חינוך ילדים
משלי יג (כד) חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר:
משלי יט (יח) יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָֹּא נַפְשֶׁךָ:
משלי כב (ו) חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה:--- (טו) אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ:
משלי כג (יג) אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת:(יד) אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל:
משלי כט (טו) שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ:--- (יז) יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ:
משלי כו
(ג) שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים:(ד) אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה:(ה) עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו:
משלי כח (כד) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית:
חושך שבטו שונא בנו? האם כוונת כותב משלי ממש עם מקל להרביץ לילד?
משלי יג (כד) חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר: האם האב אשר שונא את בנו אינו מרביץ לו, והאב האוהב את בנו מרביץ לו? אם כך: מדוע נכתב "וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" ולא נאמר ואוהבו יכהו בשבט? ואם ממש על מקל, מדבר כותב משלי מה כוונתו בפס' הבא "שֵׁבֶט מוּסָר", איזה סוג של מקל זה? משלי כב (טו) אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ:
משלי כג (יג) אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת:(יד) אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל:
משלי יז
(י) תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה: למבין מספיקה גערה, לכסיל/טיפש גם מאה מכות לא יספיקו,
ירמיהו ב (ל) לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית:
ירמיהו ה (ג) יְהֹוָה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב:
ירמיהו ז (כח) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם:
משלי לא
(יא) דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ:(יב) דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ:(יג) דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ:(יד) דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם:
על החינוך מפי פילוסופים
"יארע לפעמים, שאויבי אדם יביאו לו תועלת יותר מאחיו, משום שהם מעירים אותו על חסרונותיו - ויסור מהם." אפלטון
"לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק." אפלטון
"לא חשוב עד כמה קשה היה העבר, תמיד אתם יכולים להתחיל מחדש היום." סידהרתה גאוטמה הידוע כבּוּדְהָה
"מי ששולט בחינוך יכול לשנות את פני העולם."
"החינוך עושה הכול; הוא יכול לגרום לדובים לרקוד." (גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (1 ביולי 1646 - 14 בנובמבר 1716), פילוסוף ומתמטיקאי גרמני.)
"בתחילה אתה חייב לשלוט בנפשותיהם של ילדים באמצעותה של יראה; אחר כך אתה חייב לשמור על נפשותיהם באמצעות ידידות ואהבה." (ג'ון לוק (באנגלית: John Locke) (29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704), פילוסוף אנגלי, עסק במטאפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובפילוסופיה פוליטית.)
ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ל. (129)
(ט) יסר בנך לבל תבוש, ואם תשחק עמו יכלימך.
(יא) אל תמשילהו בנעוריו, ואל תשא לשחיתותיו.
(יב) כוף ראשו בנערותו, ובקע מתניו כשהוא קטן.
(*יב) למה ישקה ומרה בך, ונולד ממנו מפח נפש.
(יג) יסר בנך והכבד עולו, פן באולתו יבלע בך.
תרגום בן זאב
אוהב בנו יחזק מוסרו למען ישמח באחריתו
מייסר בנו יגיל בו ובין חבריו בו יתהלל
בן חכם קנאה לשונאיו ואוהביו ישעשעו בו
מת האב הרע לא מת כי כמוהו השאיר אחריו
יראנו בחייו ויגיל ימות ולא יבהל
לאוהביו יגמול טוב ורעה ישיב לשונאיו
מפנק מנוער בנו ירבה מכאוביו ולכל רעה ישמח לבו
כעיר פרא לא יאסר בן מביש איננו שומע מוסר אב
יסר בנך ולא תבוש תשחק בו ויכלימך
לא תשחק בו פן תעצב עליו ולא תניחנו כאות נפשו פן יקהה שניך
לא תשליטנו בימי עלומיו ולא תשא עליו כל חטא
כף ראשו בעודו רך הט שכמו בעודו נער פן יקשה ערפו ומרה בך
חנך בנך ויסר אותו בכל כחך ולא תעכרך רעתו
ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק לב. (131)
(ז) דבר נער אם צריך אתה, בחזק פעמים ושלש, אם ישאלך.
(ח) כל לאמר ומעט הרבה, ודמה ליודע ומחריש יחדו.
תרגום בן זאב
דבר נער לעת תבקש, השב דבר בטוב טעם, ודעת:
רב הענין במעט דברים, כמבין דבר ומחריש:
