סמבטיון

רמב"ן דברים פרק לב פסוק (כו)

(כו) אפאיהם - אמרו המדקדקים אפזרם בכל פאה. ואם כן יהיה טעם "אמרתי" שהיה הרצון לפניו במדת הדין שיהיו ככה לעולם מפוזרים בכל פאה ושיהיה זכרם מאנוש נשבת לעד, לולי כעס אויב אגור. ועל דעתי היא מלה מורכבת כאשר הזכירו בספרי (האזינו כו) אף אי הם, אבל טעמה שאשיתם במקום פאה ובענין שיאמרו עליהם גם אי הם, לומר שלא ישאר להם שם ושאר בגוים ולא יודע מקומם איה:

והנה ירמוז לגלות עשרת השבטים שגלו לנהר גוזן (מ"ב יז ו), הוא שהחכמים קורין סמבטיון, כי נקרא גוזן מלשון ויגז שלוים (במדבר יא לא), אתה גוזי (תהלים עא ו), כי העומדים אחריו מוסרים מבני אדם, וקורין אותו סמבטיון מפני שביתתו בשבת, כי יום השבת בלשון ההוא סבט כאשר הוא בערבי, ונהוג בלשונם להוסיף בתארים "יון", אזוביון חוריון מוליון, וכן הרבה:

אם סבט על שום שבת? מה עם ה"מ" הנוספת?  שהרי היה צריך להיקרא סבטיון ולא סמבטיון?

והיום שאנו מכירים את כל כדור הארץ, היכן נמצא הנהר הזה גוזן או סמבטיון?

יונתן שמות פרק לד פסוק (י)

(י) וַאֲמַר הָא אֲנָא גְזַר קְיַים דְּלָא אַשַׁלְחִיף עַמָּא הָדֵין בְּעַם אוֹחְרַן בְּרַם מִינָךְ יִפְקוּן אוֹכְלוֹסִין דְּצַדִּיקִין קְבֵיל כָּל עַמָּךְ אַעֲבֵּיד פְּרִישַׁן לְהוֹן בִּזְמַן דִּיהָכוּן בְּשִׁבְיָיתָא עַל נַהַרְוַות בָּבֶל וְאַסֵילֵיקִינווְאַשְׁרִינוּן מִן לְגֵיו לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן וּכְהִינוּן פְּרִישַׁן לָא אִתְבְּרִיוּ בְּכָל דַּיְירֵי אַרְעָא וּבְכָל עַמְמַיָא וְיֶחֱמוּן כָּל עַמָּא דְאַנְתְּ שָׁרֵי בֵּינֵיהוֹן בְּיוֹמָא הַהוּא יַת עוּבְדָא דַיְיָ אֲרוּם דָּחִיל הוּא דַאֲנָא עָבִיד עִמָךְ:

כתר יונתן שמות פרק לד פסוק (י)

(י) ויאמר הנה אני כורת ברית שלא אחליף העם הזה בעם אחר אולם מִמך ייצאו אוכלוסין של צדיקים כנגד כל עמך אעשׂה נִפלאות להם בזמן שילכו בשבי על נהרות בבל ואעלם מִשׁם ואשכינם מעבר לנהר סמבטיון וכאלה נִפלאות לא נִבראו בכל יושבי הארץ ובכל הגוים ויראו כל העם שאתה שוכן ביניהם ביום ההוא את מעשׂה של יי כי נורא הוא, שאני עושׂה עִמך:

רש"י ישעיהו פרק כז פסוק יג ד"ה (יג) האובדים בארץ אשור - לפי שנפוצו בארץ רחוקה לפנים מן הנהר סמבטיון קראם אובדים:

בראשית רבה פרשה יא ד"ה ה טורנוסרופוס הרשע

א"ל הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח,

בראשית רבה פרשה עג ד"ה ו ותקרא שמו

ו ותקרא שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר, אחר לגלות, א"ר יהודה ב"ר סימון לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין, עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון, שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות, בן אחר, למחלוקת, איכה רבה פרשה ב ד"ה ט היה ה'

דכתיב היה ה' כאויב, היה ה' אויב אין כתיב כאן אלא כאויב, בלע ישראל בלע כל ארמנותיה, ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן לשלשה מקומות גלו ישראל אחד לפנים מן נהר סמבטיון דכתיב (ישעיה מ"ט) לאמר לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו, אחד חוץ מן נהר סמבטיון, על דרכים ירעו אלו שירדו עליהם ענן והקיפן, (שם /ישעיהו מ"ט/) ובכל שפיים מרעיתם אלו שגלו לדפני אנטוכיא, וירב בבת יהודה תאניה ואניה סכופים סכיפים.