חגי גויים

משנה מסכת עבודה זרה פרק א משנה (א) לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵֹאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָֹמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן: משנה (ב) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר: משנה (ג) וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּדָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, יום הולדת שעושים היום מהו? יום היורצאייט שזה יום המוות, מדוע עושים אותו ובמיוחד אצל אשכנזים? עכשיו גם החרדים הספרדים אימצו להם את יום המוות כיום הילולה? מה על הפס' הבאים? ויקרא כ (כג) וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי  ויקרא יח (ג) ובְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ: רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה (א) אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להן - לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן, שנאמר "ולא תלכו בחוקות הגוי" (ויקרא כ, כג), ונאמר "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג), ונאמר "הישמר לך פן תינקש אחריהם" (דברים יב, ל); הכול בעניין אחד הוא מזהיר - שלא יידמה להן, אלא יהיה הישראלי מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר "ואבדיל אתכם מן העמים" (ויקרא כ, כו):

רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה (ד) הנוצרים עובדי עבודה זרה הם, ויום ראשון יום אידם הוא. לפיכך אסור לשאת ולתת עימהם בארץ ישראל, יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר, יום ראשון עצמו, מפני שהוא אסור בכל מקום. וכן נוהגים עימהם, בכל אידיהם: לפי איזה תורה באה הלכה זו? ואם יום ראשון הוא יום אידם הרי לפי ההלכה בפסקה (א)(למעלה) שלושה ימים לפני יום אידם אסור לשאת ולתת איתם? אם כך: כבר מיום חמישי אסור לבוא עימהם במגע כל שבוע עד יום שני? ואיך אני אמור לדעת שיש במשפחתו של הגוי יום הולדת או יום מוות? האם לא אסור מלכתחילה להתחבר אל הגוי? רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה (ט) ויש שם דברים אחרים אסרו אותן חכמים ואע"פ שאין לאיסורן עיקר מן התורה גזרו עליהן כדי להתרחק מן העכו"ם עד שלא יתערבו בהן ישראל ויבאו לידי חתנות, ואלו הן: אסרו לשתות עמהן ואפילו במקום שאין לחוש ליין נסך, ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן. משנה למלך הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה (ט) ואע"פ שאין לאיסורים אלו עיקר מן התורה כו' שלא יתערבו בהן ישראל ויבאו לידי חתנות. ואין חילוק בין יש לו בנים לאין לו בנים. כ"כ הרשב"א סי' רמ"ח יע"ש:

ובארץ אחרת מותר לשאת ולתת עימהם? הרי אם אינך נושא ונותן עימהם ביום השבת שלהם, כאילו אתה עוזר להם לקיים את השבת שלהם, האם זה יותר טוב? הרי הלכה שאסור לגוי לעשות לו יום כמו יום שבת? רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י הלכה (ט) גוי שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן גוי ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג: אם כך: האם אמורים להפריע לו ביום שבת שלו, ולא לתת לו לשבות?

משנה מסכת עבודה זרה פרק א משנה (א) לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵֹאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָֹמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן: משנה (ב) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר: משנה (ג) וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּדָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, האם רב ישמעאל קיבל "מסורת" "תושב"ע" שונה מ"חכמים"? הרי הוא מדבר על שלושה ימים לפני, ושלושה ימים אחרי, ו"חכמים" מדברים רק על לפני?

איך "ל"ג בעומר" מסתדר כיום "הילולה"/"חג"? והוא יום מיתתו של שמעון בר יוחאי, האם את "החגיגה"/"הילולה" של יום המיתה, הביאו מהגויים? כמו שהביאו את יום ההולדת מגויים?

משנה מסכת עבודה זרה פרק א משנה (א) לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵֹאת וְלָתֵת עִמָּהֶן,...  משנה (ב) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר, משנה (ג)... וְיוֹם הַלֵּדָה, וְיוֹם הַמִּיתָה,