לימוד תורה לנשים? "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (פי'רוש דבר עבירה)." "ורש"י ז"ל פירש כאילו למדה זנות" "ורבינו מפרש תפלות דברי הבל"?
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א מתני'. עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה - מגילתה נגנזת, ומנחתה מתפזרת על הדשן, ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת. נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני - המים נשפכין, ומנחתה מתפזרת על בית הדשן. נמחקה המגילה ואמרה איני שותה - מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין, והם אומרים: הוציאוה, שלא תטמא העזרה. אם יש לה זכות היתה תולה לה, יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים. מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א(רב אליעזר) אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות. תפלות = דבר עבירה, לפי רש"י זנות? (ראה שולחן ערוך) אם כך: אדם המלמד בתו תורה כאילו מלמדה דבר עבירה או זנות? האם בן עזאי ורב אליעזר לא קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע" ממשה מהר סיני?
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו סעיף ו אשה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה. ואע"פ שיש לה שכר, צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים: כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (פי'רוש דבר עבירה). בד"א(במה דברים אמורים) בתורה שבע"פ; אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה, ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור). הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה. (אגור בשם סמ"ג). ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה, ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה, חולקת שכר בהדייהו. (הגהות מיימוני פ"א דת"ת וסמ"ג).
לחם משנה הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג אשה שלמדה תורה וכו'. סוטה פרק היה נוטל (דף כא) אמרו שם במשנה אם יש לה זכות היתה תולה לה וכו' ואמרו שם בגמרא אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה ואין לה שכר כשכר האיש. עוד אמרו שם כל המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות (ורש"י ז"ל פירש כאילו למדה זנות +לא גרסינן ליה ברש"י של ספרינו+) והקשו בגמרא תפלות ס"ד אלא אימא כאילו למדה וכו' אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית. ופי'רש רש"י שהאשה מתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דברים (של זנות) בהצנע. ורבינו מפרש תפלות דברי הבל ומשלים וכן פירש בפירוש המשנה כמו שכתב כאן מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת כו' ולדידיה מפרש מימרא דר' אבהו בכה"ג דכיון שנכנסה באדם חכמה נכנסה בו ערמומית כלומר דוקא כשהיא נכנסת באדם נכנס בו ערמומית אבל כשהיא נכנסת באשה היא מוציאה לדברי הבל ונכנסת עמה שטות. וז"ש אני חכמה שכנתי ערמה דאני שאני איש אם יש לי חכמה אז שכנתי ערמה אבל באשה לא. ויש לפרש בדוחק בענין אחר וזה נ"ל נכון:
הכול "ניתן" בסיני מהאלוהים למשה, וממשה במהלך הדורות "נמסר" ל"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? האם רב עזאי לא קיבל תורה מסיני? הרי הוא טוען ש"חייב אדם ללמד את בתו תורה"? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
מה פירוש "אשה שלמדה תורה יש לה שכר"? הרי אם אסור שתלמד, איך למדה? ואם למדה, הרי למדה "דבר עבירה" או זנות, לפי פירוש רש"י, או דברי הבל לפי "רבינו"? אם כך: על מה יינתן לה שכר? על שלמדה עבירה, או על שלמדה זנות, או על שלמדה דברי הבל?
דברים ו (ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:(ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:(ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: האם הציווי בפס' ז' אינו כולל את בנותיו? בהנחה שבנות אינן כלולות בציווי זה, האם כאשר אתה מלמד את בנך בשבתך בביתך, או בלכתך בדרך, ובתך נמצאת באותו מעמד, האם היא אמורה לסתום את אוזניה, או שהיא אמורה להתחפף?
דברים יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: (כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: האם הציווי ל"בְּנֵיכֶם" אינו כולל את בנותיכם? אם יש אישה רווקה או גרושה, האם אין חובה עליה להניח מזוזה בביתה? האם רק הבנים יאריכו ימים, כי לא מופיעות נשים כאן? איך בדיוק אמרות נשים לדעת מצוות ללא לימוד תורה? שמות כ (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: ויקרא יח (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: דברים ה (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
דברים ז (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ:
בהנחה שיש יתומה מה חובותיה או זכויותיה לגבי מצוות תורה, או מצוות האלוהים? איך היא אמורה ללמוד שיש אלוהים? או שיש תורה?
איך חייבת אישה ב"ברכת המזון" או ב"קריאת שמע על המיטה" אם אסור לה ללמוד מלכתחילה תורה? או שדברים אלה אינם נחשבים כתורה? האם אישה שמתפללת אינה מקיימת ציווי תורה? או שהיא מקיימת ללא לימוד? איך בדיוק אמורה לדעת אישה את הנאמר בגמרא הבאה אם אסור לה ללמוד מלכתחילה?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ולקריאת שמע. אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר +ישעיהו מ"ז+ גלי שוק עברי נהרות, וכתיב +ישעיהו מ"ז+ גלי שוק עברי נהרות, וכתיב +ישעיהו מ"ז+ תגל ערותך וגם תראה חרפתך. אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר +שיר השירים ב'+ כי קולך ערב ומראך נאוה. אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר +שיר השירים ד'+ שערך כעדר העזים. איך אישה תלמד על צניעות, בלי ללמוד תורה? איך אפשר להעביר לה את החומר אם אינה לומדת? בהנחה שיש יתומה מה היא אמורה לקיים/לעשות?
ויקרא יח (א) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:(ג) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ:(ד) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:(ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה:(ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָֹה: רש"י לא תקרבו - להזהיר הנקבה כזכר לכך נאמר לשון רבים: אני ה' - נאמן לשלם שכר: לא תקרבו נאמר ברבים כדי להזהיר זכרים ונקבות? הרי בתורה נאמרו עוד דברים ברבים וקבעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שנשים אינן חייבות, האם לא לומדים מגזרה שווה או מקל וחומר? הרי כאן בפס' למעלה נאמר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" האם ב"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לא נחשבות גם הנשים? האם נשים אינן נחשבות ב"הָאָדָם"?
ואיך מסתדר דבר ההבל הזה "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (שולחן ערוך: פי'רוש דבר עבירה)." "ורש"י: פירש כאילו למדה זנות" "ורבינו: מפרש תפלות דברי הבל" עם דבורה הנביאה? הרי היא "מלמדת תורה"? מי לימד אותה למרות הגמרא? וברמה כזו שהיא "מלמדת תורה ברבים"?
אליהו רבה (איש שלום) פרשה י [ודבורה] אשה נביאה [וגו'] והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל וגו' (שופטים ד' ד' וה'), אמרו, כשם ששמואל ברמה כך דבורה ברמה, לכך נאמר והיא יושבת תחת תומר [וגו'], אמרו, לא היו (אלא) תלמידי חכמים (אלא) בישראל [אלא] כמלא חצי דקל בלבד, לכך נאמר והיא יושבת תחת תומר (אמרו לא היו אלא תלמידי חכמים). דבר אחר והוא יושבת [וגו'], כשם שאין דרכה של אשה שתתיחד בתוך הבית, כך דבורה הולכת ויושבת תחת דקל ומלמדת תורה ברבים, לכך נאמר והיא יושבת [וגו'] בין הרמה ובין בית אל.
ילקוט שמעוני שופטים רמז מב +ד+ ודבורה אשה נביאה מה טיבה של דבורה שנתנבאת על ישראל ושפטה אותם והלא פינחס בן אלעזר עומד מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו, תנא דבי אליהו אמרו בעלה של דבורה עם הארץ היה א"ל בוא ואעשה לך פתילות ולך לבית המקדש שבשילה אז יהיה חלקך בין הכשרים שבהם ותבא לחיי העולם הבא, והיא עושה פתילות והוא מוליך לבית המקדש, וג' שמות יש לו ברק ומיכאל ולפידות, ברק על שם שפניו דומות לברק, מיכאל ע"ש שהוא ממיך את עצמו, ד"א ע"ש מלאך, לפידות ע"ש שאשתו עושה פתילות והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה והקב"ה בוחן לבות וכליות אמר לה דבורה את נתכוונת להרבות אורי אף אני ארבה אורך ביהודה ובירושלים כנגד י"ב שבטים, מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבא לחיי העולם הבא? הוי אומר דבורה אשתו, עליה נאמר חכמות נשים בנתה ביתה, ועל איזבל בת אתבעל נאמר ואולת בידיה תהרסנו: ודבורה אשה נביאה, בשרה הוא אומר בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה, במרים הוא אומר ותקח מרים הנביאה, בדבורה הוא אומר ודבורה אשה נביאה, בחנה הוא אומר ותתפלל חנה, אביגיל נתנבאה לדוד וכן דוד אומר לה ברוך טעמך וברוכה את, בחולדה הוא אומר וילך חלקיהו וגו' אל חולדה הנביאה, באסתר הוא אומר ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל: והיא יושבת תחת תומר לפי שאין דרכה של אישה להתייחד בתוך הבית וישבה בצלו של דקל מלמדת תורה לרבים:
