איך מגיעים לפירוש ש"יָמִים" = שָׁנָה או שָׁנִים?

בראשית א (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: רש"י להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון אבל בז' (נ"א בג') ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה: והיו לאתת - כשהמאורות לוקין סי' רע הוא לעולם שנאמר מאותות השמים אל תחתו וגו' (ירמיה י) בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכין לדאוג מן הפורענות: ולמועדים - ע"ש העתיד שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה: ולימים - שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו הרי יום שלם: ושנים - לסוף שס"ה ימים (ס"א ורביע יום) יגמרו מהלכן בי"ב מזלות המשרתים אותם והוא שנה (ס"א והוא שס"ה יום ורביע יום) וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון: איך מגיע רש"י לפירוש שיום שלם = חצי יום שימוש בשמש, וחצי יום שימוש בירח? האם לא חשוב שכתוב להבדיל בין היום ללילה, הרי אם יום ולילה יש להבדיל בניהם, איך יום ולילה = יום? ובבראשית א (ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרי כתוב שהאור הוא היום, והחושך הוא לילה, אם כך: איך יום הוא חצי אור וחצי חושך? האם אין לכָּתוּב בתורה שום משמעות, רש"י או "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" יכולים לעשות מה שהם רוצים בכתוב? איך מסתדרים פירושי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בפס' הבאים למושג "יָמִים" או "הַיּוֹם", מדוע הפירושים בכל פס' עם משמעות אחרת או הסבר שונה? האם אין חוקים לפירוש של מילים? האם מילה אחת יכולה להיות בעלת פרשנויות/משמעויות רבות?

בראשית כא (לד) וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּֽים: רש"י ימים רבים. מרובים על של חברון בחברון עשה כ"ה(25) שנה וכאן כ"ו(26) שהרי בן ע"ה שנה היה בצאתו מחרן אותה שנה ויבא וישב באלוני ממרא שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם שבכל מקומותיו היה כאורח חונה ונוסע והולך שנאמר ויעבר אברם. ויעתק משם. ויהי רעב וירד אברם מצרימה. ובמצרים לא עשה אלא שלשה חדשים שהרי שלחו פרעה מיד וילך למסעיו עד ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון שם ישב עד שנהפכה סדום מיד ויסע משם אברהם מפני בושה של לוט ובא לארץ פלשתים ובן צ"ט שנה היה שהרי בשלישי למילתו באו אצלו המלאכים הרי כ"ה שנה וכאן כתיב ימים רבים מרובים על הראשונים ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם ועל כרחך אינם יתירים יותר משנה הרי כ"ו שנה מיד יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק י"ב שנים כך שנויה בסדר עולם (ב"ר): איך מגיעים לפירוש ש"יָמִים רַבִּֽים" = 26 שנה?

בראשית כד (נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: רש"י ימים - שנה כמו (ויקרא כה) ימים תהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים (כתובות נז): או עשור - י' חדשים וא"ת(ואם תאמר) ימים ממש אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזה: איך "ימים = שנה", ו"עשור = עשרה חודשים"? ולפי ההסבר שנתן רש"י מדוע עשור = עשרה חודשים, מדוע שיבקשו שנה? האם פרידה של שנה יותר קלה?

בראשית כו (ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: איך בפס' כאן מסתדר הפירוש ל"יָמִים"? מדוע אין פירוש? הרי בפירוש רש"י בבראשית כא (לד) ימים = 26 שנה? ובפירושו לבראשית כד (נה) ימים = שנה? אם כך: האם כאן כאשר כתוב "ארכו... הימים" הכוונה היא ש"אָרְכוּ" לו השָׁנִים?

בראשית כז (מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ: רש"י אחדים - מועטים: מה קרה ל"ימים = שנה"? מדוע לא "ימים = 26 שנה"? מה פירוש "מועטים"? על כמה ימים/חודשים/שנים מדובר כאן? הרי רש"י בחלק מפירושיו לוקח את הסיפור ומנסה להתאים אותו, רש"י לוקח את סוף הסיפור ומלביש פרשנות לתחילת הסיפור, אם כך: מדוע רש"י אינו משתמש לפירוש "יָמִים" במה שידוע, היה יעקב 20 שנה אצל לבן, לכן "ימים = 20 שנה"? הנה דוגמא לשיטת פרשנות זו של רש"י "אני(רש"י) יודע את סוף הסיפור, לכן אלביש אותו על תחילתו" בראשית לז (לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים: רש"י ימים רבים - כ"ב שנה משפירש ממנו עד שירד יעקב למצרים שנאמר יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' ובן שלשים שנה היה בעמדו לפני פרעה ושבע שני השובע ושנתים הרעב כשבא יעקב למצרים הרי כ"ב שנה כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם (מגילה טז) כ' שנה שהיה בבית לבן וב' שנה בדרך בשובו מבית לבן שנה וחצי בסכות וששה חדשים בבית אל וזהו שאמר ללבן זה לי עשרים שנה בביתך לי הן עלי הן וסופי ללקות כנגדן: האם אצל רש"י המושג "ימים רבים" הוא מושג משתנה? הרי בבראשית כא (לד) "ימים = שנה"?

ואיך מסתדר רש"י עם הכתוב הבא: שופטים יט {א} וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה:{ב} וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים: (הערת שוליים: אין פירוש למילה ימים כאן אצל אף אחד מהמפרשים שיש אצלי בתוכנה)

שמואל א כז (ז) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים יָמִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים: רש"י ימים וארבעה חדשים - מיעוט ימים שנים, ואי אפשר לפרש ימים זה שנה, שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל, ושאול לא מלך אחר מיתת שמואל אלא ארבעה חדשים, כמו ששנינו בסדר עולם. וגם ממנין שנותיו של עלי, ועשרים שנה שהיה הארון בקרית יערים, הרי ששים שנה, צא מהם חמשים ושתים של שמואל, ושנה אחת לעיבורו עם ארבעה חדשים הללו, ושבע שנים שמלך דוד בחברון קודם שהביא את הארון מקרית יערים, נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל, יותר מארבעה חדשים: כאן בפירוש הפס' מתנגש לרש"י עם פירושו לפס' בבראשית כד (נה), זה מה שקורה כשלא נצמדים לכָּתוּב ועושים תוספות שאינן רצויות, לא סתם נאמר "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ", את לא תגרע עוד אפשר להבין כאיסור להחסיר, אבל את לא תוסיף מעט קשה להבין, הרי מדוע יש בעיה אם אני מוסיף עוד מצווה? הרעיון אחרי אל תוסיף בא לומר: מי שציווה יודע וחשב על הכול, ולכן נאמר: משלי ל (ה) כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ:(ו) אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ: קהלת ג (יד) יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו: ורש"י אמר: רש"י ויקרא כב (ל) אני ה' - דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך: רש"י שמות יט (ו) אלה הדברים - לא פחות ולא יותר: מפני שאם אתה מוסיף, אתה בעצם אומר בסך הכול שאינך מבין/מאמין שהוא חשב על הכול, הרי אם יש אפשרות להוסיף הרי שהוא לא חשב על מה שהוספת, אחרת הוא היה עושה זאת, אפילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" הבינו שיש בעיה בתוספת בבראשית ג (ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל:(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: רש"י: ולא תגעו בו - הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר(משלי ל ו) אל תוסף על דבריו: המחשבה אני "חכם" מספיק כדי לא ליפול בבור שאני יודע שקיים, העבירה את "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" על דעתם, ונפלו הם בבור שכביכול גילו שקיים, בקהלת ז (ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: רש"י כי העושק יהולל חכם - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגומר וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שמות ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. לב מתנה - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה. עושק - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו: כתרגום לפירושו של רש"י לפס' הרי הוא מפרש תורה, אם כך: לי מותר לפרש אותו, "כשהכסיל(פרשן) מקנתר(מפרש) את החכם(דברי האלוהים, ולא סומך "שירדה תורה לסוף דעתו של האדם" = דעתו של כל אדם) מערבב(האלוהים) דעתו(של הפרשן) וגם הוא(הפרשן) נכשל"

מצודות ציון שמואל א כז (ז) ימים - שנה: כן שנה או לא שנה, מפני שאצל רש"י "אי אפשר לפרש ימים זה שנה" אם כך: כמה זמן זה ימים, האם לא קיבלו כולם ב"מסורת" "התושב"ע" את אותו פירוש ל"יָמִים"?

בראשית כט (יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים:--- (כ) וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ: בהנחה שנכון פירוש רש"י לבראשית כד (נה) "ימים = שנה", אם כך: איך מתפרש כאן "וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים"? את מה ראה יעקב "כְּיָמִים אֲחָדִים"? האם יעקב ראה את הזמן כשנים? הרי הכתוב רצה לומר שבעיני יעקב שבע השנים נראו כזמן מועט? לפי פירוש רש"י ש"ימים = שנה" כביכול לא נאמר כאן כלום? והפס' סתם מיותר?

איך מסתדרים כל ה"יָמִים" בפס' הבאים, עם הפרשנות של "ימים = שנה" או ימים = שָׁנִים?

בראשית ד (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָֹה: מדוע אין פירוש ל"יָמִים"? כמה זמן זה?

בראשית ו (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

בראשית ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: רש"י כי לימים עוד שבעה - (סנהדרין קח) אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח: כי לימים עוד - מהו עוד זמן אחר זמן זה נוסף על ק"כ שנה:  כמה זה "לימים עוד"? שָׁנִים? 

בראשית ז (י) וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ:

בראשית ח (י) וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה:--- (יב) וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד:

בראשית יז (יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:

בראשית יח (יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:

בראשית כא (ד) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:

בראשית ל (לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:

בראשית לא (כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:

בראשית לה (כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַֽעֲקֹב בָּנָֽיו:

בראשית לח (יב) וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:

בראשית מ פרשת וישב (ד) וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר: רש"י  ויפקד שר הטבחים וגו' - להיות אתם: ויהיו ימים במשמר - י"ב חדש:

(ט) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי:(י) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים:(יא) וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:(יב) וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:(יג) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ: האם לפי אותו דפוס פרשנות "שְׁלֹשֶׁת יָמִים" = שלוש שנים?

בראשית מא (א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: מדוע נכתב "שְׁנָתַיִם"? האם כותב התורה אינו יודע ש"ימים במשמר - י"ב חדש"? אם "ימים = שנה", הרי היה צריך לכתוב מקץ שני ימים, אחרת לפי פירוש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כביכול נאמר: "שנתיים שנים" שנה, (מדוע אין פרושים)

בראשית מג (ט) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים: רש"י והצגתיו לפניך - שלא אביאנו אליך מת כי אם חי: וחטאתי לך כל הימים - לעולם הבא: רש"י בראשית מ (ד) ויהיו ימים במשמר - י"ב חדש:, ו"כל הימים" = עוה"ב?

וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר:

פרשת בהעלתך במדבר ט (יז) וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (יח) עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:(יט) וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה וְלֹא יִסָּעוּ:(כ) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ: רש"י ימים מספר - ימים מועטים: אם "ימים = שנה", אם כך: האם כאן הכוונה לשנים מועטות? איך מסתדר "יָמִים רַבִּים" שבפס' (יט)? האם הכוונה לשנים רבות? מדוע רש"י אינו מתייחס לכתוב "יָמִים רַבִּים" כאן בפס' (יט), ומפרש אותו? הרי רש"י בראשית כא (לד) ימים רבים. מרובים על של חברון בחברון עשה כ"ה(25) שנה וכאן כ"ו(26), בפירוש כאן רש"י טוען ש"ימים רבים = 25 שנה או 26 שנה"? האם על רש"י לא חלים "מדות שהתורה נדרשת בהן" (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פו עמוד א)

(כא) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ:(כב) אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ: רש"י או ימים - שנה, כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו:

(כג) עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה:

במדבר כ {טו} וַיֵּֽרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַֽאֲבֹתֵֽינוּ: וכמה כאן נחשבים ה"יָמִים רַבִּים" לפי איזה כללים? האם כאן לא צריכים לחשב את המושג "יָמִים רַבִּים" כ-210 שנה לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" או כ-430 שנה לפי תורה?

ירמיהו לז {טז} כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל בֵּית הַבּוֹר וְאֶל הַחֲנֻיוֹת וַיֵּשֶׁב שָׁם יִרְמְיָהוּ יָמִים רַבִּים: מדוע אין התייחסות של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" למילים "יָמִים רַבִּים" האם גם כאן מדובר על 26 שנה? ירמיה -לט {א} בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ:{ב} בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר:

שמואל א א (כ) וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהֹוָה שְׁאִלְתִּיו: רש"י לתקפות הימים - מיעוט תקופות שתים, מיעוט ימים שנים, לששה חדשים ושני ימים, מכאן היולדת לשבעה, יולדת למקוטעים. שמואל - על שם אל ועל שם המעשה הוא נקרא, כי ממנו שאלתיו: איך זה ש"תקופת הימים" זה רק ששה חודשים? כש"ימים = שנה"? חנה ילדה בחודש השישי? היום כשהרפואה מתקדמת ילד בן שישה חודשים נדיר מאוד שיחיה, אז לפני כאלפים וחמש מאות שנה הצליחו להחזיק ילד כזה בחיים? גם על משה אמר רש"י שנולד לשישה חודשים, הרי אז מתו הרבה נשים בשעת לידתן, היום כמעט אין אישה שמתה בלידה, הרפואה הגיעה למצב שיכולה להציל חיים, עובר בן שישה חודשים קשה היום להציל, ואז לפני כמה אלפי שנים כן הצליחו? פתי מאמין לכל דבר.

מצודות דוד לתקופות הימים ותהר חנה - רוצה לומר: לעת הקיף תשלום ימי ההריון, מעת אשר הרתה חנה. ותלד בן - בתשלום ההיקף. מה הפירוש הזה של המצודות? האם רצונו לומר ש"לתקופות הימים" = זמן ההיריון הידוע?

שמואל א א (כא) וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהֹוָה אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ:

רש"י את זבח הימים - תי' יונתן ית דבח מועדיא. ואת נדרו - נדרים שנדר בין רגל לרגל, היה מקריב ברגל:

שמות כג (יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: 3 רְגָלִים בשנה? אם כך: בין הרְגָלִים יש רק כמה חודשים, כאן מדובר על "הַיָּמִים" ו"ימים = שנה"?

מצודות דוד ויעל - כשבא עת עליתו, עלה לזבוח. את זבח הימים - מה שהיה רגיל לזבוח בכל שנה.

שמואל א כז (יא) וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָֹה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים: מדוע לא פירשו "כל הימים" זה שנים זה חודשים או ימים? כמה זמן היה אצל הפלשתים? בבראשית מג (ט) פירש רש"י "כל הימים = עוה"ב" איך יסתדר הפירוש כאן? איך מסתדרים כל הפירושים האלה עם החוק משלש עשרה מידות נלמדת תורה?

שמואל א כט (ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: מצודות דוד מה העברים האלה - רצה לומר: מה המה עושים פה. זה ימים - שישב עמי בגת. או זה שנים - שישב בערי השדה. ימים ושנים, האם אינם "יחידות זמן" קבועות? אם כך: מה הפירוש כאן? רש"י מפרש בשמואל א כז (ז) "שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל, יותר מארבעה חדשים:" ארבעה חודשים, אם כך: מה עניין שנים, אצל ארבעה חודשים? לכן: סביר להניח שהכותב שהיה במקום ובזמן ההוא, יודע מעט יותר מאלה שבאו אלפי שנים אחריו, לעניין שכתוב "יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים", לטעמי: זה כמו לומר איני יודע במדויק כמה זמן הוא איתי, אבל נראה כהרבה זמן,

שמואל א ז (ב) וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהֹוָה: האם "וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים" = עֶשְׂרִים שָׁנָה? כן. "ימים רבים", יכול להיות המון זמן, כאשר לא מגדירים זמן מדויק, כמו ש"רגע" הוא זמן בלתי מוגדר, ו"דקה" או "שעה" הם יחידות זמן מדויקות, כמו לומר "ארוך" שזה ללא הגדרה, או לומר "מטר" שזה מידה מדויקת, 

שמואל ב א (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם:(ב) וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: (אין פירושים לפס' כאן)

שמואל ב ב (יא) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: בהנחה ש"הַיָּמִים" = 12 חודשים, מדוע חוזר הכתוב על המילה "שָׁנִים", היה צריך לכתוב "שֶׁבַע וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים", משום שידוע ש"ימים = שנה"? או שאולי יש מילים מיותרות בתנ"ך? (מדוע אין פרושים)

מלכים א ב (לח) וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן יַעֲשֶֹה עַבְדֶּךָ וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַם יָמִים רַבִּים: (מדוע אין פרוש) (לט) וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת:  יָמִים רַבִּים = שָׁלֹשׁ שָׁנִים?

לסיכום: מה הוא "יום" תנ"כי?

יום תנ"כי: הוא רק שעות האור! אחרת מה פירוש בבראשית א (ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרי כתוב שהאור הוא היום, והחושך הוא לילה, ובבראשית א (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ:(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: אם יום כולל לילה, אם כך: מדוע להבדיל בין היום ללילה, הרי הלילה הוא חלק מהיום? מדוע בבראשית ז פרשת נח (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:--- (יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:(יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: מדוע נכתב אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה? הרי היום כולל לילה, או שלא? והאם כותב התורה אינו יודע שיום כולל לילה? לא הבאתי כאן גם את סיפור עלייתו של משה לסיני, ששם גם נאמר ארבעים יום וארבעים לילה שעלה משה להר,

האם האלוהים לא סמך על העם "החכם", מדוע נאמר ביום כיפור מערב עד ערב, האם זה אינו ברור מהמושג "יוֹם"? 

ויקרא כג (כו) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה:(כח) וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:(לא) כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם:(לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: איך בעשור לחודש מהתשיעי בערב, האם תשיעי בערב אינו סוף שמיני? מדוע צריך כותב התורה לומר "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב"? האם זה לא ברור, שיום זה מערב עד ערב? מתי זה ערב תשעה לחודש האם ערב תשיעי אינו מתחיל במוצאי שמיני? אם כך: מה החידוש כאן אם "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב" נחשב ליום אחד, האם יש בתורה כאן משהו מיותר? הרי זה ברור, מה עניין שמתחיל כיפור "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב"? או שאולי יום הוא שעות האור, ולא כולל לילה שהוא שעות החושך? אולי יום הוא מבוקר עד ערב? או שאולי מבוקר עד בוקר?

שמות יב (יח) בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:(יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: האם המילים "בָּעֶרֶב" מיותרות הרי ברור שיום מתחיל בערב? או שהתורה מתייחסת ליום כשעות האור לכן הציווי "בָּעֶרֶב"?

בראשית לא (לט) טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה:(מ) הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי: יום אינו כולל לילה? מדוע יעקב מפריד בין היום ללילה? האם יעקב אינו יודע שכאשר אתה אומר יום אתה מתכוון שהלילה כלול? וכדי לראות עוד על המושג יום תנכי אני מפנה את הקורא לפרק אחר בעבודה זו שנקרא "מהו יום תנ"כי"