האם אסתר הייתה בתולה? הרי לפי פרשנות "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", כותב תורה כאשר רצה לרמוז על דברים עשה זאת,

אסתר ב (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ:(ב) וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה:(ג) וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן:(ד) וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן:

(ה) אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי:(ו) אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת: איך מסתדרת פרשנות "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" למילים "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" עם הפס', כאן מהמגילה? הרי אם כותב התורה כדי לומר לנו יותר רמז דרך מילים על ניקיון, מדוע כאן במגילה חוסך כותב התנ"ך במילים?

בראשית כד (טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ:(טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: רש"י "בְּתוּלָה"-- ממקום בתולים "וְאִישׁ לֹא יְדָעָה"---שלא כדרכה לפי שבנות הנוכרים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר העיד על זו שנקיה מכל.

דברים א (יד) וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת:(טו) וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: רש"י אנשים חכמים וידועים - אבל נבונים לא מצאתי. זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלש, אנשים צדיקים, חכמים וידועים: 

האם לפי הגיון זה של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", אם משהו לא נכתב משמעו שהוא לא קיים/נמצא? אם כך: איך יסבירו את הפס' במגילת אסתר? הרי לא נאמר על אסתר, אלא שהיא "יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה"? האם לא הייתה אסתר בתולה? ואולי מפני שלא נאמר עליה שלא ידעה איש(זכר) אולי גם שלא כדרכה לא הייתה נקיה?

דוד שואל איך נפלו גיבורים? בשמואל ב א (יט) הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:--- (כה) אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:--- (כז) אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

אני שואל איך נפלו "חכמים" במשנה פשוטה? מסכת אבות פרק א משנה (יא) אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל: הרי אם היו מקיימים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את המשנה הזו, ואם היו מקפידים על "סייג לחכמה שתיקה". לא הייתה באה השאלה הבאה, האם כאשר לא הקפיד כותב התנ"ך לכתוב/להדגיש משהו, האם רצה להראות על חיסרון מסוים?

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף יא עמוד ב ר' מאיר אוסר, וקשיא לן: הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הין! תלמוד ירושלמי מסכת שבועות פרק ז דף לז טור ג /ה"א אמר רבי חנינה הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם,

ובהנחה שרצה כותב התנ"ך להסתיר משהו, מאלה שאינם חכמים, אשר לא יבינו את דקויות כתיבתו, האם בעצם כאשר גילו זאת "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לכל פשוטי העם, האם לא טעו?

כל שנותר לי להוסיף הוא הדברים הבאים:

משלי יז (כז) חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה:(כח) גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צט עמוד א אמרו חכמים: יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטפשים,