בן הכנענית? הוא בנה של דינה בת יעקב? 

בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): בהנחה שצודק רש"י, והכוונה באמת לָבֶּן אֲשֶׁר נולד מהאונס אשר ביצע שכם בן חמור בדינה, מדוע הילד ניספר עם בני שמעון? מדוע הוא נקרא בֶּן הַכְּנַעֲנִית ולא בֶּן הַכְּנַעֲנִי? הרי דינה אמו? ודינה אינה כנענית? אם כך: איך מסתדר לרש"י הרעיון האווילי הזה, עם ההלכה שקובעת שהבן הנולד הולך אחר האם, ולא אחר האב, לעניין יהדותו או גייותו? איך מסתדר פירושו של רש"י עם פרוש הרמב"ן שמביא בשמו של רש"י? רמב"ן בראשית לח (ב) בת איש כנעני ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ יג) כתב רש"י ז"ל וישאו אותו בניו, ולא בני בניו, שכך צום אל יטענו במטתי אחד מבניכם לפי שהם מבנות כנען (במדב"ר ב ח). ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען, ולכן יוציא את כלם, אבל בנסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכלן, אחד מבני בניכם שיש בהם מבנות כנען: אם כך: האם "שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית" ממש? או "בן דינה שנבעלה לכנעני"? איך מסתדר לרש"י פירושו הבא? בבראשית נ (יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא: רש"י וישאו אתו בניו - ולא בני בניו שכך צום אל ישאו מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם (ב"ר) וקבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות וכסדרן למסע מחנה של דגלים נקבעו כאן. לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון ויוסף לא ישא שהוא מלך. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם וזהו איש על דגלו באותות באות שמסר להם אביהם לישא מטתו: אם כל נכדיו של יעקב מבנות כנען, מדוע רק שאול נחשב כ"בֶּן הַכְּנַעֲנִית"?

איך מסתדר הקשקוש הזה על הבֶּן שנולד לדינה לפי רש"י? עם הפרשנות הבאה של הכתר יונתן בראשית מא (מה) ויתן לו את אסנת - שילדה דינה לשכם וגידלה אשת פוטיפרע נשיא של טניס (צוען) לאישתו ויצא יוסף שליט על ארץ של מִצרים:  הרי לפי הפירוש של הכתר יונתן, נולדה בת, והיא אוסנת אשת יוסף, שגדלה אצל אשת פוטיפר במצרים? ולא בן נולד? מדוע הסתיר כותב התנ"ך שנולד בן? או בת? לדינה?   

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב וחכ"א: איוב בימי כשדים היה, שנאמר: +איוב א'+ כשדים שמו שלשה ראשים. ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה, ודינה בת יעקב נשא, כתיב הכא: +איוב ב'+ כדבר אחת הנבלות תדברי, איך מסתדרת גמרא זו עם פירוש רש"י "לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה"?

אבן עזרא בראשית מו (י) בן הכנענית לעד כי נשי השבטים היו ארמיות ומצריות ואדומיות ומדיניות, והזכיר זו לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית, ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן בעבור היותם בני כנענית: האם לא קיבלו האבן עזרא ורש"י את אותה "תושב"ע" ב"מסורת"? הרי אצל האבן עזרא הבֶּן ממש "בֶּן הַכְּנַעֲנִית" אשר נישאה או לא נישאה לשמעון?

רמב"ן בראשית לח (ב) בת איש כנעני - אמר אונקלוס תגרא, כלומר איש סוחר שבא לגור בארץ בסחורתו. ודעתו לומר כי בני יעקב ישתמרו מלישא כנעניות כאשר צוה אביהם יצחק גם אברהם, וכן הזכירו בגמרא במסכת פסחים (נ א). והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומיוחסי בני ישמעאל ובני קטורה, ולכך יחד הכתוב על שאול בן שמעון (להלן מו י) "ושאול בן הכנענית" כי הוא לבדו בהם. וגם שם דרשו (ב"ר פ יא) שהיא דינה שנבעלה לכנעני: ורבותינו (שם פד יט) נחלקו בדבר. אמרו, רבי יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום, רבי נחמיה אומר כנעניות היו. ויתכן שלא הקפיד רבי נחמיה בייחוסן, שלא נתכוון אלא לומר שנשאו מנשי ארץ כנען, אבל היו מן הגרים והתושבים הבאים מכל הארצות או עמוניות ומואביות ומיתר העמים, כי לא נתכוון רק לחלוק על רבי יהודה שלא נשאו אחיותיהם, שאחותו מן האם אסורה לבני נח (סנהדרין נח ב): מדוע חלוקים "רבותינו"? האם אין "מסורת" "תושב"ע" מדויקת אחת? הרי ילד שנולד מאם בת ישראל ואב גוי, נחשב כבן ישראל, אם כך: מדוע כאן הוא נקרא בן הכנענית? אם כך: מדוע חלוקים? הרי יש הלכה, והם כאן הולכים בהיפך להלכה?

ולדעת רבי יהודה יצטרכו בני לאה לשאת תאומות ששה האחרים והם ישאו שלהם, או שלא יודה ר' נחמיה בתאומות כלל, ולא היתה לו בת זולתי דינה כמשמעות הכתוב. ועל דרך סברא איננו נכון שישאו כלם כנעניות, שיהיה בנוחלי הארץ מזרע כנען העבד הארור כמו מזרעו של אברהם, והכתוב צוה להחרימו ולא תהיה לו שארית ופליטה: ועל כל פנים זה האיש תגר, כי למה יצטרך הכתוב לאמר כי הוא כנעני ביחוסו, וכל אנשי הארץ ההיא כנענים הם מן הפריזי ומן היבוסי ואחיהם, כי לכנען יתיחסו כלם, ועדולם בארץ כנען היא, והראוי היה שיאמר ויקח שם יהודה אשה ושמה כך, כאשר הזכיר שמות הנשים בתמר ונשי עשו וזולתן (לעיל ד יט, יא כט, כה א): אבל פירש בו שהוא תגר שאיננו מן הארץ שהיתה לחוי או לאמורי. וזה טעם וירא שם יהודה בת איש כנעני, כי בעבור אביה נשאה. והכתוב שאמר בני יהודה ער ואונן ושלה שלשה נולדו לו מבת שוע הכנענית (דהי"א ב ג), בעבור היותה בת איש הכנעני תקרא כן, כי האיש ההוא יקרא להם הסוחר, כי הוא ידוע ומובהק בסחורתו אשר בעבורה גר שם:

ורבי אברהם(אבן עזרא) אמר (להלן מו י) כי בעבור היות האשה הזאת כנענית ועבר על דעת אבותיו היו בניה רעים ומתו. ולכן הזכירו הכתוב. ושאול לבדו הזכיר שהיה בן הכנענית, כי לא הוצרך להזכיר כן בשלה. ואם כן יהיה טעם וירא שם יהודה, כלומר שראה אותה וחשק בה, כענין וירא אשה בתמנתה דשמשון (שופטים יד א):

ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ יג) כתב רש"י ז"ל וישאו אותו בניו, ולא בני בניו, שכך צום אל יטענו במטתי אחד מבניכם לפי שהם מבנות כנען (במדב"ר ב ח). ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען, ולכן יוציא את כלם, אבל בנסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכלן, אחד מבני בניכם שיש בהם מבנות כנען:

וכן תמר היתה בת אחת מן הגרים בארץ, לא בת איש כנעני ביחוסו, כי חלילה שיהיה אדוננו דוד ומשיח צדקנו שיגלה לנו במהרה מזרע כנען העבד המקולל. ורבותינו אמרו (ב"ר פה י) בתמר שהיתה בתו של שם, והוא כהן לאל עליון:

האם כל אחד המציא פירוש? האם כולם קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"? הרי איך זה מסתדר להם עם ההלכה הבאה? ברמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו,

בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): איך מסתדר הפירוש הזה עם זה שיש בארץ שבעה עמים ואחד מהם הוא החוי ואחד מהם הוא הכנעני? הרי דינה נבעלה ע"י "שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַֽחִוִּי" ולא הכנעני, שמות יג (ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: האם כותב התורה אינו מבין ששכם בן חמור הוא כנעני ולא חוי? ואם כולם נקראים כנענים מדוע כותב התורה לא אומר "אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" ובלי לפרט את שאר העמים?