פיגול? מה הוא פיגול?

ויקרא ז (יא) וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָֹה:(יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן:(יג) עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו:(יד) וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַיהוָֹה לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה:(טו) וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר:(טז) וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל:(יז) וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף:(יח) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא:(יט) וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר:

(כ) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:(כא) וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:

ויקרא יז (ג) אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:(ד) וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהֹוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָֹה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ:(ה) לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיהֹוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוָֹה אוֹתָם: האם מותר לזבוח לא בבית המקדש?

ויקרא יט (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָֹה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ:(ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף:(ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה:(ח) וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יְהוָֹה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:

ויקרא כב (כט) וְכִי-תִזְבְּחוּ זֶבַח- תּוֹדָה לַיהוָֹה לִרְצנְכֶם תִּזְבָּחוּ:(ל) בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בּקֶר אֲנִי יְהוָֹה:

ישעיה סה (ד) הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר וּפְרַק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם: מה עניין פיגול אצל אלה? הרי אינם בבית המקדש?

יחזקאל ד (יד) וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל: יחזקאל היה בבבל, ומעולם לא היה בבית המקדש, אם כך: מה עניין פיגול אצלו? הרי לפי "חכמים" פיגול רק לאחר זֶבַח בבית מקדש?

דברים יב (יא) וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהֹוָה:(יב) וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם:(יג) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה:(יד) כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ:(טו) רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל: מה עניין "תִּזְבַּח" "בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"? הרי אסור לזבוח אלא רק בבית המקדש? או שאולי כל בישול בשר נקרא זֶבַח?

שמואל א כח (כד) וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת: אשת האוב ושאול, מה עניין ותזבחהו? הרי היא הולכת להכין ארוחה לשאול?

                                         פיגול ומשמעו

ויקרא ז (טו) וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא-יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד-בּקֶר:(טז) וְאִם-נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת-זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל:(יז) וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף: מה חשוב לאלוהים אם אתה אוכל בשר שנשאר שלושה ימים? הרי את הקרבן כבר הקרבת?

(יח) וְאִם הֵאָכל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר-זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא: כל בשר שנשאר שלושה ימים הוא בשר פיגול, ולראייה יחזקאל הרי לא היה בבית המקדש, מה לו ולבשר פיגול בבית המקדש?

(כ) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:(כא) וְנֶפֶשׁ כִּי-תִגַּע בְּכָל-טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל-שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר-זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:--- (לז) זאת הַתּוֹרָה לָעלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים:(לח) אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת-משֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוּתוֹ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָֹה בְּמִדְבַּר סִינָי:

ויקרא יט (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָֹה לִרְצנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ:(ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף: 

ויקרא ז (כח) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמר:(כט) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר הַמַּקְרִיב אֶת-זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה יָבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו:(ל) יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת-הַחֵלֶב עַל-הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה:(לא) וְהִקְטִיר הַכּהֵן אֶת-הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרן וּלְבָנָיו:(לב) וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם:(לג) הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת-הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה:(לד) כִּי אֶת-חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אתָם לְאַהֲרן הַכּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק-עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מה עניין "יָבִיא" "תְּבִיאֶינָה" "יְבִיאֶנּוּ" הרי קרבן עושים רק באהל מועד או שלא? בויקרא יז (ה) לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זבְחִים עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל-פֶּתַח אהֶל מוֹעֵד אֶל-הַכּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוָֹה אוֹתָם: מה פירוש "עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה"? אנשים הקריבו לבד או שכל צלייה על האש נקראת זבח? ולכן: מצווה משה להביא רק את החלב והחזה אל אהל מועד, את החלב שורפים קרבן, ואת החזה לכהן.

ויקרא יז (ז) וְלֹא-יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת-זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה-זּאת לָהֶם לְדרתָם:(ח) וַאֲלֵהֶם תּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר אֲשֶׁר-יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר-יַעֲלֶה עלָה אוֹ-זָבַח:(ט) וְאֶל-פֶּתַח אהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אתוֹ לַיהוָֹה וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו:(י) וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יאכַל כָּל-דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאכֶלֶת אֶת-הַדָּם וְהִכְרַתִּי אתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ:(יא) כִּי-נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל-נַפְשׁתֵיכֶם כִּי-הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר:

מה פרוש לא יזבחו עוד לשעירים? מה זה שעיר? מה פרוש שעיר לעזאזל? וממתי גר מעלה עולה? מה העלו עולה וזבח ולא באהל מועד?  הרעיון מאחרי ציווי זה שאם אתה עושה על האש וזוכר שיש חלקים שאתה צריך להביא לאהל מועד לעולם תזכור את האלוהים בכל מעשיך בכל דבר אתה מצווה לזכרו וכאשר אינך מבצע פעולות יש סיכוי סביר שתישכח כי מה שאינך משתמש בו לא תזכור וזה כמו הציווי "וְשִׁנַּנְתָּם" אם תחזור על אותה פעולה היא תהפוך לטבע אצלך ואם לא תחזור על אותה פעולה תשכח

במדבר יח (יב) כּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָֹה לְךָ נְתַתִּים:--- (יז) אַךְ בְּכוֹר-שׁוֹר אוֹ-בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ-בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קדֶשׁ הֵם אֶת-דָּמָם תִּזְרק עַל-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָֹה:

דברים יב (טו) רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל:

שמואל א ב (טו) גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת-הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכּהֵן וְלֹא-יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם-חָי: מה פרוש בא הנער הכהן לאיש הַזּבֵחַ? הכהן הוא הַזּבֵחַ? או שלא? הכהן מקריב רק את הדם והַחֵלֶב על המזבח ואת חלקו החזה, מקבל לאכול, והאיש הַזּבֵחַ הוא זה שבא לעשות צלי באוהל מועד, או כמו שקוראים לזה היום עושים על האש או ברביקיו,  

שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנב סעיף א ערב תשעה באב (א) לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, (ב) שאוכלה אחר חצות, (ג) בשר, ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין. הגה: ואף ממשקים אחרים (ד) א ממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור וב"י בשם תוספות ורוקח), [א*] וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח, דברים שנוהג בהם בשאר פעמים, כדי שיתנהג בפרישות (מרדכי). סעיף ב (ה) אפילו בשר מלוח שעברו עליו יותר משני ימים ולילה אחת, ובשר עופות (ו) ב ודגים (ז) ויין מגתו דהיינו שאין לו יותר משלשה ימים, נהגו לאסור.