לוט וחג פסח?

בראשית יט (א) וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה:(ב) וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין:(ג) וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ: רש"י ומצות אפה - פסח היה: מה ללוט ולחג פֶּסַח? ולאפיית מצות? הרי כתוב שהפֶּסַח נעשה מפני שהאלוהים "פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" במצרים, שמות יב פרשת בא (כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם:(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:    

איך מסתדר לרש"י הפירוש ש"פסח היה" בפרשת לוט והמלאכים? עם הפירוש שלו לפס' הבא, שפֶּסַח נחגג מפני שפָּסַח אלוהים על בתי ישראל במצרים? רש"י שמות יב (יא) פסח הוא לה' - הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. דבר אחר דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח וגם פשק"א [פסח] לשון פסיעה: אם כך: איך לוט חוגג פֶּסַח ועוד לא הייתה פסיחה ודילוג? מדוע מצווה אלוהים את משה על חג פֶּסַח אם לוט כבר קיים אותו? האם עם ישראל שכחו? והאם כל ה"צדיקים" שהיו במצרים שכחו? האם לא קיימו פֶּסַח כל הדורות שהיו בגלות מצרים?

איך חוגג לוט פֶּסַח? משה מתקשה להבין איך מקדשים לבנה? ומתי מולדת של לבנה? שמות יב (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: רש"י החדש הזה - הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי:  הזה - נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום, שנאמר (שמות ו כח) ויהי ביום דבר ה', (ויקרא ז לח) ביום צותו, (במדבר טו כג) מן היום אשר צוה ה' והלאה, אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשכה: הרי אם ידעו לפני משה מתי פֶּסַח איך פספס הצדיק משה מהו מולד לבנה? הרי לפי רש"י ידע משה את "השם המפורש" ואיתו הרג את המצרי? ואת מולד הלבנה משה אינו יודע ומתקשה?

איך מסתדר לרש"י הפירוש לפס' הבא שלו? בבראשית יג (יד) וַיהֹוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: רש"י אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו. (ולעיל שהי' לוט אצלו וכתיב וירא ה' אל אברם באותה שעה כשר היה וק"ל):  לוט ה"רשע" עושה פֶּסַח? מה לרשעים? ולפֶּסַח?  הרי באגדתא דפסחא (תכלאל תורת אבות מנהג יהודי תימן חלק שני לפסח עמ' סז') "ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל:  רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזו לכם? לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו, ואמור לו: בעבור זה, עשה יהוה לי בצאתי ממצרים: לי ולא לו, אילו היה שם, לא היה נגאל:" האם לוט "רשע" מיוחד? שמקיים מצוות? ובהנחה שרש"י צודק ובאמת היה לוט "רשע", אם תורה הסתירה שלוט "רשע"? מי אישר לרש"י או ל"חכמים" אשר רש"י מצטט את דבריהם, לגלות סוד זה?

איך מסתדר לרש"י שעשה לוט פֶּסַח? כאשר פֶּסַח אסור לאדם אשר אינו נימול? שמות יב (מח) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:(מט) תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: מתי מל לוט את עצמו? אם אברהם רק בגיל 99 שנה מל את עצמו? בראשית יז (כד) וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: ולוט עזב את אברהם ועבר לסדום ועמורה הרבה לפני כן.

שמות יב (יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ: רש"י לזכרון - לדורות: וחגתם אתו - יום שהוא לך לזכרון אתה חוגגו. ועדיין לא שמענו אי זהו יום הזכרון, תלמוד לומר (שמות יג ג) זכור את היום הזה אשר יצאתם, למדנו שיום היציאה הוא יום של זכרון. ואיזה יום יצאו, תלמוד לומר (במדבר לג ג) ממחרת הפסח יצאו, הוי אומר יום חמישה עשר בניסן הוא של יום טוב, שהרי ליל חמישה עשר אכלו את הפסח ולבקר יצאו: מה עניין היום אשר יצאתם, אם כבר לוט חוגג את פֶּסַח כמה מאות שנים קודם? האם לוט ידע באיזה יום ייצאו ישראל ממצרים?

ויקרא ו (ז) וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ:(ח) וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוָֹה:(ט) וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ:(י) לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם:(יא) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְהוָֹה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ: איך מסתדר פרוש רש"י שפֶּסַח היה אצל לוט, מפני שכתוב מצות, עם הפס' כאן? האם מנחה עושים רק בחג פֶּסַח? הרי בני אהרן  חייבים במצות? ואסור עליהם חמץ? ואין קשר לפֶּסַח?

שמואל א כח (כד) וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת: אשת האוב ושאול המלך, מה עניין מצות לכאן? היא עוברת על מצוות אלוהים שלא תהיה אשת אוב בעם ישראל? ומקפידה על זבח ומצה?