רש"י וידיעת האל אחרית כראשית, לפי פירוש רש"י: אלוהים אינו יודע אחרית כראשית?
במדבר י (לג) וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה: רש"י דרך שלשת ימים - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד: לפי פירוש זה של רש"י, בעצם האלוהים אינו יודע אחרית כראשית, הרי מה פירוש "היה חפץ להכניסם לארץ מיד"? האם האלוהים לא ידע שיהיו במדבר ארבעים שנה? מדוע היה לאלוהים למהר אותם? הרי בין כה וכה יישארו עוד שנים רבות במדבר, או שלא ידע זאת האלוהים? הרי אם זה היה חפצו של האלוהים איך התפקשש לו? האם האלוהים אינו כל יכול?
רמב"ן על בראשית ו (יז) ואני הנני מביא את המבול הנני מסכים עם אותן שאמרו לפני מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח ה), לשון רש"י מבראשית רבה (לא יב) איך יכול רש"י לכתוב שטות כזו? הרי אם כך: אלוהים אינו יודע אחרית כראשית? הרי המלאכים הזהירו אותו קודם? מדוע הרמב"ן אינו מסכים עם רש"י? ואני תמה והאיך מסכים עמהם והוא משאיר להם שארית לפליטה גדולה בנח ובניו וכל חי להרבות זרעם כחול אולי היא הסכמה לדעתם כשלא יחמול עליהם: איך רמב"ן "תמה" מדברי רש"י, שהם ב"רוח הקודש" נכתבו? או שלא נכתבו ב"רוח הקודש" דברי רש"י? ועל האמת, ואני, כמו ויסרתי אתכם אף אני (ויקרא כו כח), וכן אני הנה בריתי אתך (להלן יז ד), ואני זאת בריתי (ישעיה נט כא), יאמר, אף אני תהיה ידי בהם על שהשחיתו את הארץ, ולכך אמר (להלן ט יב) זאת אות הברית אשר אני נותן ימחץ וידיו תרפינה (איוב ה יח) והמשכיל יבין: האם הרמב"ן הוא הדובר אמת? ורק למשכילים? האם מי שיאמר הרמב"ן טועה, משמע אינו משכיל ושקרן? אם הרמב"ן יודע את האמת, ואינו מסכים עם רש"י, האם רש"י טעה ואינו דובר אמת?
מה יהיה על כל הפס' הבאים? איך מסתדר פירוש רש"י איתם?
בתהלים לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי יט (כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם:
תהלים קטו (ג) וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:
תהלים קלה (ו) כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת: איך מסתדר הפס' כאן עם פירוש רש"י "שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד"? הרי אם היה חפצו להכניסם מיד, ובסוף לא נכנסו מיד, הרי שחפצו של האלוהים לא התקיים?
במדבר יד (ו) וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם:(ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד:(ח) אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהֹוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
ישעיהו מו (ג) שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם:(ד) וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט:(ה) לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה:(ו) הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲווּ:(ז) יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ:(ח) זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל לֵב:(ט) זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי:(י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה:(יא) קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ <עצתו> עֲצָתִי אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה:(יב) שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה:(יג) קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי:
