כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א
תנו רבנן: אדם יחידי נברא, ומפני מה? - שלא יהו מינים אומרין: הרבה רשויות בשמים. דבר אחר: מפני הצדיקים ומפני הרשעים. שלא יהו הצדיקים אומרים: אנו בני צדיק, ורשעים אומרים: אנו בני רשע. דבר אחר: מפני המשפחות, שלא יהו משפחות מתגרות זו בזו. ומה עכשיו שנברא יחיד - מתגרות, נבראו שנים - על אחת כמה וכמה. דבר אחר: מפני הגזלנין ומפני החמסנין. ומה עכשו שנברא יחידי - גוזלין וחומסין, נבראו שנים - על אחת כמה וכמה. ולהגיד גדולתו כו'. תנו רבנן: להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא; שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד - וכולן דומין זה לזה, אבל הקדוש ברוך הוא טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון - ואין אחד מהן דומה לחבירו, שנאמר +איוב ל"ח+ תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש. ומפני מה אין פרצופיהן דומין זה לזה, שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה ויאמר שלי היא, שנאמר +איוב ל"ח+ וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר. תניא היה רבי מאיר אומר: בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו: בקול, במראה, ובדעת. בקול ובמראה - משום ערוה, ובדעת - מפני הגזלנין והחמסנין. הרי אם זו הגמרא והיא כביכול "תורה" שניתנה משמיים מהאלוהים למשה בסיני, איך אפשר לטעון, אנו עם הבחירה ורק בנו בחר האלוהים, ואיך אפשר לומר שכול שאר העמים, רמב"ם הלכות עירובין פרק ב הלכה (ט) ישראל הדר עם הנוכרי או עם גר תושב בחצר, אינו אוסר עליו, שדירת הגוי אינה דירה, אלא כבהמה הוא חשוב. ואם היו שני ישראליים או יתר, וגוי שוכן עימהם - הרי זה אוסר עליהן; ודבר זה, גזירה - שלא ישכנו גוי עימהם, שלא ילמדו ממעשיו. ולמה לא גזרו בישראל אחד וגוי אחד, מפני שאינו דבר מצוי - שהרי יפחד שמא יתייחד עימו ויהרגנו, וכבר אסרו להתייחד עם הגוי:
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף סב עמוד א גופא: חצירו של נכרי הרי הוא כדיר של בהמה, ומותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים ומן בתים לחצר. ואם יש שם ישראל אחד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר, עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה. הרי כולנו בני אדם הראשון, ואם היה רוצה האלוהים להפריד בין משפחות היה יכול ליצור כמה "אדם הראשון" ואז היו כול אחד למשפחתו, לכן אם כך: איך אפשר לטעון על מישהו שהוא בעצם "אחי", שהוא "כבהמה חשוב"? מלאכי ב (י) הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ: אב אחד לכולנו? = אדם הראשון, אל אחד בראנו? = את כל בני האדם, מצודות דוד ואמר הלא אב אחד לכלנו כי כלנו בני אדם הראשון אנחנו ויש לנו קירבה מפאת הגוף, והלא אל אחד בראנו ר"ל הלא נפשות הישרים אצולות מאתו ממקור מחצבת הקדש ויש א"כ לנו קורבה מפאת הנפש.
מצודת דוד איוב פרק לא (טו) הלא בבטן - וכי הוא נופל וגרוע ממני הלא מי שעשה אותי בבטן אמי הוא עשה אותו בבטן אמו ואת כלנו הכין ברחם אחד הוא רחם חוה אשר היתה אם כל חי וא"כ(ואם כן) אנשים אחים אנחנו: כולנו בני אדם הראשון? האם גם הגויים? דברי הימים א א (א) אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ:(ב) קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד:(ג) חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לָמֶךְ:(ד) נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת: מנח באים כל בני האדם היושבים היום על הכדור, ואם נח בן אדם, הרי בניו כולם בני אדם, רש"י במדבר פרק כד (יז) כל בני שת - כל האומות, שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון: רש"י מלאכי פרק ב (טו) ולא אחד עשה - הקב"ה לאדם וחוה תחילה: ושאר - הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם:
ולאחר שקוראים את דברי הנביא מלאכי, ופרשנות "חכמים", לא ניתן להבין את ההלכה שהגוי "כבהמה חשוב", הרי זה כביכול לומר ש"אחי" בהמה, ובעצם מה זה אומר עלי, אם "אחי" בהמה?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א
ואמר רב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך חכם הרזים. אוכלוסי נכרים אומר: +ירמיהו נ'+ בושה אמכם וגו'. תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל אומר: ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה.
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט דף יג טור ג /ה"א
הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה
משנה ברורה סימן רכד ס"ק ח
(ח) חכם הרזים - שאין דעתן דומין זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה והוא יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין:
