משיח לא בא? נשאלת השאלה מדוע?

בהנחה שכל הנאמר למטה נכון? האם לא אלה הדברים שבעצם חטאו בהם עם-ישראל במשך אלפיים שנה? ועצם כל הסיפורים על "צדיקים" כביכול הם שקר וכזב?

אבן עזרא קהלת ה (א) והדבר השני שפיוטיו מעורביים בלשון תלמוד וידוע כי יש כמה לשונות בתלמוד ואינמו לשון הקדש וכן אמרו לשון מקרא לחוד ולשון תלמוד לחוד ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות הלא נחמיה הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כלה דברי צחות בלשון הקדש ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל, האם האבן עזרא מקטרג? אולי הוא צודק? הרי אם בני-ישראל נגאלו ממצרים מפני שלא שינו שפתם? האם לדבר ארמית? לדבר אידיש? לדבר לדינו? האם זה אינו שינוי שפה? אולי לכן אלפיים שנה אין גאולה?

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד ב דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים, האם יכול להיות או שאולי הנשים בעם-ישראל במשך אלפיים שנה על הפנים? ולכן לא בא משיח?

ספר התודעה: ליל הסדר - דינים, טעמים ורמזים למצוות הלילה ובספר 'בני יששכר' כתוב: לפיכך זכו ישראל למצוַת ארבע כוסות, כנגד ארבע זכויות שהיו בידם במצרים: שלא שִׁנו את שמותיהם, לא שִׁנו את לשונם, היו גדורים מן העריות, ולא היו ביניהם דילטורים (מלשינים); בוא וראה כמה גדול כח הגדר והסיָג, שאף-על-פי שנטמאו בכל שאר טומאות מצרים, כיון ששמרו על ארבעה גדרים אלה, נקראו מצוינים ובזכותן של הגדרים זכו לגאולה. 

ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפה דבר אחר מה השושנה הזו נכרת בין החוחים כך היו ישראל ניכרים בין המצריים שלא שנו את שמם  ולא שנו מעשיהם   ולא היו שטופים בזמה   ולא שנו את לשונם    ולא היה בהם לשון הרע, 

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה ה רבי אליעזר הקפר ברבי אומר וכי לא היה בידם של ישראל ארבע מצות שאין כל העולם כדאי בהם שלא נחשדו על העריות.  ולא על לשון הרע  ולא שנו את שמם.  ולא שנו את לשונם ומנין שלא נחשדו על העריות שנאמר ויצא בן אשה ישראלית (ויקרא כד י) להודיע שבחן של ישראל שלא היה ביניה' אלא זה ופרסמו ופרטו הכתוב.

תלמוד בבלי מסכת נדה דף יג עמוד ב ת"ר(תנו רבנן)=(אמרו רבותינו): הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח. בשלמא גרים - כדר' חלבו, דא"ר(דאמר רב) חלבו: קשין גרים לישראל כספחת. אלא משחקין בתנוקות מאי היא? אילימא משכב זכור - בני סקילה נינהו! אלא דרך אברים - בני מבול נינהו! אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו, דא"ר יוסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר +ישעיהו נז+ כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. אולי הגרים שקיבלו עם-ישראל לתוכם במשך אלפיים שנה, מעקבים את ביאת משיח?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה (טו) ומפני זה אמרו חכמים, קשים להן גרים לישראל כנגע צרעת - שרובן חוזר בשביל דבר, ומטעין את ישראל; וקשה הדבר לפרוש מהן, אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל, ובקברות התאווה; וכן רוב הנסיונות, האספסוף היו בהן תחילה: האם אלוהים אינו יודע אחרית כראשית? הרי איך מסתדרת הגמרא הבאה, הרי האלוהים ציווה לאהוב את הגר? האם לא ידע האלוהים שהגרים אינם טובים לישראל?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה

על המשיח (ספר בית רבי)

שאל אחד את הרב בלצון: "האם יהיה המשיח חסיד או מתנגד?" "סבור אני שיהיה מתנגד" אמר "כי אם יהיה חסיד לא יאמינו בו המתנגדים, אבל החסידים יאמינו בו, יהא מה שיהא". (שיח שרפי קודש ח.א) מ. בובר אור הגנוז עמ' 246)

המתפללים והמשיח

ביום הראשון של ראש השנה בא רבי שמלקי לפני תקיעת השופר אל בית התפילה והתפלל בבכייה: "אוי ריבונו של עולם, כל ההמון צועק אליך, אבל מה מועיל לנו בכל צעקתם, הרי אין כוונתם אלא לצורכיהם ולא לגלות השכינה". ביום השני של ראש השנה בא שוב לפני תקיעת שופר ואמר בבכי: "בספר שמואל כתוב: מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם? מדוע לא בא מלך המשיח גם תמול ביום הראשון, ולא היום, ביום השני של ראש השנה? הוי גם היום, וגם תמול, אין הם מתכוונים בתפילתם אלא אל הלחם הגשמי, אל המצוקה הגשמית בלבד". (עמ' 175 (נזיר השם וסמיכת משה לר' שמלקי מניקולשבורג (לבוב תרכ"ט)

ההעלם(שמחת ישראל, שיח ש"ק ח"א)

אמר רבי בונם: קודם ביאת המשיח יהיה העלם גדול כל כך, עד שגם הצדיקים הלובשים איצטלות לבנות לא ימצאו ידיהם ורגליהם, וגם הם יהיו נבוכים ורופפים באמונת המשיח,

פעם אחרת אמר: קודם ביאת המשיח יהיה הקיץ בלי חום והחורף בלי קור, הלומדים יהיו בלי תורה, והחסידים בלי חסידות, (אור הגנוז מ. בובר סיפורי חסידים עמ' 423)

המחט בכותונת(אמרי שפר (פיעטרקוב תר"ע)

באו נשים אחדות מעיר קרובה אל רבי פנחס לקוריץ, והציקו לו במשאלותיהן הפעוטות, למחרת בבוקר לפני התפילה עמדו שוב לפני פתחו, נמלט הצדיק לבית בנו וקרא: "הה, מי יתן ובא סוף סוף משיח. כדי שייפטר העולם מן "היהודים הטובים!" לאחר זמן מה אמר: סבורים אתם שהרשעים מעכבים את ביאת המשיח, לא כי, "היהודים הטובים!" מעכבים. מסמר התקוע בקיר מה נגיעה יש לי בו? אבל מחט התחובה בכותונת היא דוקרת אותי"(אור הגנוז מ בובר עמ' 134)