מדוע צריך עורך דין?

משלי ו (א) בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ:(ב) נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ:(ג) עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ:(ד) אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ:(ה) הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ:

כאשר בני אדם ישרים, אין צורך בעורך דין, מפני שתקיעת כף, היא הסכמה במאמר, ומספיקה, אך כאשר בני האדם רמאים, הם צריכים, וחייבים, עורכי דין ועדים, כדי שתהיה הגנה "כביכול" על ההסכמים מפני הרמאים,  

DHE  STORY  OF  PHILOSOPHY    BY  WIL  DURANT

ויל דיוראנט / גדולי ההוגים חייהם ודעותיהם  קורות הפילוסופיה (מהדורה שניה הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ  ירושלים)

וולטיר פילוסוף וסופר צרפתי באחד מסיפוריו העוקצניים (21 בנובמבר 1694 - 30 במאי 1778)

אינדיאני משבט ההורונים בא לצרפת עם כמה חוקרים החוזרים ממסעיהם:   הבעיה הראשונה המתעוררת לגביו היא הניסיון לנצרו.  כומר אחד מוסר לו ספר של הברית החדשה, וההורוני נהנה ממנו כל כך עד כי מציע הוא את עצמו עד מהרה לא רק לטבילה, אלא אף למילה. "כי אינני מוצא בספר קדוש זה שניתן בידי" אומר הוא "אף איש אחד שלא היה נימול" ברור אפוא כי חייב אני להקריב קרבן זה לנוהג העברי ואַשְׁרֵי המקדים"  עוד לא הוחלקה בעיה זו, ובעיה שנייה מתעוררת- עניין הווידוי: הוא שואל, איזהו המקום באבנגליון ששם כתובה מצווה זו, ומראים לו את הפסוק באיגרת יעקב הקדוש: "התוודו על עוונותיכם איש לרעהו" הוא מתוודה אך משסיים את ווידויו, הוא שומט את הכומר מכסא הווידויים יושב במקומו ומצווה עליו שיתוודה גם הוא מצידו, "בא ידידי: הן בפרוש נאמר כי חובה עלינו להתוודות על עוונותינו איש לרעהו: אני גיליתי את עוונותיי לפניך ואין אתה זז מכאן עד שתגלה את עוונותיך אתה"    

הוא מתאהב בעלמה סנט איוו, אך נאמר לו כי אין הוא יכול לשאתה מכיוון שהייתה סנדקית בטקס הטבילה שלו: הוא כועס מאוד על תעלול זה של הגורל, ומאיים לחזור בו מטבילתו. אחרי שקבל את הרשות לשאת את העלמה הוא מתפלא למצוא כי לצורך הנישואין "נוטריונים, כמרים, עדים, חוזה ערוך וסאקרמאנט הם דרושים בהחלט..., אין זאת אלא שנוכלים גדולים אתם, אם זקוקים אתם לאמצעי זהירות כל כך רבים" (קורות הפילוסופיה עמ 152)