איכותיות, פוג'י קומנדו, חי"ר ממוכן ושריון מנסים לכבוש מוצב צה"לי צמוד לגבול. "הבעיה של הסורים היא שהצבא שלהם שקוע במלחמה מעל הראש. הסבירות למלחמה כוללת מאוד נמוכה וכך גם מחטפים. הצבא הסורי לא שולט בחלק מהשטחים שבגבול הגולן. צריך להבין שצבא סוריה בנוי כמו צה"ל על גיוסי חובה, ואלה לא היו בסוריה מאז פרצה המלחמה, מה שפגע ביכולת שלהם. צבא סוריה מיושן, פגוע והיכולת שלו לבצע תמרונים גדולים מאוד מוגבלת ולקויה. הם שקועים מאוד במלחמה שם וסובלים מנפגעים ועריקות. נזקי המלחמה פגעו קשות ביכולת הזו של הצבא הסורי".
לכן התגובה הישראלית הברורה למחטף קרקעי זה מה שהופך את התרחיש הזה להכי פחות סביר. "זה תרחיש לא סביר כי הסורים יודעים שבמקרה כזה המהלך יגרור מלחמה כוללת".

התרחיש הסביר: תקיפה באמצעות חיזבאללה 
התרחיש הסביר ביותר לתגובה סורית, להערכת רבים בעידוד איראני, זה באמצעות חיזבאללה – בין אם על ידי שיגורים מלבנון ובין אם באמצעות פיגועים בחו"ל כפי שהיה בבולגריה. "זה לא תרחיש קיצוני כלל והוא יותר סביר, כי מי שבאמת הותקף זה חיזבאללה", וכבודם של הסורים נפגע כי עשינו במרחב האווירי שלהם כבשלנו, אבל לחיזבאללה יש את המוטיבציה הגבוה להגיב על התקיפה. אבל גם להם תהיה בעיה להגיב בדרך הפעולה המסורתית של ירי רקטות מלבנון לישראל – הסיבה שבגללה נפרסו מערכות ההגנה בצפון – כי לאור מה שקרה במלחמת לבנון השנייה הם מבינים שזה יכול להתפתח למלחמה גדולה. גם להם אין אינטרס למלחמה כזו כי זה קורה במצב בעייתי עבורם לאור המעורבות שלהם והמצב בסוריה. חיזבאללה כבר למדו שהמחיר שלבנון תשלם יהיה יקר מדי. לכן הם יחפשו דרכי תגובה אחרות כמו פיגועים בחו"ל,
ומה תהיה התגובה הישראלית במקרה הזה? "אם יהיה ירי טילים סמלי, סביר להניח שישראל תכיל את הירי אם ירו טילים בצורה מאסיבית, אז התגובה של ישראל תהיה כמו בלבנון השנייה. לגבי פיגוע של חיזבאללה בחו"ל, נזכור שאחרי בולגריה לא הייתה תגובה ישראלית וזה מה שלדעתי הופך את התרחיש הזה להרבה יותר סביר. חיזבאללה לא ירצה לעשות פעולה שתגרום לו נזק רב
למרות כל האמור והחישובים בסופו של דבר מספיק ניצוץ קטן ותגובה לא נכונה, כדי שכל האזור יבער. "יש בעיה מכיוון שגם אם החישובים שיש מגבלות גם על סוריה וחיזבאללה להגיב הם נכונים, ואני חושב שהם נכונים, בסופו של דבר הם באים לכדי מצב מצטבר. אז בפעם הראשונה בסדר, הם עוברים בשתיקה וכך גם בפעם השנייה והשלישית. אבל אם הדברים האלה יחזרו על עצמם אז באמת יכול להגיע מצב שהלחץ על מקבלי ההחלטות בסוריה ובחיזבאללה יהיה כזה שהם ירגישו שהם חייבים להגיב, מה שיכול ליצור את ההסלמה".

********************************


 

הערכת מצב,לשנת 2013

הרצאתו של אלוף משנה מזיד עבאס,מיום,30/12/2012

תקוות וציפיות,,שהופכות,,,לאכזבות קשות,,!!

********************************************

 01 , בארצות הברית וגם בישראל רבים קיוו ש"האביב הערבי" יאפיין  רחוב ערבי אחר לגמרי, שיגבש חזית של צעירים מונחי-דמוקרטיה וגורמים אסלאמיים מתונים,מפוכחים, לאחר מיגור משטרי העריצות.

תקוות אלו, מתרסקת יום-יום אל צוקי המציאות המזרח תיכונית.

02,עיראק הופכת בהדרגה למדינת-חסות של איראן, אויבתה המרה ביותר של ארה"ב, למרות מאמץ הדמוקרטיזציה האמריקאי, ובעקבות נסיגת הכוח האמריקאי מעיראק. 
משטר אל-מאליכי השיעי הפך לצינור האספקה הקריטי של נשק איראני למשטר אסאד, ומשמרות המהפכה של איראן מעמיקים מעורבותם בעיראק.

03,מצרים הופכת בהדרגה למדינת שריעה, והנשיא מורסי נתון להשפעת המנהיג הרוחני של "האחים", מוחמד בדיע, וחאיראת אל-שאטר סגנו לשעבר של בדיע. החוקה החדשה תשדרג את השפעת ההנהגה הדתית על זכויות האזרח, תאפשר הקמת "משטרת מוסר" ותטיל עונשים בסגנון המאה השביעית על ניאוף וגניבה.

מורסי

בשלב זה יציית לאמריקאיים,כדי להמשיך לקבל סיוע כספי.

ימשוך את השטיח מתחת לרגלי האיראנים,וישתלט על החמאס

ישאף להשתלט גם על חיזבאללה ,ולדחוק את שליטת איראן.

יפעל מיד לפיוס ,בין הפתח לבין החמאס,כדי לשלוט גם בגדה

ישאף להוביל חזית סונית במזרח התיכון,כנגד האיום השיעי.

יחלום בראייתו אל מעבר לאופק ,לשחרר את פלסטין,וירושליים

מפני שכל אסלאמי פנאטי,מאמין שסופה של ישראל הולך וקרב,!!

( מכיוון שכך עמי ערב,והפלסטינאיים,האכילו את עצמם בלוקשים}

                             ואגוזים ריקים,!!

                             ************

04,לוב מנתצת את תקוות המערב לניצני דמוקרטיה לאחר 42 שנות דיקטטורת קדאפי. רצח השגריר האמריקאי ושלושת אנשי מחלקת המדינה בבנגזי, ומלחמת האזרחים חסרת-התקדים באכזריותה אינם דומים ל"מצעד הדמוקרטיה". פיצול אלים, שבטי, אתני, דתי ורעיוני – כגון טבח האפריקאים של העיר טוארגה על ידי ערביי העיר מיסראתה - הפך את לוב לזירת קרב יומיומי בין מיליציות טרור מוסלמיות. 

05,תימן לאחר 33 שנות דיקטטורת עלי עבדאללה סלאח הפכה לבסיס מתעצם של "אל קאעידה" המשסה יותר מתאבדים נגד אישי ממשל, מנהיגי שבטים, ומטוסים הממריאים לארה"ב. הטרור המוסלמי משכיל למנף את היריבות הבין-שבטית, אי-היציבות וחולשת השלטון המרכזי השורשיים בתימן.

06,בחריין – נמל הבית של הצי החמישי האמריקאי – נאנקת תחת 22 חודשי ההתנערות של הרוב השיעי בן 70% הפועל, בסיוע איראן השיעית, להחלשת שלטון המיעוט הסוני.

לבנון, המתערערת עקב טרור החיזבאללה ומלחמת האזרחים בסוריה, מציגה רה"מ, סגן רה"מ, שרים לשעבר, יו"ר בית הנבחרים, צירי בית נבחרים והמופתי של טריפולי הנעדרים מארצם משקולי ביטחון. פוליטיקאים בכירים נוספים מרותקים לבתיהם מחשש לביטחונם. 

סוריה שכלה יותר מ-40,000 הרוגים, מאז מרץ 2011, בקרבות בין אסאד הנתמך על ידי איראן, עיראק ורוסיה לבין אופוזיציה דתית, אתנית, פוליטית ורעיונית הנתמכת על ידי סעודיה וקטאר.

התסיסה הגוברת באלג'יריה, ירדן ומדינות המפרץ הפרסי והפיצול בסודן, עיראק, תימן, לוב וסוריה, מעידים שצפויה התפרצות נוספת של הר הגעש ברחוב הערבי.

מסקנות.
01,השינויים הדרמטיים במציאות המזרח תיכונית – ללא קשר לעניין הפלשתיני ומדיניות ישראל – מחייבים שינויים דרמטיים במדיניות ישראל וארה"ב.

02,ההחמרה הדרמטית של האלימות, אי-הוודאות, אי-היציבות, אי-האמינות והבוגדנות ברחוב הערבי – השופכת אור על שברירות הסכמים ובריתות במזרח התיכון – מחייבת החמרה דרמטית של צרכי הביטחון של ישראל.

03,הקצנת השנאה לארה"ב ברחוב הערבי, נסיגת ארה"ב מעיראק, הנסיגה הצפויה מאפגניסטן והקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון האמריקאי מחייבים שדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי לתועלת שני הצדדים.

אנחנו והפלסטינאיים ,,עד מחצית שנת2013

*******************************************************

אבו מאזן,החלש,אשר, ממילא עומד על כרעי תרנגולת,

ינסה לחפות על חולשתו מול חמאס,,יאפשר עריכת מחאות ותהלוכות לא אלימות ברחבי יהודה ושומרון,אבל עם הזמן

יתרבו תקריות יידויי האבנים,ותחול הקצנה בהתנכלות ערבית

למתיישבים,ולהתנחלויות,,ולהלן התוצאות:

01,צה"ל יבצע בהתחלה הרבה מעצרים,

02,תוטלנה הגבלות רבות על תנועת אח"מים

03,חלקים רבים בגדה ,יוגדרו כשטח צבאי סגור

04,ישראל תניח לרשות הפלסטינית למות מוות קליני

05,צה"ל ישלוט בכול האזורים הכפריים,והיישובים היהודיים

06,אבו מאזן ימשיך לשלוט ללא משאבים  רק בערים הגדולות,

וכך תתפורר הרשות הפלסטינית יחד עם מדינת פלסטין,,,!!!!

וחמסתאן ברצועת עזה יהפוך מאוגדה איראנית,,לחסות מצרית.

ואם תכתבו את שמי בגוגל,, ותכנסו לאתר,,

תעיינו במאמרים ,ובהערכות המצב מלפני שנה,

*************************************************

המשךהערכת מצב: 
 סיכויים סבירים, לעימות צבאי במהלך 2013?

**************************************************
ישראל תתייצב בשנה הבאה בפני שבע זירות ביטחוניות מורכבות, בין היתר: סיכוי גבוה לחידוש גל "טרור עממי" ביו"ש, עתיד מעורפל ביחסים עם מצרים של האחים המוסלמים ,תרחישים וסיכויים רבים,,להידרדרות המצב בעזה,,ואל נשכח את הפצצה המתקתקת של סוריה

2013 מוגדרת בצה"ל כ"שנת הכרעה", אבל יש סיכוי סביר שהיא תתגלגל להיות שנת מלחמה. גם אם השנה תסתיים ללא מלחמה בחזית כלשהי, ניתן לקבוע כי מעולם לא נכנס צה"ל לשנת עבודה עם כל כך הרבה סימני שאלה כמו השנה הבאה,!

ההנחה בבסיס תוכנית העבודה של צה"ל לשנת 2013 היא שהמזרח התיכון נמצא בתקופת השתנות. הטלטלה נמשכת. תהליכים בעלי משמעות היסטורית, שבעבר היו נמשכים שנים ארוכות, מתרחשים כיום בתוך שבועות ואף ימים בודדים.

לא רק המזרח התיכון משתנה: גם המערכת הבינלאומית כולה. ארצות הברית כבר אינה כוח עולמי יחיד. רוסיה, סין והמדינות המתפתחות מאתגרות אותה. גם מה שקורה אצלנו ישפיע מאוד על המציאות ב-2013, כמו השאלה כמה תלמידי ישיבות יתגייסו לצה"ל, אם בכלל. אבל בנושא הרגיש הזה צה"ל מנוע מלפרסם הנחת עבודה כלשהי, בטח לא בתקופת בחירות.

איראן מחושבת

עם תחילת שנת 2013 מבינים בצה"ל כי גם אם חמאס משך את תשומת הלב בחודש נובמבר האחרון (מבצע "עמוד ענן"), הרי שהחזית האיראנית היא הגורלית באמת. והיא גם זו שתתחמם ראשונה, וכבר בקרוב מאוד.

לוח הזמנים לשובה של הסוגיה האיראנית לראש הכותרות העולמיות ידוע מראש. ב-21 בינואר, יום לפני הבחירות אצלנו, תיכנס לתוקפה באופן רשמי הקדנציה השנייה של ברק אובמה כנשיא ארצות הברית. בסוף כהונתו הראשונה התחייב אובמה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני. לא בטוח שהוא מתכוון לעמוד בכל מחיר מאחורי ההצהרה הזאת, בפרט כאשר ארצות הברית מותשת משנות לחימה ארוכות בעיראק ועדיין לא השלימה את נסיגתה מאפגניסטן (אחרוני החיילים יעזבו את המדינה ב)2014), אבל הוא יעשה מאמץ אמיתי להגביר את הלחץ על משטר האייתוללות.

לאחר הקמת הממשל החדש יתחדשו גם השיחות של המעצמות עם איראן. המעצמות ידרשו מאיראן להתפרק מאורניום שכבר הועשר לרמה צבאית של למעלה מ-20 אחוז, לעצור את פעולת הצנטריפוגות ולפרק את המתקן הגרעיני בקום. השיחות יסתיימו שוב ללא תוצאות.

לקראת האביב הקרוב יתחילו האמריקאים להציב ריכוזי כוחות במזרח התיכון ומול המפרץ הפרסי. במקביל להגברת האיום הצבאי, ארצות הברית תפעל להגביר שוב את הלחץ הכלכלי. בחודש יוני הקרוב מתוכננות באיראן בחירות לנשיאות. החרפת המצב הכלכלי יכולה להוציא מיליוני איראנים לרחובות ולערער את יציבות המשטר. לכן חלון ההזדמנויות של ארצות הברית והמערב להפעיל לחץ אפקטיבי על איראן הוא בין חודש מרס לחודש יוני.

אך האם ארצות הברית תממש את האיום הצבאי ותתקוף באיראן? הרבה תלוי גם באיראנים עצמם. כמו שהדברים נראים עכשיו, הם ינסו לשמר 240 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20 אחוז ומעלה, שיהיו להם עד האביב, ויכריזו על עצירת ההעשרה. אם הלחץ עליהם יהיה כבד מספיק, הם גם ימירו חלק מן האורניום המועשר למוטות גרעיניים שלא ניתן לעשות בהם שימוש צבאי, כפי שעשו גם במהלך השנה האחרונה, כדי להפחית את הלחץ הבינלאומי שהופעל עליהם.


כמו שהדברים נראים עכשיו, ארצות הברית לא תמהר לתקוף. גם האיראנים לא ימהרו לנטוש את תוכנית הגרעין, ויחפשו דרכים להמשיך אותה בסתר. למעשה איראן תהפוך להיות באביב הקרוב "מדינת סף", שתחליט מתי לעבור לשלב הבא בתוכנית הגרעין שלה בעיתוי נוח מבחינה בינלאומית.
ישראל הצהירה בעבר לא פעם כי לא תשלים עם הפיכתה של איראן ל"מדינת סף", אבל האם תתקוף את מתקני הגרעין באיראן בפעולה אווירית לבדה? זה לא נראה כך.

האפשרות לתקיפה נראתה הרבה יותר ריאלית בחודש אוקטובר 2012, לפני הבחירות בארצות הברית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק בנו מגדל של ציפיות לקראת תקיפה כזאת. בשלב מסוים אהוד ברק ירד מהעץ והשאיר את נתניהו לבד בין ענפיו.

ברק טס לארצות הברית במסגרת נסיעה פרטית, נפגש עם שר ההגנה ליאון פאנטה והציג את עצמו כ"מבוגר האחראי". לאחר מכן העלה לנתניהו את הסעיף גם כאשר שיתף פעולה עם תוכנית "עובדה", שעסקה במשבר בין הדרג המדיני לצבאי סביב סוגיית התקיפה האפשרית באיראן בתחילת העשור. נתניהו גם חושד עכשיו שברק ערבב בין שיקולים ענייניים לאלקטוראליים בסוגיה האיראנית כאשר שקל לרוץ לבחירות בראש מפלגת "עצמאות".

הסוגיה האיראנית תשפיע בכל מקרה על השאלה הכי מעניינת כיום במערכת הביטחון: מי יהיה שר הביטחון הבא? מצד אחד תקופת ההכרעה בסוגיה האיראנית יכולה להיות תירוץ ראוי להמשך כהונתו של ברק כשר ביטחון בממשלה הבאה גם בלי לרוץ לבחירות; מצד שני משבר האמון בין נתניהו לברק עמוק ובסיסי. ברק הפסיק להגיע בשבועות האחרונים לשיחות אחד על אחד בלשכת ראש הממשלה, וגם אינו פוקד, כמו פעם, את ביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה. אפילו לישיבת הממשלה הוא לא הגיע ביום ראשון האחרון, אם כי ליווה את נתניהו בביקור בפיקוד המרכז בהמשך השבוע.

אם לא ברק, הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף משה בוגי יעלון, יהיה בעל הסיכויים הממשיים ביותר להתמנות לשר הביטחון הבא. כפי שהדברים נראים בסוף השבוע הזה, הסבירות לשלום בין נתניהו לברק היא בינונית, ואילו הסבירות למלחמה מול איראן בעקבות התקפה של ישראל או ארצות הברית - נמוכה עד בינונית.

חיזבאללה נחלש

הסיכוי למלחמה מול חיזבאללה בלבנון במהלך שנת 2013 נגזר באופן ישיר מהסבירות למלחמה מול איראן. חיזבאללה נחלש בעקבות הצרות של בשאר אסד בסוריה. מחבלי  חיזבאללה לוחמים בסוריה בניסיון לשמר את המשטר, וספגו אבדות קשות
גם העובדה שחיזבאללה הפך להיות חלק בלתי נפרד מממשלת לבנון מגבילה את החופש שלו לפעול צבאית מול ישראל מעבר לשליחת מזל"טים. אך אם איראן תותקף, חיזבאללה ישגר לעברנו את ארסנל הנשק האדיר שאיראן בנתה לו בדיוק בשביל היום הזה. בכל מקרה, נכון לעכשיו הסבירות למלחמה מול חיזבאללה ב-2013 נראית נמוכה עד בינונית.

הסיפור הסורי ברור הרבה פחות ונפיץ הרבה יותר. בפרוס 2013 אסד מאבד עוד ועוד אזורי שליטה. בצד הסורי של רמת הגולן שולטים כבר המורדים באופן מלא. יש לבשאר אסד שתי אפשרויות: להתבצר במובלעת עלאווית שתיתמך על ידי איראן וחיזבאללה, להמשיך לנהל מלחמת אזרחים, שיכולה להימשך גם שנים, או לנטוש למדינת מקלט. מובן שגם האפשרות שהמורדים יגיעו אליו ויחישו את קצו אינה מופרכת. 
היום שבו אסד יאבד את כיסאו עלול להיות המסוכן ביותר מבחינת ישראל. כצעד נואש שיכניס אותו להיסטוריה הערבית, בשאר יכול להורות לאחרוני נאמניו לתקוף דווקא אותנו, כמו שהוא שיגר רקטות סקאד לאזורים בהם המורדים בשבועות האחרונים.

ירי הסקאדים מלמד עד כמה מצבו של אסד נואש. לעומת זאת, הדיווחים שהתפרסמו השבוע על שימוש בחומרי לחימה כימיים בסוריה כנראה מקדימים במעט את זמנם. לפי הערכות מעודכנות, האזרחים הסורים שנראו בצילומי התקשורת לא נפגעו מחומרי לחימה סוריים תקניים (גז סארין או החומר VX), אלא מרימוני גז המשמשים לפיזור הפגנות (משהו קצת יותר אלים מהגז המדמיע, שנחשב "נשק אל-הרג" אצלנו).

עם זאת, הפחד בישראל מפני נפילה קרובה של מאגרי הנשק הכימי לידיים "לא אחראיות" בסוריה או לידי חיזבאללה בלבנון - הוא אמיתי. לצבא ארצות הברית יש תוכניות כיצד לתקוף את מאגרי הנשק האלה ביום שאחרי אסד, ואולי אפילו להשתלט עליהם, מה שיצריך כמה עשרות אלפי לוחמים אמריקאים. אבל האפשרות למנוע שימוש לא אחראי בנשק הזה באופן צבאי נראית בעלת סיכויים קלושים.

בינתיים מאגר נשק כימי אחד שנפל לידי צבא סוריה החופשית לא נבזז, אלא נשמר על ידיהם בקפדנות. המורדים אינם משתמשים בנשק זה. אסד ריכז את שאר המאגרים באזורים שעדיין נמצאים בשליטתו.

בישראל מעריכים כי אם אסד יאבד את השלטון, מלחמת האזרחים בין הכוחות המרכיבים כיום את הקואליציה נגדו יכולה להימשך. בשלב הבא של המלחמה יתעמתו מיליציות עלאוויות (שמאומנות על ידי איראן וחיזבאללה) מול כוחות סלאפיים (הנתמכים על ידי ערב הסעודית) ומול האחים המוסלמים בסוריה (הנתמכים על ידי קטאר וסעודיה). המערב, מצדו, יתמוך בכוחות הסונים המתונים והחילוניים של סוריה, שגם הם אינם קוטלי קנים.

בשורה התחתונה הסבירות לעימות של ישראל במתכונת כלשהי בחזית הסורית במהלך השנה הקרובה היא נמוכה עד בינונית.

ירדן יציבה

בכל הקשור לגבולנו המזרחי, ירדן ממשיכה להיות אי של יציבות גם בסוף 2012. בחודשים האחרונים התמודד המלך עבדאללה עם לא מעט צרות מבית, אבל נראה כי עבר את התקופה הקשה בשלום. הוא שיכך את זעם השבטים הבדואיים המרכיבים את צבאו באמצעות העלאות שכר, והפעיל יד קשה נגד ניצני מהומות בלב הממלכה. עבדאללה ננטש כלכלית על ידי מדינות המפרץ ואיבד את הקשר האסטרטגי עם מצרים לאחר נפילת חוסני מובארק.

הפרסומים השבוע על ביקור של נתניהו בירדן באחרונה הם נכונים, גם אם המניע לחשיפה הוא תעמולת בחירות. קבלו עוד חשיפה: בין המלך לנתניהו סוכם כי הירדנים יציעו לחדש אצלם בארמון את השיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן בחודש פברואר 2013. כל זאת, כמובן, בהנחה שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.

אם המלך עבדאללה יאבד את כיסאו ב-2013, הגבול הארוך עם ירדן עשוי לשוב ולהיות זירת טרור כמו בימי "ארץ המרדפים" בשנות ה-60 של המאה שעברה. בהנחה שתרחיש כזה יתממש, כהמשך לתופעות חוסר היציבות בעולם הערבי, הדבר עלול להיות אסון אסטרטגי מבחינת ישראל, אבל הסיכוי לתסריט בלהות כזה הוא נמוך.

מצרים מפתיעה

בכל מה שקשור למצרים, הראיס מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים, לא הפסיק להפתיע את המודיעין הישראלי ב-2012.

מורסי מפתיע באופן שבו ביצע הפיכה בצבא ומינה בו את מקורביו, וגם בפרגמטיות שהוא מגלה ביחסיו עם ארצות הברית ועם ישראל (את הקשר הרציף עם ישראל מוביל מטעם מצרים המשרד לענייני מודיעין, ולא לשכת הנשיאות).

אין מקום לטעות: האידיאולוגיה של מורסי ברורה, והיא אינה מקצה לישות הציונית מקום במזרח התיכון, אבל הצורך להאכיל 90 מיליון פיות, גם באמצעות סיוע אמריקאי שנתי בסך 1.3 מיליארד דולר, מביא אותו, בינתיים, למחוזות של מתינות בלתי צפויה.

מורסי לא אהב את המערכה שאליה התגלגל חמאס מול ישראל בחודש נובמבר. מנקודת ראותו, מדובר בחוסר אחריות מצד חמאס לנוכח האינטרסים הנשגבים שעומדים בפני תנועת האחים המוסלמים שמבססת את שלטונה במצרים. בעקבות זאת מורסי אינו ממהר לפתוח את המעבר בין מצרים לרצועת עזה ברפיח לאחר סיום הלחימה. זאת בזמן שיש בישראל לא מעט גורמים שמעוניינים בפתיחת מעבר רפיח, כדי שמצרים תיתפס כאחראית לנעשה ברצועת עזה, וישראל לא תואשם במצור.

מבחינת ישראל וארצות הברית, מורסי ייבחן באופן שבו יפעל כדי למנוע התחמשות מחודשת של חמאס בטילים ארוכי טווח שיאיימו על תל אביב. על פי הערכות, חלק מהטילים שנורו לעבר המרכז במהלך "עמוד ענן" הגיעו מאיראן ועברו אלפי קילומטרים דרך סודן וכל רוחבה של מצרים (כולל קטע קריטי בתוך תעלת סואץ), בלי שהשלטונות המצריים נקפו אצבע כדי למנוע את ההעברה.

ישראל וארצות הברית מצפות עכשיו מהמצרים לעשות הכל נגד העברת נשק דרך שטחם לרצועת עזה. נראה כי מאז "עמוד ענן" סיכלו הכוחות המצריים לפחות שלוש העברות נשק - שחלקן, מן הסתם, הגיעו מלוב או מאיראן - אבל אין בכך כדי ללמד דבר על ההמשך.

כך או כך, הסבירות לביטול הסכם השלום מצד מצרים ויצירת עימות צבאי או מדיני מול ישראל במהלך 2013 הוא אפסי. לעומת זאת, הטווח הרחוק בכל מה שקשור למצרים של האחים המוסלמים הרבה פחות אופטימי.
חמאס מרוצה

ומה עם חמאס? הוא יכול להתהדר ב-2013 במה שנתפס בעולם הערבי כאחד מהישגיו הגדולים - העימות מול ישראל ב"עמוד ענן" - ולהשקיע את האנרגיה בביסוס שלטונו האזרחי ובהצטיידות הצבאית לקראת העימות הבא.

במקביל יש לחמאס אפשרות לפעול לפיוס עם ה"אחים" מפת"ח, ששולטים ביהודה ושומרון, כשלב נוסף בדרך להשתלטותו גם על הגדה המערבית.

אבל אף שהאינטרס החמאסי הוא לשמור על שקט לפחות בחודשים הבאים, ישנם אינספור תסריטים שלפיהם המצב ברצועת עזה מידרדר במהירות, ומתגלגל לסיבוב לחימה נוסף. הסיכוי לסיבוב לחימה נוסף מול חמאס ב-2013 הוא בינוני.

יהודה ושומרון בתסיסה

לגבי יהודה ושומרון, אין צורך בתחזיות לשנת 2013. כפי שכתבתי , מאז סיום "עמוד ענן" השטח שם כבר תוסס.
לא מדובר בשידור חוזר של האינתיפאדה הראשונה, וגם לא בחזרת פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבל השקט שאפיין את יהודה ושומרון במהלך השנים 2012-2008 הוא בהחלט נחלת העבר.

הסיכוי לחזרתו של גל "טרור עממי" לאי"וש הוא גבוה.

את השד שיצא מהבקבוק (בסיוע אבו מאזן) יהיה קשה להחזיר לתוכו, גם אם יתחדשו שיחות מדיניות בין ישראל לרשות הפלסטינית בעמאן בחודש פברואר.

בשורה התחתונה: גם אם אין סבירות גבוהה למלחמה בכל זירה בפני עצמה, 2013 עומדת להיות שנה ביטחונית חסרת תקדים במורכבותה.

*************************?****************************
 

הערכת מצב מאת אל"מ מי'ל מזיד עבאס - לסוף שנת 2012, ותחילת שנת 2013

28/12/2012

תקוות וציפיות,,שהפכו,,,לאכזבות קשות,,!!

********************************************

 01 , בארצות הברית וגם בישראל רבים קיוו ש"האביב הערבי" יאפיין  רחוב ערבי אחר לגמרי, שיגבש חזית של צעירים מונחי-דמוקרטיה וגורמים אסלאמיים מתונים,מפוכחים, לאחר מיגור משטרי העריצות.

תקוות אלו, מתרסקת יום-יום אל צוקי המציאות המזרח תיכונית.

02,עיראק הופכת בהדרגה למדינת-חסות של איראן, אויבתה המרה ביותר של ארה"ב, למרות מאמץ הדמוקרטיזציה האמריקאי, ובעקבות נסיגת הכוח האמריקאי מעיראק. 
משטר אל-מאליכי השיעי הפך לצינור האספקה הקריטי של נשק איראני למשטר אסאד, ומשמרות המהפכה של איראן מעמיקים מעורבותם בעיראק.

03,מצרים הופכת בהדרגה למדינת שריעה, והנשיא מורסי נתון להשפעת המנהיג הרוחני של "האחים", מוחמד בדיע, וחאיראת אל-שאטר סגנו לשעבר של בדיע. החוקה החדשה תשדרג את השפעת ההנהגה הדתית על זכויות האזרח, תאפשר הקמת "משטרת מוסר" ותטיל עונשים בסגנון המאה השביעית על ניאוף וגניבה.

04,לוב מנתצת את תקוות המערב לניצני דמוקרטיה לאחר 42 שנות דיקטטורת קדאפי. רצח השגריר האמריקאי ושלושת אנשי מחלקת המדינה בבנגזי, ומלחמת האזרחים חסרת-התקדים באכזריותה אינם דומים ל"מצעד הדמוקרטיה". פיצול אלים, שבטי, אתני, דתי ורעיוני – כגון טבח האפריקאים של העיר טוארגה על ידי ערביי העיר מיסראתה - הפך את לוב לזירת קרב יומיומי בין מיליציות טרור מוסלמיות. 

05,תימן לאחר 33 שנות דיקטטורת עלי עבדאללה סלאח הפכה לבסיס מתעצם של "אל קאעידה" המשסה יותר מתאבדים נגד אישי ממשל, מנהיגי שבטים, ומטוסים הממריאים לארה"ב. הטרור המוסלמי משכיל למנף את היריבות הבין-שבטית, אי-היציבות וחולשת השלטון המרכזי השורשיים בתימן.

06,בחריין – נמל הבית של הצי החמישי האמריקאי – נאנקת תחת 22 חודשי ההתנערות של הרוב השיעי בן 70% הפועל, בסיוע איראן השיעית, להחלשת שלטון המיעוט הסוני.

לבנון, המתערערת עקב טרור החיזבאללה ומלחמת האזרחים בסוריה, מציגה רה"מ, סגן רה"מ, שרים לשעבר, יו"ר בית הנבחרים, צירי בית נבחרים והמופתי של טריפולי הנעדרים מארצם משקולי ביטחון. פוליטיקאים בכירים נוספים מרותקים לבתיהם מחשש לביטחונם. 

סוריה שכלה יותר מ-40,000 הרוגים, מאז מרץ 2011, בקרבות בין אסאד הנתמך על ידי איראן, עיראק ורוסיה לבין אופוזיציה דתית, אתנית, פוליטית ורעיונית הנתמכת על ידי סעודיה וקטאר.

התסיסה הגוברת באלג'יריה, ירדן ומדינות המפרץ הפרסי והפיצול בסודן, עיראק, תימן, לוב וסוריה, מעידים שצפויה התפרצות נוספת של הר הגעש ברחוב הערבי.

מסקנות.
01,השינויים הדרמטיים במציאות המזרח תיכונית – ללא קשר לעניין הפלשתיני ומדיניות ישראל – מחייבים שינויים דרמטיים במדיניות ישראל וארה"ב.

02,ההחמרה הדרמטית של האלימות, אי-הוודאות, אי-היציבות, אי-האמינות והבוגדנות ברחוב הערבי – השופכת אור על שברירות הסכמים ובריתות במזרח התיכון – מחייבת החמרה דרמטית של צרכי הביטחון של ישראל.

03,הקצנת השנאה לארה"ב ברחוב הערבי, נסיגת ארה"ב מעיראק, הנסיגה הצפויה מאפגניסטן והקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון האמריקאי מחייבים שדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי לתועלת שני הצדדים.

אנחנו והפלסטינאיים ,,עד מחצית שנת2013

*******************************************************

אבו מאזן,החלש,אשר, ממילא עומד על כרעי תרנגולת,

ינסה לחפות על חולשתו מול חמאס,,יאפשר עריכת מחאות ותהלוכות לא אלימות ברחבי יהודה ושומרון,אבל עם הזמן

יתרבו תקריות יידויי האבנים,ותחול הקצנה בהתנכלות ערבית

למתיישבים,ולהתנחלויות,,ולהלן התוצאות:

01,צה"ל יבצע בהתחלה הרבה מעצרים,

02,תוטלנה הגבלות רבות על תנועת אח"מים

03,חלקים רבים בגדה יוגדרו כשטח צבאי סגור

04,ישראל תניח לרשות הפלסטינית למות מוות קליני

05,צה"ל ישלוט בכול האזורים הכפריים,והיישובים היהודיים

06,אבו מאזן ימשיך לשלוט ללא משאבים  רק בערים הגדולות,

וכך תתפורר הרשות הפלסטינית יחד עם מדינת פלסטין,,,!!!!

וחמסתאן ברצועת עזה יהפוך מאוגדה איראנית,,לחסות מצרית.

ואם תכתבו את שמי בגוגל,, ותכנסו לאתר,,

תעיינו במאמרים ,ובהערכות המצב מלפני שנה,

ותיווכחו שנכתבו הערכות כמעט מדויקות,,

הערכת מצב:29/12/2012

 סיכויים סבירים, לעימות צבאי במהלך 2013?

**************************************************
ישראל תתייצב בשנה הבאה בפני שבע זירות ביטחוניות מורכבות, בין היתר: סיכוי גבוה לחידוש גל "טרור עממי" ביו"ש, עתיד מעורפל ביחסים עם מצרים של האחים המוסלמים ,תרחישים וסיכויים רבים,,להידרדרות המצב בעזה,,ואל נשכח את הפצצה המתקתקת של סוריה

2013 מוגדרת בצה"ל כ"שנת הכרעה", אבל יש סיכוי סביר שהיא תתגלגל להיות שנת מלחמה. גם אם השנה תסתיים ללא מלחמה בחזית כלשהי, ניתן לקבוע כי מעולם לא נכנס צה"ל לשנת עבודה עם כל כך הרבה סימני שאלה כמו השנה הבאה,!

ההנחה בבסיס תוכנית העבודה של צה"ל לשנת 2013 היא שהמזרח התיכון נמצא בתקופת השתנות. הטלטלה נמשכת. תהליכים בעלי משמעות היסטורית, שבעבר היו נמשכים שנים ארוכות, מתרחשים כיום בתוך שבועות ואף ימים בודדים.

לא רק המזרח התיכון משתנה: גם המערכת הבינלאומית כולה. ארצות הברית כבר אינה כוח עולמי יחיד. רוסיה, סין והמדינות המתפתחות מאתגרות אותה. גם מה שקורה אצלנו ישפיע מאוד על המציאות ב-2013, כמו השאלה כמה תלמידי ישיבות יתגייסו לצה"ל, אם בכלל. אבל בנושא הרגיש הזה צה"ל מנוע מלפרסם הנחת עבודה כלשהי, בטח לא בתקופת בחירות.

איראן מחושבת

עם תחילת שנת 2013 מבינים בצה"ל כי גם אם חמאס משך את תשומת הלב בחודש נובמבר האחרון (מבצע "עמוד ענן"), הרי שהחזית האיראנית היא הגורלית באמת. והיא גם זו שתתחמם ראשונה, וכבר בקרוב מאוד.

לוח הזמנים לשובה של הסוגיה האיראנית לראש הכותרות העולמיות ידוע מראש. ב-21 בינואר, יום לפני הבחירות אצלנו, תיכנס לתוקפה באופן רשמי הקדנציה השנייה של ברק אובמה כנשיא ארצות הברית. בסוף כהונתו הראשונה התחייב אובמה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני. לא בטוח שהוא מתכוון לעמוד בכל מחיר מאחורי ההצהרה הזאת, בפרט כאשר ארצות הברית מותשת משנות לחימה ארוכות בעיראק ועדיין לא השלימה את נסיגתה מאפגניסטן (אחרוני החיילים יעזבו את המדינה ב)2014), אבל הוא יעשה מאמץ אמיתי להגביר את הלחץ על משטר האייתוללות.

לאחר הקמת הממשל החדש יתחדשו גם השיחות של המעצמות עם איראן. המעצמות ידרשו מאיראן להתפרק מאורניום שכבר הועשר לרמה צבאית של למעלה מ-20 אחוז, לעצור את פעולת הצנטריפוגות ולפרק את המתקן הגרעיני בקום. השיחות יסתיימו שוב ללא תוצאות.

לקראת האביב הקרוב יתחילו האמריקאים להציב ריכוזי כוחות במזרח התיכון ומול המפרץ הפרסי. במקביל להגברת האיום הצבאי, ארצות הברית תפעל להגביר שוב את הלחץ הכלכלי. בחודש יוני הקרוב מתוכננות באיראן בחירות לנשיאות. החרפת המצב הכלכלי יכולה להוציא מיליוני איראנים לרחובות ולערער את יציבות המשטר. לכן חלון ההזדמנויות של ארצות הברית והמערב להפעיל לחץ אפקטיבי על איראן הוא בין חודש מרס לחודש יוני.

אך האם ארצות הברית תממש את האיום הצבאי ותתקוף באיראן? הרבה תלוי גם באיראנים עצמם. כמו שהדברים נראים עכשיו, הם ינסו לשמר 240 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20 אחוז ומעלה, שיהיו להם עד האביב, ויכריזו על עצירת ההעשרה. אם הלחץ עליהם יהיה כבד מספיק, הם גם ימירו חלק מן האורניום המועשר למוטות גרעיניים שלא ניתן לעשות בהם שימוש צבאי, כפי שעשו גם במהלך השנה האחרונה, כדי להפחית את הלחץ הבינלאומי שהופעל עליהם.


כמו שהדברים נראים עכשיו, ארצות הברית לא תמהר לתקוף. גם האיראנים לא ימהרו לנטוש את תוכנית הגרעין, ויחפשו דרכים להמשיך אותה בסתר. למעשה איראן תהפוך להיות באביב הקרוב "מדינת סף", שתחליט מתי לעבור לשלב הבא בתוכנית הגרעין שלה בעיתוי נוח מבחינה בינלאומית.
ישראל הצהירה בעבר לא פעם כי לא תשלים עם הפיכתה של איראן ל"מדינת סף", אבל האם תתקוף את מתקני הגרעין באיראן בפעולה אווירית לבדה? זה לא נראה כך.

האפשרות לתקיפה נראתה הרבה יותר ריאלית בחודש אוקטובר 2012, לפני הבחירות בארצות הברית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק בנו מגדל של ציפיות לקראת תקיפה כזאת. בשלב מסוים אהוד ברק ירד מהעץ והשאיר את נתניהו לבד בין ענפיו.

ברק טס לארצות הברית במסגרת נסיעה פרטית, נפגש עם שר ההגנה ליאון פאנטה והציג את עצמו כ"מבוגר האחראי". לאחר מכן העלה לנתניהו את הסעיף גם כאשר שיתף פעולה עם תוכנית "עובדה", שעסקה במשבר בין הדרג המדיני לצבאי סביב סוגיית התקיפה האפשרית באיראן בתחילת העשור. נתניהו גם חושד עכשיו שברק ערבב בין שיקולים ענייניים לאלקטוראליים בסוגיה האיראנית כאשר שקל לרוץ לבחירות בראש מפלגת "עצמאות".

הסוגיה האיראנית תשפיע בכל מקרה על השאלה הכי מעניינת כיום במערכת הביטחון: מי יהיה שר הביטחון הבא? מצד אחד תקופת ההכרעה בסוגיה האיראנית יכולה להיות תירוץ ראוי להמשך כהונתו של ברק כשר ביטחון בממשלה הבאה גם בלי לרוץ לבחירות; מצד שני משבר האמון בין נתניהו לברק עמוק ובסיסי. ברק הפסיק להגיע בשבועות האחרונים לשיחות אחד על אחד בלשכת ראש הממשלה, וגם אינו פוקד, כמו פעם, את ביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה. אפילו לישיבת הממשלה הוא לא הגיע ביום ראשון האחרון, אם כי ליווה את נתניהו בביקור בפיקוד המרכז בהמשך השבוע.

אם לא ברק, הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף משה בוגי יעלון, יהיה בעל הסיכויים הממשיים ביותר להתמנות לשר הביטחון הבא. כפי שהדברים נראים בסוף השבוע הזה, הסבירות לשלום בין נתניהו לברק היא בינונית, ואילו הסבירות למלחמה מול איראן בעקבות התקפה של ישראל או ארצות הברית - נמוכה עד בינונית.

חיזבאללה נחלש

הסיכוי למלחמה מול חיזבאללה בלבנון במהלך שנת 2013 נגזר באופן ישיר מהסבירות למלחמה מול איראן. חיזבאללה נחלש בעקבות הצרות של בשאר אסד בסוריה. מחבלי  חיזבאללה לוחמים בסוריה בניסיון לשמר את המשטר, וספגו אבדות קשות
גם העובדה שחיזבאללה הפך להיות חלק בלתי נפרד מממשלת לבנון מגבילה את החופש שלו לפעול צבאית מול ישראל מעבר לשליחת מזל"טים. אך אם איראן תותקף, חיזבאללה ישגר לעברנו את ארסנל הנשק האדיר שאיראן בנתה לו בדיוק בשביל היום הזה. בכל מקרה, נכון לעכשיו הסבירות למלחמה מול חיזבאללה ב-2013 נראית נמוכה עד בינונית.

הסיפור הסורי ברור הרבה פחות ונפיץ הרבה יותר. בפרוס 2013 אסד מאבד עוד ועוד אזורי שליטה. בצד הסורי של רמת הגולן שולטים כבר המורדים באופן מלא. יש לבשאר אסד שתי אפשרויות: להתבצר במובלעת עלאווית שתיתמך על ידי איראן וחיזבאללה, להמשיך לנהל מלחמת אזרחים, שיכולה להימשך גם שנים, או לנטוש למדינת מקלט. מובן שגם האפשרות שהמורדים יגיעו אליו ויחישו את קצו אינה מופרכת. 
היום שבו אסד יאבד את כיסאו עלול להיות המסוכן ביותר מבחינת ישראל. כצעד נואש שיכניס אותו להיסטוריה הערבית, בשאר יכול להורות לאחרוני נאמניו לתקוף דווקא אותנו, כמו שהוא שיגר רקטות סקאד לאזורים בהם המורדים בשבועות האחרונים.

ירי הסקאדים מלמד עד כמה מצבו של אסד נואש. לעומת זאת, הדיווחים שהתפרסמו השבוע על שימוש בחומרי לחימה כימיים בסוריה כנראה מקדימים במעט את זמנם. לפי הערכות מעודכנות, האזרחים הסורים שנראו בצילומי התקשורת לא נפגעו מחומרי לחימה סוריים תקניים (גז סארין או החומר VX), אלא מרימוני גז המשמשים לפיזור הפגנות (משהו קצת יותר אלים מהגז המדמיע, שנחשב "נשק אל-הרג" אצלנו).

עם זאת, הפחד בישראל מפני נפילה קרובה של מאגרי הנשק הכימי לידיים "לא אחראיות" בסוריה או לידי חיזבאללה בלבנון - הוא אמיתי. לצבא ארצות הברית יש תוכניות כיצד לתקוף את מאגרי הנשק האלה ביום שאחרי אסד, ואולי אפילו להשתלט עליהם, מה שיצריך כמה עשרות אלפי לוחמים אמריקאים. אבל האפשרות למנוע שימוש לא אחראי בנשק הזה באופן צבאי נראית בעלת סיכויים קלושים.

בינתיים מאגר נשק כימי אחד שנפל לידי צבא סוריה החופשית לא נבזז, אלא נשמר על ידיהם בקפדנות. המורדים אינם משתמשים בנשק זה. אסד ריכז את שאר המאגרים באזורים שעדיין נמצאים בשליטתו.

בישראל מעריכים כי אם אסד יאבד את השלטון, מלחמת האזרחים בין הכוחות המרכיבים כיום את הקואליציה נגדו יכולה להימשך. בשלב הבא של המלחמה יתעמתו מיליציות עלאוויות (שמאומנות על ידי איראן וחיזבאללה) מול כוחות סלאפיים (הנתמכים על ידי ערב הסעודית) ומול האחים המוסלמים בסוריה (הנתמכים על ידי קטאר וסעודיה). המערב, מצדו, יתמוך בכוחות הסונים המתונים והחילוניים של סוריה, שגם הם אינם קוטלי קנים.

בשורה התחתונה הסבירות לעימות של ישראל במתכונת כלשהי בחזית הסורית במהלך השנה הקרובה היא נמוכה עד בינונית.

ירדן יציבה

בכל הקשור לגבולנו המזרחי, ירדן ממשיכה להיות אי של יציבות גם בסוף 2012. בחודשים האחרונים התמודד המלך עבדאללה עם לא מעט צרות מבית, אבל נראה כי עבר את התקופה הקשה בשלום. הוא שיכך את זעם השבטים הבדואיים המרכיבים את צבאו באמצעות העלאות שכר, והפעיל יד קשה נגד ניצני מהומות בלב הממלכה. עבדאללה ננטש כלכלית על ידי מדינות המפרץ ואיבד את הקשר האסטרטגי עם מצרים לאחר נפילת חוסני מובארק.

הפרסומים השבוע על ביקור של נתניהו בירדן באחרונה הם נכונים, גם אם המניע לחשיפה הוא תעמולת בחירות. קבלו עוד חשיפה: בין המלך לנתניהו סוכם כי הירדנים יציעו לחדש אצלם בארמון את השיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן בחודש פברואר 2013. כל זאת, כמובן, בהנחה שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.

אם המלך עבדאללה יאבד את כיסאו ב-2013, הגבול הארוך עם ירדן עשוי לשוב ולהיות זירת טרור כמו בימי "ארץ המרדפים" בשנות ה-60 של המאה שעברה. בהנחה שתרחיש כזה יתממש, כהמשך לתופעות חוסר היציבות בעולם הערבי, הדבר עלול להיות אסון אסטרטגי מבחינת ישראל, אבל הסיכוי לתסריט בלהות כזה הוא נמוך.

מצרים מפתיעה

בכל מה שקשור למצרים, הראיס מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים, לא הפסיק להפתיע את המודיעין הישראלי ב-2012.

מורסי מפתיע באופן שבו ביצע הפיכה בצבא ומינה בו את מקורביו, וגם בפרגמטיות שהוא מגלה ביחסיו עם ארצות הברית ועם ישראל (את הקשר הרציף עם ישראל מוביל מטעם מצרים המשרד לענייני מודיעין, ולא לשכת הנשיאות).

אין מקום לטעות: האידיאולוגיה של מורסי ברורה, והיא אינה מקצה לישות הציונית מקום במזרח התיכון, אבל הצורך להאכיל 90 מיליון פיות, גם באמצעות סיוע אמריקאי שנתי בסך 1.3 מיליארד דולר, מביא אותו, בינתיים, למחוזות של מתינות בלתי צפויה.

מורסי לא אהב את המערכה שאליה התגלגל חמאס מול ישראל בחודש נובמבר. מנקודת ראותו, מדובר בחוסר אחריות מצד חמאס לנוכח האינטרסים הנשגבים שעומדים בפני תנועת האחים המוסלמים שמבססת את שלטונה במצרים. בעקבות זאת מורסי אינו ממהר לפתוח את המעבר בין מצרים לרצועת עזה ברפיח לאחר סיום הלחימה. זאת בזמן שיש בישראל לא מעט גורמים שמעוניינים בפתיחת מעבר רפיח, כדי שמצרים תיתפס כאחראית לנעשה ברצועת עזה, וישראל לא תואשם במצור.

מבחינת ישראל וארצות הברית, מורסי ייבחן באופן שבו יפעל כדי למנוע התחמשות מחודשת של חמאס בטילים ארוכי טווח שיאיימו על תל אביב. על פי הערכות, חלק מהטילים שנורו לעבר המרכז במהלך "עמוד ענן" הגיעו מאיראן ועברו אלפי קילומטרים דרך סודן וכל רוחבה של מצרים (כולל קטע קריטי בתוך תעלת סואץ), בלי שהשלטונות המצריים נקפו אצבע כדי למנוע את ההעברה.

ישראל וארצות הברית מצפות עכשיו מהמצרים לעשות הכל נגד העברת נשק דרך שטחם לרצועת עזה. נראה כי מאז "עמוד ענן" סיכלו הכוחות המצריים לפחות שלוש העברות נשק - שחלקן, מן הסתם, הגיעו מלוב או מאיראן - אבל אין בכך כדי ללמד דבר על ההמשך.

כך או כך, הסבירות לביטול הסכם השלום מצד מצרים ויצירת עימות צבאי או מדיני מול ישראל במהלך 2013 הוא אפסי. לעומת זאת, הטווח הרחוק בכל מה שקשור למצרים של האחים המוסלמים הרבה פחות אופטימי.
חמאס מרוצה

ומה עם חמאס? הוא יכול להתהדר ב-2013 במה שנתפס בעולם הערבי כאחד מהישגיו הגדולים - העימות מול ישראל ב"עמוד ענן" - ולהשקיע את האנרגיה בביסוס שלטונו האזרחי ובהצטיידות הצבאית לקראת העימות הבא.

במקביל יש לחמאס אפשרות לפעול לפיוס עם ה"אחים" מפת"ח, ששולטים ביהודה ושומרון, כשלב נוסף בדרך להשתלטותו גם על הגדה המערבית.

אבל אף שהאינטרס החמאסי הוא לשמור על שקט לפחות בחודשים הבאים, ישנם אינספור תסריטים שלפיהם המצב ברצועת עזה מידרדר במהירות, ומתגלגל לסיבוב לחימה נוסף. הסיכוי לסיבוב לחימה נוסף מול חמאס ב-2013 הוא בינוני.

יהודה ושומרון בתסיסה

לגבי יהודה ושומרון, אין צורך בתחזיות לשנת 2013. כפי שכתבתי , מאז סיום "עמוד ענן" השטח שם כבר תוסס.
לא מדובר בשידור חוזר של האינתיפאדה הראשונה, וגם לא בחזרת פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבל השקט שאפיין את יהודה ושומרון במהלך השנים 2012-2008 הוא בהחלט נחלת העבר.

הסיכוי לחזרתו של גל "טרור עממי" לאי"וש הוא גבוה.

את השד שיצא מהבקבוק (בסיוע אבו מאזן) יהיה קשה להחזיר לתוכו, גם אם יתחדשו שיחות מדיניות בין ישראל לרשות הפלסטינית בעמאן בחודש פברואר.

בשורה התחתונה: גם אם אין סבירות גבוהה למלחמה בכל זירה בפני עצמה, 2013 עומדת להיות שנה ביטחונית חסרת תקדים במורכבותה.

****************************************************************************************

חייבים לגמור לעזתים  בפנים

****************************

חברים יקרים,כולנו ,,מודאגים

לגורל מיליון דרומיים ,סובלים

לחקלאים,למפעלים,ותלמידים

אם כבר גייסנו, מילואימניקים

ונענו לקריאה ,עשרות אלפים

רובאים טנקיסטים ,ותותחנים

*****************************

הרצועה תחולק לכמה חלקים

לפזר מעליהם מיליוני, כרוזים

לתת התראות,ושינטשו,בתים

חובה לטהר שכונות ומשגרים

לעצור את , מנהיגי המחבלים

לעצור את הנייה, וכול השרים

להכניסם למכלאות, באוהלים

על חוף הים,למשך כמה חורשים

ויתחייבו לנו על שקט,, לאורך שנים

ולהפסקת אש בחסות האמריקאיים,והמצריים

ושאלוהים ישמור את המדינה,,, ואת כול החיילים

תדעו לכם ותהיו בטוחים,כי,שלום לא יהיה עם הערבים

לחנך ילדים וגם נכדים,כי,על חרבנו נחיה,לאחרית הימים

**********************************************************

אבל,,,,

אנחנו נגיע לאכזבות ,ולוויכוחים

כי יגיעו אישים,ויפעילו עלינו לחצים

ולא נכנס לעזה,, עם כוחות יבשתיים

בכדי שלא נאבד את השלום עם השכנים

המלך עבדאללה ומורסי,עומדים חסרי אונים

מול האסלאמיים הקיצוניים אשר כל יום מפגינים

וחמאס יחגוג ניצחון,,מפני שכך הם, פני הדברים

וגיוס חיילי המילואים,ייחשב כתרגיל מן התרגילים

בברכה ממני ,,יגאל מזיאד, אלוף משנה במילואים

20/11/2012