חכמים? צדיקים? מתי היו בעם ישראל?
על כל צורר לעם ישראל, קבעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שהוא מזרעו של עמלק, נשאלת השאלה: בהנחה שנכון והצורר אכן מזרע עמלק, איך זה שלא גילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שאותו צורר מזרעו של עמלק לפני שהפך לצורר? הרי בתלמוד בבלי מסכת תמיד דף לא עמוד ב איזהו חכם - הרואה את הנולד. או ש"החכמים" לא היו באמת חכמים, אלא "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? איך מסתדרת המשנה הבאה? מסכת אבות פרק ב משנה (י)... רבי אליעזר אומר... והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש: הרי אם אלו יכולותיהם של "ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אם כך: הרי אם לא הצליחו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לעצור את הצורר, האם הם לא היו חכמים? איך תסתדר הגמרא הבאה? בתלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף טז עמוד ב אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב +שמואל ב' כ"ג+ נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על - נאם דוד בן ישי, שהקים עולה של תשובה. +שמואל ב' כ"ג+ אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים, מאי קאמר? אמר רבי אבהו, הכי קאמר: אמר אלהי ישראל: לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי? - צדיק. שאני גוזר גזרה ומבטלה. הרי אם לא הצליחו "הצדיקים" לבטל גזרות, הרי שלא היו צדיקים? בהנחה שביטלנו את כל הנאמר למעלה, מדוע נשארו "החכמים" ו"הצדיקים" לגור עם זרעו של עמלק? וזאת למרות ציוויי תורה לגבי זרעו של עמלק? אם התשובה תהיה שאין הכוח בידינו, ולכן איננו יכולים לבצע את התורה, אם כך: הרי שהאלוהים החליט להשליך אתכם כעם, אם כך: מדוע? אם נקבל את הרעיון שאין כוח בעם ישראל לקיים את התורה, הרי יש גם את דברי האלוהים למשה (פס' יד') "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" האם גם אלוהים אינו יכול לקיים את תורתו? (הבהרה: כדי שלא יובן שלא כהלכה את הנאמר למעלה, אני מאמין שהאלוהים מקיים ויקיים את תורתו, והבעיה אינה אצלו, כי אם אצלנו, וכל סיפורי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" על דורות של "צדיקים" "חכמים" הם עורבא פרח, דברי הבל וקשקוש, וכאשר נהיה עם אשר מקיים את תורת יהוה ומשה, גם האלוהים יקיים את תורתו)
שמות יז (ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם:(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי:(י) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה:(יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:(יב) וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ:(יג) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב:(יד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:(טו) וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי:(טז) וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר:
דברים כה (יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:
=============================================================================================
מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה (ו) כל זמן שאדם חוטא, מורא הבריות עליו, וכל זמן שאין אדם חוטא, מוראו על הבריות. איך מסתדרת מסכת זו, עם אלפיים שנות גלות ושעבוד, של כל חכמי היהדות לדורותיהם בידי גויים?
===========================================================================================
תהילים קו (ג) אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵֹה צְדָקָה בְכָל עֵת: מה פירוש המילה "אַשְׁרֵי"? על איזה זמן מדובר במילים "בְכָל עֵת"?
תהילים קז (י) יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:(יא) כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ:(יב) וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר:
רש"י כי המרו אמרי אל - אין פורענות באה על האדם אלא בעונו: "הרוגי מלכות" מה עליהם?
מצודות דוד כי המרו - וגמול העונש בא על כי המרו אמרי אל:
(יז) אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:
רש"י אוילים מדרך פשעם - אשר מעונותיהם יתענו ביסורי חלאים אף הם מן הצריכין להודות, מה על אלה שנקראו צדיקים האם חוליים לא מעוונותיהם? יש סמניות בפ' זו (כלומר כתיבות שש נוני"ן הפוכין) ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט, לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינם נענין: יגיעו עד שערי מות לפני גזר דינם? אם לא חלו איך ידעו שתעו?
מצודות דוד אוילים - האנשים אוילים אשר מחטא דרך פשעם ומעונותיהם המה מעונים בחלי ומכאוב:
מצודות ציון אוילים - ר"ל(רצה לומר) חוטאים:
===========================================================================================
מצודת דוד איוב מ (ט) ואם זרוע - כי הנה האדם עשוי הוא בצלם אלהים וכאשר ימצא שלם בעצמו שלא ינטה נטיה מה מדרך ה' הנה כחו רב מאד וימשול בכל דבר ואף בצבא השמים וכענין שנאמר שמש בגבעון דום וכו' וידום השמש וכו' ולא היה כיום וכו' לשמוע ה' בקול איש (יהושע י) ולזה אמר לו(לאיוב) איך תחזיק עצמך לצדיק וכי אם יש לך כח הזרוע כמו האל למשול בכל דבר וכי תרעם כמוהו בקול לגזור מה על צבא השמים כאשר יאות לצדיק שלום ואמיתי:
===========================================================================================
חברותא - ברכות-דף ה – א אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר: "ובני רשף יגביהו עוף", וכך נדרש פסוק זה: אין "עוף" אלא "תורה", שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו", ואין "רשף" אלא "יסורין" שנאמר: "מזי רעב ולחומי רשף". --- אמר ליה רבי יוחנן: הא - דבר זה שהתורה מגינה מפני יסורים, 23 אפילו תינוקות של בית רבן שלא למדו עדיין ספר איוב שכתוב בו "ובני רשף" יודעין אותו, שהרי פסוק מפורש הוא בתורה, שנאמר [שמות טו כו]: "ויאמר, אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, 24 כי אני ה' רופאך". 25 ; --- אלא כך יש לדרוש בעניין זה: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין 26 מכוערין 27 ועוכרין אותו, משבשים את צלילות דעתו. 28 שנאמר [תהילים לט ג]: "נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב, וכאבי נעכר". אם החשתי מ"טוב", אזי כאבי נעכר. --- אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו, יפשפש [יחפש] במעשיו, 34 האם אין עבירה בידו שבגינה ראויים לבא עליו היסורים, ויחזור עליה בתשובה, 35 שנאמר [איכה ג מ]: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".
=============================================================================================
