מזונותיו של אדם קצובים?
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טז עמוד א כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פחת - פוחתין לו, ואם הוסיף - מוסיפין לו. וזה לא תלוי בהשתדלות?
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב עמוד ב תניא, ר"ש בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר: +ירמיהו ה+ עונותיכם הטו. ומה יהיה על כל ה"חכמים" שהיו עניים מרודים?
ברכה בדבר הסמוי? אם כך: מזונותיו של האדם קצובים לו, ואם הוא לא עושה זאת בסמוי יתמעטו המזונות?
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף מב/א
ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי רבי ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנו רבנן ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואחר כך בירך הרי זה תפילת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך אמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנב עמוד א
אמר רב כהנא: מאי דכתיב +תהלים לג+ כי הוא אמר ויהי - זו אשה, הוא צוה ויעמד - אלו בנים. תנא: אשה חמת מלא צואה, ופיה מלא דם - והכל רצין אחריה. +קהלת יב+ כי הלך האדם אל בית עלמו אמר רבי יצחק: מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו. משל למלך שנכנס הוא ועבדיו לעיר, כשהן נכנסין - כולן בשער אחד נכנסין, כשהן לנין - כל אחד ואחד נותנין לו מדור לפי כבודו. ואמר רבי יצחק: מאי דכתיב +קהלת יא+ כי הילדות והשחרות הבל דברים שאדם עושה בילדותו - משחירים פניו לעת זקנתו.
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"א
לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים כו' תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קדר קרר רועה חנווני מפני שאומנותן אומנות ליסטין פיס' אבא אוריין איש ציידן אומ' משום אבא שאול כו' רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשירין רוב ספנים חסידים אם כך: האם כן ללמד את הבן גמלין וספנים או לא? רוב ממזירין פקחין רוב עבדים נאים רוב בני אבות בויישני' רוב בנים דומין לאחי האם כשר שברופאי' לגיהנם הכשר שבטבחין שותף עמלק אם כך: מה יהיה על הרמב"ם הרופא האם לגיהינום או לגן עדן? אם הטבח שותף לעמלק, מותר לקנות ממנו או אסור? מותר לקנות מעמלקי או משותפו של עמלק?
תני רבי שמעון בן יוחי הכשר שבגוים הרוג הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שעושה רצון המקום רבי מאיר אומ' מ"מ אדם מתפרנס אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה פיס' ר' מאיר או' לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו'
מה יעשה אדם ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים אלא הכל לפי זכות האדם ר"ש בן אלעזר משום רבי מאיר ראית מימך ארי סבל ארי קייץ שועל חנווני זאב מוכר קדירות והן מתפרנסין בלא צער ולמה נבראו לשמשיני ואני נבראתי לשמש את קוני והרי הדברים קל וחומר ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער ומי גרם לי להיו'ת מתפרנס בצער הוי או'מר חטאיי על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי, אם כך: איך מסבירה גמרא זו, את כל "החכמים הצדיקים" העניים?
