|
לא יבטל אדם מפריה ורביה? עד מתי?
משנה מסכת יבמות פרק ו משנה ו
[ז] לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכרים ובית הלל אומרים זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה') זכר ונקבה בראם נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר (בראשית א') ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו:
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד ב
מתני'. לא יבטל אדם מפריה ורביה - אלא א"כ יש לו בנים. ב"ש אומרים: שני זכרים, וב"ה אומרים: זכר ונקבה, שנאמר: +בראשית ה'+ זכר ונקבה בראם.
גמ'. הא יש לו בנים - מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל, מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל, דאמר: אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים - אסור לעמוד בלא אשה, שנאמר: +בראשית ב'+ לא טוב היות האדם לבדו. ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים - בטיל מפריה ורביה ובטיל נמי מאשה, נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל! לא, אין לו בנים - נושא אשה בת בנים, יש לו בנים - נושא אשה דלאו בת בנים. נפקא מינה? למכור ספר תורה בשביל בנים.
מגיד משנה הלכות אישות פרק טו הלכה א
האשה שהרשת בעלה וכו'. זה פשוט וכבר הזכרתי פי"ד שאמרו בפרק אע"פ ברשות כמה דבעי:
בד"א בשהיו לו בנים וכו'. ביאר רבינו שמצות עונה ומצות פריה ורביה הם ב' דברים ואין זו תלויה בזו ופשוט הוא. ושנינו פרק הבא על יבמתו (יבמות ס"א:) לא יבטל אדם מפריה ורביה אא"כ יש לו בנים ופירושה שיבעול בכל עונה כמ"ש רבינו ודבר נכון הוא דודאי יש לה זמנים ידועים:
| 
