עברה על הדת היהודית?

רמב"ם הלכות אישות פרק כד הלכה (יב)

ואיזו היא דת יהודית - הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל;

ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית,

יוצאה לשוק או למבוי מפולש, וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששיערה מכוסה במטפחת;

או שהייתה טווה בשוק, וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחייה, כדרך שעושות הגויות הפרוצות; או שטווה בשוק, ומראה זרועותיה לבני אדם; אסור לאישה להתאפר? אסור שיראו זרועותיה של אישה?

או שהייתה משחקת עם הבחורים;

או שהייתה תובעת התשמיש מבעלה בקול רם, עד ששכנותיה שומעות אותה מדברת על עסקי תשמיש;

או שהייתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה:

איך בדיוק מסתדר "שאם עשת... עברה על דת יהודית" "שהייתה תובעת התשמיש מבעלה בקול רם" עם הפס' הבאים המספרים על לאה אשת יעקב?

בראשית ל (יד) וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ:(טו) וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ:(טז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא:(יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי:(יח) וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר:

רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ג הלכה טז וכל גוף האשה ערוה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא ואפילו אשתו ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא כנגדה.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א גמרא. תנו רבנן: האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו, ואשה שני פרקים, בין מלפניה בין מלאחריה, מפני שכולה ערוה, דברי רבי יהודה.  

תלמוד בבלי מסכת שבת דף סד עמוד ב אמר רב ששת: מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה - כאילו מסתכל במקום התורפה. איזה אישה מכסה את אצבעותיה, או הולכת עם כפפות? לפחות?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ולקריאת שמע. אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר +ישעיהו מ"ז+ גלי שוק עברי נהרות, וכתיב +ישעיהו מ"ז+ גלי שוק עברי נהרות, וכתיב +ישעיהו מ"ז+ תגל ערותך וגם תראה חרפתך. אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר +שיר השירים ב'+ כי קולך ערב ומראך נאוה. אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר +שיר השירים ד'+ שערך כעדר העזים. אם כך: מדוע הנשים לא הולכות כמו נשות הטאליבן, הרי גם אם היא מכוסה כל גופה הרי פניה נראים, האם זה לא נחשב כטפח?

זוהר - האדרא רבא כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קמב עמוד א דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא, ותאנא חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה, ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין, והכי תאנא קול באשה ערוה, שער באשה ערוה, שוק באשה ערוה, יד באשה ערוה, רגל באשה ערוה, דאף על גב דתרין אלין לא שניוה חברנא, ותרין אלין יתיר מערוה אינון:

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א

הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. איך מברך, אם אסור לו לראות בכלל, בהמשך הגמרא? ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: +דברים כג+ ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת,  עמוד ב  ולא בבגדי צבע [של] אשה, ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה, ואפילו מלא עינים כמלאך המות;