מי הם ה"ערב רב" לפי הזוהר?
זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כח עמוד א מתפרשא מבעלה בגין דא (משלי ל') תחת שלש רגזה ארץ וכו' תחת עבד כי ימלוך דא איהו עבדא ידיעא ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב עם נבל ולא חכם, האם רק משה לא הבין זאת? כשגייר את ה"ערב רב"?
זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מה עמוד ב אמר רבי יהודה ערב רב כתיב ולא מצרים דהא כמה שאר עמין הוו דיירי במצרים, ולא עוד אלא דכלהו אתגזרו וכיון דאתגזרו לא אקרון מצראי, ועל פומא דמשה קבילו לון והיינו מה
זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רלב עמוד ב אמר רעיא מהימנא והא אוקמוה רבנן עליה טחול שוחק ואיהו (קהלת ז) שחוק הכסיל ובג"ד אוקמוה רבנן דמתניתין אוי לו למי שהשעה משחקת לו, וקהלת אמר (שם) טוב כעס משחוק, טוב כעס דכבד דאיהי מרה רצועה דקודשא בריך הוא רצועה לאלקאה בה צדיקייא בעלמא דין במרעין בישין, במכתשין משחוק דשחיק לון בטחול בלכלוכא דהאי עלמא דשוחק לון שעתא בעותרא ועוד ארס דטחול איהו זחיל עפר ואיהו תקיף יתיר מארס דמרה ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל מאומין עכו"ם כמה דאוקמוה רבנן מי מעכב שאור שבעיסה מעכב, דאינון דבקין בישראל כשאור בעיסה, אבל אומין עכו"ם לא אינון אלא (תהלים א) כמוץ אשר תדפנו רוח, ועוד (ויקרא טז) ונשא השעיר עליו כד רעותיה למעבד קורציא לקודשא בריך הוא עם ישראל דאיהו נשא כל חובין דיכיל למסבל לון עד דאתעביד כבד (תהלים לח) כמשא כבד יכבדו ממנו חובין על גדפוי מה עביד סליק לטורא עלאה כחמרא כד איהו בעי לסלקא לטור גבוה כמשא כבד יכבד עליה, כד איהו לעילא ובעי לסלקא לפי מעוט דאשתאר ליה אתיקר עליה מטולא ונפיל ואפיל גרמיה לתתא ובכבד משא דאתתקף עליה אתעבידו כל אברין דיליה פסקות, דלא אשתאר אבר שלים אוף הכא אירע לסמאל ונחש כבד ויותרת הכבד יצר הרע ובת זוגיה זונה מתמן כל בת אל נכר זונה, (ובחבורא קדמאה א"ר פנחס רכד א שייך רלא ב):
זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רלז עמוד ב ומה כתיב קחו מאתכם תרומה ליי' ולא מערב רב דלא אתקריאו קהלה וחבור עד דאתעבר מנהון ערב רב כביכול בזמנא דמתערבין בינייהו כאילו לא הוו גוי אחד, ובג"ד קחו מאתכם תרומה ולא משותפו אחרא דלא בעינא לשתפא אחרנין ביני ובינייכו, ולא עוד אלא כד ערב רב אינון מעורבין בישראל מה כתיב (איכה א) היו צריה לראש, וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב שאו את ראש כל עדת בני ישראל, ולא עוד אלא דאמר קודשא בריך הוא אנא בעי לדיירא עמכון חדא הוא דכתיב (שמות כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולא עוד אלא כד בני ישראל בגלותא עלייהו אתמר מי מעכב שאור שבעסה, והא אוקמוה מארי מתני' בזמנא דערב רב אינון ראשים על ישראל כביכול כאילו (ס"א עבדין שולטני דקודשא בריך הוא) עבדין שלטנו בקודשא בריך הוא וייעלון במשפטי ככביא ומזלי ובג"ד צווחין ואמרין (ישעיה כו) יי' אלהינו בעלונו אדונים זולתך, ד"א פנחס וכו':
