ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים?
שמות טו (ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ: רש"י זה אלי - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים: האם משה הוא היחיד שלא ראה את כבוד האלוהים על הים? הרי מדוע משה מבקש משה לראות משהו שכבר ראה? שמות לג (יב) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:(יג) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:(יד) וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:(יז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:(יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָֹה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:(כא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר:(כב) וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: הרי אם בכבודו נראה להם, לפי פירוש רש"י? מדוע מבקש משה לראות את כבודו של האלוהים? האם משה פספס את המראה באותו יום?
רמב"ן בראשית פרק יח (א) אמרו (מכילתא שירתא ג) ביורדי הים, שאמרו "זה אלי ואנוהו" ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, זכות להם בעת הנס הגדול שהאמינו בה' ובמשה עבדו.
רמב"ן שמות פרק טז (ו)
ואמרו במכילתא (להלן פסוק כה) היום אין אתם מוצאים אותו אבל אתם מוצאים אותו לעולם הבא. וזה יסבול שני פירושים, שנאמר שיהיה בבני העולם הבא מי שלא הגיעה מעלתם ליהנות תמיד מזיו השכינה, ויהיה קיומם בדבר המתגשם מן הזיו ההוא, כמעלת דור המדבר שהשיגו לזיו השכינה בים, כמו שאמרו (במכילתא לעיל טו ב) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, ומאותה שעה נתעלית נפשם להתקיים בתולדותיו שהוא המן:
ויותר נכון שרמז הכתוב לדברי ר' אלעזר בן חסמא במלת היום שבני העולם הבא יהיה קיומם ביסוד המן שהוא הזיו העליון, כמו שאמרו (ברכות יז א) אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והן נהנין מזיו השכינה. ב"עולם הבא" יהיה מן לאכול? האם "הנשמה הרוחנית", ללא "הגוף הגשמי" צריכה אוכל? ואיך מסתדר ל"ר' אלעזר בן חסמא" עם הנאמר ב"(ברכות יז א)" ש"אין בו לא אכילה ולא שתיה"? האם לא כולם קיבלו את אותה "מסורת"?
את מה ראתה שפחה על הים? האם את מה שלא ראו נביאים כנאמר בפירוש רש"י? או מה שלא ראה יחזקאל כנאמר בפירוש הרמב"ן? האם רק נביא אחד לא ראה או הרבה נביאים לא ראו? האם קיבלו כולם את אותה "מסורת" "תורה" שבע"פ"?
איך מעמידים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את הנביאים בדרגה אחת עם יוצאי מצרים, שהיו כולם עובדי אלילים, לפני הגאולה, ולאחר שנגאלו וראו את כל הניסים במצרים, ועל הים, ואת התגלות האלוהים במעמד הר סיני, עשו עגל השתחוו לו? וקראו לעגל מזהב, "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל"?
לכן: אוי לשוטים שמאמינים לשטות זו: ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים", או הנביא יחזקאל, הרי איך יכול להיות שאדם יראה אלוהים, ויוכל להצביע עליו באצבעו, ולאחר מכן יעשה עגל מזהב, ויאמר זה האלוהים?
