אברהם באגדה פרעה ואבימלך
בראשית יב אברהם שרה ופרעה
(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:(יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד:(טו) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלֲלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה:(טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים:(יז) וַיְנַגַּע יְהוָֹה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: (יח) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא: איך מסתדר סיפור האגדה על אברהם עם הסיפור כאן? האם אברהם אינו מבין שהאלוהים איתו ושומר עליו? האם לא למד אברהם מסיפור האגדה והסיפור כאן? הרי מדוע הוא חוזר שוב ופועל באותה צורה עם אבימלך?
בראשית כ אברהם שרה ואבימלך
(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר:(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה:(ג) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:(ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:(ה) הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:(ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ:(ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ: איך מסתדרים שני סיפורי התורה האלה למעלה עם סיפור האגדה הבא? הרי אם עמד אברהם מול נימרוד ולא פחד מהמוות, מדוע כאן הוא משתפן ומקריב את שרה אשתו להצלת חייו? אברהם אינו מבין שאלוהים ישמור עליו? מדוע מסכן אברהם את עצמו ואת אשתו שרה?
ספר האגדה פרק מעשי אבות בשעה שנולד אברהם אבינו עמד כוכב אחד במזרח ובלע ארבעה כוכבים לארבע רוחות השמים אמרו חכמיו לנמרוד בן נולד לתרח בשעה זו שעתידה לצאת ממנו אומה שתירש העולם הזה והעולם הבא אם רצונך ינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגנו מיד שגר נמרוד אצל תרח אמר לו בן נולד לך אמש תנהו לי ונהרגהו ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב אמר לו תרח אמשול לך משל למה הדבר דומה לסוס אחד שאמרו לו נחתוך ראשך ונתן לך מלא הבית שעורים אמר הסוס להם שוטים אם תחתכו ראשי מי יאכל השעורים ואתם אם תהרגו את בני מי יירש הכסף והזהב השיב לו המלך מדבריך אאני מכיר שבן נולד לך אמר לו תרח בן נולד לי ומת מה עשה תרח החביא את בנו במערה שלוש שנים זמן לו הקב"ה שני חלונות מן האחד יוצא שמן ומן השני סולת
כשהיה בן שלוש יצא מן המערה הרהר בליבו מי ברא שמים וארץ ואותי התפלל כל היום כלו לשמש לערב שקע השמש במערב וזרחה הלבנה במזרח כשראה הירח והכוכבים סביב לירח זה שברא השמים והארץ ואותי והכוכבים האלה שריו עמד כל הלילה בתפילה לירח לבקר שקע הירח במערב וזרח השמש במזרח אמר אין ביד אלו כח אדון יש עליהם אליו אתפלל ולו אשתחווה
אמר רבי שמעון בר יוחאי אברהם אבינו אב לא למדו ורב לא היה לו ומהיכן למד תורה אלא זמן לו הקב"ה שתי כיליותיו כעין שני כדים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחוכמה כל הלילה רבי לוי אמר מעצמו למד תורה,
בית אביו של אברהם היו עושים צלמים ומוכרים בשוק יום אחד הגיע לאברהם למכור נתן לו תרח אביו קופות של אלוהות והושיבו בשוק .... ההמשך שאברהם לא מכר כלום מפסלי אביו וגרם לאנשים לא לקנות פסלים.
באותה שעה נטל אברהם את כל האלוהות והלך והביא אותם אצל תרח אביו אמרו שאר בניו לתרח אביהם אברהם זה אינו יכול למכר אלוהות באו ונעשנו כומר אמר להם אברהם מה מלאכתו של כומר אמרו לא עובד ומשמש לפני אלוהות מקריב לפניהם מאכילם ומשקם עשאוהו כומר מיד נתן אברהם לפניהם מאכל ומשתה אמר להם קחו איכלו טלו ושתו שתטיבו לבני אדם ולא היה בהם אחד שנוטל כלום מיד פתח אברהם ואמר פה להם ולא ידברו עיניים להם ולא יראו אזניים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו באה אישה אחת בידה קערת סולת אמרה לו הקרב לפניהם עמד ונטל מקל ושבר כל הפסילים ונתן המקל ביד הגדול שבהם כיון שבא אביו אמר מי עשה להם כך אמר לו באה אישה אחת ובידה קערה סולת הקרבתי לפניהם ורבו בניהם ועמד זה הגדול ושבר כולם אמר לו מה אתה משטה בי כלום יכולים הם אמר לו ישמעו אוזניך מה שפיך אומר נטלו תרח ומסרו לנימרוד אמר לו נימרוד לאברהם אתה אברהם בן תרח אמר לו הן אמר לו וכי אין אתה יודע שאני אדון כל המעשים והחמה והלבנה והכוכבים והמזלות ובני אדם מלפני יוצאים כולם ואתה למה איבדת יראתי באותה שעה נתן הקב"ה בינה לאברהם ואמר לנמרוד רצונך אומר דבר לגדולתך אמר לו אמור אמר אברהם מנהגו של עולם שמיום שנברא העולם החמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב למחר תהא מצווה את החמה שתצא במערב ותשקע במזרח ואני מעיד בך שאדון העולם אתה, ועוד בודאי כל הנסתרות גלויות לך אם כן אמר לי מה יש בליבי? ומה אני עומד לעשות? באותה שעה הניח אותו רשע ידו על זקנו והיה מתמה בליבו ואמר לו אברהם אל תתמה בליבך לא אדון העולם אתה, בנו של כוש אתה, ואם אדון העולם אתה למה לא הצלת את אביך מן המיתה, אלא כשם שלא הצלת את אביך מן המיתה כן אתה לא תנצל, מיד קרא נמרוד לתרח ואמר לו מה יהא דינו של בנך זה שאבד אלוהות שלי אין דינו אלא שרפה אמר לאברהם השתחווה לאש ותנצל אמר לו אברהם אשתחווה למים שמכבים את האש אמר לו נמרוד השתחווה למים אמר לו אשתחווה לענן שטעון מים אמר לו השתחווה לענן אמר לו אשתחווה לרוח שמפזר הענן אמר לו השתחווה אמר לו אשתחווה לאדם שסובל הרוח אמר לו נמרוד אתה משיאני בדברים אני איני משתחווה אלא לאור הרי אני משליכך לתוכו יבוא אלוהיך ויצילך הימנו מיד הוציאוהו וכפתוהו ועקדוהו והינחוהו על גבי אבן והיקיפו עצים מארבע רוחותיו חמש אמות לכל צד וגבהם חמש אמות והציתו בהם אור באותה שעה באו שכניו ובני עירו של תרח ואמרו לו בושה וכלימה אותו בן שהית אומר עליו שהוא יורש עולם הזה ועולם הבא שרפו נמרוד מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד והיצלו,
