האם אלוהים יחיד או רבים? מדוע הוא נקרא "אֱלֹהִים" או "אֱלֹהֵי" ברבים? ולא אלוה? או אל ביחיד? יהוה צבאות אלוהים? מדוע צבאות ברבים?

בראשית לה (ו) וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ:(ז) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו: "נִגְלוּ" ברבים או נגלה ביחיד? בראשית לה (א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ:(ב) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם:(ג) וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי:

דברים ד (ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: אלוהים קרוב? אל קרוב? אלוה קרוב? מה פירוש "אֱלֹהִים קְרֹבִים"? כמה הם?

שמות כב (ח) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: ירשיע ביחיד מדוע "יַרְשִׁיעֻן" ברבים?

שמואל ב ז (א) וַיְהִי כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל-איְבָיו:(ב) וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה:  וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים?  וַאֲרוֹן הָאֱלֹ

(ג) וַיּאמֶר נָתָן אֶל- הַמֶּלֶךְ כּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהוָה עִמָּךְ:(ד) וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-נָתָן לֵאמר:(ה) לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-עַבְדִּי אֶל-דָּוִד כּה אָמַר יְהוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה-לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי:(ו) כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאהֶל וּבְמִשְׁכָּן:(ז) בְּכל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמר לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים:(ח) וְעַתָּה כּה-תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן-הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל-עַמִּי עַל-יִשְׂרָאֵל:(ט) וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת-כָּל-איְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:(י) וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא-יסִיפוּ בְנֵי-עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה:(יא) וּלְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שׁפְטִים עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל-איְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי-בַיִת יַעֲשֶׂה-לְּךָ יְהוָה:(יב) כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת-אֲבתֶיךָ וַהֲקִימתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינתִי אֶת- מַמְלַכְתּוֹ:(יג) הוּא יִבְנֶה-בַּיִת לִשְׁמִי וְכנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד-עוֹלָם:(יד) אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם:(טו) וְחַסְדִּי לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִירתִי מִלְּפָנֶיךָ:(טז) וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם:(יז) כְּכל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל-דָּוִד:(יח) וַיָּבא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיּאמֶר מִי אָנכִי אֲדנָי יֱהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאתַנִי עַד-הֲלֹם:(יט) וַתִּקְטַן- עוֹד זאת בְּעֵינֶיךָ אֲדנָי יֱהוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל- בֵּית-עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדנָי יֱהוִה:(כ) וּמַה-יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ אֲדנָי יֱהוִה:(כא) בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזּאת לְהוֹדִיעַ אֶת-עַבְדֶּךָ:(כב) עַל-כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדנָי אֱלֹהִים כִּי-אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ כְּכל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ:(כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ-אֱלֹהִים לִפְדּוֹת-לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו: מה פירוש "הָלְכוּ-אֱלֹהִים"? או הָלְךּ-אֱלֹהִים? אלוהים יחיד או רבים?

(כד) וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד-עוֹלָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים:(כה) וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ הָקֵם עַד- עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:(כו) וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד-עוֹלָם לֵאמר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל-יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָּוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ: מה פירוש צְבָאוֹת אֱלֹהִים? צְבָא אֱלֹהִים. האם לאלוהים צבאות רבים או צבא יחיד?

(כז) כִּי-אַתָּה- יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת-אזֶן עַבְדְּךָ לֵאמר בַּיִת אֶבְנֶה-לָּךְ עַל-כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת-לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת- הַתְּפִלָּה הַזּאת: מה פירוש צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?  צְבָא אֱלוה יִשְׂרָאֵל

(כח) וְעַתָּה אֲדנָי יֱהוִה אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל-עַבְדְּךָ אֶת-הַטּוֹבָה הַזּאת:(כט) וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת-בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי-אַתָּה אֲדנָי יֱהוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְברַךְ בֵּית-עַבְדְּךָ לְעוֹלָם: 

ישעיה נד (ה) כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא: כִּי בֹעֲלִַךְ עֹשִַׂךְ יְהֹוָה ביחיד מדוע רבים

זכריה יד (ט) וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:  

שמואל ב ז (כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשֹוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשֹוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו:  אלוהים אחד או רבים 

ואולי כל מה שהיינו צריכים ללמוד?   כי האלוהים אינו יחיד אינו רבים

13 עקרים  סוף תפילת ערבית לשבת נוסח תימן נמצא ואין עת אל מציאותו  אחד ואין יחיד כיחודו נעלם ואין סוף לאחדותו אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו

סדור תפלה - נוסח אשכנז - סדר שלש עשרה עיקריםב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה: ג - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:

רמב"ן שמות פרשת יתרו כ (ד) ובכאן אני מזכיר מה שיורו הכתובים בענין ע"ז, כי היו שלשה מינין. הראשונים החלו לעבוד את המלאכים שהם השכלים הנבדלים בעבור שידעו למקצתם שררה על האומות, כענין שכתוב (דניאל י כ) שר מלכות יון ושר מלכות פרס, וחשבו שיש להם יכולת בם להיטיב או להרע, וכל אחד עובד לשר שלו כי היו הראשונים יודעים אותם, ואלה הם הנקראים בתורה ובכתובים כלם אלהים אחרים, אלהי העמים, כי המלאכים נקראים אלהים, כמו שנאמר הוא אלהי האלהים (דברים י יז), השתחוו לו כל אלהים (תהלים צז ז), כי גדול ה' מכל האלהים (לעיל יח יא). ואע"פ שהיו העובדים מודים שהכח הגדול והיכולת הגמורה לאל עליון, וכך אמרו רבותינו (מנחות קי א) דקרו ליה אלה דאלהיא, ובזה אמר הכתוב זובח לאלהים יחרם הזכירם בשם הידיעה: איך מסתדרת לרמב"ן הפרשנות הזו? האם הוא לא קרא תהילים?  תהלים קטו (ב) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם:(ג) וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:(ד) עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:(ה) פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:(ו) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:(ז) יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:(ח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:  תהלים קלה (טו) עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:(טז) פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:(יז) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם:(יח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם: הגויים עובדים את המלאכים? ודוד לא מבין שיש להם פה? והם כן מדברים? ויש להם עיניים? והם כן רואים?  אבל הם רק עבדי יהוה ולא האלוהים?

תהלים קלו {א} הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ב} הוֹדוּ לֵאלֹהֵי? הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ג} הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי? הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:  מדוע " לֵאלֹהֵי" ו"לַאֲדֹנֵי" ברבים? האם לא היה כביכול צריך להיות לאלוה ואדון ביחיד? הרי לאורך כל הפרק בהמשך מדובר "הוֹדוּ לְאֵל" ביחיד.

ומה פירוש "לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים" ו"לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים"? האם יש עוד "אֱלֹהִים" ועוד "אֲדֹנִים"? או שרק "יְהוָה הָאֱלֹהִים" קיים?

{ד} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ה} לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ו} לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ז} לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ח} אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{ט} אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{י} לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יא} וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: {יב} בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יג} לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יד} וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{טו} וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{טז} לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יז} לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יח} וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{יט} לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כ} וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כא} וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כב} נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כג} שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: {כד} וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כה} נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:{כו} הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

מדוע "חַסְדּוֹ" ביחיד ולא "חֲסָדָיו" ברבים? כמו בפס' הבא? ישעיה סג {ז} חַסְדֵי יְהוָה אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו: הרי לא מדובר על חסד יחיד, אלא על חסדים רבים? חוסר ה"י" אינו צריך להפריע, כמו שהוא לא הפריע בכמה מקומות אחרים ל"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כמו: שמואל ב -יב {כ} וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שמלתו (שִׂמְלֹתָיו) וַיָּבֹא בֵית יְהֹוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל: ואגב מדוע כאן מצאו לנכון "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לתקן? הרי דוד לא החליף כמה שמלות אלא שמלה אחת אם כך: מה רע בזה שכתוב "שִׂמְלָתוֹ"?  

שמואל א ב (ט) רַגְלֵי חֲסִידָו (חסידיו) יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ:(י) יְהֹוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָו (מריביו) עלו (עליו) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהֹוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ: (וזה חלק קטן מדוגמאות רבות שיש וכדי לראות יותר דוגמאות במסמך - ו וו יו -)