בדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו? כן!

רש"י במדבר פרק כב פסוק לה

(לה) לך עם האנשים - בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו. לך עם האנשים, כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם: ואפס - על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו': עם שרי בלק - שמח לקללם כמותם:

תלמוד בבלי מסכת מכות דף י עמוד ב

אמר רב הונא א"ר אלעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים - בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב: +במדבר כ"ב+ לא תלך עמהם, וכתיב: +במדבר כ"ב+ קום לך אתם; מן הנביאים, דכתיב: +ישעיהו מ"ח+ אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך; מן הכתובים, דכתיב: +משלי ג'+ אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן:

מסכת אבות פרק ב משנה [ד]

הוא(רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא)היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. האלוהים עושה את רצון האדם, גם אם זה לרע, רק שעל הרע תקבל את עונשך!  משלי פרק יג (יז) מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא: כן! אלוהים מחזיק מלאכים=שליחים רעים, והם, "ה"מלאכים" הרעים, לאחר מכן יקבלו את עונשם, משלי פרק יז (יא) אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ: ולמי שישאל אדם רוצה לרצוח אדם אחר, והאלוהים יעזור לו? כן! אותו אדם צריך להירצח רק שאתה ברוב טיפשותך מבצע בשביל אלוהים את העבודה כשליח לרע, את עונשך תקבל!

תהלים פרק לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה פרק ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי פרק כא (א) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו.  ספר החינוך מצוה תקמו משרשי המצוה, לפי שעם היות השם ברוך הוא משגיח בפרטי בני אדם ויודע כל מעשיהם וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזרתו ובמצותו לפי זכותן או חיובן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [חולין ז' ע"ב] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אף על פי כן צריך האדם לשמור עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם, זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת שופטים דף רעד עמוד בצדק צדק תרדוף, חתכין תרין דינין דינא מפי ב"ד דלעילא ודינא מפי ב"ד דלתתא, ומהכא אשתמודע אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שנתן לו רשות מלמעלה, 

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לח עמוד ב

+מסורת הש"ס: [ואמר]+ רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא - שוב אינו חוטא, שנאמר רגלי חסידיו ישמר. דבי רבי שילא אמרי: כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא - שוב אינו חוטא, שנאמר רגלי חסידיו ישמר. אמר ריש לקיש: מאי דכתיב +משלי ג+ אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו.

ספר יחזקאל פרק יד

(ט) וְהַנָּבִיא כִּי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל: רש"י והנביא כי יפותה ודבר דבר - שאינו אמת. פתיתי - פתחתי לו פתח לאיזו שירצ'ה ומכאן יש לומר בא ליטמ'א פותחין לו: אם כך: נשאלת השאלה, האם כל מה שעשו "חכמים", כאשר עשו פרוזבול, היתר עסקה, וביטול  קרי לילה, ועוד הלכות הנוגדות תורה,  האם דברים אלה לא נכללים ב"בא לטמא פותחים לו"?   

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ח  

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן בשעה שהיה משה כותב התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק ויאמר אלהים נעשה אדם וגו' אמר רבונו שלעולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אמר לו כתוב, הרוצה לטעות יטעה, אמר לו הקב"ה משה האדם שאני בורא לא גדולים ולא קטנים אני מעמיד ממנו אתמהא, שאם יבוא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו הוא אומר מה אני ליטול רשות מן הקטן אתמהא, והן אומרים לו למד מבוראך שברא העליונים והתחתונים וכיון שבא לבראות האדם נמלך במלאכי השרת,

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה עמוד ב

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר +דניאל ב'+ אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו(עולים), ואיבעית(פחד) אימא(אומר) מהכא(כאן) +דניאל ב'+ ורעיוני לבבך תנדע. אמר רבא: תדע, דלא מחוו(מראים) ליה לאינש(לאיש) לא דקלא(דקל) דדהבא(של זהב), ולא פילא(פיל) דעייל(נכנס/עובר) בקופא(בחור) דמחטא(של מחט).

האם הרעיון בגמרא בא לטעון ש"מה שרוצה אדם לראות מראים לו"?

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות רמז קסבאמר ר' אלעזר כי בדבר אשר זדו עליהם בקדרה שבשלו בה נתבשלו.

שמות רבה (וילנא) פרשה א נשבע הקב"ה שאין מביא מבול לעולם, שנא' (שם /ישעיהו/ נד) אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, והם אינם יודעים שעל כל העולם כלו אינו מביא אבל על אומה אחת מביא ועליהם אינו מביא אבל הם באים ונופלים לתוכן, שנאמר (תהלים סג) יגירוהו על ידי חרב מנת שועלים יהיו,(שמות יח) כי בדבר אשר זדו וגו', בקדרה שבשלו בה נתבשלו,